## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 668

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/668:1)

[א] **שמיני חג וכו'.** וכן הסכים במטה משה דאז משמע שהוא טפל לחג דאף מאן דאמר רגל בפני עצמו הוא היינו לענין פז"ר קש"ב אבל לענין תשלומין דראשון הוא, ורש"ל כתב שמיני עצרת חג הזה ולא נהוג עלמא כוותיה, עד כאן. וכבר כתבתי באליהו זוטא שראוי לנהוג כלבוש שכן עיקר בפוסקים הראשונים ואחרונים. ועתה אפרוש דעיינתי שהטור ורש"י ותוס' וספר תניא ואבודרהם והרא"ש ורבינו ירוחם ואגודה ושבלי הלקט וכלבו ומהרי"ל ומעגלי צדק ורוקח פסקו כן ואם כן מי הוא שיעלה על דעתו להיות נגד ראשונים ואחרונים הנזכרים לעיל. גם מה שכתב רמ"א בשם מנהגים דאין לומר חג דלא מצינו בשום מקום שנקרא חג בטל לגבייהו, וכן ברמב"ם סוף ספר אהבה כתב לומר חג והיינו דאשתמיטתיה הלבוש. והנה בט"ז ליו"ד סימן ר"כ מייתי ראיה מסוטה דף מ"א דקאמר אי כתב רחמנא בחג הסוכות הוה אמינא אפילו יום טוב אחרון כתב רחמנא בבא כל ישראל מאתחלתא דמועד, שמע מינה דאי לאו כתב בבא הוה אמינא שמיני עצרת קרוי חג. והשיג בתשובת בית יעקב סימן ע"ח דאדרבה לכך כתיב בבא כל ישראל לומר דלא נטעה דשמיני עצרת קרוי חג עיין שם באריכות. ולעניות דעתי לא קשה מידי דהא הלימוד דבבא צריכין למעט גם ששה ימי דסוכות עצמו ואם כן איך נוכל ללמוד מזה דשמיני עצרת לא נקרא חג. עוד ראיתי בתשובת בית יעקב סימן קמ"ב שהשיג על מה שכתב הט"ז כאן, דלא מצינו בש"ס בשום דוכתא שחול המועד נקרא יום טוב דהא בסוכה דף ל"ח קרי לבני ארץ ישראל שאין להם אלא יום טוב ראשון דחול המועד יום טוב שני עיין שם באריכות. ולעניות דעתי לא קשה מידי דיש לומר דדוקא חול המועד ראשון קרי יום טוב כיון דלבני חוץ לארץ הוא יום טוב גמור מה שאין כן בשאר ימים כדאמר הכא אפילו יום טוב אחרון, ותדע דהא הט"ז גופיה כתב בסימן תרנ"ב דמיקרי יום טוב, ועוד יותר יש להביא ראיה [מסוכה] דף כ"ט לא שנא ביום טוב ראשון ולא שנא ביום טוב שני, והתם קאי לבני ארץ ישראל כדלעיל סוף סימן תרמ"ט וכן בדף ל"ו כאן ביום טוב שני:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/668:2)

[ב] **[לבוש] ואוכלין ושותין בסוכה וכו'.** ויש שאין יושבין בה בלילה וביום יושבין בה ואין מנהג (טור), והאריך הבית יוסף וב"ח ומגן אברהם בטעמייהו עיין שם. ואני מצאתי בספר אמרכל שכתב דטעמייהו כדי לקיים גם הירושלמי דמשמע שאין לישב בשמיני וסיים דעליהם נאמר כסיל בחושך הולך דירושלמי לא פליג אש"ס דילן דירושלמי מיירי לבני ארץ ישראל אבל לבני חוץ לארץ דעושין מספק שני ימים מודה הירושלמי:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/668:3)

[ג] **[לבוש] שלא יאכל וכו'.** הט"ז האריך להשיג על רש"ל וראיותיו וסברותיו קלושין ויש לדחותן וכבר נהגו כן על פי מה שכתבו כן בהגהות מיימוני ומטה משה ורש"ל וב"ח ומגן אברהם מיהו אם עבר ואכל מבעוד יום כתב רש"ל שאין צריך לברך לישב בסוכה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/668:4)

[ד] **[לבוש] אבל אין ישנים וכו'.** צריך עיון באמת שכן כתב בית יוסף בשם המרדכי אבל סיים דאין נראה כן דעת המרדכי שסתמו הפוסקים ולא חילקו בכך, עד כאן, והיינו דהשמיטו בשולחן ערוך. גם מצאתי באגודה סוף פרק לולב וערבה שחולק על המרדכי וכתב דישנים בסוכה ואולי אילו ראה הלבוש אגודה זה לא היה כותב כן, ומה שכתב הלבוש שאין דרך וכו' יש לדחות דלפעמים דרך הוא מכמה טעמים כמו שאתה אומר שדרך לאכול ואין להאריך, ועיין מה שכתבתי בריש סימן תרס"ו דמביאין כלי אכילה קודם שמיני עצרת אם כן פשיטא דמותר לישן דהוי היכרא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/668:5)

[ה] **[לבוש] חמישה גברי בפרשת ראה וכו'.** ויש מקומות שקורים גם בשמיני וזאת הברכה ואין למנעם אם לא בעיר אחת שיש קהילות רבות שנוהגים לקרות בפרשת ראה ואחת קורין וזאת הברכה שמוחין בידם (תשובת מב"ט חלק ב'):


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/668:6)

[ו] **[לבוש] וטעמא וכו'.** ובאבן שועב כתב בראש השנה נגזר פלוני זכאי פלוני חייב אבל הפסק מה יהיה השכר או עונש הוא ביום הכפורים וכן הגשמים בראש השנה גוזרים אותן מרובין או מועטין, אבל בעצרת נגזרין האיך יביאו והיכן יבואו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:7
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:7](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/668:7)

[ז] **[לבוש] ואם טעה וכו'.** כל דיני משיב הרוח נתבארו בסימן קי"ד:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:8
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:8](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/668:8)

[ח] **ואוכלין בסוכה וכו'.** מה שנהגו מקצת שלא לאכול ביום בסוכה אלא מקצת סעודה עוברין על הש"ס, ומתנחומא אין ראיה דאפשר דעל מה שנפטרין ממנחה ולמעלה קאמר אבל סעודה אסור אפילו ממנחה ולמעלה, ב"ח, ואפילו כשיש סעודה בין השמשות כתב מהרי"ל דצריך לאכול בסוכה, ועיין סימן תר"ס ס"ק כ' בברית מילה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:9
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 668:9](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/668:9)

[ט] **[לבוש] וכשיצא וכו'.** לשון הכלבו בליל מוצאי סוכות עלה לסוכה ואמר יהי רצון וכו' וכן כתב הגהות מיימוני: