## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 498

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:1)

[א] **[לבוש] לעצמו מערב יום טוב.** צריך עיון דבש"ס [ביצה] דף כ"ח מבואר דאף ביום טוב מותר לראות לעצמו כיון שהוא חכם ידע שלא ישחיזנה וכן מוכח בבית יוסף לכל הטעמים, ומה שכתב אחר כך דבזמן הזה יבדוק מערב יום טוב כרמ"א, והיינו משום דאין בזמנו דין תלמיד חכם, ומה שהקשה מגן אברהם דהא לכמה דברים דנין דין תלמיד חכם נראה לי דשאני בדבר שנמסר לעצמו שטועה בעצמו שהוא חכם, וכהאי גוונא כתבתי בספרי ליו"ד סימן א' גבי מומחה בית השחיטה, וראיתי בבאר שבע שמיקל למאי דנוהגין ליטול קבלה דדמי לחכם ולא נהירא שהרי גם בימי מהרי"ל ורמ"א היה מנהג זה ואפילו הכי אסרו ועוד אדרבה גרע דהא נותנין קבלה אף לאינו חכם ועיין בים של שלמה פרק אין צדין סימן כ':


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:2)

[ב] **אם לא בדק אותו מערב יום טוב וכו'.** ונכון שיהא לכל טבח שתים או שלושה סכינים בדוקים מערב יום טוב, שיירי כנסת הגדולה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:3)

[ג] **[לבוש] מותר לבדוק וכו'.** וכן פסק באר שבע וכן כתב מהרי"ל דהא לא מהני השחזה אחר שכבר שחט בפגום לכן לא גזרינן:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:4)

[ד] **[לבוש] אוכל נפש בעצמו וכו'.** ולפי זה למחמירין בסימן תצ"ה סעיף א' אסור, אך ראיתי בים של שלמה פרק א' דביצה סימן ל' דמותר דהוצאה מלאכה גרוע הוא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:5)

[ה] **שהן מוקצין וכו'.** אף למתירין מוקצה בסימן תצ"ה מודים בזה (ים של שלמה סוף ביצה):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:6)

[ו] **ואם ספק וכו'.** צריך עיון דבסימן תקט"ו סעיף ו' פסקו הגאונים דספיקו לחומרא ואין היתר אלא בשפירות וכותים מצויין בעיר, ואף שבית יוסף כתב כן בשם הרשב"א יש לומר דסבירא ליה כמקילין, והא דכתב הרשב"א גופיה חילוק דפירות מצויין בעיר היינו לגאונים כמו שכתב הטור סוף סימן תקט"ו וכן משמע בעבודת הקודש דף ל"ז, שוב נדפס מגן אברהם והרגיש קצת בזה. גם קשיא לי על טעמייהו דשולחן ערוך ולבוש מוקצה הולכין וכו' הא בחוץ לתחום ושל כותים אין מוקצה אלא טעם איסור גזירה שמא יאמרו לו להביאה ועיין סימן תצ"ז וסימן תקט"ו ס"ק כ"ה תט"ו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:7
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:7](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:7)

[ז] **[לבוש] תולין להקל וכו'.** תימה דזה לפירוש רש"י פרק שואל דף קנ"א דשמואל לקולא אבל לרי"ף ורמב"ן שם אסור וכן פסקו הבית יוסף ושולחן ערוך סוף סימן שכ"ה וסוף סימן תקט"ו, ואף שבית יוסף כתב זה בשם הרשב"א נראה דסבירא ליה לרשב"א כרש"י, ואולי דמשום הכי לא התיר השולחן ערוך ולבוש אלא ביום טוב שני אבל בראשון באמת אסרו וכן כתב מגן אברהם, וצריך עיון, עוד אפשר דסבירא ליה לשולחן ערוך להקל יותר בבהמות דיותר מסתבר שהכניסן מבערב כי צריכין להשחט ושאר טירחות, אף דמפוסקים לא נראה חילוק זה ועיין ס"ק דלעיל:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:8
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:8](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:8)

