## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 313

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:1)

[א] **והוא שיחשוב וכו'.** מיהו בקשור אין צריך מחשבה (ב"ח), וכן משמע מרבינו ירוחם נתיב י"ב חלק ט"ז, ודעתו דפוסקים דמתירין מיירי כשעשוי לפנות תדיר עיין סעיף ד':


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:2)

[ב] **לרש"י וכו'.** בשלטי גיבורים פרק כל הכלים כתב דלא פליגי דרש"י מיירי בקנה העשוי למנעל דהוי משום בנין ור"ת מיירי בקנה כמו מפתח שאין בו אלא איסור טילטול, עד כאן, ומטור ורבינו ירוחם שם מבואר דפליגי ומכל מקום נלמד תירוץ על מה שקשה בסימן ש"ח סעיף י' סתמו שולחן ערוך ולבוש כר"ת, דיש לומר דהכא משום בנין חששו לדברי רש"י מיהו ר"י שם כתב על דין זה דעיקר כר"ת:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:3)

[ג] **[לבוש] דמתקריא וכו'.** אבל קנה שמוסקין בו זיתים אף שנועלים בו מיקרי מלאכתו לאיסור (מגן אברהם) וכן הדין בנגר שיש בראשו גלוסטרא (תוספות יום טוב):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:4)

[ד] **אפילו אם קשור בחבל וכו'.** משמע דאם אינו קשור כלל לא מהני גלוסטרא וכתב הב"ח שכן מסקנות בית יוסף, ותמיהני דאדרבה בבית יוסף משמע להיפוך וכן כתב הפרישה דהסכים בית יוסף דמהני, ולדינא נראה לי להקל בעת הצורך כי מצאתי בספר צידה לדרך ובשלטי גיבורים בשם ריא"ז סוף עירובין שהתירו וכן כתב תוספות יום טוב שם וכן נוטה דעת הנחלת צבי וכן משמע בסמ"ק ובכלבו ובסמ"ג ורש"ל בביאורו שם, ומה שהקשה הט"ז מדלא קאמר הש"ס כי פליגי באינו קשור לא קשה מידי דנקט לא אגדו איידי דברישא דבאגדו כולי עלמא לא פליגי וקל להבין:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:5)

[ה] **נפחתה וכו'.** נראה לי דוקא כשהיה תחילה אסקופה שלימה למטה והנקב לא הגיע עד סוף אסקופה ונתקלקל ועל ידי זה נוקב בארץ אבל אם מתחילה עושה חלל בקרקע מותר כמו שנוהגין שעושין נקבים בחומה מכאן ומכאן ותוחבו הבריח מקצה לכאן למקצה דמה לי שנכנס בחומה או למטה בארץ, עד כאן, ואינו מוכרח ומב"ח משמע דיש חילוק בין בריח בחומה לארץ ולפי זה אף כשמתחילה נעשה חלל בארץ אסור וכן משמע קצת באגודה סוף עירובין ונראה כשעשה כתיקונו ואינו יכול לנקב בארץ מותר:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:6)

[ו] **ואסור וכו'.** ואם עשה לו בית יד ודומה למקבת שרי אפילו אין קשור ותלוי וכן כשעשה לבריח טבעת של ברזל באמצע למשוך בו אילך ואילך:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:7
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:7](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:7)

[ז] **הואיל והם וכו'.** והב"ח ומגן אברהם מקילין אף העשוי מלוח אחד אם עשוי לכניסה ויציאה תדיר:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:8
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:8](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:8)

[ח] **[לבוש] משום מכה וכו'.** לא ידעתי למה לא נקיט משום בונה דאף דאין בנין וסתירה בכלי מכל מקום אם תקוע הוה בנין ממש וחייב (עולת שבת), ואשתמיטתיה שכן פירש רש"י ריש פרק כל הכלים הביאו בית יוסף סימן ש"ח וכן כתב הרשב"א בספר עבודת הקודש דף ל"ט והרא"ש וכן פירש הר"ן שם לחד פירושו, וגם תימא דעולת שבת סותר עצמו למה שכתב סימן ש"ח סעיף ט' ודו"ק. ולדינא צריך עיון דהר"ן שם לפירוש שני כתב דכל שתוקע צריך גבורות ואומנות הוי כעושה כלי חדש ויש בו משום בנין וכן כתב פרק הבונה ובתוס' שם וכן משמע בסמ"ג ובסמ"ק ואגודה ושלטי גיבורים בשם ריא"ז, ונראה דלטעם רש"י וסייעתו אסור אפילו באין צריך גבורות ואומנות אלא כל שמקפיד שלא יתקע בתוך החור ומהדק בדוחק אסור ואפשר שזה דעת הראב"ד שהביא בית יוסף וצריך עיון. כתב הרמב"ם פרק י' המחזיר דלת של בור ושל דות ושל יציע חייב משום בונה משמע אפילו אינו תוקע כיון שדלתות מחוברין לקרקע וכן משמע להדיא בעירובין דף נ"ב ולזה נראה לי דכיוון הרב המגיד פרק כ"ב והב"ח בסימן ש"ח ס"ק ו' ולא ירד לזה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:9
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:9](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:9)

[ט] **[לבוש] שזהו מלאכה וכו'.** ברש"י ור"ן בפרק כירה משום מכה בפטיש אבל תוס' ריש פרק הבונה כתבו דחייב משום בונה ועיין ס"ק ח':


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:10
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:10](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:10)

[י] **וכוס וכו'.** שנוטלין אותו מן הרגל ומחזירין אותו (תשב"ץ), וזה לשון אגודה פרק הבונה כוסות של כסף ושל עץ ושטענדר של בית הכנסת העשויה פרקים אם מהודקים אסורין לפרקן ולהחזירן. כתב מלבושי יום טוב כלים העשוים כיסוי שלהם געשרויפט מותר וכן כתבו ט"ז ומגן אברהם משום דעשוין לפתחן ולסגרן תמיד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:11
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:11](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:11)

[יא] **ויש מי שאומר וכו'.** ונראה לי דכוסות שלנו העשוין כחריצין סביב ומהודקין בחוזק לכולי עלמא אסור ומשמע דכל הכלים האלו שרי לטלטלן ולא גזרו אלא במנורה שדרכה להתפרק כמו שכתב סוף סימן רע"ט (מגן אברהם):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:12
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:12](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:12)

[יב] **[לבוש] יש אוסרים וכו'.** קצת קשה מסימן ש"ח סעיף ט"ז:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:13
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:13](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:13)

[יג] **[לבוש] עד שנתאחד וכו'.** לכן אין לאסור מה שתוקעין עצים קטנים בשטענדר כדי להגביה (מלבושי יום טוב), ועיין סימן ק"י וצריך עיון. כתב הרמב"ם פרק י' דהמכניס קרדום בתוך עץ שלו חייב הסותר אהל קבוע או שפרק עץ תקוע אם מתכוין לתקן חייב משום סותר:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:14
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:14](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:14)

[יד] **שהם כלי וכו'.** נראה לי דאם אינו כלי רק עץ בעלמא אף על פי שהוכן לטלטל מכל מקום אסור לסמכו תחת הקורה דדמי לבונה (מגן אברהם), ולא משמע הכי מפירוש רש"י דף מ"ג שפירש דכלי הוא ומותר לטלטל משמע האי דנקט כלים משום דמסתמא מותרין בטילטול והוא הדין שאר דברים דאין תורת בנין בסמיכת הקורה, גם נראה לי ראיה ממה שכתבו התוס' ד"ה ושני וכו' שם דקורה שנשברה איצטריך לאשמעינן דלא חיישי שמא יעלה וכו', ואי לדבריו דבדבר שאינו כלי דמי לבונה ואסור טובא קא משמע לן דבכלי מותר:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:15
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:15](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:15)

[טו] **[לבוש] שאין זה דומה וכו'.** ליתא דבעירובין דף ק"ג מבואר שדומה לבנין אלא דתבן לא מבטל לה וזה לשון ריא"ז בשלטי גיבורים שם דוקא תבן שאין מבטלו אם צריך לסלקו או ללבן לבנים או להסקה אבל מלח וכיוצא בו שהוא מבטלו שם אסור, עד כאן, ועיין סימן שע"ב בסעיף ו', והא דמותר לכסות רוק באפר סוף סימן ש"י שם לא דמי לבנין כמו שכתב מגן אברהם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:16
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 313:16](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/313:16)

[טז] **בשולי הקופה וכו'.** שנשתברו ונשארו בה שולים או שיהפכנה (תוס'), והט"ז מתיר לצורך גדול על ידי כותים אפילו ביד כיון דאין איסור אלא משום עובדין דחול. הר"י הלוי סי' ל"ד דקדק מלשון רש"י ותוס' ור"ן דדוקא קודם שימות המת מותר לסתום החלון שלא תיכנס הטומאה לבית אבל אחר מיתתו אסור לסתמו דהוי כמתקן, עד כאן, ומגן אברהם חולק דלא הוי מתקן דהכלים שהיו בתוכו כבר נטמאו ואינו מועיל אלא להבא ומה שכתב קודם שימות המת היינו לומר שהיום מתקנים שלא יטמא שום כלי בבית עד כאן דבריו בקצרה, ואינו מוכרח מכל מקום מועיל לכניסת הכהנים לבית, ומזה קצת קשה על רש"י ותוספות דילמא כבר מת ועשו תיקון לכהנים ומתוס' סוף פרק כל הכלים אין ראיה דיש לומר דמיירי נמי קודם שמת ומתשובת מהרי"ל אין ראיה נגד גדולים הנזכרים לעיל, גם הא כתב דדוחק הוא גם התם פקיקה של מצוה הוא לכהנים לצלויה בבית הכנסת מיהו אף לצורך מצוה מהני תיקון ועיין סימן רס"א וצריך עיון, ולומר לעובד כוכבים נראה לסמוך על מגן אברהם ולהתיר: