## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 694

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/694:1)

[א] **חייב כל אדם וכו'.** אפילו המקבל צדקה ליתן לשאר עניים ואביונים ממה שנתנו לו כמו בארבע כוסות (ב"ח) וכן הדין בשלוח מנות:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/694:2)

[ב] **ואין חייב וכו'.** עיין בסימן תרפ"ו ס"ק ג' ד' מזה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/694:3)

[ג] **אבל העני וכו'.** והאידנא נהגו לקבץ ליתומים ולאביונים ולעניים ופרנסה ומלבוש דעל דעת כן נותנין (שיירי כנסת הגדולה), בשם מחזור רומניא ואם חשב בלב ליתן עיין סימן רנ"ב:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/694:4)

[ד] **[לבוש] אסור וכו'.** ועוברים למען ספות הרוה וגו' וספר המנהיג וספר אמרכל:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/694:5)

[ה] **שאין שם עניים וכו'.** כן כתב בית יוסף בשם המרדכי, אבל במהרי"ל כתב במקום שאין עניים מנין יכול וכו' וכן כתב בתשב"ץ סימן קע"ג ובכלבו הלכות פורים, ודוחק לומר שנפל טעות סופר בכולהו וצריך לומר עניים במקום מנינן ואדרבה יותר נאמר שנפל טעות במרדכי וצריך לומר מנינן וצריך עיון:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 694:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/694:6)

[ו] **[לבוש] לשני עניים וכו'.** אף דבסימן תרצ"ה סעיף ד' משלוח מנות לאיש אחד היינו לעשירים אבל הכא לאביונים די לכל אחד ואחד במתנה אחת שהיא נחשבת בעיניהם כדבר גדול (ר"ן), ומגן אברהם לקמן כתב טעם אחר דמצוה לחלק וכן כתב הב"ח וצריך עיון. כתב הרמב"ם מוטב להרבות במנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות שאין שמחה גדולה ומפואר, אלא לשמוח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים ודומה לשכינה שנאמר להחיות לב נדכאים: