## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 468

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:1)

[א] **בערב פסח כיון וכו'.** פירשו תוס' דמשמע בירושלמי דאסור מן התורה ושאר פוסקים חולקים ואומרים דאינו אלא מדרבנן (לחם משנה ריש פרק מקום שנהגו):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:2)

[ב] **[לבוש] כיון שכל אחד וכו'.** ורש"י שם פירש הטעם שלא יהא טרוד במלאכה וישכח ביעור חמץ ושחיטת הפסח ותיקון מצה, עד כאן, ומשמע דלא סבירא ליה טעם דקרבן כמו שכתב בתוספות יום טוב שם משנה ה', ונראה לי דהוכיח הכי דאם סבירא ליה נמי טעם דקרבן אם כן לא הוה ליה לרש"י לכתוב טעם דשחיטת הפסח תיקון מצה שהוא אחר חצות שזה בלאו הכי אסור משום קרבן רק טעם דביעור חמצו לבד שהוא נמי על קודם חצות למקום שנהגו איסור, מיהו יש לומר דכתב משום ערב פסח שחל בשבת דאסור גם בערב שבת מטעם דטרוד במצוה, מיהו במקום שנהגו לעשות בערב פסח עד חצות נראה להתיר בערב שבת אחר חצות אף לרש"י שהרי לא סבירא ליה טעם דטרוד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:3)

[ג] **[לבוש] רק שאינו רואה וכו'.** אבל בערב פסח משמתין וגם אינו רואה סימן ברכה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:4)

[ד] **על ידי כותי וכו'.** וכן נהגו להסתפר על ידי כותי אחר חצות כי על ידי ישראל אסור ופשוט דאסור לישראל לספר לכותים. כתב במהרי"ל בהג"ה הלכות יום טוב שלא ליטול צפרנים מחצי יום ואילך ודינו ככל דין חול המועד, עד כאן, ובאליהו זוטא כתבתי להתיר אם שכח לחתוך קודם חצות עיין שם, עוד כתבתי דכל הני דמותרין לגלח בחול המועד כמו שכתב בסימן תקל"א הוא הדין דמותרין בערב פסח אחר חצות ועיין ר"י מינץ סימן ד'. כתב לחם רב בשם גיסו הגאון מהר"ש דלא יתנו הנשים בגדים לכובסת אחר חצות, עד כאן, ולכאורה נראה להתיר דהא קיימא לן כרמ"א דנוהגין במלאכה על ידי כותי אחר חצות ולמה גרע בערב פסח אחר חצות מליתן לכובסת ודוחק לחלק:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:5)

[ה] **להשתכר וכו'.** ופועל שאין לו מה יאכל מותר עיין סימן תקמ"ב:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:6)

[ו] **או בחינם וכו'.** באליהו זוטא העליתי כלל לדינא במלאכה גמורה אף בחינם ולצורך יום טוב אסור אבל תיקון אף לחבירו מותר בחינם לצורך יום טוב אבל בשכר אסור אף תיקון וכן שלא לצורך יום טוב אבל בשכר אסור אף תיקון וכן שלא לצורך יום טוב אף תיקון ובחינם אסור:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:7
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:7](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:7)

[ז] **[לבוש] מי שכותב וכו' אבל לאחרים אפילו וכו'.** זה לא כתב רמ"א ומכל מקום סברא הוא דהוי כמלאכה גמורה דאסור אף לצורך מצוה, אף קשה מסימן רנ"א דפסק דוקא בשכר אסור אבל בחינם מותר לאחרים כיון שהוא מצוה ובטור הלשון התם והכא שוין, והנראה לעניות דעתי הוא דקשה נמי למה לא כתבו רמ"א ולבוש לעיל דבמלאכה גמורה אסור אף בחינם אלא נראה לי דסבירא ליה דלא כתב בית יוסף כן אלא בערב פסח דמצינו דסבירא ליה הכי למרדכי אבל בערב שבת דלא מצינו כן למרדכי אין חילוק בין תיקון למלאכה גמורה דלעולם מותר בחינם כשהוא לצורך שבת או מצוה וטעמא משום דבערב פסח דשמותי משמתי חמירי:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:8
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:8](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:8)

[ח] **שלא לעשות וכו'.** והלילה בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין עד הנץ החמה (משנה פרק מקום שנהגו) ופירש ברטנורה מידי דהוי אתענית שהיום אסור באכילה והלילה מותר, והקשה מלבושי יום טוב איך יליף איסור מלאכה מאכילה עיין שם שנדחק, ולי קשה יותר הא בתענית דף י"ב דעיקר תענית גשמים אין אוכלין בלילה, ועוד קשה הא אסורין נמי במלאכה וביום דוקא כדלמד שם מקרא דקדשו צום קראו עצרה מה עצרת וכו' אם כן הוה ליה לברטנורה לפרש דלמד מלאכה ממלאכת ואי לאו דמסתפינן הייתי מגיה בברטנורה ובמקום תיבת באכילה צריך לומר במלאכה והכל ניחא בסיעתא דשמיא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:9
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:9](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:9)

[ט] **[לבוש] להשתקע וכו'.** וכן הסכים הש"ך ליורה דעה סוף סימן רי"ד וכן פירש לחם משנה פרק מקום שנהגו דההולך מחוץ לארץ לארץ ישראל להשתקע נוהג קולא ביום טוב שני של גלויות, ויתר דינים אלו נתבארו באליה רבה ליורה דעה ועיין בסימן תצ"ו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:10
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:10](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:10)

[י] **[לבוש] ואפילו לקולא וכו'.** משמע דאם אי אפשר לראות עצמו כאילו אין לו מה לעשות מותר לעשות מלאכה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:11
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:11](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:11)

[יא] **החייטין וכו'.** הכלבו והרוקח וצידה לדרך מתירין גם ברצענים, ותמה בחק יעקב אמאי פסקו כר' יוסי נגד חכמים ונגד כל הפוסקים, ומשמע בגמרא שם לתקן מנעלים ישנים לכולי עלמא מותר, ואולי הכלבו וסייעתו בהכי מיירי:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:12
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:12](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:12)

[יב] **[לבוש] ויש אומרים וכו'.** והכי נהוג (רמ"א), ואם התחיל מבעוד יום בשאר אומנות והוא לצורך מועד עושין עד חצות ובמקום שנהגו לעשות מותר להתחיל ולגמור לצורך המועד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:13
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:13](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:13)

[יג] **מושיבין וכו'.** דעת השולחן ערוך והט"ז ומגן אברהם כרמב"ם סוף הלכות יום טוב דאסור להושיב לכתחילה, ומה שכתב במגיד שם דרמב"ם בפירוש משנה סותר דבריו שכתב כשנותנין ביצים תחתיה לגדל אפרוחים קרי מושיבין שובכין, עד כאן, תמיהני דבפירוש המשנה שלפני לא כתב מושיבין שובכין רק מושיבין סתם ואפשר דקאי אסיפא דמתניתין דאם מתה מושיבין אחרת תחתיה והיינו דמפרש עלה ואם מתה מביאין וכו' עיין שם ודו"ק, ומכל מקום לעת הצורך קצת יש להקל כלבוש שהוא על פי רש"י וטור וכן משמע בפוסקים:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:14
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:14](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:14)

[יד] **שלושה ימים וכו'.** צריך עיון דסבירא ליה דמושיבין לכתחילה ראוי להתיר בברחה אף תוך שלושה ימים ואף אחר שלושה ימים לבריחה וכן משמע בב"ח ועיין סימן תקל"ו, ואולי לא כתב הלבוש שלושה ימים אלא לומר שהוא כל שכן ובאמת דמתיר אפילו תוך שלושה ימים:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:15
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:15](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:15)

[טו] **גורפין וכו'.** ומשליכין לחוץ ובמועד מסלקין לצדדין (רש"י והרא"ש ואגודה), ועל פי זה נראה לי לפרש דברי קיצור פסקי הרא"ש כמו שכתב במועד מסלקין לצדדין דקאי אגורפין וחסר שם דין דגורפין, ובחק יעקב הבין בדרך אחר והנראה לעניות דעתי כתבתי. וכתב הר"ן דאפילו לאחר חצות גורפין ומשמע אפילו שלא לצורך מועד, ונראה לי שגם הטור סבירא ליה הכי דסמך על מה שכתב ברישא מושיבין תרנגולת כל היום, ומזה תימא על תוספות יום טוב פרק מקום שנהגו שם ודו"ק:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:16
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:16](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:16)

[טז] **ואם נתרבה וכו'.** היינו כמו בחול המועד בסימן תקל"ה, והא דקאמר בש"ס דף נ"ה הא והא בחול המועד היינו לרבותא אף בחול המועד מותר בנתרבה וכח דהיתרא עדיף:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:17
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:17](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:17)

[יז] **אף על פי שאין לצורך וכו'.** אבל בחול המועד דוקא לצורך מועד, ומשמע בשבת ויום טוב אפילו לצורך אין מביאין (לחם משנה פרק מקום שנהגו):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:18
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:18](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:18)

[יח] **שלא להקיז וכו'.** יתבאר בסוף סימן תצ"ג:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:19
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:19](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:19)

[יט] **[לבוש] אבל צריך עיון וכו'.** והט"ז תירץ דמשנה אינה לזכרון בעלמא מה שאין כן מזמור הוא במקום הקרבת תודה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:20
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 468:20](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/468:20)

[כ] **[לבוש] לרחוץ וכו'.** אחר חצות ילך למרחץ ויטבול עצמו (של"ה) ואחר תפלת מנחה יעסוק בדיני קרבן פסח, ובשל"ה דף קמ"ב העתיק מספר סדר היום מה שילמוד. כתב רש"ל בהגהותיו לטור יו"ד סימן שי"ט אין מברין האבל בערב פסח: