## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 580

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:1)

[א] **וראוי להתענות וכו'.** וכל המתענה בהם מובטח שהוא בן עולם הבא (כלבו):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:2)

[ב] **[לבוש] ואין צריך להשלים וכו'.** משמע דאם רוצה משלים וכן משמע ברמ"א. ואני מצאתי בספר שבלי הלקט וספר תניא סימן ס"ב דבתשובת הגאונים מקשים זה ומסקי שאין להתענות בראש חודש, והבית יוסף דמקשה זה ולא מתרץ כלום אישתמיטתיה, לכן נראה לי דאסור להשלים ואפילו בשאר ימים שאין אומרים תחנון משמע שם שאין צריך להשלים:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:3)

[ג] **באחד בניסן וכו'.** כל תעניתים אלו העתיקו מטור, וכתב בית יוסף שכל תעניות אלו שכתב הטור כתובים בכלבו סימן ס"ג, עד כאן, ואני ראיתי הרבה שינוים בין דברי הטור ודברי הכלבו גם הטור כתבו בשם בעל הלכות גדולות, וראיתי שינוים הרבה בינו ובין בעל הלכות גדולות לכן רמיתי אנפשיה בספר אליהו זוטא לברר אל מי מקדושים אפנה, במקום כ"ו בניסן כתב הכלבו עשרים ושמונה, ונראה לי עיקר כטור כי כן הוא במגילת תענית ובעל הלכות גדולות דף ל"ט ובספר צידה לדרך במקום כ"ח אייר כתב במגילת תענית כ"ט. בספר צידה לדרך כ"א ונראה לי עיקר כטור שכן כתבו בעל הלכות גדולות וכלבו ובמקום י"ח אב כתב במגילת תענית נוסחא אחרת י"ז וכן הוא בבעל הלכות גדולות מיהו אותו נוסח אחר כתב מגן אברהם שהוא ממפרש ובמגילת תענית ישנים ליתא, לכן נראה לי עיקר י"ח וכן כתבו צידה לדרך וכלבו, ובכלבו חשוב נמי י"ט אב נלכדה עיר ונהרגו יהודים, וכן כתב בשיירי כנסת הגדולה בשם מחזור רומנא, במקום י"ז אלול כתב במגילת תענית שבעה באלול וכן כתב בתשובת הרא"ש סוף כלל י"ג והביאו בית יוסף וכן כתבו בעל הלכות גדולות וכלבו וצידה לדרך ואין ספק שיש טעות סופר בטור. כתב בכלבו בששי בתשרי נגזר על אבותינו שימותו בשבעה בו מתו עושי העגל וכן כתב בשיירי כנסת הגדולה בשם מחזור רומניא ובבעל הלכות גדולות כתב בז' ובי', ויש טעות סופר וצריך לומר בששי ובשביעי וכן עיקר. עוד חשיב בכלבו ומחזור רומניא בי"ז בתשרי נהרג בן החכם ר' יהונתן ז"ל במקום שבעה בחשון כתב במגילת תענית ובעל הלכות גדולות וכלבו בששי וכן עיקר במקום כ"ח כסליו כתב במגילת תענית בשבעה, ובבעל הלכות גדולות וצידה לדרך בשמונה ובכלבו בחמישה, והמחמיר להתענות ובעל נפש יחמיר בכולן חוץ מכ"ח כסליו שהוא חנוכה. במקום חמשה בשבט במגילת תענית בשמונה אבל בבעל הלכות גדולות ובכלבו וצידה לדרך הוא בחמשה כטור וכן עיקר:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:4)

[ד] **[לבוש] שרשעים היו וכו'.** ובשל"ה כתב שהיו צדוקים:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:5)

[ה] **ולא נודע וכו'.** ובכלבו ובעל הלכות גדולות איתא שנמצא שבו ביום מת עזרא הכהן ונחמיה בן חכליא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:6)

[ו] **באדר בז' בו וכו'.** ואם יש עיבור מתענין באדר ראשון, מהרי"ל ומהרי"ב. בילקוט יהושע דף ד' איכא מאן דאמר בשבעה בשבט מת משה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:7
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:7](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:7)

[ז] **בט' בו נחלקו וכו'.** ונהרגו שלושת אלפים מן התלמידים. בכ"ד בו כינו אנשי אלכסנדריא את השם הגדול בעבודת אלילים כך הוא במגילת תענית מצאתי כתוב:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:8
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:8](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:8)

[ח] **התורה שנשרפה וכו'.** ראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה לקליפות (כתבים), ובתניא סימן נ"ח בחמשת אלפים וארבע בששי פרשת חקת נהגו יחידים להתענות שנשרפו עשרים קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי חודש מפני שמתוך שאילת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם זאת חקת התורה מתרגמינן דא גזירת אורייתא, וכתב מגן אברהם גם בשנת ת"ח נחרבו שני קהילות גדולות באותו היום. דין אכילת בשר בשני וחמישי נתבאר בריש סימן קל"ד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:9
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:9](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:9)

[ט] **[לבוש] בחמשה עשר וכו'.** פעם אחת גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום שני עד ראש חודש וחל ט"ו באב ביום שני ולא רצה לאכול בשר, אבל בערב יום כיפור מותר, עולת שבת הלכות ערב יום כיפור, ובהלכות פדיון הבן כתב שהתיר לאכול בפדיון הבן בשר ויין עד כאן לשונו. ונראה לי כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מילתא, שלא נתכוין לאסור בט"ו באב ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקיבל עליו חל עליו, דאין מחויב לאכול בשר אפילו בשבת ויום טוב כמו שכתב ביו"ד סימן שמ"א עד כאן לשון מגן אברהם בסימן תקע"ב. ותימא איך כתב שלא נתכוין לאסור בט"ו באב הא לא רצה לאכול בשר ודוחק לומר מדנקט לא רצה משמע דמותר אלא שלא רצה, ועוד קשה דלא דמי דין ערב יום כיפור לדין ט"ו באב דדין ערב יום כיפור מיירי להדיא שהתנה חוץ משבת ויום טוב וכמו שכתב בסוף סימן תק"ע אבל בדין דט"ו באב מיירי שלא התנה, ולפי זה גם בתענית בדין דפדיון מיירי שהתנה חוץ משבת ויום טוב וכן עיקר לדינא ועיין סימן תקנ"א סעיף ט':


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:10
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:10](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:10)

[י] **[לבוש] לפי שבו הותרה וכו'.** בסוף תענית לא היו ימים טובים לישראל כיום כיפור וט"ו באב, ופריך בשלמא יום כיפור יום סליחה ויום שניתנה לוחות, אלא ט"ו באב מאי היה יום שבו הותרה וכו' פירש תוס' דהיינו יום טוב, והוא תמוה וברצוף אהבה כתב הרבה פירושים ואחד מינייהו כלומר לא תטעה דעשו יום טוב לאסור בהספד ותענית אלא מה שהותרו השבטים היינו היום טוב עצמו יומא טבא לישראל, עד כאן. וקצת קשה מה שכתב מגן אברהם בסימן תקע"ג דחתן אין מתענה בט"ו באב כיון שמוזכר בש"ס וכן בלבוש סיים עשאוה כיום טוב לענין נפילת אפים ותענית, ואני שמעתי דמה שכתבו תוס' דהיינו יום טו"ב ראשי תיבות ט"ו בא"ב ורצה לומר בט"ו באב היה היום שהותרו, גם נראה לי דמקשים המפרשים הא ברייתא היא דכלו מתי מדבר ולמה נתנו אמוראים טעמים אחרים, ונראה לי לתרץ דכיון דנתן ביום כיפור שני טעמים, יום סליחה ולוחות אלמא דסבירא ליה משום טעם אחד לא הוי אלא יום טוב כפשוטו אבל כשיש עוד טעם שייך בו לומר לא היה יום טוב כיום כיפור, ואם כן הוא הדין בט"ו באב צריך לומר טעם אחר שהוא יום טוב כפשוטו כדי שנאמר מטעם דברייתא לא היה יום טוב כט"ו באב, וזה קשה לתוס' ומתרץ דהיינו יום טוב ורצה לומר כפשוטו אבל לטעם דברייתא צריכין שאין יום טוב דוגמתו כנזכר לעיל. משנה בסוף תענית ט"ו באב בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל עד כאן, וקשה מה ענין יראת ה' וכו' למשפחה דלפעמים רשע מזרע מיוחסים, ובתוספות יום טוב נדחק בזה, גם קשה הא בברייתא בגמרא נקט שלוש כיתות היפות אומרות תנו עיניכם ליופי, המיוחסות אומרות תנו עיניכם למשפחה, מכוערות אומרות קחו מקחיכם לשם שמים ובמתניתין לא נקט רק כת מיוחסות. ומהרש"א כתב דחשיב הטוב שבהן ודחוק. לכן נראה לי דרך נכון דגם במתניתין חשיב כל שלוש כיתות דהא קשה אריכות דברים במתניתין אלא דכת היפות אומרות בחור וכו' וראה וכו' רצה לומר ראה שאנחנו יפים וכת המיוחסות אמרו אל תתן עיניך בנוי וכו' וכת המכוערות אמרו שקר החן וכו' רק ניישב שאמרו קחו מקחיכם לשם שמים דלכאורה תמוה כיון שאינן מיוחסים מה לשם שמים הוא זה וכי לא עדיף מיוחסות או יפות, אלא נראה דמיירי שיש לה נמי מעלה במעשים שהיא יראת ה', לזה אמר שקר החן רצה לומר המיוחסים אותה כת השלישי שנושאין חן בעיני אדם שכל אחד אומר משלנו הוא כידוע, וכהאי גוונא הוא במגילה דף ז' ותהי אסתר נושאת חן מלמד שכל אחד נדמה לו כאומתו ואומר משלנו היא גם אמרה הבל היופי על כת היפות רק אשה יראת ה' היא תתהלל. הקשה הכלבו איך היה המנהג שיחטפו איש את אשתו ומתרץ שלא שלחו אלא אותן שאין יד אביהם משגת להן ואולי היו יושבות עד שתלבין ראשה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:11
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 580:11](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/580:11)

[יא] **[לבוש] שמא טעו וכו'.** קשה מסנהדרין דף מ' זה אומר בשלושה וזה אומר בחמשה עדותן בטילה דבשני ימים לא טעו. ויש לומר דהתם אמרינן דלא תלינן בטעות דלא שכיח, אלא הם מכחישים, אבל הכא כיון שראו שלא מתו סברי דעל כרחך טעות הוא: