## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 241

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 241:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 241:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/241:1)

[א] **[לבוש] לפני מטתו וכו'.** ומכל שכן במקומות אחרים כגון לפני שולחנו וכיוצא בו מהרש"א:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 241:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 241:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/241:2)

[ב] **[לבוש] שונאו מפני וכו'.** והדרישה פירש ששנאת הקב"ה הוא מפני שקשה לעניות, וכן משמע בתוס' נדה דף י"ז:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 241:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 241:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/241:3)

[ג] **[לבוש] ומשתין למרחוק וכו'.** משמע דבאשה אסור (מגן אברהם):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 241:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 241:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/241:4)

[ד] **[לבוש] ואחר כך ישן וכו'.** כתב התשב"ץ מי שמטיל מים בלילה צריך להרחיק ארבע אמות משם וליטול ידיו ולחגור עצמו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה לברך אשר יצר, עד כאן, מיהו אם יש לו עביט של מי רגלים של מתכות או זכוכית ויטיל רביעית מים בכל פעם שישתין אין צריך להרחיק, ועיין לעיל סימן ל"ד סעיף א' דמשמע מלבוש שאם מטיל מים בלילה סומך על אשר יצר דהשכמה, וצריך עיון. ולא ישכב כשהוא שבע ביותר ויהרהר בתורה ובמצוות עד שישן ואל ירבה אדם באכילה גסה שהוא מרבה שינה כן כתב של"ה. כתב בליקוטי מהרי"ל כל אדם יזהר בעצמו שלא ילין יחידי בחדר כי בכל מקום שנאמר בית סתם רצה לומר חדר, וכן לא ילכו בלילה דרך חצר הבית בלי נר שמא חס ושלום יפיחו בו רוחות רעות, ולא שייך שום זריזות לסמוך עליו, ובכלל זה שלא ילך בשדה יחידי בלילה. כתב מהרי"ל לא יניח אדם תחת ראשו כתונת או שאר כלים אחד מבגדיו אף בדרך שקשה לשיכחה. כתב הראב"ד בסוף ספר בעלי הנפש אני רואה הגדר הגדול הטוב להכניע היצר רעבון הנפש ממיעוט הנאותיה ותענוגיה במאכל ובמשתה רק שיהנה מן הריח הטוב ורחיצת החמין לפי שהחמין עריבין לו והמאכל המעט שיאכל יהא מתוקן ומתובל יפה. ותהיה נפשו מקובלת ומפוייסת במעט ממנו ואין צורך לומר שישמור אדם מן המאכלים שהוא מכיר שהן מזיקין אותו, כי האוכל אותן ואפשר זולתן הרי זה פושע בגופו ובנפשו מפני שהולך אחר תאוותו ואינו חושש על אבידת גופו והיא דרך היצר הרע, וידע כל חי שאין דרך ליצר הרע אלא מדרך ההיתר ועל זה הזהר בהיתר. ואל יתענה אדם עינוי נפש פן יחלוש לבו ויתקלקלו מעשיו וטבעו ויתערבב מוחו ויהיה הפסדו מרובה משכרו כי יבטל מהתורה ומתפילה ואם ילמוד לא תהיה תורתו מיושבת ולא יסכים להלכה ולפלפול השמועה, וכל אדם ראוי לראות ולהתפלל שיאיר השם יתברך עיניו במאור תורתו: