## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 592

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/592:1)

[א] **[לבוש] פיוטים וכו'.** מלומדיך המה מלומדים אין לו ביאור לפי ענין הפסוק שמביא וחנותי אשר אחון על כן יש להגיה במקום זה ומרוחמיך הם מרוחמים בלשון הפסוק ורחמתי וגו' וכן ביום כיפור (ט"ז סימן תקפ"ב). נראה דאין לשנות מלומר ואתה הוא מלך וכו' כי ואתה בוי"ו הוא לשון אבל אתה, גם אין להפך הנוסחא מי ירום ומי ישפל. יש לומר ואין לפרש עילום שמך ואין לומר ואין פירוש לעילום שמך כי יש פירוש לעילום שמו (תשב"ץ). אהבת איתן אדונינו יפסיקו בין איתן ובין אדונינו, כי איתן קאי על אברהם ואדונינו קאי על הקב"ה קיצור של"ה, ובתשב"ץ כתב הרי"ף היה אומר אבינו, עד כאן. משמע שאין צורך להפסיק, כתב הרוקח כי קדוש היום לאדונינו אדונינו בגימטריא בא"ת ב"ש תק"ט מט"ף כגימטריא אברהם יצחק יעקב שבזכותם ידיננו לטוב. כתב מהרי"ל כשהציבור אומרים ה' אלהינו היה אומר בלחש אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלהים ואין עוד מלבדו וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' אלהים וגו' עד אין עוד. שמע ישראל ה' אלהינו וגו' הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה כי ה' אלהיך הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד כי שם ה' אקרא הבו גדול לאלהינו, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם, עד כאן. ונראה לי שמהרי"ל היה חזן אמר כן וכן מבואר בדרכי משה בשם הגהות מיימוני:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/592:2)

[ב] **[לבוש] למלך עליון וכו'.** והוא חצי אלפ"א בית"א כי הוא מיוסד האל"ף למלך עליון, והב' למלך אביון הג' למלך עליון, וכן כולם. ואנו אין אומרים שום מלך אביון רק הראשון והאחרון דהיינו הב' והת' מלך אביון בלה, מלך אביון תנומה, ולכן יש לגרוס בלה בבי"ת, ולא כלה בכ"ף מטה משה. לאחר סיום האוחז היה מהרי"ל שוחה ביותר והזכיר מה שהזכיר, ומהר"ז ביקש ממנו למסור הזכרה כדי שיוכל גם כן הוא להזכיר בהיותו שליח ציבור ולא רצה לגלות לו. כתב בתשב"ץ כי מקדישיך בערכך ולא כערכך כי אין ערך להקב"ה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/592:3)

[ג] **[לבוש] ומנהגינו וכו'.** אשרי לעדה הקדושה שתוקעין תשר"ת ותש"ת ותר"ת למלכיות וכן לזכרונות וכן לשופרות וכן נתפשט המנהג בארץ ישראל, של"ה, וכן כתב ריא"ז בשלטי גיבורים סוף ראש השנה, עד כאן. של"ה המהדרין מן המהדרין תוקעין אחר אנעים זמירות תשר"ת תש"ת תר"ת, ואז יש מאה קולות, וכן נוהגין קהילה קדישא אשכנזים שבירושלים:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/592:4)

[ד] **[לבוש] דהא קיימא לן שמע וכו'.** קשה דבסימן תקפ"ח סעיף ב' כתב כשמפסיק בתקיעה גרע משהייה ואינו יוצא, ואפשר כיון דכבר יוצאין בתקיעות מיושב סמכינן בזה על הפוסקים דאין הפסק בזה אף בתקיעה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/592:5)

[ה] **[לבוש] ואם שח וכו'.** אפילו שח בין תקיעות דמיושב עצמן הגהות מיימוני ומגן אברהם. ואפילו שח בסדר תשר"ת בין תקיעה לשברים ברכת אברהם סימן צ"ז, אפילו שינה מקומו אינו חוזר ומברך שם סימן קע"ב, שיירי כנסת הגדולה לגעור בתוקע שלא ישיח צורך תקיעה הוא שם. כתב בשולחן ערוך ואין צריך לומר שלא ישיחו בין ברכה לתקיעות אם לא בענייני התקיעות, (ע"כ). והלבוש שהשמיטו נראה לי דסמך על מה שכתב בסימן קס"ז סעיף ו' בהפסיק בין ברכת מוציא לאכילה דצריך לחזור ולברך, אם לא שדיבר צרכי הסעודה, והוא הדין הכא מענייני התקיעות ותפילה אין צריך לחזור ולברך, ומגן אברהם כתב דמענייני תפילות צריך לברך וכן משמע במרדכי, עד כאן. ולעניות דעתי המרדכי לאו דוקא תקיעות קאמר והוא הדין תפילה וכן משמע באגודה סוף ראש השנה. כתב מגן אברהם דבסימן קס"ז פסק השולחן ערוך דלכתחילה לא יפסיק כלל בין ברכה לאכילה ואפשר דהכא מיירי שצריך לשוח כגון שאומר להביא שופר וכיוצא בו, עד כאן. ולעניות דעתי מוכח במרדכי שם דסבירא ליה גם במוציא דמותר לכתחילה בכל ענין ופליג על הכלבו דלעיל דאוסר שפסקו רמ"א ולבוש שם, ולכן השמיט הלבוש וסמך אהתם כדאמרן:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/592:6)

[ו] **היום וכו'.** הרת לשון הריון, כי הריון יאמר גם על עת לידה כמו הורה גבר שהוא בריאת אדם הראשון בראש השנה, אבודרהם. ולעניות דעתי לתרץ על פי מה שהקשה תוס' בראש השנה דף כ"ז על ר' אלעזר הקליר ומסקי דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא העולם עד ניסן אם כן שפיר נקט הריון שהוא על מחשבה אבל לידה נקרא מעשה, ובתניא הקשה היום לשון זכר והרת לשון נקיבה וכך פירש דמדון או ריב מתרגמינן הר"ת, ורצה לומר היום יום הדין:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:7
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:7](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/592:7)

[ז] **[לבוש] מדלגין היום וכו'.** ויש אומרים אותו ומדלגין אחר, כי אין לומר יותר משבעה היום בגימטריא אדון ובגימטריא אני, והנעלם איום (מטה משה):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:8
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 592:8](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/592:8)

[ח] **[לבוש] אחר וכו'.** ועומד במקומו ואין צריך לעמוד על הבימה (דרכי משה מגן אברהם), ונראה לי פירוש בשעת התקיעה עומד במקומו ואין צריך לעמוד על הבימה אבל קודם התקיעה מותר לילך אנה ואנה ובלבד שלא ידבר ולא יסיח דעתו ואף מי שמחמיר מכל מקום לצורך מצוה לפתיחת ארון קודש ודאי מותר: