## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 308

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:1)

[א] **[לבוש] ועוד כשיבקר וכו'.** בריש סימן ש"א כתב טעם ראשון לבד ועיין ב"ח שם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:2)

[ב] **כגון וכו'.** וכן כלי מנוקב שמעשנין בו הכלים ומזלפין בו המים וכן סכינא דאישכבתא וחצינא דנגרא (ר"י):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:3)

[ג] **של מילה וכו' אפילו הם תחובין וכו'.** פירש מגן אברהם הם עצמן אסורין בטילטול דהוה אמינא הואיל ותחוב עם שאר סכינים לא קפיד עליה קא משמע לן דאסור אבל הנדן עם הסכינים שרי לטילטול דהא נעשה בסיס לאיסור ולהיתר, עד כאן, אבל לשון מהרי"ל אין מתירין מוקצה מתוך הואיל לא משמע קצת הכי ועיין סוף סימן ש"י וסעיף ה' שם ועיין ס"ק [ט']:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:4)

[ד] **קורנס של בשמים וכו'.** זה לשון הפרישה ונראה דהוא הדין דאסור לשתות במדוכה מהאי טעמא ועיין בדרישה, וזה לשון הדרישה צריך עיון אם יש היתר טפי בקורנס של נפחים שלנו שהוא של מיני מתכות ובקל מדיחין אותו אף אם יתלכלך כי שמעתי בשם מורי ורבי שהתיר לפצוע בו אגוזים עד כאן לשונו, ונראה [דצריך לומר] בשמים במקום נפחים וכהאי גוונא צריכין לתרץ תמיהת בית יוסף מרמב"ם עיין שם וכן כתב שלטי גיבורים, ובעיקר הדין נראה לי ודאי אם רואין שאינו מקפיד מותר כדסיים הלבוש מיהו בכלי וכו' וכן בסכין שחיטה ואינך הנזכרים לעיל אם אינו מקפיד מותר. כתב שלטי גיבורים פרק ח' נייר חלק הוי מוקצה וצריך לומר דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס דכיון דעומד לכתיבה קפיד עלייהו (מגן אברהם), ולכאורה הנייר מוקצה מחמת גופו כמו אבן דדוקא בכלי שייך מוקצה מחמת חסרון כיס, ונראה לי כיון דראוי לצור על פי צלוחיתיה הוי ככלי, שוב ראיתי ברקנט"י סימן צ"ה זה לשונו, גט מותר לטלטלו שראוי ללמוד ממנו הלכות גט והוא הדין לכל הקליפיות הראוית לצור על פי צלוחיתו לבד המוקצה לכתיבה, עד כאן. תימא לי בתשובת הרא"ש כלל כ"ב ובאגודה פרק כל הכלים שכתבו קורנס הזהבים ובשמים אסור וכו' והוא נגד הש"ס שם ופסקו הרא"ש גופיה דזהבים מותר וכן רבינו ירוחם נתיב י"ב הביא תשובת הרא"ש הנזכר לעיל וצריך עיון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:5)

[ה] **וכבד הרבה וכו'.** אפילו אין דרכו כלל לטלטל בחול (מגיד), הוא הדין אבן גדולה או קורה גדולה אם יש תורת כלי עליה (רמב"ם):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:6)

[ו] **שמלאכתו לאיסור וכו'.** כלומר שמיוחדת לדבר שאסור לעשות בשבת:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:7
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:7](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:7)

[ז] **[לבוש] וכיון וכו'.** ונראה לי דאפילו שכח ונטלה בידו רשאי לטלטלו יותר ועיין סימן רס"ו סעיף י"ב. איתא בשבת דף קכ"ו שמותר לטלטלה מוקצה ברגליו דרך הילוכה (מגן אברהם), וצריך עיון דהתם כדקאמר טעמא כדי שיכנס ויוצא ועיין סימן של"ג:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:8
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:8](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:8)

[ח] **שמלאכתו להיתר וכו'.** הוא הדין שמלאכתו לאיסור ולהיתר שלטי גיבורים:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:9
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:9](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:9)

[ט] **[לבוש] מיהו וכו'.** בשל"ה דף קל"ו הזהיר כי אף היראים לא שמים עיניהם על זה. כתב ט"ז צריך עיון היאך נושאין סכינים בנדן שלהם תלוים בחגורה בשבת והולכין עמהם לבית הכנסת שאין שם צורך בהם ואין לומר דהוי שלא כדרך הוצאה דהא בסעיף א' אוסר אפילו תחובין בנדן עם שאר סכינים, ונראה לי דלא אסרו בזה אלא שלא לצורך כל יום אבל אם ישתמש בו היום והוא נושא אצלו כדי שיהא מוכן לו בשעתו שרי, עד כאן, ולפי מה שכתבתי ס"ק ב' לקמן מסכינים בנדן דמיירי התם לטלטל הסכין לבד גם יש לומר דהתם מטלטל הנדן ביד ממש מה שאין כן הכא תלוי בחגורה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:10
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:10](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:10)

[י] **כתבי הקודש וכו'.** וכן כוסות וקערות וצלוחות ומוקצע של דבילה וזוהמא לסטירן של קדירה וסכין קטן שעל גבי השולחן (שלטי גיבורים קמ"ד), ומרמב"ם פירוש המשנה פרק כל הכלים משמע קצת דכוסות וקערות אינן ככתבי הקודש וכן משמע בכלבו דף ל"ג אבל בתוס' דף קכ"ג משמע כשלטי גיבורים וצריך עיון וכל אחרונים לא העירו מזה, מגילת פורים נראה דהוא כמו כתבי הקודש:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:11
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:11](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:11)

[יא] **ותפילין וכו'.** האחרונים החמירו דדוקא לצורך גופו או מקומו מותר כיון דלדידן אסור להניחם בשבת ויום טוב עיין סימן ל"א. ושופר וכו'. והוא הדין חצוצרות ועיין סוף סימן תקפ"ח. כתב מלבושי יום טוב לא ידעתי למה השמיט הלבוש מה שכתב רמ"א. כל מוקצה וכו'. ותימא על מלבושי יום טוב שלא ראה בסעיף שאחר זה שכתב הלבוש:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:12
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:12](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:12)

[יב] **ויש מתירין וכו'.** ולא דמי לסימן רע"ט סעיף ג' דשם השמן חשוב ביותר מלחם כמבואר שם והט"ז עיין סימן שי"א תירץ דשאני הכא דמותר לצורך גופו ומקומו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:13
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:13](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:13)

[יג] **על ידי ככר וכו'.** והוא הדין אם נתן בה דבר אחר המותר לטלטל (מגן אברהם), ועיין סעיף ל"ה וכן משמע בסוף פרק הנוטל דרבא הניח סכינא על בר יונה לטלטלה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:14
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:14](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:14)

[יד] **כל הכלים וכו'.** דוקא הניטלים בלשון המשנה אבל כלים המוקצים מחמת חסרון כיס אף דהשברים אינן מוקצין אסור אפילו לצורך גופו ומקומו כיון דאתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולה יומא והוא הדין כלי שמלאכתן לאיסור והשברים מלאכתן להיתר אין לטלטלו רק לצורך גופו ומקומו והוא הדין איפכא דאם הכלי מלאכתו להיתר והשברים אינן ראוין אלא למלאכת איסור אסורים אם לא לצורך גופו ומקומו (עולת שבת), ומה שכתב דמש"ס [שבת] דף קכ"ה מוכח להיפך מדין אחרון דאם היה בין השמשות ראוי מותר לכל השבת, עד כאן, ליתא דרב זוטרא מקשה על זה ומסיק דאסור ועיין מגן אברהם ס"ק י"ח:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:15
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:15](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:15)

[טו] **[לבוש] אפילו אינן וכו'.** עיין סימן תצ"ה דיש אומרים דנולד אסור בשבת ולפי זה בעינן שיהא ראוי למלאכתו ראשונה כגון שברי עריבה לצוק לתוכה מקפה ושל זכוכית לצוק לתוכו שמן (מגן אברהם), ואינו נכון דילמאי דקיימא לן כתנא קמא לא הוי נולד כיון דראוי לשום מלאכה כמבואר בש"ס שם ופוסקים וזה ברור מיהו אם עובד כוכבים עושה כלי בשבת אסור לטלטלו ליש אומרים הנזכרים לעיל. הקשה הט"ז אמאי פסקו הפוסקים כתנא קמא הא רבא דפסק כר"י דאין מסיקין בשברי כלים קאמר כשם דסבירא ליה כר' יהודה ובסימן תק"א פסקו הטור והרמב"ם כרבא והאריך לתרץ דסבירא ליה דלהמסקנא גרע להסקה דאינו כלי כלל, ולעניות דעתי אזלי לטעמייהו בסימן תצ"ה דפסקו כר' יהודה ביום טוב ובשבת כר' שמעון ולקמן בסימן תק"א ביום טוב מיירי וכן מצאתי מבואר בספר עבודת הקודש לרשב"א דף מ"ו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:16
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:16](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:16)

[טז] **[לבוש] ואסור וכו'.** נראה דלצורך גופו ומקומו מותר הואיל דאתא מתורת כלי כמו שכתב הרא"ש בקליפת אגוזים וכו' שמותר לצורך מקומם (פרישה), וכן משמע ממה שכתב הלבוש ועוד דהיינו וכו':


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:17
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:17](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:17)

[יז] **כגון זכוכית וכו'.** אבל של חרס אסור לפנותן אף שדורס עליהם ומשברן דבר שאין מתכוין הוא (מגן אברהם), ובכלבו וארחות חיים מקור דין זה משמע לכאורה דגם בשל חרס מותר דלפעמים נתקל בה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:18
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:18](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:18)

[יח] **[לבוש] אי נמי דוקא וכו'.** כן כתב הב"ח ודרכי משה וכן הסכים מגן אברהם, ותמיהני הא בשלטי גיבורים פרק כל הכלים דחה זה בשתי ידים עיין שם, גם קשה דברמזים לא הזכיר דין דזרק לאשפה ואפילו הכי כתב נשברה בחול ואז קשה נמי על תירוץ ראשון ובלאו הכי דחוק, לכן נראה לי דשאני הכא כיון שאין כלים מצוין לו לכן כשהוא ברשות הרבים אין היתר בנשבר בשבת כן נראה מסקנות הב"ח וט"ז וכן כתב לחם משנה פרק כל הכלים:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:19
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:19](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:19)

[יט] **[לבוש] ויש להחמיר וכו'.** כל האחרונים חלקו על בית יוסף דאין חילוק בזה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:20
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:20](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:20)

[כ] **כגון צרורות וכו'.** וכן עששית של ברזל וטבלא ובקעת. כתב ט"ז רבים נכשלים וסומכים בחתיכת עץ איזה דף שישכב עליו גם תוקעין במקום בריח לדלת והוא אסור מיהו על ידי עובד כוכבים שרי בכל איסור טילטול מוקצה כמו שכתב סימן רע"ו סעיף ג', עד כאן, ואין נכון הוא אלא אסור על ידי עובד כוכבים כדפירשתי סימן ש"ז ס"ק מ"ט וכן כתב תשב"ץ סימן נ"ד. כתב שלטי גיבורים פרק הנוטל דאם המעות או אבנים בכלי עם דבר ההיתר אף על פי שאינו בטיל לגבי היתר מותר לטלטל הכלי לצורך מקומו ועיין סימן ש"י:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:21
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:21](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:21)

[כא] **דלתותיהן וכו'.** כתב הרמב"ם פרק כ"ה דלתות הבית אף על פי שהן כלים לא הוכנו לטלטל, עד כאן, פירוש אף שראויה לתשמיש אחר והוי כלי גמור מכל מקום כיון שלא הוכנו לכך אסור בין נתפרקו בשבת בין בערב שבת מה שאין כן בדלתות הכלים ככיסוי כלים הן אין צריך הכנה למלאכה אחרת ומבואר באגודה דדלתות של לול של תרנגולין דינו כדלתות הבית גם בזה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:22
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:22](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:22)

[כב] **דכיון וכו'.** ולכך אסור ליטול החלונות בשבת בסעודות גדולות כדי שיכנס בהם אויר השמים ואפילו על ידי כותים (ב"ח), וכן להחזיר וכן כתב ט"ז סימן שי"ג:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:23
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:23](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:23)

[כג] **דאז מוכח וכו'.** ולא הוי נמי כבנין וסתירה כיון דמוכח דלמשקל ולאהדורי עבידא, ומשמע לכאורה סוף פרק כל הכלים דאף שיש לו בית אחיזה אין היתר אלא בתיקנו לכך ודו"ק וכן משמע ברמב"ם אלא דמשולחן ערוך ולבוש לא משמע הכי אלא דוקא בכיסוי של כלים שאין להם בית אחיזה צריך תיקנו לכך וצריך עיון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:24
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:24](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:24)

[כד] **[לבוש] גלוים וכו'.** כלומר שרק למטה מחוברין בטיט:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:25
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:25](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:25)

[כה] **והכינם לכך וכו'.** פירוש לכסות הכלי ועיין בשלטי גיבורים וצריך עיון דיהא סגי במחשבה כמו בחריות דסעיף כ' ואם נחלק בינייהו תיקשי על מה שדייק הר"ן סוף פרק כל הכלים דנשתמש מבעוד יום מועיל כיון דמהני בחריות האש חילוק ועוד תיקשי למה הוצרך הש"ס [שבת] דף קכ"ו דר' יותנן פליג ארבי שמעון בן גמליאל דמתיר בחריות עיין שם ודו"ק:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:26
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:26](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:26)

[כו] **ומותר לטלטלה וכו'.** לצורך גופה או מקומה כדין דבר שמלאכתו לאסור וליטול את הקוץ לצורך גופה מיקרי כן משמע בספר התרומות סימן רנ"ז והגהות מיימוני:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:27
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:27](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:27)

[כז] **ניטל חודה וכו'.** ונראה באם יחדה מבעוד יום לאיזה תשמיש דהוי כלי (ט"ז), וכבר נשמע להדיא מדברי שולחן ערוך ולבוש סימן ש"ג סעיף י"א ולענין טומאה כתב מגן אברהם דנראה לו דעיקר כמו שכתבו תוס' בזבחים דף צ"ד דאם יחדה למיתוח טמאה בלי שום תיקון וכן פסק הרמב"ם פרק י"א דכלים ודלא כתוס' שבת דף מ"ט, עד כאן, ולעניות דעתי עיקר כתוס' שבת דצריך תיקון כי תוס' דזבחים תמוה לי מה ראיה שהביאו עצמן תחילה מש"ס דזימנין דמימלך וכו' הרי דכל דמהני מחשבה לטומאה מותר בטילטול אפילו בלא מחשבה גם קשה קושיות תוס' דשבת משברי כלים ומה שפירש מגן אברהם כיון דרגילין להשתמש בהן תשמיש אחר שרי דחוק גם עיקר חסר מן דברי תוס', ועוד דלפי זה צריך לומר דעור לח אינו רגיל ועוד דבתוס' שבת דף קכ"ג מבואר נמי דצריך תיקון וכן משמע במרדכי פרק כ"ט וכן כתב ברטנורא פרק י"ג דכלים ומהרמב"ם הנזכר לעיל אין ראיה כלל דלשון הגמרא נקט כדרכו: (ועיין במגן אברהם):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:28
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:28](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:28)

[כח] **מותר וכו'.** אפילו אין בהן שלוש על שלוש (רמב"ם):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:29
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:29](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:29)

[כט] **ומותר וכו'.** דוקא לעניים ולא לעשירים (רבינו ירוחם נתיב י"ב), ואפילו לעשירים בבית עניים מותר תוס' דף קכ"ז ואם הוא שלושה טפחים על שלושה טפחים אף לעשירים בביתם מותר (רש"י דף מ"ז):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:30
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:30](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:30)

[ל] **[לבוש] אדם בודל וכו'.** היינו בפחות משלושה על שלושה אבל שלושה על שלושה ראויה למידי דחשוב והיינו לעניים כדלעיל:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:31
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:31](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:31)

[לא] **מנעול חדש וכו'.** קא משמע לן דאף חדש מיקרי כלי וכל שכן ישן:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:32
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:32](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:32)

[לב] **דשם כלי וכו'.** וכיון שכן אף להוציא הדפוס מתוך מנעל נמי שרי כדלקמן סעיף ט"ז (מלבושי יום טוב) וכן כתב הב"ח, וקשה דהא פירש הב"ח גבי חלוק אם תחבו בו כלי דמיירי שמלאכתו להיתר אם כן אין ראיה להכא דמיירי בכלי שמלאכתו לאיסור, והנה הט"ז כתב ונראה דאם היה רפוי אין צריך שישמוט המנעל ממנו אלא נוטל להדפוס מן המנעל כמו גבי חלוק אלא כאן מיירי בחדש שהוא מהודק שפיר אי אפשר ליטול הדפוס אלא אם כן שומט מנעל להכי נקט שומטו במנעל, עד כאן, וצריך עיון הא פירש רש"י סוף פרק תולין שהוא רפוי המנעל נשמט מאיליו ואין צריך לטלטל האימוס, עד כאן, אם כן אמאי יטלטל האימוס בחינם, וצריך למקומו דמותר אפשר באי אפשר בענין אחר ובהכי מיירי בחלוק או דאי אפשר לשמוט החלוק אם לא שיטלטל הכלי עמו לכך מותר בהשמטת הכלי לחוד כיון דעל כל פנים מטלטלה, ומלבושי יום טוב וב"ח הנזכרים לעיל אפשר דמיירי נמי בהכי וגדולה מזו מצאתי בדרישה זה לשונו לא התירו אלא מה שהוא לצורך דהיינו לטלטל הדפוס אגב המנעל בשעת השמטת המנעל ממנו אבל ליגע וליקח הדפוס אפשר דאסור הואיל ואפשר זולתו, עד כאן, ועיין ס"ק [ל"ז]:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:33
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:33](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:33)

[לג] **בטל תורת כלי וכו'.** דלא חזי מידי (רש"י באלפסי), ונראה לי דקשה לו מאי שנא משברי כלים דשרי בסעיף ו' וקל להבין, ולמגן אברהם אישתמיט זה, ומכל מקום קשה קושיתו דאמרינן סנדל המסומר מותר לכסות כלי ולסמוך כרעי המטה, ונראה לי דאפשר לדמות לכדור שיתבאר בסעיף מ"ה מיהו הרמב"ם ומגיד פרק י' דגם הסנדל זה חזי ומותר כמו שברי כלים וכן משמע בבית יוסף בשם ר' משה כהן:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:34
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:34](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:34)

[לד] **בכרמלית וכו'.** בדרישה מסתפק אי מותר גם ברשות הרבים ובזה נראה לי לתרץ מה שהקשה בלחם משנה על המגיד עיין שם ודו"ק:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:35
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:35](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:35)

[לה] **נמי וכו'.** ונראה לי דבחוט או במשיחה אסור דילמא מבטל להו והוי קשר של קיימא (מגן אברהם), ואינו מוכרח דיש לומר דלא היה ככרמלית רק גמי גם קא משמע לן דמותר לטלטלה גמי לזה. כתב מגן אברהם נראה לי דבמנעלים שלנו אף שנפסקה הרצועה עדיין חזי ללובשה ותורת כלי עליה דדוקא מנעלים שלהם שהם פתוחים וכו':


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:36
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:36](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:36)

[לו] **נשמר וכו'.** ואם רבים שם וגנאי לו לילך בלא מנעל שרי משום כבוד הבריות כמו שכתב סוף סימן י"ג (מגן אברהם):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:37
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:37](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:37)

[לז] **יכול לשומטו וכו'.** קשה הא בסעיף י"ד היה אסור אי לאו דדפוס כלי הוא וקנה זה לאו כלי ויש לומר דהכא מיירי שיכול לשמוט בלי טילטול הקנה עמו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:38
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:38](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:38)

[לח] **[לבוש] אבל אסור וכו'.** ובקנים שלנו המיוחדים ליתלות שרי (מלבושי יום טוב ומגן אברהם וב"ח):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:39
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:39](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:39)

[לט] **[לבוש] דהא הוה וכו'.** בטור ושולחן ערוך לא סיים הכי:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:40
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:40](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:40)

[מ] **ואם תחבו וכו'.** כן כתב הטור הקשה הב"ח מאי קא משמע לן פשיטא דכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך מקומו ויש לומר קא משמע לן אף דאפשר בהשמטת הכתונת מותר לישמוט הקנה ועיין ס"ק [מ'], והב"ח תירץ דמיירי בקנה של אורגים והוה אמינא דמוקצה מחמת חסרון כיס הוא קא משמע לן דלא חשיבי אפילו מלאכתו לאיסור כיון שאין מקפיד עליהם להשתמש תשמיש אחר, עד כאן, ובחינם דחק כל כך דהא הרמב"ם ריש פרק כ"ו פסק להדא דקנה אורגים הויין מלאכתו לאיסור אף שאינו קפיד מכל מקום מיוחד לאיסור וכן הסכים המגיד שם דלא כפירוש רש"י ואם כן יש לומר דטור סבירא ליה נמי הכי וכן מבואר מלבוש שכתב דהא הוי כמו צריך מקומו. והנה בשלטי גיבורים דף קמ"א כתב דמשמע מפירוש רש"י דשרי לטלטלו אפילו לצורך גופו, עד כאן, והוא תמוה מאי רבותא כיון דלאו מלאכתו לאיסור נקרא ואפשר כונתו לצורך גופו מחמה לצל:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:41
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:41](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:41)

[מא] **שנשמט אחת וכו'.** אבל נשבר רגל דלא שייך שמא יתקע וכן אפילו בנשמט אלא שאין כאן אותו רגל כלל מותר לסמכו על ספסל אחר (ט"ז):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:42
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:42](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:42)

[מב] **אלא אם כן ישב וכו'.** הטעם כיון שישב עליה כך מבעוד יום שוב לא יתקע וכן כתבו עולת תמיד ומגן אברהם ודלא כמלבושי יום טוב, ועוד הא בלאו הכי עיקר דין דספסל אינו אלא חומרא בעלמא כמו שכתב בתרומת הדשן סימן ע"א ובישיבה לחוד אם אינו מטלטל פשיטא דמותר לטלטל לכולי עלמא ועיין סימן שי"ג סעיף ו' עוד מזה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:43
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:43](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:43)

[מג] **דמעתה וכו'.** משמע דמסתמא עומד לכך ואין צריך מחשבה לזה וכן משמע בש"ס [שבת] דף קכ"ד וצריך עיון דבתשובת הרא"ש כלל ר"ע זה לשונו, ליבני דאישתייר מבנינא דחזי למיזגא עלייהו סגי להו בנמלך לזה משום דלהכי נמי עבידי, עד כאן, הרי דמחשבה בעינן ועיין ס"ק, [מ"ח] ומכל מקום משמע דבסיפא דסדרן מחשבה אינה מועלת, גם נראה לי ראיה לזה מדפריך בביצה דף ל"א ע"ב מדין דסדרן ולא משני דמתניתין מיירי בחישב עליהו וצריך עיון ואסור וכו' אפילו לצורך גופו ומקומו (פרישה) וכן מצאתי במגן אברהם משמע דברישא דמותר היינו לצורך גופו ומקומו וצריך עיון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:44
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:44](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:44)

[מד] **קוץ וכו'.** כתב ריב"ש סימן ת"א דוקא קוץ שאינה נראה וכן גחלת של מתכות אין חומה ניכר שאף בתר דאזיל סומקא יש בו בו כח לשרוף אבל בגחלת של עץ כל זמן שיש בה כח לשרוף תהיה אדומה ויכירו בה כן כתב בעל הלכות גדולות והוא הדין אבן גדולה הנראה לעינים, עד כאן, וצריך עיון דאמרינן בגמרא שפוד של עץ שרי לטלטלה שלא יזוקו בו וכמו שכתב סימן תקי"ח סעיף ג' וכן פסק בסוף סימן של"ד דאפילו בשל עץ שרי (מגן אברהם), ואשתמיט ליה דברי הר"ן פרק כירה דכל זה לר' יהודה אבל לר' שמעון דקיימא לן כוותיה דמלאכה שאין צריך לגופו אינו אלא איסור דרבנן גם בשל עץ אף שאין הזיקה מצוי אית לן למישרי ותדע דאם לא כן תיקשי לבה"ג מאי פריך הש"ס דף מ"ב על שמואל עיין שם ודו"ק, ועיין בעל הלכות גדולות פרק מי שהחשיך:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:45
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:45](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:45)

[מה] **מותר וכו'.** נראה דלא התירו אלא בדבר שלא היו מונח מערב שבת דאם לא כן יהיה מותר לסקל אבנים בשבת (מגן אברהם). ולא נהירא דקוץ משמע דמונח מערב שבת גם מפירוש רש"י ריש דף מ"ב משמע הכי בגחלת של מתכת:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:46
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:46](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:46)

[מו] **אסור וכו'.** והטור מתיר דאין חשש רואין בשבת כיון שאסור להוציא לחוץ וכן פסק רש"ל פרק קמא דביצה סימן כ"ו וכן עיקר כי ראיתי בפסקי תוספות שם וסוף פרק חלון ורבינו ירוחם וספר צידה לדרך שפסקו הכי:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:47
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:47](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:47)

[מז] **לשריפה וכו'.** משמע דמסתמא מותר (מגן אברהם ועולת שבת), ועיין סעיף י"ז ס"ק [מ"ג], מיהו בעצים שלנו שאין עומד לישיבה כתב מגן אברהם דמעשה בעינן כמו בסעיף כ"ב:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:48
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:48](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:48)

[מח] **אפילו בחול וכו'.** וצריך עיון דהא הרא"ש כתב בשם התוס' דמחשבה לחול אסור עד שמחשב לשבת אלא שהרא"ש חולק עליהם מסברתו ואם כן ראוי לנו לפסוק כתוס' וכן ראיתי דרבינו ירוחם נתיב י"ב פסק כתוס' אף שהוא תלמיד הרא"ש ונמשך אחריו וכן מבואר בתשובת הרשב"א סימן תשנ"ז ובר"ן פרק במה טומנין על תשובת הרשב"א עיין שם ודו"ק, ועוד הא הר"ן כתב בשם רמב"ן דמחשבה לא מהני לגמרי דרב אסי דאמר ישב אף על פי דלא חישב כל מקום ישב דוקא בעינן ואף שר"ן כתב שלא נראה לו דבריו מכל מקום למה נקיל אפילו במחשבה חול, ועוד דשלטי גיבורים פרק במה טומנין הביא דברי רמב"ן, ויותר תימא לי דבתשובת הרא"ש כלל כ"ב מבואר דפסק כרמב"ן דמחשבה לא מהני והוא סותר מה שכתב בפסקיו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:49
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:49](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:49)

[מט] **[לבוש] ויש אומרים דבאלו וכו'.** בשולחן ערוך, וכתב מגן אברהם צריך עיון דהא הר"ן בשם ר"י לא אסר אלא לצאת בהן דלא מוכחא מילתא דמיחדו למנותו ומיחזי כמוציא בשבת אבל לטלטלן לכולי עלמא סגי במחשבה כמו חריות בסעיף כ', עד כאן, ואשתמיט ליה תשובת רשב"א סימן תשנ"ו דכתב לטלטל אבן לפצוע אגוזים צריך שישתמש בו מבעוד יום כמו בפוקרין וציפה וכו' כי היכי דליהוי בו היכירא הרי להדיא דאף לענין טילטול בעינן מעשה וכן מבואר בר"ן פרק במה טומנים כמו שכתב על הרשב"א והביאו בית יוסף בקצרה עיין שם ור"ן בשם ר"י קאי על הש"ס מיירי ביציאה לכך הזכיר נמי דין הוצאה וזה ברור, ועוד ראיה ממה שכתבו תוס' דף נ' אבל לא לצבען בשמן אין יוצאין לאו דוקא אין יוצאין דאפילו לטלטלן אין יוצאין אלא נקט אין יוצאין אגב רישא וכו' ואם איתא נימא דדוקא תנא אין יוצאין אבל טילטול מותר אף שלא צבען רק במחשבה מיהו בזה יש לומר דתוס' לטעמייהו אזלי בד"ה ואם וכו' דלא סבירא ליה כר"ן אלא כסברא ראשונה דגם במחשבה מותר לצאת, ומכל מקום נשמע דלא ידעינן דאסור בטילטול אלא אם נאמר דאין יוצאין לאו דוקא ואם כן לר"ן דאין יוצאין היינו אפילו במחשבה אם כן ודאי דהוא הדין בטילטול ודו"ק:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:50
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:50](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:50)

[נ] **אסור לישב וכו'.** זה לשון מגן אברהם מה שכתב העולת שבת מסימן ש"ז לא הבין דשם לא שרי אלא להטות ולנער עד כאן לשונו, ודבריו תמוהין דבבית יוסף מבואר דמאן דאמר דבעינן סדרום אף להטות ולנער אסור כמבואר בשלטי גיבורים דף קכ"ה לפירוש בית יוסף כאן ובסימן ש"ט, ולעניות דעתי בלאו הכי לא קשה מידי דלקמן מיירי שרוצה לסלק בשבת ולדעת ספר התרומות מותר בזה ואף דבית יוסף כתב שלא משמע כדבריו מכל מקום הביא דעתו לקמן בשם יש אומרים וזה ברור:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:51
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:51](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:51)

[נא] **[לבוש] ויש אומרים שדינם וכו'.** וכן עיקר (מגן אברהם), והלבוש שהשמיט נראה משום שראה שהבית יוסף תמה על המגיד דעל כרחך יש חילוק בין חריות לאבנים דהא רב אסי גופיה דאמר גבי חריות ישב אף על פי שלא חישב אמר גבי נדבך צאו ושפשפום, עד כאן, ובאמת אין תמוה על הבית יוסף שלא ראה בתוס' דף קכ"ה בד"ה ואזדו וכו' שהקשה זה מתרצן דהתם רב אסי גרס ועיין במהרש"א, גם נראה לי דעל תירוץ שני של תוס' שהוא כסברת בית יוסף דיש חילוק בין חריות לאבנים, וקצת קשה מאי פריך הש"ס בדף קכ"ו מחריות על קנה וכיסוי כלים דילמא נמי יש חילוק ובפרט לסברת המגיד לדעת הרמב"ם ודו"ק, ועוד נראה לי לתרץ עיקר קושית תוס' דר' אסי דאמר צאו ושפשפום היינו משום שנמאסות בטיט הוצרך לומר כן והוא הדין דהיה סגי במחשבה או כשישב עליה ובזה מיושב מה שהקשה התוס' שם היכי הוי רב אסי לטעמיה וכו', ועוד יש לומר דרב אסי קאמר הכי אליבא דר' יוחנן שם ור' יוחנן לטעמיה בסוף פרק כל הכלים דפליג אר' שמעון בן גמליאל דמהני מחשבה ודו"ק, וכן במרדכי ואגודה פרק במה טומנים משמע דשוין הן ובאבנים גדולים דאי אפשר להזיזן מותר לישב עליהם בכל ענין אבל באבנים קטנים צריכין מעשה לשפשפן וזולת זה אסור לישב עליהן דודאי יבוא לסדרן בשבת ובזה נסתלקה כל מה שכתב מגן אברהם בזה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:52
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:52](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:52)

[נב] **ויש אומרים שצריך וכו'.** ועייין לעיל סימן רנ"ט דביחוד בעלמא סגי (רמ"א) והיינו דיחוד לעולם בעינן כן כתבו מלבושי יום טוב ועולת שבת:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:53
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:53](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:53)

[נג] **להבריח וכו'.** ובלבד שיזהר שלא יהרוג הזבובים (כלבו), זמורה שיש בראשה עקמומית שראוי לתלות בו דלי ולמלאות בו אם קושרה לדלי בערב שבת מותר אף שזמורה מחובר לקרקע למטה משלושה טפחים כגון לשאוב מן המעיין שאינו עמוק דמותר להשתמש באילן למטה משלושה אבל לא קשרו אף שחישב והוא תלוש אסור גזירה שמא יקטום [שבת] דף קכ"ה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:54
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:54](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:54)

[נד] **הזבובים וכו'.** הוא הדין לאיים על התינוקות שיכם בהם אבל אסור לומר לכותי שיתלוש לו ענף ממכבדות שמכבדין את הבית בהן:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:55
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:55](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:55)

[נה] **[לבוש] שאין הקפדתן וכו'.** ליתא אלא בשבת דף מ"ט מבואר הטעם דאין האומנין מקפידין (נחלת צבי), ולעניות דעתי דקדק הלבוש כן מפירוש תוס' שם דאמר הביאו שולחן בשבת ואם כן לא נזכר בש"ס שאין האומנין מקפידין אדרבא לבעל איבעיא פשיטא ליה דמקפידין ומכל מקום צריך לומר דאין מקפידין כל כך כמו בנסרים ודו"ק, מיהו ברי"ף ורמב"ם פרק כ"ו כתבו נמי טעם משום דאין מקפידין:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:56
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:56](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:56)

[נו] **ויש אומרים וכו'.** וסברא ראשונה נראה לי עיקר שכן הסכים אגודה ור"ן ואם כן אפילו בדקה מותר ביבשין:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:57
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:57](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:57)

[נז] **אלא אם כן חישב וכו'.** והוא הדין אם ישב עליו מבעוד יום ומשום הכי בעורות לחים נמי אם חישב או ישב מותר לטלטל (נחלת צבי) וכן מצאתי באגודה, אבל עולת תמיד כתב ונראה דבלחים לא מהני מחשבה דבטלה דעתו אצל כל אדם דאין דרך למזגא עלייהו, עד כאן, ולא הזכיר מדברי נחלת צבי, גם מגן אברהם לא הזכיר ממחלוקת זה לכן צריך אני לברר אל מי מקדושים אפנה ועיינתי דבר"ן פרק כל כתבי פירש פורסין עור גדי לח וסותר דבריו פרק במה טומנים שאוסר בלח, אלא נראה לי דהתם מיירי בחישב אף דבתוס' דף מ"ט משמע מדכתבו צריך לומר לפירושו דמיירי כמו יחדו וכו' משמע לפי ר"ת דמחלק בין לחין ליבישין לא מיירי ביחדו אלא מיירי התם ביבש נראה דהיינו דאין צריך לאוקמי התם ביחדו אבל באמת מודו דיחדו מותר אך ראיתי בתוס' זבחים דף צ"ד דתירצו עוד דבדליקה הקילו ואם כן יש לומר הכי בר"ן ודו"ק, אך ראיתי באגודה פרק במה טומנים דמתיר ביחדו וכן נראה לי ראיה מביצה דף י"א דקאמר חזי למיזגא עלייהו ועל כרחך מיירי שם בלחים ודו"ק:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:58
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:58](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:58)

[נח] **חשיב וכו'.** ואם נתנן לאוצר לסחורה וצריכין יחוד כמו שכתב ריש סימן רנ"ט (מגן אברהם) וצריך עיון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:59
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:59](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:59)

[נט] **[לבוש] מוקצין וכו'.** בש"ס שם משום דקפיד עלייהו האומן:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:60
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:60](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:60)

[ס] **ומותר להעבירם.** היינו למאן דאמר נולד שרי (מגן אברהם), עיין סוף סימן תצ"ה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:61
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:61](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:61)

[סא] **אם אין הקליפין.** והוא הדין עצמות, וכתב בשיירי כנסת הגדולה והוא הדין בקליפי ביצים לכך נוהגין לשברן תוך הכלי, עד כאן, ובשלטי גיבורים דף קס"א כתב דנוהגין האידנא לטלטל קליפי אגוזים ושקידים ובטנים קשים דסמכין על רש"י, עד כאן, מיהו הב"ח כתב דגם רש"י מודה למסקנא דאסור:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:62
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:62](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:62)

[סב] **מנער וכו'.** כתב הט"ז נראה דהוא הדין אם מעבירן על ידי דבר אחר כגון שמגרר אותם על ידי הסכין מן המפה דטילטול מן הצד מותר כמו שכתב סימן ש"י, עד כאן, וצריך עיון דבסימן שי"א כתב לדחוף מוקצה על ידי קנה אסור והא דמקילין בניעור היינו כיון שאינו בסיס כלל כמו שכתבו הפוסקים, אך צריך עיון מסימן של"ז שכתב בית יוסף ואחרונים אפילו יש בבית קליפי אגוזים דמוקצים הם מותר לכבדם בכנף אווזא דהוה ליה לדידיה כגרף של רעי, ויש לחלק דבקרקע מאיסי יותר מעל השולחן או דהכא כיון דאפשר במנער לא התירו על ידי דבר אחר:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:63
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:63](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:63)

[סג] **[לבוש] מיהו סתמן וכו'.** וקש שלנו מסתמא עומד לשכיבה או למאכל בהמה (מגן אברהם), כן כתב ט"ז סימן שי"א סק"ט:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:64
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:64](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:64)

[סד] **ראוי וכו'.** כגון תורמוס יבש שהוא מאכל לעיזים וחצב מאכל צביים חרדל מאכל יונים שברי זכוכית מאכל לבנות היענה חבילי זמורות מאכל פילים לוף מאכל עורבים כל אלו במקום שמצוין מותר לטלטל (רמב"ם פרק כ"ו), ועיין בירושלמי פרק מפנין ונראה שכן דעת הרמב"ם אלא שמגיד ור"ן ובית יוסף לא הבינו כן גם הירושלמי לא הזכירו וצריך עיון, וצריך לומר מפני שסותר משמעות ש"ס דילן בדף קכ"ח וצריך עיון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:65
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:65](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:65)

[סה] **[לבוש] אפילו מערב שבת.** הקשה מלבושי יום טוב ונחלת צבי דאדרבה יותר רבותא בשבת דהוי נולד ונראה דעת הלבוש דכל שכן בנתפרקו בשבת כיון שהוא ראוי בין השמשות אגב בשר:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:66
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:66](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:66)

[סו] **דרך שינוי.** כגון להחזיר פניו ולהשליכו אחר המטה או לזרקן בלשונו או לטלטלן אגב הפת רבינו ירוחם דף פ"ה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:67
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:67](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:67)

[סז] **[לבוש] מפני וכו'.** עיין בבית יוסף מה שכתב בשם תשובת הרא"ש ועיינתי בתשובה גופיה כלל כ"ב וליתא כן וצריך עיון ועיין בפסקיו פ"ב דביצה גם על הלבוש צריך עיון ואין להאריך:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:68
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:68](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:68)

[סח] **מותר וכו'.** אף ששחטה כותי בשבת (שלטי גיבורים), מזה משמע דמותר להדיחה בשבת כדי לאכול חי דאם לא כן אסור משום דם שבחוץ כמו שכתב ביו"ד סימן ס"ז וכן משמע ממגן אברהם סימן שכ"א סק"ו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:69
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:69](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:69)

[סט] **דחי לאומצא וכו'.** הב"ח השיג על בית יוסף ושולחן ערוך דבשבת דף ק"ח קאמר דוקא בר אווזא חזי לאומצא ולא שאר בשר אלא טעם היתר בשר חי משום דקיימא לן כר' שמעון בסימן שכ"ד גבי נבילה דמוכן לאדם הוי מוכן לכלבים, עד כאן, ותימא גדולה על גדול שכמותו שלא ראה ברמב"ם פרק כ"ו ור"ן ושלטי גיבורים וריא"ז פרק מפנין סימן שס"ו ורבינו ירוחם דף ע"ז שכתבו טעם דשולחן ערוך דחזי לאומצא והט"ז תמה עליו מרמב"ם ולא הרגיש נמי משאר גדולים שהזכרתי גם האריך לדחוק דהש"ס קאמר שאני בר אווזא לרב חסדא אבל לרב הונא כל בשר מותר דאף דלא חזי כמו בר אווזא מכל מקום ראוי הוא וכן כתב בנחלת צבי, וקשה דמפוסקים הנזכרים לעיל מבואר דלכולי עלמא מותר בבשר גם משמע דחזי לגמרי כמו בר אווזא. שוב עיינתי וראיתי שהיה לפוסקים הנזכרים לעיל גירסא אחרת בש"ס וזה לשונו איתמר בשר חי מותר בשר תפוח רב הונא אמר מותר רב חסדא אמר אסור וכן הוא ברי"ף ורא"ש והראב"ן שם וכן מבואר במגיד שם ואם כן ודאי טעמא דבשר חי דמותר לכולי עלמא מפני דחזי לאומצא ונראה דלא היה נמי בגרסתם קושיא לרב חסדא נמי מבר אווזא דאם לא כן תיקשו המימרא גופיה מאי שנא בשר חי מאי שנא בשר תפוח אלא ודאי דסלקא דעתיה דבר אווזא היה תפוח ודו"ק וזה ברור, מיהו לגירסת שולחן ערוך דילן איתמר בשר מלוח מותר לטלטלו בשר תפל רב הונא אמר מותר וכו' ודאי צריך לומר טעם הב"ח משום דמוכן לאדם הוי נמי מוכן לכלבים והיינו פלוגתא דר' יהודה ור' שמעון אך תימא דהרא"ש פרק קמא דחולין כתב זה לשונו אמרינן בפרק מפנין דבשר תפל אסור לטלטלו אבל בר אווזא שרי דחזי לאומצא עד כאן לשונו, מבואר דסבירא ליה נמי כגירסת ש"ס דילן וצריך עיון, ולדינא לגירסת דילן ולפי תוס' שם אף דבשר לא חזי לאומצא מכל מקום מותר לר' שמעון כיון דחזי לכלבים אבל לגירסת רי"ף ורא"ש משמע דכל דלא חזי לאומצא אסור אף לר' שמעון דמתיר בנבילה שאני בשר חי דאינו עומד לכלבים, מיהו יש לומר דגם הם מודו דמותר והא דכתבו טעם דחזי לאומצא היינו דלכולי עלמא מותר מטעם זה, ועוד יש לומר דסבירא ליה דכל בשר חזי לאומצא אף דבספר יראים כתב דוקא של אוזן דרכיך מכל מקום מרי"ף ופוסקים הנזכרים לעיל לא משמע הכי, ומה שהביא מגן אברהם ראיה מהרא"ש לאו ראיה דזה לר' יהודה אבל לר' שמעון אפשר דמודה דמותר כמו שכתבו תוס' כמבואר בש"ס שם דרב חסדא קאמר הכי דסבירא ליה כר' יהודה וכן מוכח בסוף פרק דף קמ"ב דקאמר טעמא דחזי לאומצא הא לא חזי לאומצא לא למימרא דרבא כר' יהודה סבירא ליה והאמר וכו' אלמא דלר' שמעון מותר אף דאין עומד לכלבים וראיתי שבעל המאור פירש הא לא חזי לאומצא היינו שנסרח בו ביום דלא חזי לאדם כלל ולעניות דעתי הלשון לא משמע הכי כלל, ועוד דאם כן מנא ליה לש"ס להקשות דילמא כוונת רבא על מה דחזי לאדם לכן הוצרך הטעם משום דחזי לאומצא ודו"ק, ועוד דבעל המאור לטעמיה אזיל דדג תפל ראוי לכלבים עיין שם, אבל כבר כתבו תוס' דאין ראוי וכן כתבו הטור וספר צידה לדרך וכן ראיה (מתשובת מהרש"ל) [מים של שלמה] פרק קמא דחולין שהביא מגן אברהם קשה דבהדיא כתב שם דוקא לר' יהודה, ובאמת צריך עיון שם סימן ל' וסימן ל"א בים של שלמה ואין להאריך, גם נראה לי ראיה מסעיף כ"ט דקיימא לן דחרדל מותר מפני שהוא מאכל יונים אף דעומד לאדם כמו שכתב המגיד פרק כ"ו בשם הרשב"א כללא דמילתא אף דברים שאינם ראויים לאכול חי לאדם מותרים כיון דראוי לכלבים:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:70
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:70](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:70)

[ע] **משום דראוי וכו'.** כן כתב הטור ותוס' שם אבל ברי"ף וגדולים שהבאתי לעיל מבואר שהוא סרוח כולי האי עד שאינו ראוי לכלבים אלא דמותר מפני שהוא ראוי לחיה ונראה לטור דקשיא ליה עליהם דהא לא קיימא לן כר' שמעון בן גמליאל דכל ישראל בני מלכים הם לגדל חיות וכן כתבו תוס' שם, ולעניות דעתי מיירי בענין שנתבאר בסעיף כ"ט דאם חיות מצוים באותו המדינה. נשאלתי בשר שנזכר בשבת שיהא שלושה ימים משחיטה בלא מליחה והדחה אם מותר להדיחו בשבת, והשבתי בסימן שכ"א סעיף י"ב מותר להשקות את התלוש כדי שלא יכמוש כדרך שמותר לטלטלן אם כן הוא הדין בשר זה דמותר בטילטול דמותר בהדחה וכמדומה שמעשה כזה בא לפני זקיני הגאון זכרונו לברכה והורה להדיח על ידי עובד כוכבים ומכל מקום כיון שאין לי בירור נראה לי להתיר אף על ידי ישראל כשאי אפשר על ידי עובד כוכבים עד כאן תשובתי, שוב נדפס ספר מגן אברהם וכתב בסימן שכ"א בשם גאון אחד שהתיר נמי מראיית תלוש שהבאתי והנאני אך הוא זכרונו לברכה כתבו דנראה לו דאסור דמתקן הבשר שיתרכך כמו שכתבתי לעיל בשם הר"ן אבל גבי ירקות אינו מתקן כלום, עד כאן, ולא נהירא דגם בירקות הוי תיקון זה לרככו שלא יכמוש אלא שזה לא הוה תיקון והר"ן מיירי להדיא במליחה ועוד דבשבת דף ק"מ קאמר לרכוכי כתונא קא מכוין ושפיר דמי ודוחק לחלק בין אוכלים לבגדים, ובתשובת פני משה סימן ב' התירו לקצבים ששחטו בערב פסח שחל ביום רביעי לשרות הבשר ביום ששי שהוא יום טוב לצורך חול דלא מתקן הוא כיון דחזא כך לאומצא ולצלי ובלבד שמילוי המים יעשנו מערב יום טוב משום טירחא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:71
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:71](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:71)

[עא] **[לבוש] לכלבים לאו אדעתיה וכו'.** לדעת שכתבתי לעיל מותר לר' שמעון אלא צריך לומר טעם (דמותר) [דאסור] משום שאין ראויה לכלבים, הקשה מהר"א שטיין בסוף סימן מ"ג הא עינינו רואות דחתול אוכלת דגים חיים ואמרינן בגמרא דמטלטלי מים מגולים אף שאין ראוי אלא לחתול, עד כאן, ונראה לי דמכל מקום ודאי לאו אדעתיה למשדי לחתול מה שאין כן בשר תפל לפעמים משליכו לכלבים:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:72
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:72](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:72)

[עב] **[לבוש] מותר וכו'.** עיין סימן ש"א ס"ק מ"ד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:73
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:73](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:73)

[עג] **שיושבין בה וכו'.** פירש מגן אברהם כשהוא מקום דריסת רגל אבל אם מונח באשפה שבחצר שאחורי בתים אם אינו יושב שם אסור לפנותם ואם מונח במבוי במקום דריסת הרגל מותר לסלקו לצדדין:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:74
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:74](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:74)

[עד] **אסור וכו'.** ואם הוא מלא ואי אפשר לפנות עליו מותר להוציא ולהחזירו (מגן אברהם):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:75
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:75](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:75)

[עה] **[לבוש] ואף על גב וכו'.** ועולת שבת כתב הטעם דהוא כמו אבן שאסור לטלטלו כי אם לצורך מקומו, עד כאן, ולא דק דאבן אסור אפילו לצורך מקומו עיין סעיף ז', ונראה לי דהוא הדין גרף או עביט:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:76
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:76](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:76)

[עו] **[לבוש] שראוי וכו'.** דאם לא כן אף המים גרף הן (רשב"א), כתב מגן אברהם עיין סעיף ג' דבעודו בידו מותר להחזירו אף בלא מים, עד כאן, וצריך עיון דאם כן אמאי התירו סופו משום תחילתו הא יש תקנה שיהא בידו וכן בש"ס וכל הפוסקים לא משמע לכאורה הכי ואפשר דבדבר מאוס כזה לא התירו וצריך עיון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:77
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:77](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:77)

[עז] **[לבוש] אפילו שלא לצורך וכו'.** ונראה לי דאם במקום אשפה הוא מקום המשתמר אסור להחזירו אפילו על ידי מים אם לא שצריך לפנות עליה או להוציא בה צואה, ועל דרך זה נראה לי דלא פליג רשב"א ור"י עם הרא"ש שהביא בית יוסף ודו"ק וכל אחרונים לא ירדו לזה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:78
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:78](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:78)

[עח] **[לבוש] אף על גב וכו'.** ולי נראה דלא קשה מידי דכלי שרי כמו שכתבתי לעיל סעיף ה', עד כאן, ולעניות דעתי לחלק דשאני כלי זה דאסור אפילו לצורך גופו ומקומו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:79
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:79](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:79)

[עט] **ומיחד וכו'.** ולא דמי לאבנים בסעיף כ"א דעפר לאו בר מיעבד מעשה הוא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:80
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:80](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:80)

[פ] **מפני שמגבהת וכו'.** ורמב"ם וסמ"ג כתבו מפני שגפיה נשמטין וצריך לומר דהוי כפסיק רישיה וכו' ומגן אברהם תמה לחינם בזה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:81
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:81](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:81)

[פא] **אבל דוחין וכו'.** פירש הב"ח אפילו ברשות הרבים וכן ראיתי בתוספתא פרק ט"ז אין עוקרין בהמה חיה ועוף ברשות היחיד ואין צריך לומר ברשות הרבים אבל דוחין וכו', ונראה לי ספרא דגירסא ברשות הרבים שהביאו תוס' דף קכ"ח גורסים כמו בתוספתא הנזכר לעיל ואם כן יהיה מיושב למעיין כל קושיות תוס' ודו"ק, והא דמותר לדחות דוקא בחצר ורשות הרבים משום פסידא אבל בבית אוסר הב"ח אם לא שברחה מביצים וכן משמע בספר לחם משנה פרק מפנין:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:82
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:82](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:82)

[פב] **[לבוש] דחיישינן וכו'.** היקשה עולת שבת הא קיימא לן דחי נושא את עצמו, עד כאן, ולא ראה בש"ס [שבת] דף צ"ד דדוקא באדם אבל בבהמה לא אמרינן חי נושא וכו' וכן פסקו הרמב"ם וברטנורא שם וכן משמע מפירוש רש"י ור"ן פרק מפנין שם, ומשמע מסתימת שולחן ערוך ולבוש דאף בבהמות גדולות אסור ברשות הרבים ובכרמלית וכן משמע בבית יוסף ושלטי גיבורים:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:83
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:83](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:83)

[פג] **[לבוש] או בכרמלית וכו'.** הקשה בית יוסף הא קיימא לן כרבא דלא גזרינן כרמלית אטו רשות הרבים מה שאסור ברשות הרבים עצמו משום גזירה ועיין סימן שכ"ה סעיף [ט"ו ס"ק כ"ט מה] שכתבתי מכל מקום מבואר. והב"ח תירץ דנלמד מסוף סעיף מ"ה מבהמה שנפלה לאמת המים אסור להעלותה אלמא דעקירה אסור אפילו בכרמלית, עד כאן, ולא ירדתי לסוף דעתו דעקירה אסור אפילו בבית דהוי טילטול ממש והכא מיירי במדרון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:84
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:84](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:84)

[פד] **[לבוש] דחי נושא וכו'.** ואם הוא חולה או כפות חייב. כתב עולת שבת דקטן כל כך שצריך לגררו אם נשאו חייב חטאת ובלבוש כתב שאינו אלא מדרבנן ואינו נכון, עד כאן, והוא תמוה דלא כתב כן לבוש כלל ונראה כוונתו דמדכתב מגן אברהם גורר אסרו וכו' משמע מדרבנן, ולעניות דעתי יש לומר דמיירי כשגורר תינוק שיכול להגביהו רגל אחד ויניח השניה דבזה אסור מדרבנן כמו שכתב טעמא דגורר אסור מגביהה ובהגביה אף בגדול אסור מדרבנן, גם צריך עיון דבאמת תוס' שבת דף צ"ד כתבו דבקטן חייב ומה שהוקשו התוס' שם מפרק מפנין צריך עיון דיש לומר דהתם מיירי בתינוק שיכול להגביה רגל אחד או גדול מזה וכן משמע מתשובת רלב"ח סימן ס' וכן משמע בר"ן שהביא בית יוסף, אך מרבינו ירוחם שהביא בית יוסף משמע דסבירא ליה דאף בקטן פטור וכן כתבו תוס' גופיה דף ק"ל ד"ה ר"א וכו' דאפילו תינוק בן שמונה ימים אמרינן חי נושא עצמו מיהו בדברי ר"י שמפרש כמו שפירשתי דעת הלבוש:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:85
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:85](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:85)

[פה] **[לבוש] גרע וכו'.** בבית יוסף שהביא הר"ן יש לפרש שתי פירושים אחד דגורר בקטן גמור אינו אלא איסור דרבנן מגזירת הגבהה שהוא איסור דאורייתא ואחד שגורר בקטן גמור הוא כנושא ממש שאסור מדאורייתא וזה עיקר, ובזה מיושב מה שכתב בית יוסף וכן כתב ר"י על הר"ן דלכאורה תמוה אלא הכי פירושו דכמו דר"י סבירא ליה דגורר דינו כמגביה ממש לענין איסור דרבנן הוא הדין לר"ן מדאורייתא ודו"ק, ומכל מקום מצינו למאן דאמר דלא גרע גורר מהגבהה וצריך עיון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:86
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:86](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:86)

[פו] **[לבוש] שאין שם כלי וכו'.** זה לשון שבלי הלקט דמחשבת התינוק שחישב לשחוק בו לא משוי לו כלי מכל מקום כן יש תורת כלי וכו' אסור לשחוק בו ולטלטלו שהרי אין צורך בטלטלו ואפילו לכסות, עד כאן, ומגן אברהם חיסר מדבריו וטעה בהבנותו ודו"ק:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:87
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:87](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:87)

[פז] **ויש מתירין וכו'.** ורש"ל בים של שלמה סימן ל"ז פרק קמא דביצה כתב לגדולים מנהג רע הוא ולקטנים מניחין, עד כאן, וזה לשון ספר תניא מצינו במדרש איכה טור שמעון אמאי חרב אם תאמר משום זנות והלא נערה אחת היתה שם והוציאוהו אמר ר' הונא על ידי שהיו משחקין בכדור בשבת, עד כאן, ועיין בית יוסף דאשתמיט ליה זה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:88
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:88](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:88)

[פח] **ויש מתירין וכו'.** וסברא ראשונה נראה לי עיקר שכן כתב אגודה סוף פרק קמא דביצה ותשובת רמב"ן סימן רי"א ותשב"ץ סימן מ"ו, ונראה לי דאפילו לצורך גופו ומקומו אסור דהא לא חזי כלל נקטו בלשונם ולא כים של שלמה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:89
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:89](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:89)

[פט] **להבריח וכו'.** עיין סעיף כ"ז:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:90
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:90](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:90)

[צ] **[לבוש] אף על גב וכו'.** עיין סימן של"ד ודעת רש"ל לאסור מטלטלין וכן נוטה הדעת מגן אברהם ומלבושי יום טוב, מיהו לצורך גופו ומקומו מותר לכולי עלמא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:91
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:91](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:91)

[צא] **האצטרולב וכו'.** הוא כלי שחוזין בו הכוכבים ולא גזרינן שמא יסלק הלוחות ויחזירן דמאן לימא לן שהוא אסור דמאי שנא ממטה רפוי בסימן שי"ג סעיף י"ד (מגן אברהם בשם רשב"א סימן תשע"ב), ומה שפירש שהוא כלי שחוזין בו הכוכבים ליתא ברשב"א אלא דברי עצמו הן ובגליון באר הגולה פירש שהוא כלי העשוי להבין מתוכו חכמת התכונה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:92
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:92](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:92)

[צב] **[לבוש] ויש מסתפקין וכו'.** עיין סימן ש"ז סעיף י"ז ונראה דספקו לרמב"ם איזה מחליף בשטרי הדיוטות, ולכאורה משמע בבית יוסף ושולחן ערוך דספקו אל איסור טילטול אבל להביט פשיטא ליה לרמב"ם דאסור כמו ספרי חכמות אלא דאם כן הוה ליה לכתוב הספק גם בספרי חכמות:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:93
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:93](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:93)

[צג] **פשוט המנהג וכו'.** מיהו לצורך גופו ומקומו מותר דהא כלי הוא ועיין סעיף ג'. כתב עולת שבת לצורך החולה כמו שמשערין הרופאים על פי משך הזמן אפשר להתיר:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:94
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:94](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:94)

[צד] **[לבוש] גם לעניים וכו'.** דוקא בבית עשיר אבל לעניים בביתם מותר (מלבושי יום טוב וב"ח ושלטי גיבורים בשם תוס' דף קכ"ו), אבל הט"ז ומגן אברהם פירשו דברי תוס' דאף לעניים בביתם אסור כיון שהוא של עשיר וכבר הקצה אותו מיהו מה שהוא של עניים אסור לעשירים בביתם ואין היתר לעשיר אלא בבית עני כתבו התוס' נדרה הנאה מככר אפילו היא עצמה שרי לטלטלה כיון דחזי לאחרים אלא אם כן אסרתה על כל העולם ועיין סימן שכ"ה סעיף ח', מיהו בגרוגרת וצימוקים אסיח דעתו מיניה אסורים לכל דדנינן הכי דעת כל אדם בסתר והוא הדין לכל כיוצא בזה: