## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 79

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:1)

[א] **ממקום שכלה הריח וכו'.** פלוגתא דרב הונא ורב חסדא. וכתב הסמ"ג דהלכה כרב חסדא דתניא כוותיה, וקשיא מאי איריא דתניא כוותיה תיפוק ליה דלחומרא הוא כדפסק הוא גופיה בדין צואה על בשרו דלעיל סימן ע"ו סעיף ד' הוא נמי פלוגתא דרב הונא ורב חסדא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:2)

[ב] **ארבע אמות וכו'.** עיין בלבוש טעמא דארבע אמות קונות לו בכל מקום והוי מחנהו וכתיב והיה מחניך קדוש, ובמעדני מלך ונחלת צבי הבינו דהלבוש כתב טעם זה מנפשיה עיין שם, ואני מצאתיו להדיא בחידושי רשב"א דף כ' דכל שהוא חוץ לארבע אמות אינה מחנהו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:3)

[ג] **ומלפניו וכו'.** בכיסוי תלה רחמנא לבוש, קצת קשה דלענין זה תליא רחמנא בכיסוי דאם כיסהו אף שהוא תוך ארבע אמותיו מותר אבל שיהא אסור חוץ לארבע אמות לפניו אם לא כיסהו מנלן, שוב ראיתי בחידושים שם שכתב דמשום לא יראה בך ערות דבר אסור לפניו כמלא עיניו אף דקרא קאי על ערוה ממש, מכל מקום מדערבינהו רחמנא וכתבינהו קאי נמי לא יראה בך על צואה וכן אפרש דברי לבוש גופיה סעיף ב' ואפשר לדחוק ולפרש שגם כאן כוונתו כן:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:4
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:4](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:4)

[ד] **בלילה או סומא וכו'.** כתב עולת תמיד זה לשונו, ואין להקשות דהא לעיל בסוף סימן ע"ה פסקו דאם עוצם עיניו דמותר לקרות, דהתם בראייה תלה רחמנא, אבל הכא במחנה קדוש תלה, והרי אין המחנה קדוש כיון שאין שם מחיצה, עד כאן. וכן משמע בבית יוסף סוף סימן ע"ה. ותמיהני דלפי דברי רשב"א שכתבתי מבואר דלפניו וחוץ לארבע אמות אין איסור משום מחנה קדוש כלל, אלא משום לא יראה בך. וזה סייעתא לפסק הב"ח שכתבתי שם דגם בערוה אסור בלילה ועוצם עיניו. כתב הט"ז אפילו שאר דברי תורה אסור אפילו במקום שספק אם יש שם צואה כגון לפני בתים וחצר. כתב הב"ח סימן פ"ו דהרחק מי רגלים דינו כמו צואה:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:5
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:5](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:5)

[ה] **דינו כמו מלאחריו.** כתב בכסף משנה בשם הרבינו מנוח דדוקא בדלא אפשר לאחריו, אבל בדאפשר כלפניו דמי, עד כאן. ומסתימת כל הפוסקים לא משמע הכי, גם מלשון כמלא עיניו משמע דדוקא לפניו דרואהו הוא בעינן כל כך. ונראה שמזה למדו הפוסקים, וכן משמע בפירוש המשנה לרמב"ם, ואף דלקמן סימן פ"א סעיף ב' קיימא לן דוקא בדאי אפשר ילך לצדדין, נראה דדוקא התם שעומד והצואה כנגדו, אבל כשעומד והצואה לצדדיו אין צריך להרחיק ארבע אמות אלא לצדדין, כן נראה לי. כתב מגן אברהם ובצדדין שלפניו כלפניו דמי כמו בנשיאת כפים סימן קכ"ח סעיף כ"ח, עד כאן. ולי נראה דלא דמי לנשיאת כפים דהתם טעמא דאחורי הכהנים אינן בכלל ברכה משום דמראין בעצמן כאילו אין הברכה חשובה בעיניהם כמו שכתבו תוס' סוטה דף ל"ח ד"ה מחיצה וכו', לכן צדדין הוי כלפניו דאכתי חשובה בעיניו כיון שאינו עומד אחריו, מה שאין כן הכא דטעמא משום לא יראה נראה דכל שאינו רואה בהשקפה בלא מכוין לא הוי כלפניו, ותדע דהא צידי הכהנים ממש הוי כלפניו והכא הוי כאחוריו אלא כדפירשתי:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:6
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:6](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:6)

[ו] **מאחר שמוציא וכו'.** ואף שעכשיו שכל יחיד ויחיד מתפלל בפני עצמו, מכל מקום מחויב לענות אמן על ברכת השליח ציבור כן כתב עולת תמיד, ולפי זה בפסוקי דזמרה עד ישתבח מותר השליח ציבור לומר:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:7
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:7](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:7)

[ז] **גבוה עשרה טפחים וכו'.** כתב הב"ח דבעינן נמי שיהא ברחבו ארבע טפחים על ארבע טפחים כרשות היחיד דשבת, והט"ז חולק עליו מהא דאיתא פרק המוציא דף פ' דלענין שבת לחלק הרשויות מהני אפילו פיסלא דהיינו גובה עשרה ואין רוחב ארבע, עד כאן דבריו בקצרה. ולא דק הלכה כרבא דאמר התם הכי אלא כרבה דהפסק רשות היחיד בעינן וכן פסק הרמב"ם פרק י"ח מהלכות שבת וכסף משנה שם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:8
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:8](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:8)

[ח] **ורואה אותה וכו'.** ברכות דף כ"ה היה מקום גבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה טפחים יושב בצדו וקורא קריאת שמע ואם לאו מרחיק מלא עיניו, ופירש הרא"ש דמיירי אפילו ברואה אותה, וכתב נחלת צבי דטעמו משום דאם לא כן תיקשי למאי איצטריך למיתני ואם לאו וכו' דהא ברואה אפילו בגובה עשרה טפחים מרחיק מלא עיניו, ולרשב"א נראה לעניות דעתי דסבר דאיצטריך למיתני ואם לאו וכו' כדי לאשמועינן דבגובה עשרה ואינו רואה אותו שאינו צריך להרחיק ארבע אמות, עד כאן. ודבריו תמוהין ודחוקין מאוד לישבן איך נשמע זה מאם לאו וכו', ועוד הא כבר תנא ליה יושב בצדו וקורא, גם אישתמיט ליה דברי רשב"א בחידושיו דמפרש הש"ס דהכא קאמר אם גובה עשרה יושב בצדו וקורא הואיל ואינו במקומו ממש ואינו רואה שגובה המקום או עמקו גרם לו שאינו רואה אותו, אבל אם היא כנגדו אף על פי שיש סיבה אחרת שאינו רואה אותה כל שהיא במקום שיכול לראותה לא יקרא עד שירחיק ממנו כמלא עיניו שאינו רשות אחרת, וכן מבואר יותר בתשובת הרשב"א סימן תע"ג. גם הבית יוסף במחילת כבודו לא ירד לעומק דברי רשב"א בזה שדחה דבריו מהא דסעיף ג' דמותר בצואה בקטנה דעל כרחך מיירי ברואה דאם לא כן אפילו בהוא עם הצואה בבית אחד שרי, על כרחך דלא קשה מידי דלעולם מיירי באינו רואה והא דמתיר דוקא בחצר אחר היינו משום דבאותו חצר אפילו אינו רואה אסור כמלא עיניו, לכן אין היתר אלא ברשות אחר כדפירשתי. לכן נראה לי להלכה כדברי רשב"א, וכן פסק הנחלת צבי. כתב מגן אברהם נראה לי דאם מעצים עיניו או בלילה שרי בזה לכולי עלמא, עד כאן. ומדברי רשב"א שהבאתי משמע דאסור דדוקא כשגובה המקום או עמקו גורם שאין רואה הוא דשרי:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:9
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:9](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:9)

[ט] **כשאינו רואה (ביום).** אבל רואה אסור דהוי בכלל לא יראה בך וכו' (לבוש), כתב מלבושי יום טוב זה לשונו עיניו הטעתו שראה בדבריו של הרשב"א כשאינו רואה את הערוה. אבל נראה לי שהוא טעות סופר, וצריך לומר הצואה דהא נפקא לן בענין מוכסית את צאתך ולא מן השם דלא יראה וגו', עד כאן. והנה שפיר הגיה דצריך לומר הצואה דהא הכא בענין צואה קאי וכן ראיתי בחידושי רשב"א גופיה שם להדיא, ומכל מקום דברי לבוש נכונים שכן כתב הרשב"א להדיא שם דקרא דולא יראה קאי נמי אצואה וכדאמרן, ועוד דמקרא דוכסית לא נלמד אלא דצואה בעששית מותר דאף שנראית מכל מקום כיסוי הוי, ועוד בא להורות דבכיסוי אף תוך ארבע אמות כדפירשתי לעיל, אבל שיהא אסור כמלא עיניו נלמד מולא יראה וזה ברור:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:10
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:10](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:10)

[י] **לא מהני הפסקה וכו'.** וצריך להרחיק ארבע אמות ממקום שכלה הריח, לבוש, וכתב הפרישה שאין הדין עמו דנראה דאף דעת הרמב"ם מהני הפסקה דאין צריך להרחיק ארבע אמות, אלא ממקום שכלה הריח הוא קורא קריאת שמע, וכמו שכתב בית יוסף בשם הרשב"א דצואה מכוסה הוא ריח רע שאין לו עיקר, עד כאן. ולכאורה תימא דהרמב"ם פסק גם בהוא עם הצואה בבית שאין צריך להרחיק אלא עד מקום שכלה הריח לבד כמו שכתב בית יוסף בריש סימן ע"ו, ואולי אין כוונת הפרישה לדעת הרמב"ם ממש אלא להרא"ש ורבינו יונה שהביאו דעת רמב"ם, מיהו בנחלת צבי פסק נמי כלבוש. אך נראה לי ראיה לדברי פרישה דהא לשאר פוסקים מחיצה מפסיק גם לריח, אלא דרמב"ם הוא מרא דשמעתא שאינו מפסיק אם כן יש לנו לפסוק בזה נמי כרמב"ם דאין צריך להרחיק ארבע אמות אלא קורא במקום שכלה הריח, וכמו ראיה זה כתב הש"ך ליו"ד בסוף סימן נ"ד בשם דרכי משה. אך צריך עיון לי שמצאתי ברוקח סימן שכ"ג זה לשונו ריח רע שיש לו עיקר כגון צואה מכוסה וריח נודף מרחיק ארבע אמות ממקום שפסק הריח ומתפלל עד כאן לשונו, וכן משמע לי בכסף משנה פרק ג' מהלכות קריאת שמע בשם הרבינו מנוח וכן משמע ברמב"ם גופיה שם ורש"י וטור ושאר פוסקים דריח רע שאין לו עיקר הוא דוקא הפחה היוצא מגוף, וכן נראה בשולחן ערוך מדלא כתב דין זה דצואה מכוסה מיקרי שאין לו עיקר ולא הזכיר בסוף סימן זה אלא הפחה. ומכל מקום נראה לי לחלק בין צואה מכוסה להפסק מחיצה דממקום שכלה הריח קורא וכהאי גוונא כתב בסימן ע"ו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:11
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:11](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:11)

[יא] **ויש אומרים וכו'.** מדכתב סברא ראשונה בסתם ושניה בלשון ויש אומרים משמע דפסק כראשונה מדינא ולבוש כתב שיש להחמיר, והשתא ניחא שכתב השולחן ערוך ריש סימן פ"ג דנגד בית הכסא שיש לו מחיצות מותר דוקא אם אין מגיע לו ריח רע וקל להבין, אבל לחם חמודות דף כ"ט נדחק דמחיצות בית הכסא לא הוי הפסק. ולעניות דעתי כדפירשתי ועוד ראיה מסימן זה סעיף ג' שכתב נמי השולחן ערוך אם אין מגיע לו ריח רע, אך מי שאינו מריח אפשר להתיר בזה וכן משמע במגן אברהם, ועיין לעיל סק"ח דאסרתי אפילו בלילה וזה דמי להו:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:12
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:12](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:12)

[יב] **אסור לקרות וכו'.** והא דלעיל סימן נ"ה סעיף ט"ז בתשעה בקטנה ואחד בגדולה או חמש בזה וחמש בזה דאין מצטרפין יש לחלק:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:13
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:13](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:13)

[יג] **ומותר לקרות וכו'.** היינו כשאינו רואה אותה, כמו שבארתי לעיל:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:14
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:14](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:14)

[יד] **ואם יש בהן ריח וכו'.** כל שדרך בני אדם להצטער מאותו ריח (כסף משנה). ומשמע דצריך להרחיק ארבע אמות ממקום שכלה הריח וכן כתב בית יוסף, אבל מגן אברהם כתב דאין צריך להרחיק אלא עד מקום שיכלה הריח:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:15
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:15](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:15)

[טו] **אדומה וכו'.** פירוש אם הצואה אדומה. כתב הב"ח שמצא הפירוש שהתרנגולים אדומים, והם שבארץ אדום שאוכלים שעורים וצואתן מסרחת ביותר ונראה שהם אותן התרנגולים הגדולים המובאים מאינגטליטא, עד כאן. כתב מגן אברהם נראה לי דצואת חמור וכל הני מסתמא ריחן רע, ולכן אפילו נזדמן אחד שאין מריחין אסור דהוה לי כצואת אדם:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:16
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:16](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:16)

[טז] **ריח וכו'.** דהוי ריח רע שאין לו עיקר, אבל צואה מכוסה כתבתי לעיל דדינא כיש לו עיקר. ומתוך דברים הנזכר לעיל מבואר דבהפחה כשעדיין מריח אין צריך להרחיק ארבע אמות ממקום שכלה הריח אלא קורא במקום שכלה הריח ממש, וכן כתב הרמב"ם פרק ג' מהלכות קריאת שמע להדיא:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:17
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 79:17](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/79:17)

[יז] **שיכלה הריח וכו'.** כן כתב הטור ורמזים ובית יוסף בשם תשובת הרא"ש כלל ד' אבל עיינתי בתשובת הרא"ש גופיה, וראיתי כתב עד שיכלה הרוח כלומר עד שיפסוק קול העיטוש אף שעדיין הריח קיים וכן כתב בפסקי הרא"ש ופירוש רש"י דף כ"ה, ולדינא יש להחמיר, כטור ובית יוסף: