## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 43

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/43:1)

[א] **בתפילין שבראשו וכו'.** ומשמע דבתפילין של יד מותר ליכנס כיון דמחופה בעור אבל בנחלת צבי כתב זה לשונו, לעניות דעתי נראה שיש לאסור אף בתפילין של יד משום יו"ד דאם לא כן קשה למה הקפידו בסעיף ה' שלא תהא רצועה יוצאה, הא דלי"ת ויו"ד שברצועות לאו אותיות גמורות הן. ועוד קשה הא כתב הטור סימן ל"ב דיעשה קשר קטן בצורות יו"ד להשלים אותיות השם, וכתב עליו בית יוסף דסתם כדברי רש"י אלא עיקר דאסור, עד כאן וכן כתב מגן אברהם. ותימא עליו דברש"י גופיה משמע בברכות דף כ"ג דמותר ליכנס בתפילין של יד, וכן כתב מעדני מלך דף כ"ד ודף צ"ח להדיא דסבירא ליה לרש"י דמותר. אלא צריך לומר דגם לרש"י דסבירא ליה דהן מאותיות שם שדי, מכל מקום אין שוה בקדושתיה כיון שאין בכתיבה ממש כמו שי"ן אלא על ידי קשר, וכן מבואר במעדני מלך דף צ"ג. ומה שהקשה מהא דהקפידה שלא תהא רצועה יוצאה, יש לומר דודאי יש בהן קדושה, אלא דמכל מקום אין בהן כל כך קדושה עד שנטריחו לחלוץ, וכן משמע במעדני מלך דף צ"ח. ובתשובת בית יעקב סימן ק"ע כתב טעם לחלק דשל ראש מגולים אבל של יד מכוסים ולכך צריכין שלא יצאו מתחת ידו שאם יצאו יהיה מגולים, אך תימא דהרא"ש כתב בהלכות תפילין דר"י מאורליינש היה מסופק אם צריך לחלוץ תפילין של יד, עד כאן, ומספיקא יש לנו להחמיר, וכן מצאתי בספר אדם וחוה שיש לאסור מספיקא. גם תמה מעדני מלך על הטור דפשיטא ליה מה דמספקא אביו הרא"ש ז"ל, והנראה לעניות דעתי בישוב זה נראה לי דסבירא ליה לטור דלא מספקא לר"י מאורליינש אלא כשנכנס לבית הכסא קבוע לעשות צרכיו אבל כשנכנס להשתין דאין איסור אלא משום גזירה שמא יעשה בהן צרכיו לא מחמרינן בתפילין של יד, ואפילו אם נאמר דמספקא לר"י בכולהו, מכל מקום אנן לא מחמרינן בזה מספיקא כיון דליכא אלא משום גזירה. וזה נראה לי דעת רש"י שפירש בש"ס שם על הא דמיבעי מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים פירש רש"י כשהן בראשו קאמר, עד כאן, ולא פירש על ש"ס הנאמר קודם הנכנס לבית הכסא חולץ תפילין אלא דוקא בזה דאינו אלא משום גזירה הוא דמקילין בתפילין של יד. והשתא ניחא נמי הא דיזהר שלא תהא רצועה יוצא מתחת ידו דשם מיירי לעשות צרכיו בבית הכסא קבוע, ודו"ק. גם דברי רבינו ירוחם הנזכר לעיל יש לפרש הכי, אבל להשתין מודה דמותר בשל יד כן נראה לי וכן נראה לי להלכה, ועיין לקמן סימן מ"ה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/43:2)

[ב] **אוחזן בידו וכו'.** משמע דאפילו בלא בגדו מותר ואף דבסעיף ד' בעינן דוקא בבגדו היינו לעשות צרכיו אבל הכא מיירי להשתין שאין איסורו אלא משום גזירה לא מחמרינן כשהוא בידו. אך קשה דהא כתב שולחן ערוך והלבוש סימן ד' דמותר בין להשתין בין לפנות וכו' אלמא דגם להשתין דוקא בבגדו בעינן. ואין לומר דמה שכתב בין להשתין היינו בבית הכסא עראי ומעומד דהא מבואר בסעיף זה דמעומד אף בידו ובבגדו אסור ואפשר לומר דאגב גררא נקטו בין להשתין ועיקרם על לפנות לחודו. והשתא ניחא כל תמיהות לחם חמודות דף כ"ה ונחלת צבי עיין שם, כי לא רציתי להאריך ועיין ס"ק ה' ומכל מקום לדינא צריך עיון שראיתי הרמב"ם פרק ד' וכלבו כתבו להדיא דאף להשתין בעינן בגדו וידו וכן פסק הט"ז ולפי זה דוקא בימינו בעינן ואפילו בכיס מסיק מגן אברהם דאסור אם לא שנכנס לבית הכסא ארעי להשתין דאז שרי בכיס:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/43:3)

[ג] **חולצן וכו' ונותנו לחבירו וכו'.** צריך עיון דהטור ושולחן ערוך לא נזכר אלא בבית הכסא עראי כשמשתין מעומד ויש תפילין בידו ואינו רוצה להניחן בראשו אזי נותנן לחבירו, אבל בבית הכסא קבוע אין צריך ליתנן לחבירו, וכן כתב הבית יוסף להדיא. וטעמו מבואר בש"ס כדי שינטר ופירש רש"י שישמרנו מן המזיקין או שצריך לשמור התפילין בעצמו, ואף דט"ז ומגן אברהם פירשו כי הא דחולצן בריחוק ארבע אמות ונותנן לחבירו בבית הכסא קבוע אבל בעראי חולצין ומשתין לאלתר היינו כשמשתין מעומד בקבוע אבל כשעושה צרכיו מיושב לא, ואפשר דמשום הכי השמיט תיבת קבוע שכתב בשולחן ערוך וכתב בית כסא סתם וקאי על עראי מכל מקום לא הוי ליה לסתום. ולעניות דעתי דכיון שהוא עושה צרכיו על כרחך משתין מיושב אם כן אפשר לאחוז בידו. גם בסוף סעיף א' כתבו בהדיא על בית הכסא קבוע, ודוחק לומר כיון דשם מיירי רק להשתין שהוא זמן מועט לא שייכי טעמים הנזכרים לעיל. והא דהשמיט הלבוש תיבת קבוע נראה לי דסבירא ליה דהטור ושולחן ערוך לאו דוקא נקטו קבוע דכיון שרוצה לעשות צרכיו מה לי בין קבוע לשאין קבוע ובכל דינין שוין וכן כתב הדרישה. אבל בעולת תמיד כתב דוקא נקט השולחן ערוך קבוע, דבעראי חולץ ונפנה מיד ותמה עליו דהא בסעיף א' כתב השולחן ערוך על עראי וכן כתב בית יוסף להדיא דאף בעראי חולץ בריחוק ארבע אמות ואף למה שדחקו הט"ז ומגן אברהם דבבית הכסא עראי חולץ ומשתין לאלתר נראה דמודים במפנה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/43:4)

[ד] **מותר וכו'.** דליכא למיחש משום ניצוצות ולשמא יקנח ליכא דהא אסור לקנח בימינו (לבוש) פירוש כיון דמשתינין שם מיושב ליכא ניצוצות ועיין סעיף א' נתבאר יותר. והט"ז כתב דאף בבית הכסא עראי ליכא למיחש שיקח ידו לקנח דמיירי הכא דהתפילין בחיקו וחגורה מפסיק שלא יפול או שאוחז בחוץ על ידי בגדו שלא יפול, ומגן אברהם כתב דמיירי שקשורים בבגדו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/43:5)

[ה] **שלא תהא וכו'.** טעמא ברצועה של ראש יש דלי"ת ובשל יד איכא יו"ד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 43:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/43:6)

[ו] **לא יכנס וכו'.** כתב בתשובת נחלת צבי תפילין וכתבים שיש בהם שמות צריך ליתן תיק בתוך תיק אם צריך לילך לבית הכסא ונהגו לקנות כלים של עור, וביו"ד סימן רפ"ב סעיף י"ד דקמיע מחופה בעור מותר, וכתב בשלטי גיבורים פרק במה אשה צריך עיון בקמיעין שעושין לתינוקות מחופין וחקוק עליהן אותיות של שם, עד כאן. וקצת קשה מאי מספקא ליה הא מטעם שם מבחוץ אסור בתפילין בש"ס, וצריך לומר כיון דחקוק ולא כתב מספקא לן ועיין סימן מ' ס"ק ב':