## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 195

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 195:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 195:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/195:1)

[א] **בשתי בתים וכו'.** משמע דוקא בשני בתים, אבל בבית אחד אף שלא נכנסו מתחילה להצטרף מצטרפין לזימון כיון שכבר נתחייבו בזימון, וכן כתב (ד"ז) [דרכי משה] בשם אור זרוע וכן פסק בנחלת צבי, דלא כב"ח ומגן אברהם. ועוד שראיתי דר"י ביו"ד וצידה לדרך לא הזכירו כלל הא דנכנסו מתחילה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 195:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 195:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/195:2)

[ב] **ויש מי שאומר וכו'.** כן כתב הבית יוסף בשם ר' יונה שם וכן כתב הכלבו, וכתב הט"ז ונראה דלאו דוקא רשות הרבים ממש שהוא רוחב ט"ז אמות אלא אפילו שביל היחיד מפסיק כדמפסיק בפיאה ושבת, עד כאן. וברמב"ם פרק ג' מהלכות מתנת עניים דאם אינו קבוע בימות הגשמים אינו מפסיק, עיין שם וצריך עיון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 195:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 195:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/195:3)

[ג] **[לבוש] ברכות הזימון לו וכו'.** לשון השולחן ערוך ברכת זימון בביאור, וכתב מגן אברהם ואם אינו שומע עונה אמן, כמו שכתב סימן קל"ט סעיף ז', עד כאן, ועיין מה שפירשתי שם סימן קצ"ג דצריכין שישמעו כל ברכת המזון לכתחילה. ושיירי כנסת הגדולה כתב והמנהג לצאת חבורות הרבה בזימון ולברך ברכת המזון כל אחד לעצמו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 195:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 195:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/195:4)

[ד] **[לבוש] בני החופה וכו'.** אפילו רשות הרבים מפסקת (ט"ז). ובזה יש ללמוד זכות על עולת תמיד במה שהביא דין דחופה בשם הלבוש וכתב שדבריו נכונים, והוא תמוה שכן כתב הטור כאן ושולחן ערוך אבן העזר סימן ס"ג עד שכתב עליו מגן אברהם שלא עיין שם. ולעניות דעתי אפשר דלהכי הביאו בשם הלבוש שכתב לעיל חילוק דבין רשות הרבים, ובדין דחופה סתם משמע דאין חילוק. ונראה לי דכל זה לענין ברכת חתנים אבל לענין זימון אף בסעודות חופה בעינן רואין או שמש כמו בשאר חבורות, וכן הוא בירושלמי והרא"ש והאגודה פרק שלושה שאכלו ורוקח: