## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 610

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/610:1)

[א] **שנוהגין שלא וכו'.** ואין להם היתר בשאלה רשב"א קכ"ג:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/610:2)

[ב] **[לבוש] ואנו נוהגין וכו'.** וידליק גם בחדר משכבו דאז מונע עצמו מלקרב לאשתו (מטה משה ושל"ה):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/610:3)

[ג] **[לבוש] שנקרא נר וכו'.** אי נמי דהתורה נגמרה ביום כיפור דלוחות אחרונות ניתנו ביום כיפור שהתורה נקרא נר, ולכך לא נהגו נשים להדליק שאינן מחויבים בתלמוד תורה. עוד טעם משום דנר שקול כנגד איבריו של אדם לכפר עליהם והם רמ"ח, ורוח ונשמה הם ר"ן, אבל הנשים יש להם גם דלת ומפתח. עוד טעם דאנשים חייבים רמ"ח מצוות עשה ושתי לאוין הניתק לעשה והם ר"ן, אבל נשים פטורות ממצוות עשה שזמן גרמא. המדליק ידליק מבעוד יום כשחמה זורחות (מהרי"ו):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/610:4)

[ד] **לאביו ולאמו וכו'.** משמע דבשניהם סגי באחד, אך מצאתי בספר אמרכל מצינו בתרגום מגילה במלשינות של המן בליל צומא רבה מדליקין נרות סכום בניהם סכום אבתהון, עד כאן, ויש לתרץ:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/610:5)

[ה] **אין לומר וכו'.** אפילו ברמיזה (מהרי"ו). בלבושים ישנים כתב עיין סימן רע"ז סעיף ב' וסימן ש"ז סעיף ה', ופירש מלבושי יום טוב דרצה לומר דלדעת קמא יש ללמוד טעם על שנהגו להקל לומר לכותים לתקן הנרות, עד כאן. ואני כתבתי שם דכל אחרונים הסכימו לאסור, וכן בשל"ה כתב ומצוה עושים כשיניחם כך מכובה, ועיין סוף סימן תרי"א:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 610:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/610:6)

[ו] **דוגמת מלאכי וכו'.** ולפי זה אין הנשים לובשים לבנים כמו בטבילה סוף סימן תר"ו, ומכל מקום הקיטל יכולים ללבוש שיכנע לבם (מגן אברהם). נוהגין במדינות אלו שאבל אין לובש הקיטל, ואפשר שכבר נכנע לבו או דהוי כמלבוש של שבת, ובקיצור של"ה כתב שנוהגין שאבל לובש הקיטל, רק לובש עליו הסרבל או הילר"אק, עד כאן. ועיין סוף סימן כ"א שאין ליכנס בקיטל לבית הכסא, ועיין סימן תע"ג ס"ק ג' אפילו שלובש שק מחמת תשובה אסור ללובשו ביום הכפורים (ר"ש):