[ח] **[לבוש] ועומדת לכלבים וכו'.** ובזמן הזה סתם טריפות אין עומדות לכלבים אם כן ולד טריפה אסור וצריך עיון (מגן אברהם), פירוש מוכרין טריפות לכותים, וצריך לומר דמכל מקום כיון שהוא בזול זורקין ממנו לכלבים, גם אם אין מוכרין עושין כן הוה כעומד וכו':


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:9
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:9](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:9)

[ט] **[לבוש] ויש אומרים דבעינן שיפרוס וכו'.** ואחרונים הסכימו דאין צריך להפריס:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:10
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:10](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:10)

[י] **[לבוש] דסבירא ליה מוקצה וכו'.** וליש מתירין בסימן תצ"ה מוקצה מותר אף עומדת לגדל ולדות (רש"ל ונחלת צבי ומגן אברהם), אך מצאתי בביאורי סמ"ג ובשלטי גיבורים דף רפ"א דלכולי עלמא אסור לסמ"ג עיין שם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:11
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:11](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:11)

[יא] **[לבוש] ואם יש שהות וכו'.** שידוע בודאי שיש שהות ולא מאומדן דעת הנה בתוספות יום טוב פרק ג' דביצה תמה על ברטנורה דפירש יודע שיש שהות וכו' תיבת יודע שהוסיף הוא ללא צורך, עד כאן, ותימא עליו הא פירש רש"י דף כ"ה ור"ן אמאי הקשה על ברטנורה, ובעיקר הקושיא נראה לי דהכי קאמר דצריך שיודע בבירור שיש שהות ולא באומדן דעת כמו דאמרינן בשחיטת רוב הנראה לעינים ביו"ד סימן כ"א:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:12
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:12](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:12)

[יב] **כדי לאכול וכו'.** פירש אחר שתצא נפשה ואף שאינו אוכל ואפילו מחשבה לאכול אין צריך (ים של שלמה). כתב הט"ז דוקא מסוכנת התירו משום הפסד אבל בריאה אסור אלא אם כן יאכל ממנה באמת כזית ובבית יוסף כתב בשם הרשב"א אפילו אם יאכל וכו' והוא טעות סופר וצריך לומר אלא אם כן יאכל וכו' עד כאן לשונו, ותימא על המחבר שכמותו שנפל בטעות גדול להגיה בחינם דודאי לא מהני אכילה כיון שאין צריך לו ואין עושה אלא להתיר הוי הערמה ואסור וכן מבואר במגיד שהביא בית יוסף שם ויותר תימא שלא עיין במקור הדין בתשובת הרשב"א סימן תר"פ דאיתא להדיא דלא מהני אכילתו וכן כתב בתשובת הריב"ש סימן ט"ז וסימן רנ"ד להדיא וספר תניא סימן נ"ה, ועיין בתשובת באר עשק סימן נ"ו ואין דבריו נכונים בזה עיין שם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:13
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:13](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:13)

[יג] **כזית צלי וכו'.** היינו כתנא קמא דר' עקיבא [ביצה] בדף כ"ה וכן פסקו הרמב"ם וסמ"ג הרשב"א וסמ"ק, והט"ז תמה הא קיימא לן הלכה כר' עקיבא אפילו מחביריו פירוש אפילו אם רבים חולקים עמו עד כאן לשונו, ולא ירדתי לסוף דעתו דבעירובין דף מ"ו ע"ב מפורש דוקא נגד יחיד הלכה כר' עקיבא ולא נגד רבים וכן כתבו בספר כריתות ובכנסת הגדולה בכללי הגמרא סימן ח', גם נגד סתם משנה אין לפסוק הלכה כר' עקיבא כמו שכתבו תוספות ביצה דף כ"ה ד"ה לכם וכו', מיהו בזה יש לומר כיון דחולק ר' עקיבא באותו משנה לא הוי דברי תנא קמא כסתם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:14
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:14](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:14)

[יד] **אין שהות לנתח וכו'.** ורש"ל וב"ח פסקו דצריך שיהא שהות לאכול אחר הפשט וניתוח ודעת מגן אברהם דתנא קמא מודים לר' עקיבא בזה ולא נהירא, ואין להקשות מאי פריך הש"ס מר' עקיבא דנראה לי דסבירא ליה דגם תנא קמא מודה דאם לא בדק דמותר בדיעבד דלא מצינו פלוגתא בזה והא דסבירא ליה לתנא קמא דימתין אחר הפשט היינו דלא רצו להתיר לכתחילה דאם נמצא אחר כך טריפה יהא נענש בשוגג כמו שכתבו תוס':


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:15
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:15](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:15)

[טו] **ויש אומרים שאין להפשיטה וכו'.** וכן ראוי להורות (רמ"א) והלבוש השמיטו נראה משום דסברא הראשונה הוא הרשב"א ור"ן ובית יוסף ויש אומרים הוא ריא"ז בשלטי גיבורים והוי יחיד ועוד דהוא נגד המשנה מביאה איברים וכן הקשה מגן אברהם מירושלמי ותירוצו דחוק למעיין. והנראה לעניות דעתי שגם ריא"ז לא קאמר אלא לר' עקיבא דמתיר אף אין שהות לנתחה אף שיש קצת איסור מכל מקום סבירא ליה דיש נמי איסור בהפשטת יום טוב לכך התיר מה שאין כן לתנא קמא דסבירא ליה דבעינן שהות סבירא ליה להתיר והמשנה וירושלמי הנזכר לעיל קאי לתנא קמא ורמ"א וכל אחרונים לא ירדו לזה והניחו לי מקום:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:16
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:16](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:16)

[טז] **בהמה וכו'.** אפילו בריאה ולא אמרו במסוכנת אלא שדברו בהווה (עבודת הקודש):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:17
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:17](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:17)

[יז] **מותר לשוחטו וכו'.** הקשה הט"ז מאי שנא מיוני שובך סימן תצ"ז סעיף י' דבעי זימון שמא ימצא כחושים, עד כאן, ולא קשה מידי דהכא היה לו חזקות כשרות מה שאין כן התם דאין לו חזקת שמנה, מיהו רש"ל פרק ד' סימן י"ט ואחרונים אוסר וכן במקום שהטריפות מצויות כמו הכשרות אסור לשחוט ביום טוב וכן פירש ראב"ן דף ע"ז:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:18
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:18](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:18)

[יח] **אין חכם וכו'.** אבל כשרואה המום ושותק אף שגמר בלבו שהוא מום שרי (ים של שלמה פרק אין צדין ט"ו). כתב הט"ז נפל איסור לח בהיתר לח בפחות מששים או יבש ביבש ואין רוב בהיתר ואחר כך נתוסף היתר אסור להורות ביום טוב דהוא ממש כבכור שיש לו חזקת איסור:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:19
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:19](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:19)

[יט] **[לבוש] שיזדקק לו וכו'.** לכך אף ליש מקילין בסימן תצ"ה במוקצה מודים הכא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:20
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:20](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:20)

[כ] **שוחט וכו'.** על כל פנים צריך לשחוט אחד מהם (מגיד), ואם נפלו בהמות שאינן אותו ואת בנו מותר להעלותן אף שאינו שוחט אחד מהם וצריך עיון (מגן אברהם), ולעניות דעתי להקל דהא בירושלמי מתיר אף באותו ואת בנו, גם במגיד ראיתי שלא כתב אלא ראוי להחמיר וכו':


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:21
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:21](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:21)

[כא] **[לבוש] או בשורה טובה וכו'.** ממשמע אף שכותי רוצה ליתן לו הגדולה והטובה מותר לעולם יש פתחון פה ששנית ניחא ליה וכמו שכתב בים של שלמה ודלא כמגן אברהם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:22
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:22](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:22)

[כב] **[לבוש] שמא אינו רוצה וכו'.** כן כתב בית יוסף, והט"ז חולק מסימן תק"ו סעיף ו' בעיסה דצריך לחלוק עיין שם באריכות, ולעניות דעתי לא קשה מידי דבעיסה ודאי יחלוק ולא ימנע משמחת יום טוב מה שאין כן הכא דימנע מלשחוט כלל משום פסידא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:23
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:23](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:23)

[כג] **אינו רשאי וכו'.** עיין יו"ד סימן ש"ח מזה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:24
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:24](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:24)

[כד] **בידו וכו'.** לאפוקי במסרק דפסיק רישיה הוא בסימן קכ"ג ועיין מגן אברהם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:25
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:25](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:25)

[כה] **לא ימרוט וכו'.** עיין בספרי ליו"ד סוף סימן כ"ג:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:26
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:26](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:26)

[כו] **[לבוש] אבל בעוד שלא נשחטו וכו'.** עיין סעיף ב' הקשה מגן אברהם אם כן בביצה סוף דף ז' אי איכא עפר למטה אין דילמא ממליך ולא שחוט ולא אמר טעמא משום דלא שרי אלא לאחר שחיטה, עד כאן, ויש לומר דדוקא באיסור דאורייתא אמרינן הכי אבל בש"ס מיירי בדקר נעוץ סוף סעיף י"ד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:27
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:27](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:27)

[כז] **עפר מוכן וכו'.** ומותר ליתן עפר למטה ולא חיישינן דילמא מימלך ולא שחט וכן כתב כלבו דף ס"א:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:28
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:28](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:28)

[כח] **אם יש לו דקר נעוץ וכו'.** ובשעת הדחק יש להתיר אפילו אין דקר נעוץ (ט"ז), ובעפר תיחוח המפוזר למעלה אם מזיזו ממקומו במקום שיש הרבה תיחוח מסביב אינו כחופר גומא כלל ומותר אם שחט בלא דקר נעוץ (ים של שלמה סימן כ"א), ועיין בביאוריו לסמ"ג דף נ'. ואם שחט על גבי קרקע קשה ויש שם דם הרבה יטול קצת ויתנו בעפר תיחוח ויכסהו כמו שכתב ביו"ד סימן כ"ח סעיף ז' אבל אם נתייבש הדם קצת אסור לגוררו ביום טוב (מגן אברהם):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:29
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:29](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:29)

[כט] **לכמה דקורות וכו'.** והב"ח וט"ז החמירו בזה ודעת מגן אברהם נראה להקל ועוד הא כתבתי לעיל אפילו בלא דקר נעוץ מותר:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:30
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:30](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:30)

[ל] **מותר וכו'.** פירוש אפילו לשחוט לכתחילה. ואם הסיק עצים על גבי אפר של אתמול ונתערב העפר משל היום בשל אתמול בטל ברוב ועיין סימן ש"כ סעיף ב'. גחלים עוממות אסור לטלטל ביום טוב (מגן אברהם). עוד כתב בסימן תק"ז ס"ק ז' אם נצטנן העפר וחזר והוחם שרי כמו שכתב בסימן ש"י סעיף ג' ועיין סוף סימן תק"ט:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:31
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:31](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:31)

[לא] **דקר נעוץ וכו'.** והב"ח ומגן אברהם חולקין דאפר כירה עדיף דהא מוקצה מותר לטלטלו לצורך יום טוב ובדקר נעוץ עושה איסור דעביד גומא וכן מצאתי בספר עבודת הקודש דף מ"א, ואין ספק שבית יוסף ורמ"א לא ראו לספר הנזכר לעיל, גם הב"ח ומגן אברהם לא היו צריכין להאריך אילו ראהו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:32
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:32](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:32)

[לב] **מותר לכסות בו וכו'.** עיין בים של שלמה סימן כ"ב ובט"ז שהאריכו לתמוה על מה שכתב בית יוסף בשם ארחות חיים מרשב"א ומגיהים בדבריו בדחוקים גדולים וכל זה גרם להם שלא ראו במקור בספר עבודת הקודש דף מ"א זה לשונו, הכניס עפר לגינתו ולחורבתו ועפר לכסות את גגו וסיד לסוד את ביתו יראה לי שהן כדקר נעוץ ואין סומכין עליהן לשחוט לכתחילה ואם עבר ושחט מכסין בהם מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בו כל צרכו וסומך עליו לשחוט אף לכתחילה עד כאן לשונו, ומזה יראה המעיין כמה שגיאות יש בים של שלמה וט"ז בזה, מטעמא דרשב"א נראה לי דקושיא ליה קושיית תוס' דף ח' ד"ה ואמר וכו' מה בא רב יהודה להוסיף על הברייתא, וניחא ליה דברייתא בגינתו וחורבתו דוקא בדיעבד מותר ורב יהודה בביתו מתיר אף לכתחילה וזה ברור:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:33
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:33](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:33)

[לג] **בסתם וכו'.** אבל אם הכניסו לכסות בו דם ציפור אסור לכסות בו צואה דדם ציפור ודאי שיודע מאתמול שישחטנו וצואה הוי ספק אם יעשה התינוק וכו' (מגן אברהם בשם רש"ל), וכן כתב שיירי כנסת הגדולה ואם הכין עפר לצואה הוי מוכן לכוי כגון בשחטו באמצע חצר סעיף י"ח דזה וזה ספק:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:34
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:34](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:34)

[לד] **[לבוש] אלא בקרקע עולם וכו'.** והט"ז פירש שאותו עפר תיחוח מונח על הארץ כמו הר וכל שהוא נוטל משם למעלה אין שייכות חפירה מה שאין כן אם הקרקע שוה כל שהוא נוטל הוי חפירה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:35
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:35](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:35)

[לה] **[לבוש] זה אי אפשר וכו'.** בספרי ליו"ד סימן כ"ג הארכתי בזה גם תמהתי על ספר זבחי צדק שכתב זה לשונו, ואם תאמר לא יכסה וימתין עד מוצאי יום טוב ויש לומר כתיב ושפך וכסה סמוך לשפיכה כיסוי עד כאן לשונו, ותימא מדברי הלבוש אלו הלקוחים מהרא"ש והטור ועוד תימא הא בחולין דף ל' ושפך וכסה מי ששפך יכסה ובמה ששפך יכסה, גם העליתי שם דאסור לשחוט כוי אף שנותן מעט אפר בכלי:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:36
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:36](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:36)

[לו] **ויבוא להתיר חלבו וכו'.** כן הוא בש"ס ביצה דף ח' והקשה הט"ז תיפוק ליה משום טירחא כמו בנתערב דם בהמה וחיה ונדחק מאד לתרץ עיין שם, ונראה לי דקא משמע לן דאף ששחט סמוך לכלי דם ציפור ויכול לכסות שניהם בדקירה אחת דליכא טירחא מכל מקום הרואה סובר דעושה משום כוי ויתיר חלב וכן משמע בלחם משנה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:37
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:37](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:37)

[לז] **באמצע חצר וכו'.** קשה דבש"ס שם קאמר בחול אמרינן לנקר חצירו הוא צריך משמע דביום טוב לא אמרינן ודוחק לומר דמיירי בקרן זוית דאם כן אפילו בחול נמי ואפשר דלמסקנא כשמתכוין באמת לנקר חצירו שרי ביום טוב וכו' (מגן אברהם), ותימא וכי בכוונה תליא מילתא דהא עיקר איסור משום הרואים גם בלאו הכי דחוק, אלא נראה לי דודאי באמצע שמאיס לאדם וגם החשד שיתלכלכו כליו אפילו ביום טוב אמרינן דעושה כן אבל בקרן זוית שאינו רואה כל כך ואינו מאוס ואין עושה אלא לנקר חצירו זה אין עושה ביום טוב אלא בחול:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:38
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:38](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:38)

[לח] **[לבוש] ואפילו דקירה אחת וכו'.** כן כתב הטור והט"ז לא הזכירו רק הביא בשם רש"ל וב"ח וחלק עליהם דהא אין צריך לכסות לכל הדם ומסתמא מעורב בכל מקום קצת דם חיה, עד כאן, ולא קשה מידי דשמא באותו מקום שמכסה הוא מעט דם חיה עד שנתבטל גם שמא ליכא שם דם הנפש שהוא מעט, ועיין יו"ד סימן כ"ח סעיפי י"ב י"ג י"ד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:39
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:39](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:39)

[לט] **[לבוש] אף על פי שיש לו דקר נעוץ וכו'.** האחרונים פסקו בטור דאף בדקר נעוץ מותר ועיין בט"ז מה שהקשה על הרמב"ם פרק ג' ועיין בלחם משנה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:40
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 498:40](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/498:40)

[מ] **לא יכסנו וכו'.** אפילו באפר מוכן: