## Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim Chapter 1

###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:1:1
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:1:1)

**שניה לה כסיד ההיכל.** ר"מ וחכמים תרוייהו ס"ל סיד ההיכל לבן מצמר לבן וכדקתני סיפא בפתוך הפתוך שבשלג הפתוך שבסיד וכן לר"ע קתני אלא של שלג עזה ושל סיד דיהה הימנו ותנן נמי (פ"ז ב') היתה כשלג ונעשה כסיד ההיכל וכן סדר מעלתן שלג סיד צמר לבן וקרום ביצה וכן בגמ' (שבועות ה') א"ר חנינא מתני' דלא כר"ע דאי ר"ע כיון דאמר זו למעלה מזו א"כ טהרת סיד ההיכל מלצרף כו' ושקלינן וטרינן ופרכינן (שם ו') ובפתוך מי שמעת ליה והתנן ר"ע אומר אדמדם שבזה ובזה כיין המזוג במים אלא של בהרת עזה כשלג ושל סיד דיהה הימנו ואם איתא של צמר דיהה הימנה מיבעי ליה אמרי אין הכי נמי והתניא רבי נתן אומר לא שאמר ר"ע של סיד דיהה הימנה אלא של צמר דיהה הימנה. והאי שינויא לאו דמשבשינן לה למתני' דקתני של סיד דיהה הימנה חדא דא"כ הול"ל תני של צמר דיהה הימנה ותו אטו כל הני מתני' דקתני שלג וסיד שבושי קא משבשת להו והא ר' ישמעאל נמי קאמר הפתוך שבשלג הפתוך שבסיד ותנן היתה כשלג ונעשה כסיד. אלא הכי קאמר ר' חנינא דאמר משום ר"ע של צמר לבן עזה מסיד וקאמר מתני' דלא כר"ע אין הכי נמי דקאמר לר"ע של צמר דיהה הימנה כר' נתן דפליג אמתני' כדתניא רנ"א לא שאמר ר"ע של סיד דיהה הימנה כתנא דמתני' אליבא דר"ע אלא של צמר דיהה הימנו וכל הני מתני' כר"מ וחכמים דאמרי אליבא דר"ע של סיד דיהה הימנה ולא ס"ל הא דר' נתן דצמר לבן עזה מסיד הלכך קנסבי לה אבות ותולדות:


###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:1:2
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:1:2)

**שאת כקרום ביצה שניה לה כו' דר"מ וחכ"א כו'.** בהא קמיפלגי ר"מ סבר כדתניא (ת"כ ר"פ נגעים סי' ד') שאת זו שאת בהרת זו בהרת ספחת זו שניה לבהרת ומראהו עמוק שניה לשאת מה לשון שאת מובהקת כמראה הצל שהן גבוהין ממראה החמה מה לשון עמוק עמוקה כמראה החמה שהם עמוקים מן הצל מה לשון ספחת טפילה. הלכך בהרת עזה כשלג כדכתיב אם בהרת לבנה היא היא לבנה ואין למעלה ממנה לבנה שניה לה כסיד ההיכל כדכתיב ספחת לשון טפילה ואבהרת קאי שהיא טפילה לבהרת שאת כקרום ביצה שהיא דיהה מתולדתה שהיא לשון מובהקת כמראה הצל הגבוהה מן החמה. שניה לה כצמר לבן כדכתיב ומראהו עמוק כמראה החמה שעמוקה מן הצל וממאי היא עמוקה אי מבהרת הכתיב בה לבנה היא ואין למעלה ממנה לבנה אלא ע"כ עמוקה היא משאת אביה. ורבנן סברי כדתנא במתניתא ומייתי לה בגמ' (שם) הטיל הכתוב לספחת בין שאת לבהרת לומר לך כשם שטפילה לשאת כך טפילה לבהרת ומדקרי להתולדות לשון טפילה מכלל דהאבות הן הלבנים והתולדות הן הטפילות שדיהן מן האבות. והא דקרי לה רחמנא שאת לשון גובה שהיא גבוהה כנגד בהרת:


###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:2:1
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:2:1)

**הפתוך שבשלג.** שנאמר בהרת לבנה אדמדמת. והוא מראה הפתוך מב' מראות לבנה ואדמדמת:


###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:2:2
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:2:2)

**כיין המזוג בשלג.** ושיעור המזוג דכולה מתני' כדקתני בעלמא שני חלקים מים ואחד יין וכן בחלב:


###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:2:3
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:2:3)

**ר' עקיבא אומר אדמדם שבזה ובזה.** ולא קאמר נמי הפתוך שבזה ובזה כדקאמר ר' ישמעאל משום שחייב אדם לומר בלשון רבו ור' ישמעאל קבל מרבו לשון פתוך ור"ע קבל מרבו לשון אדמדם. כדתנן הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה שמאי אומר תשעה קבין. אלא שחייב אדם לומר בלשון רבו כלומר ארבי קאי דקתני לה לפלוגתא דהלל ושמאי בלשונות שונות ולא קתני להו בחד לישנא הלל אומר שלשת קבין ושמאי אומר ט' קבין לפרושי לפלוגתייהו שפיר אלא שחייב לומר בלשון רבו וכך קבל מרבותיו שהלל אמר בלשון הין ושמאי אמר בלשון ט' קבין. א"נ ר"ע דקאמר אדמדם לאתויי ראיה לדבריו דקאמר שיעורן שוין הואיל וקרא תרוייהו בלשון אדמדם קרי להו תרוייהו חד שיעורא אית בהו:


###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:3:1
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:3:1)

**ארבעה מראות נגעים האלו מצטרפין גרסינן.** דכולהו מצטרפין ור' חנינא סגן הכהנים היא ודאמרי' בגמ' דלא מצטרפי אלא אב ותולדה כר' דוסא בן הרכינס וכדבעינן למימר קמן:


###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:4:1
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:4:1)

**ר' חנינא סגן הכהנים אומר מראות נגעים ששה עשר.** קאי אמתני' דלעיל דקתני אלו מראות נגעים שכל נגעים תלוין בהן וס"ל כסתם מתני' דלעיל דקתני ארבעה מראות נגעים האלו מצטרפין דכולהו מצטרפי להדדי הלכך לכולהו ד' מראות לא קחשיב להו אלא לחדא הואיל וכולהו מצטרפי כחדא מראה נינהו וקאמר מראות נגעים ששה עשר היינו הני דקתני לעיל במתני' להסגיר את העומד בסוף שבוע ראשון הא חדא ולפטור את העומד בסוף שבוע שני הוא שני ושלישי להחליט את שנולד לו מחיה בתחלה רביעי בסוף שבוע ראשון חמישי בסוף שבוע שני ששי לאחר הפטור וכל הני ארבעה זמנים בנולד לו שער לבן הא עשרה ושלשה זמנים בנולד לו פסיון להחליט בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הא שלשה עשר להחליט את ההופך כולו לבן מתוך הפטור הא ארבעה עשר לפטור ההופך כולו לבן מתוך החלט חמשה עשר או מתוך הסגר הרי ששה עשר:


###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:4:2
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:4:2)

**רבי דוסא בן הרכינס אומר כו'.** שלשים וששה דחשיב נמי הא דתנן (פ"ח ד') כל פריחת ראשי אברים שבפריחתן טהרו טמא כשיחזרו טמאים לחדא ותנינא הא דקתני התם סיפא כל חזירת ראשי אברים שבחזירתם טמאו טהור נתכסו טהור נתגלו טמא. והוי להו שמנה עשר. ועוד פליג עליה וקסבר דלא מצטרפי ד' מראות נגעים אלא אב ותולדתו ותו לא וחשבינן להו להנך דמצטרפי לחדא ואיכא שני מיני מראות אב זה ותולדתו ואב זה ותולדתו ושני פעמים שמנה עשר הרי שלשים וששה. (כך שמעתי מפיו ז"ל ובכתביו מצאתי דרבי דוסא בן הרכינס חשיב נמי הסגר שבתחלה. והן שנים א' בבהרת קטן ב' בבא כולו לבן בתחלה):


###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:4:3
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:4:3)

**עקביא בן מהללאל אומר שבעים ושנים.** דחשיב נמי להנך תרתי דר' דוסא והוו להו י"ח אלא דס"ל אב ותולדתו שני אבות ושני תולדות מצטרפין אבל אב עם תולדה מאב אחר אין מצטרפין הלכך הו"ל ד' מראות ע"י צרוף אב ותולדתו זה ואב ותולדתו זה ושני אבות ושני תולדות וד' פעמים י"ח הרי ע"ב. ולא דמי לדר' חנינא דלא חשיב להו אלא לחדא הואיל ורבי חנינא סבר כולהו מצטרפי כולהו כחדא חשיבי אבל עקביא דסבר אב ותולדה אחרת לא מצטרפי קחשיב להנך דמצטרפי לד'. בתוספתא תניא ר' ישמעאל אומר מראות נגעים שנים עשר רבי חנינא סגן הכהנים אומר מראות נגעים ששה עשר ר' דוסא בן הרכינס אומר מראות נגעים שלשים וששה עקביא בן מהללאל אומר מראות נגעים שבעים ושנים. והכי פירושא ר' ישמעאל קא חשיב מיני נגעים והן שנים עשר שבעה באדם שלשה במקום בשר עור הבשר שחין ומכוה ארבעה במקום שער קרחת וגבחת נתקי הראש ונתקי הזקן. ארבעה בבגדים בגד ועור שתי וערב. א' בבתים. רבי חנינא סגן הכהנים קא חשיב נמי להני מיני נגעים ועוד חשיב ארבעה סימני טומאה מחיה ושער לבן ופסיון ושער צהוב הרי ששה עשר. ר' דוסא קחשיב נמי להנך וקחשיב נמי למראות הנגעים. חמשה מיני נגעים שבאדם עור הבשר שחין ומכוה וקרחת וגבחת אינן מטמאין אלא בנגע שבהן והנגע מטמא בד' מראות בהרת ותולדתו שאת ותולדתו הרי ד' פעמים חמשה הרי עשרים נתקי הראש ונתקי הזקן מטמאין בכל מראה הרי עשרים ושנים. ארבעה שבבגדים ואחד שבבתים מטמאין בשתי מראות ירקרק או אדמדם הרי עשרה שמנה בבגדים ושנים בבתים הרי שלשים ושנים וד' סימני טומאה הרי שלשים וששה. עקביא בן מהללאל קחשיב נמי להני מיני נגעים ולמראות הנגעים והרי שלשים ושנים וקחשיב לסימני טומאה בכ"ח וחד פסיון נוהג בכל השלשים ושנים הרי ארבעה וששים שער לבן נוהג בג' בעור הבשר ושחין ומכוה מחיה נוהג בג' בעור הבשר וקרחת וגבחת שער צהוב נוהג בשני נתקין בראש או בזקן הרי שמנה. וארבעה וששים הרי שבעים ושנים. ודתוספתא לאו היינו דמתני' דבמתני' ר' חנינא סגן הכהנים ארישא קאי דקתני אלו מראות נגעים שכל נגעים תלוין בהן וקחשיב להו ר' חנינא כדקא חשיב להו מתני' קמייתא ואתאי כולהו אחושבנא דר' חנינא וקאמרי יש עוד בזה רבי דוסא בן הרכינס קאמר יש בהן שלשים וששה ואתא עקביא בן מהללאל וקאמר יש בהן שבעים ושנים כולהו כדאמרן. אבל בתוספתא דקתני ר' ישמעאל אומר שנים עשר ועל כרחך לאו היינו דקחשיב במתני' קמייתא אלא קחשיב למיני נגעים ואתא כולהו אחושבנא דר' ישמעאל וקאמר ר' חנינא סגן הכהנים יש עוד ארבעה ואתא ר' דוסא ואמר יש בזה שלשים וששה ועקביא אמר יש בזה שבעים ושנים:


###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:5:1
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:5:1)

**היו לבנות והשחירו.** כלל ולא פירש היאך השחירו. וקאזיל וקא פריש אחת לבנה ואחת שחורה שהיו לבנות והשחירה אחת מהן או השחירו שתיהן:


###### Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:5:2
[Eliyahu Rabbah on Mishnah Negaim 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyahu%20Rabbah%20on%20Mishnah%20Negaim/r/1:5:2)

**ארוכות והקצירו.** כלל והדר מפרש אחת ארוכה וא' קצרה שהקצירה אחת מהן או הקצירו שתיהן כדפריש מהר"ם ואייתי ניהליה בתי"ט ואיידי דתני סיפא בלהחמיר האי לישנא והתם פירושיה היו שתיהן שחורות והלבינו או שהיה אחת שחורה וא' לבנה והלבינו שתיהן וכן שתיהן קצרות והאריכו או א' קצרה וא' ארוכה והאריכו שתיהן קתני נמי ברישא כי האי לישנא. והאי מתני' קא חשבא רל"ח סימני טהרה מן סימני הטומאה שנטהרו הסימנין של טומאה. שלשים בשער לבן היה בו שער לבן והלך לו שער לבן. היו לבנות והשחירה אחת מהן. או שהשחירו שתיהן. היו ארוכות והקצירה אחת מהן. או שהקצירו שתיהן. הרי חמשה סימני טהרה מן סימני טומאה בשער לבן. נסמך השחין לשתיהן. או לאחת מהן. הקיף השחין לשתיהן. או לאחת מהן. או חלקן. הרי חמשה בשחין לשער לבן. וקתני השחין ומחית השחין והמכוה ומחית המכוה. והבוהק. אלו חמשה דברים שהיתה בהן אלו החמשה שנסמכו לשתיהן או לא' מהן או הקיפו לשתיהן או לא' מהן או שחלקום הרי חמשה פעמים חמשה שהוא עשרים וחמשה סימני טהרה וחמשה הראשונים הרי שלשים בשער לבן. עשרים וחמשה במחיה. הלכה לה המחיה. היתה מרובעת ונעשית עגולה. או נעשית ארוכה. מבוצרת ונעשית מן הצד. מכונסת ונתפזרה. הרי חמשה במחיה. ובא השחין ונכנס בתוכה. הקיפה או חלקה. או מעטה. הרי ארבעה ואותן הארבעה עשתה השחין או מחית השחין. והמכוה או מחית המכוה. והבוהק. אחת מחמשה עשו הארבעה הרי חמשה פעמים ארבעה. הרי עשרים. והחמשה הראשונים הרי עשרים וחמשה. והרי שלשים שבשער לבן ועשרים וחמשה שבמחיה הרי נ"ה ואותן נ"ה מצינו בארבעה זמנים בתחלה שאם בא בתחלה בשבת ונדחה לאחר השבת ואירעו א' מאותן נ"ה דברים ובסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני ולאחר הפטור ארבעה פעמים נ"ה הרי מאתים ועשרים. שמנה עשר בפסיון הלך לו פסיון. השחין. ומחית השחין. והמחיה. ומחית המכוה והבוהק חולקין בין האום לפסיון הרי ששה והמה בשלשה זמנים בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני ולאחר הפטור שלשה פעמים ששה הרי י"ח ור"ך שבמחיה ושער לבן הרי רל"ח סימני טהרה מתוך סימני טומאה. והלכה לה האום או שנתמעטה לא חשבינן. דהאום לאו סימן טומאה הוא ואנן לא חשבינן אלא סימני טהרה מן סימני טומאה: