## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 531

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:1)

[א] **[לבוש] כגון שנאבד וכו'.** במועד קטן דף י"ד בעיא ר' זירא אומן שאבדה לו אבידה ערב יום טוב כיון דאומן הוא מוכחא מילתא או דילמא כיון דלא מוכחא מילתא כי הנך לא תיקו, ופירשו תוס' דבאומן מיבעי ליה אבל לבני עיר אף על פי שאין להם אומן אחר פשיטא דאסור וכתב נימוקי יוסף מדסלקא בתיקו אזלינן לחומרא, וכתב בית יוסף וכסף משנה מדהשמיטו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ויש לתמוה על הרמב"ם והרא"ש שכתבו מלאכת חול המועד דרבנן למה לא פסקו לקולא, עד כאן, והקשה מורי ה"ר הלמן זכרונו לברכה דאפילו לפוסקים דמלאכת חול המועד דאורייתא נמי קשה הא גילוח מדאורייתא מותר משום כבוד יום טוב אך דרבנן אסרו שלא יכנס למועד כשהוא מנוול כמו שכתבו הרמב"ם וטור והוא מש"ס שם ואפשר לומר דגילוח מדאורייתא אסור ואיסור דרבנן הוא אפילו על ידי כותים ובתוס' שם משמע דגילוח כל הראש אסור דאורייתא ובים של שלמה מיירי בגילוח של יפוי וצריך עיון בעיקר תמיהת בית יוסף נראה לי דסבירא ליה לרי"ף ורמב"ם וברא"ש מדפשיט ליה לש"ס בדף י"ז על כרחך דתנא דידן אוסר (במאכל) [באבל] מדלא תנא לה אלמא מדלא תניא בהדיא אסור ותוס' שם באמת בזה דתירצו תירוץ דחוק עיין שם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:2)

[ב] **מי שהיה חולה וכו'.** ואומן שחלה מסתפק בתוס' שם אם מותר לגלח:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:3)

[ג] **שהתירו לו נדויו וכו'.** והב"ח החמיר כהרא"ש וטור דדוקא בהתירו לו קודם הרגל אלא שלא שלמו שבעת ימי נדוי אבל אם לא ביקש שיתירו לו עד הרגל לא חשיב אונס וכן פסקו אגודה ורבינו ירוחם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:4)

[ד] **[לבוש] ונמלך וכו'.** כתב כן משום שכתב הבית יוסף דמשמע מהרי"ף ורמב"ם מדלא הביאו הירושלמי וכן פסק מגן אברהם ואני אומר שלא ראו בפירוש משנה לרמב"ם שפירש להדיא כירושלמי דאסור בנמלך ואין היתר אלא בלא מצא חכם קודם הרגל או לא מצא פתח וכן פסק ברטנורה שם וכן פסק בב"ח וכן הדרכי משה כתב דהרא"ש וטור ור"י פסקו כירושלמי גם לא שבקינן ירושלמי ופוסקים הנזכרים לעיל מקמי משמעות דהרי"ף ורמב"ם וכן פסק בספר זכרון להגאון ר"י הכהן:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:5)

[ה] **[לבוש] או בערב המועד וכו'.** היינו שבא למקום ישוב ומה שכתב המגן אברהם בזה לא נהירא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:6)

[ו] **קטן וכו'.** דוקא כשיש לו שער הרבה ומצטער ולכותים פשיטא דאסור אלא אם כן אין לו מה יאכל (מגן אברהם):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:7
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:7](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:7)

[ז] **נולד קודם וכו'.** כן כתב בית יוסף בשם הרמב"ם והוא בפוסקים ולכן תמיהני על מה שכתב אגודה זה לשונו, המיימונית ורוב ספרים פסקו כלישנא קמא דוקא נולד ביום טוב, עד כאן לשונו, גם תימא שלא העיר הבית יוסף מזה וגם לא הזכיר שום פוסק גם חפשתי בפוסקים ולא מצאתי מי שאוסר רק הרוקח סימן ט"ז:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:8
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:8](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:8)

[ח] **ואפילו בפרהסיא וכו'.** ואפשר דבקטן הנראה כגדול אסור לגלח בפרהסיא (מגן אברהם) וז"ל התניא מותר לגלח קטן הנולד מלא שער הוא דמותר אף שנולד קודם מועד, אבל קטן אחר בכל ענין אסור, ובאמת הרא"ש לא כתב טעם זה דקטן לאו בר מצוה אלא זה לשונו, דלא שייך בהאי גילוח שלא יכנס מנוול לרגל, עד כאן, ויש לפרש כוונתו היינו בקטן כזה לא שייך ניוול ליום טוב אך קשה מסיעתא דמייתי הש"ס [מועד קטן] דף (ט"ו) [י"ד] דאי אמרת קטן אסור נמצא אבילות לקטן ובאמת כל קטן שאין בר מצוה אין אבילות נוהג בו מיהו הש"ס דחי לה וצריך עיון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:9
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:9](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:9)

[ט] **שביעי שלו בשבת וכו'.** אבל בשחל בחול אסור לגלח במועד שהרי היה לו פנאי לגלח ערב הרגל (ר"ן ור"י רל"ב):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:10
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:10](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:10)

[י] **מותר וכו'.** וכל שכן אם חל יום שלושים לאב או לאם בשבת ערב הרגל שמסתפר בחול המועד (שיירי כנסת הגדולה), ונראה לי דוקא אם גערו בו חביריו דאם לא כן הא קיימא לן אפילו רגל אחר שלושים אסור לגלח ועיין סימן תקמ"ח סעיף י' וביו"ד סימן ש"ץ ושצ"ט. כתב שיירי כנסת הגדולה מעשה אירע באיזמר בראובן שבאה לו שמועה מאביו היום שושן פורים והורה מהר"י אשקפה שלא יסתפר בחול המועד וחלקו עליו חכמי עיר והאריך בפלפול בסוגית הש"ס מועד קטן דף י"ז וסיים דאף שאין ראיה כלל מש"ס לדין מכל מקום דין של מהר"י אשקופה אמת דיש לחלק בין בנשלם אבילתו קודם הרגל ולא נכנס ברגל באיסור גילוח לכשלא נשלם אבילתו קודם הרגל ונכנס הרגל באיסור גילוח וכן ראיתי (בתשובה שם וזה) [בתוס' מועד קטן דף י"ז] ד"ה ותנא דידן וכו' עד כאן לשונו, ותימא על גאון שכמותו דתוס' מיירי לגלח קודם יום טוב משום כבוד יום טוב ובזה אמרינן כיון דלא נשלם אבילות אסור עיין שם, אבל בדין שנשלמו שלושים תוך הרגל אמאי לא יהא מותר בחול המועד לגלח דהא טעמא דאין גילוח בחול המועד הוא כדי שלא יכנס מנוול לרגל וזה אי אפשר לו לגלח קודם המועד ומה לי בחול כשחל בשבת ערב הרגל או בזה שנשלם שלושים תוך הרגל, גם מה שכתב שם זה לשונו, תימא על מהרי"ק שורש קנ"ב שהביא ראיה מסוגיא זו דכל שלא שלמו שבעה קודם יום טוב אינו יכול להסתפר בחול המועד מדלא אוקי ברייתא באבל שחל שביעי שלו ביום טוב הא אי אפשר לאוקמי הכי דאם כן מאי טעמא דתנא דידן דכיון דלא מצינו מחלוקת בזה אפושי מחלוקת לא מפשינן, עד כאן דבריו, ולעניות דעתי לא ירד לעומק דברי מהרי"ק דהכי פירושו דמוקי בחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל ולתנא דידן אסור כיון דאין מקצת ככולו, וקשה אמאי אסור הא לא גרע מחל שביעי ביום טוב עצמו אלא דסבירא ליה דאסור ואם כן ודאי לתנא ברא נמי הכי סבירא ליה דלא מצינו שחולק אלא בחל שביעי בערב הרגל, ואי נאמר דפליג גם בזה אם כן הוי אפושי מחלוקת והיה יכול לאוקמי בחל שביעי ביום טוב ודו"ק והוא ברור, גם תמיהני עליו הא יש ראיה בש"ס כמהר"י אשקופה דאם לא כן למה לא תנא מתניתין אבל על אב ואם שנשלמו שלושים תוך הרגל אלא דאסור והוא גופיה הביא בתחילה ראיה זו דהוה ליה לש"ס לאוקמי ברייתא בהכי ודחי ליה משום דלא מצינו פלוגתא בזו ולא הרגיש בזה דמכל מקום הוה ליה לתנא דידן לאתנויה וכהאי גוונא סלקא ליה לתמיה לאביי דסבירא ליה דמודים רבנן לאבא שאול דמקצת יומא שלושים ככולו ולמה לא תנא תנא דידן היתר גילוח בחול המועד כשחל יום שלושים על אב ואם בשבת ערב הרגל עיין שם. ובאמת הנראה לעניות דעתי ליישב תמיהות דתוס' שם תמה למה לא אמרינן תנא ושייר ומתרץ כיון דאפשר לאוקמי בפלוגתא וכו' ואם כן נראה לי דלאביי סבירא ליה באמת תנא ושייר כיון דאם אוקמינן בפלוגתא לא אהני לן דאכתי קשה ליתני דין שלושים מאב ואם, אבל הש"ס דמוקי בהכי היינו לרבא ולנהרדעי דסבירא ליה דאף ביום שלושים לא אמרינן מקצתו ככולו, אם כן אהני לן תירוץ זה דאוקמינן בפלוגתא אך קושיותי נשאר קשה דהוה ליה למיתני היתר גילוח מאב ואם שחל שלושים תוך הרגל וצריך עיון, ומכל מקום נראה לי לתרץ דלא הוצרך למיתני דהוא בכלל מנודה ואינך דמוכחא מילתא דדוקא דדין דחל שביעי בערב הרגל הוצרך לאשמועינן דין דמקצת ככולו, וכן דין דאומן שאבדה לו אבידה דלא מוכחא מילתא כהנך כדאיתא בדף י"ד אבל ביום שלושים הוי כמו מי שאין לו אלא חלוק אחד דלכולי עלמא אף דלא תנא ליה מותר ודו"ק, וכן נראה לי עיקר כסברת חכמי עיר וכמו שנתבאר גם עיקר איסור אינו דאורייתא כדלעיל ס"ק [א'], ועוד הא במהרי"ק שם הביא בשם ספר המועד דאף שכשחל שביעי ביום טוב מותר לגלח במועד אף דמהרי"ק דחהו, מכל מקום נשמע שאין סברא במועד בין נשלם אבילתו קודם הרגל או לא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:11
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 531:11](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/531:11)

[יא] **מותר ליטול וכו'.** בין בתער בין במספרים. כתב שבלי הלקט דף ל"ב מותר להעביר השער ממקום הקזת דם במועד אפילו בתער וכן כתב בתניא ומגן אברהם כתבו בשם המרדכי והוא הדין מי שיש לו מכה שאינו פקוח נפש מותר: