## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 222

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 222:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 222:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/222:1)

[א] **[לבוש] שחייב אדם וכו'.** אין זה טעם על שמברכין בשמועות רעות דלמה דוקא על הרעות שרואה, אבל מצאתי בר' דוד אבודרהם טעם על שמועות טובות שכיון שנאמר תשמיעני ששון ושמחה תגילנה עצמות דכית ומשבח אותו הכתוב יש לנו להודות עליהן שם, ובשמועות רעות כיון שנאמר ושמועה רעה תיבש גרם ומגנה אותה הכתוב יש לנו להצדיק עליו את הדין. כתב בספר חסידים סימן שפ"ב אם מחמת עניותו הוצרך לקחת אשה עשירה שלא בחפצו מברך הטוב והמטיב וברוך דיין אמת. כתב במטה משה בכל השמועות אם אין המגיד נאמן או המגיד לא ראה דבר לא יברך כלל, וכן ראובן שגזלו ממנו ושמע מנאמן שנתפס הגזלן וישיב לו הכל אל יברך עד שישיב לו הגזילה, ומעשה דעבד אברהם אנבואת אברהם סמך. כתב ר' דוד אבודרהם על עשב בקמה ונקיבה בבניו אין לו לברך דיין האמת כי לא נהפכו החיטים לעשבים, והבן לא נהפך לנקיבה שאם לא רצה הבורא לתת לו הכל חיטים והכל זכרים אין לו לברך על מה שלא נתן לו הבורא כי אם על מה שנתן לו ונתקלקל או אבד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 222:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 222:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/222:2)

[ב] **בשמחה וכו'.** שיחשוב כי הכל כפרת עוונותיו, תוספות הרבינו יונה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 222:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 222:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/222:3)

[ג] **[לבוש] דכתיב חסד וכו'.** במשנה פרק הרואה מבואר דנלמד נמי מקרא דואהבת דלעיל שיהא בשמחה, ובאמת צריך יישוב בש"ס [ברכות] דף ס' דקאמר מאי קרא הא במתניתין כבר למדו ויש לחלק:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 222:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 222:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/222:4)

[ד] **אף על פי שירא וכו'.** הטעם בפירוש המשנה להרמב"ם לפי שעתידות ההם אפשר או שלא יהיו: