## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 488

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/488:1)

[א] **[לבוש] ויש אומרים שמברך וכו' לגמור וכו'.** בתשובת רמ"א סימן ל"ה כתב דבמקום שאין מנהג יאמר לעולם לקרות וכן הסכימו אחרונים. ובין הפרקים וכו' ואלו הן בין הפרקים הללויה הללו עבדי ה' וכו', בצאת ישראל ממצרים, לא לנו ה' לא לנו, אהבתי, הללו את ה' כל גוים, מן המצר. רד"ק כתב מן המצר אינו תחילת המזמור אלא מתחיל מהודו לה' כי טוב, (אבודרהם). הלכות ראש חודש ויתר דיני הלל נתבארו בסימן תכ"ב:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/488:2)

[ב] **אפילו כדי לגמור וכו'.** ועיין סימן תכ"ב סעיף ה' משמע דאם הפסיק מחמת אונס חוזר אם הוא בימים שגומרין הלל, וכן כתב להדיא סימן פ"ה, ומגן אברהם בסימן תכ"ב כתב וזה לשונו דרכי משה כתב דדוקא בקריאת שמע שהוא דאורייתא פסקינן הכי אבל הלל דרבנן אין צריך לחזור לראש והמחמיר יחזור לקרותו בלא ברכה, עד כאן, וצריך עיון הא בסימן ס"ה מבואר דיש אומרים דבתפלה חוזר לראש אף שהוא דרבנן וחמיר לענין זה מקריאת שמע:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/488:3)

[ג] **[לבוש] דגבי קדושה וכו' שייך וכו'.** גם נראה לי ליתן טעם דפירש באבודרהם בדין נטילת ידים וקדשנו במצותיו לשון אירוסין וקדשן הקב"ה לישראל במצוות, ובמעריב דשבת פירש רצה במנוחתינו לפי שהקב"ה נקרא חתן ושבת וכנסת ישראל נקרא כלה, ואנחנו אומרים לו תתרצה שנהיה ככלתיך ותנוח כלתך בך עיין שם, ואם כן שפיר שייכי להדדי וקל להבין, אך מצינו במוסף דראש חודש בשבת שאומרים רצה במנוחתינו וחדש וכו' כמו שכתב הלבוש גופיה סימן תק"ה, ואף שאינו סמוך לקדשנו ואם כן הוא הדין ביום טוב ועוד שאין לסמוך אותו לקדשינו צריכין לכפול אלהינו ואלהי כמו שכתב הלבוש וזה אינו מן הסברא גם אין לנו לבדות לומר אלהינו ואלהי אבותינו במקום שלא תיקנו, לכן נראה לי עיקר כמנהגים וכן הוא בכל הנוסחאות והכי נוהגין:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/488:4)

[ד] **[לבוש] תפילות שחרית וכו'.** צריך עיון שמנהגינו שלא לאומרו כלל רק במוסף וכן משמע במנהגים, לכן נראה לי אפשר דנכלל ביעלה ויבוא וכו' מה שאין כן במוסף דאין אומרים יעלה ויבוא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/488:5)

[ה] **[לבוש] הקהל מזכירין וכו'.** ואם יחיד איחר תפילתו עד אחר שהתפלל שליח ציבור מוסף לא יאמר משיב הרוח כיון שכבר פסק השליח ציבור (מגן אברהם), ונתבאר סימן קי"ד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/488:6)

[ו] **[לבוש] להביא יין וכו'.** עיין בסימן תרס"ז:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:7
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:7](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/488:7)

[ז] **[לבוש] להדליק משחשיכה וכו'.** פירוש סמוך לחשיכה כמו שכתב בסימן תקי"ד סעיף ה', ומשמע שיש לנשים לברך ולהדליק אף ליל שני קודם הליכה לבית הכנסת כשהוא סמוך לחשיכה וכן כתב בשל"ה דף קמ"ג וסיים שהוא יותר מצוה ממה שנוהגים להדליק בבואם לביתם שהוא יושבי חושך, עד כאן, וזה דלא כמו שכתב בהקדמת פרישה ליו"ד ועיין סימן רס"ג ס"ק ס"א:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:8
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 488:8](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/488:8)

[ח] **[לבוש] ובבית הכנסת וכו'.** עיין סימן תקי"ד שנתבארו דינים אלו. כתב מגן אברהם שם ס"ק ט' המנהג בליל יום טוב שאין לוקחין הנרות מבית הכנסת לביתם כדרך מוצאי שבת מטעם שכתבתי דלא כמו שכתב בשל"ה שאסור לתחבו בחול רק יוליכנו לביתו ונהפך היא, עד כאן. ומה שכתב מטעם שכתבתי נראה לי שפירושו שכתב בס"ק ו' דנר של מצוה שהודלק ביום טוב אף שכבה אסור ליהנות ממנו הואיל והוקצה למצותיו, כמו נוי סוכה. ולעניות דעתי ליישב דברי של"ה דהא בנוי סוכה גופיה אם התנה מותר כמו שכתב בסוף סימן תרל"ח כל שכן בנרות בית הכנסת דדעת בית דין מתנה כמו שכתב סימן קנ"ד סעיף י"ד אם כן לא הוי מוקצה למצותן, ועוד דנרות הללו שנותנין בלילי יום טוב פשיטא דאין בהן קדושת נר בית הכנסת שנותנין בתחילה לילך בו לבית כמו נרות של מוצאי שבת, ועוד דבהליכתו נמי מצוה שמדליק מבואות אפלות כמו שכתב בשל"ה שם, ומה שרוצה להנהיג לבריות לתחבו לחול אזיל לטעמיה דמתיר שם דלא הוי גרם כיבוי מכל מקום אין היתר זה ברור לנהגו כיון שיש אוסרים דהוי גרם כמו שכתוב שם, ועוד הא כתב הוא גופיה בסימן תצ"ח ס"ק ל"ב דבחול הקשה אסור דעושה גומא דהר"ן כתב דאסור להטמין ביצה בעפר אלא אם כן תחוח כל כך שנכנס הביצה מאיליו בתוכו כשנתנו עליה, ויותר נראה לי תקנה לדבקה במנורה למטה וכמו שכתב בסימן תקי"ד ס"ק י':