## Em LaMikra, Deuteronomy

###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:1:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:1:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:1:1)

**כי מצא בה ערות דבר.** לדעת בית הלל או ערוה, או דבר, ודע שידידיה האלכסנדרי Filo פירש הכתוב כדעת הלל אלא שאין טעמו עולה יפה, שכתב שאם דבר ערוה ממש, א"כ לעולם לא יגרש, שהרי האשה המנאפת תחת בעלה תמות על ידי ב"ד, ולא שת לבו, כי פעמים שימצא בה דבר זמה ולא יוכלו להענישה עונש מיתה כשיחסר אחד מהתנאים הנצרכים לחייבה מיתה. — ולכל הפנים דבר גדול דבר פ'ילון לחזק ידי קבלתינו כי ידענו ממנו היותו דר במצרים רחוק מחכמינו שבא"י ולא ידע מהם מאומה, וגם הוא לא נודע אצלם. — ועוד שדרכו כדרך חכמי היהודים אשר במצרים ומכלל התיראפיאוטים Terapeuti (שאולי גם פילון בא בקהלם) ללמוד וללמד בפירושי התורה מה שנמסר להם מפי הזקנים, והעד שאינו בודה הדברים מלבו, כי פירושו דוחק דברי הכתוב המורים לפי פשיטותם הנראה כדעת בית שמאי שכן משמע לשון ערות דבר ובפי' העיד היא על עצמו בספרו חיי משה De vita Mosys שלא כתב דבר שלא למד מסופרי אומתו שמדרכם להזכיר ולספר דברים שלא ימצאו בספרים הקדמונים — ומשני הפנים האלה יקרו מאד דברי פ' ילון לתועלת קבלתינו כאשר יבין המבין — והנוצרי גם הוא, אף כי אמר שלא יגרש אדם את אשתו אם לא ימצא בה דבר ערוה ממש — בכל זאת דבריו מוכיחים כי קבלת הפרושים נאמנה אצלו שהרי אמר שמשה רבינו לא התיר הגירושין כ"א לקשי ערפינו ולמריינו, אם כן לדעתו דברי משה יפורשו כדברי בית הלל, שאם לא כן מה חדש הוא ומה נשתנו דבריו מדברינו?


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:1:2
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:1:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:1:2)

[השמטה: **כי מצא בה ערות דבר.** נראה לי ראיה לדעת בית הלל ממה שמצאנו בפרשה זו עצמה ולא יראה בך **ערות דבר**, ושם אין הכוונה אלא על דבר של גנאי ולא על זנות או עבירה, ואם חז"ל פירשו או ערוה או דבר אין הכוונה שכל א' משתי אלה המלות מורת על ענין בפני עצמו זו על הזנות וזו על הגנאי, רק כוונתם לומר שאלו היה כתוב ערוה לחוד היינו אומרים שאינה מתגרשת עד שתזנה, עכשיו שכתוב דבר (ערות דבר) כל דבר של גנאי במשמע, כיוצא בו לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך, ורבותינו (הביאו רש"י) פירשו גרך זה גר צדק — בשעריך זה גר תושב, ואין כוונתם לומר שבשעריך גרידא רומז לגר תושב אלא ר"ל אלו היה כתוב גרך בלבד היינו אומרים שאין לנו לרבות אלא גר צדק עכשיו שכתוב בשעריך כל מין גר במשמע ואפי' גר תושב אוכל נבלות.]


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:1:3
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:1:3](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:1:3)

**וכתב לה ספר כריתות.** גם זו מהראיות הגדולות למציאות תושבע"פ שהרי שמענו כיצד יתבטלו הנשואין, אבל כיצד יתקיימו לא שמענו — ולומר שבבטולם צריך ספר וכתיבה ולקיימם אינו צריך כלום אין הדעת סובלתו, שהרי אם הסכמת איש ואשה הן הנשואין ואפס זולתם חסרון ההסכמה תבטלם, וממה שאנו רואים שהתורה הקפידה לבאר כל אופני הבטול, מוכרח אתה לומר שגם על קיומם הקפידה, והיכן הקפידה? בתורה שבכתב לא מצאנו, בתו' שבע"פ מצאנו, הא למדת כי תושבע"פ היא המשלמת חסרון תו' שבכתב וממלאה את דבריה — ותמהני על החוקרים האומרים שלא היה אצלנו תנאי ומעשה לקיים הנשואין, והיכן מצאו עם בזוי ושסוי, או פראים שוכנים ביערות שלא יהיה אצלם סימן ותנאי מוסכם לקיים הנשואין? — ואני אומר שאלו היה ביד הקראים שלא לקבוע שום אות וסימן שע"י יקנה האיש את האשה, כך היו עושים, וכך היה נאה להם לעשות, מאחר שהכתוב שתק מזה, רק להיות שהדבר לא יתכן העתירו דברים אשר בדו מלבם, ושגעונותיהם ושנוי דעותיהם בזה יתנו עדיהם, כי תושבע"פ היא הצורך הגדול בהבנת המצות ובשמירתם, ראה עד היכן יחוגו וינועו בפנה זו גדולי הקראים, שהרי כתב ר' אליהו בשיצי בס' האדרת וז"ל, וחכמינו הראשונים מהם אמרו שהאשה נקנית בה' דרכים כגון ר' בנימין שאמר שהאשה נקנית באריסה, בלקיחה, במוהר, בברית, ועדים, (הרכיב כל הלשונות הנמצאות בכתוב לרמוז על הנשואין באין מבין) ור' יאשיה הנשיא אמר בששה במהר, ובעדות, בכתב, ובביאה, ובקנין, ובקדושין, **והחכמים האחרונים מהם כגון ר' יפת ובנו ר' לוי ור' יוסי ור' ישועה וזולתם מהאחרונים אמרו שהאשה נקנית בג' דרכים במהר בכתב ובביאה** (את זה ראיתי בחקירותי על הקראים שכל שהולכים ומתקרבים בסדר זמנים, כן הולכים ומתקרבים לקבלת רבותינו, וזה כאחד מהם ותחת כסף אמרו מהר על שם כסף ישקול כמהר הבתולות, וכבר מצאנו א"כ רמז בכתוב לקדושי כסף) אלא שהוסיף ושלשתן צריכים בקנין האשה.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:1:4
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:1:4](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:1:4)

**ונתן בידה.** חז"ל פירשו ברשותה, ומלבד הראיות הנכוחות שיעידו על אמתת הפי' הזה בכתבי הקדש, נראה שהוראה זו היא כ"כ טבעית ודבקה למלת **יד** כי גם אצל עמים ולשונות אחרות מצינו כיוצא בזה וגם לשון לאטין יאמר **מאנוס, יד** להורות על הרשות והממשלה, וקרה בזה מה שקרה בכל המלות המורות על פעל גשמי שהוסבו אח"כ להורות על ענין רוחני. — והדרוש נכבד ואין כאן מקום להאריך.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:1)

**והלכה והיתה לאיש אחר.** אמרתי להעלות על ספר קצת פסוקים שהובאו בספרי הנבואה וחזותן מוכיח עליהם כי מצור התורה חוצבו והכניסו אותם בתוך דבריהם לרוב רגילותם בהם כאשר יקרה לנו פה היום — וזה לעד כי ס' התורה היה כתוב לפני קדמונינו באשר כתוב לפנינו היום לא בלבד בחלק השיר והברכות שיצאו מפי יעקב ומשה כאשר יודו בזה גם המכחישים, אבל גם בחלק התורות וסיפורי הקורות כנראה מהמליצות שנעתקו מתוך תורת משה והובאו אל תוך דברי הנביאים, וגם אמנה כי מלאכה זו רבה וגדולה וצריכה מדור לפי כבודה לבוא עד תכליתה, ואולי יש תקוה, בכל זאת לא אמנע עצמי מלהעלות על ספר מן הבא בידי ואולי קדמני אדם מישנים גם חדשים ואנכי לא ידעתי.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:2
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:2)

**א** הנה לפנינו משפט התורה שבהיות האשה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה וגו' — ומה אתה קורא בספר ירמיה? (ג) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד? ועין רואה פסוקים שקדמו כי ידבר על דרך משל לאשה המזנה תחת בעלה ורצה בזה לומר כי ממשפטי התורה שלא יתכן לשוב אליה עוד אחר שנשאת לאיש אחר, ובזה גלה לנו כי משפט התורה היה באותו זמן כאשר הוא לפנינו — ולא זו בלבד אלא שכל חיך שטועמו אומר שכתוב זה הוא טווי וארוג ממליצות משה אדונינו כאשר ירגיש הקורא באומרו הן ישלח איש את אשתו ומשה אמר ושלחה מביתו) והלכה מאתו והיתה לאיש אחר (ומשה אמר והלכה והיתה לאיש אחר) **הישוב** אליה עוד לא יוכל וגו' **לשוב** לקחתה הלא חנוף תחנף הארץ (ומשה אמר כי תועבה היא לפני ה' **ולא תחטיא את הארץ**, ורק בזה נתבאר ביאור נכון מלת **לאמר** שבראש הכתוב ואין לה קשר ויחס בכל הקידם (ועיין המפרשים ודוחק פירושם) ומה נעמה מליצה זו ע"פי האמור. והוא שכוונת ירמיה להזכיר משפט התורה בענין חזרת האשה אל בעלה הראשון כאשר כתוב בספר התורה כאשר יזכיר איש ואיש דין אחד בשעה שיצטרך לו, וע"כ הקדים למאמרו מלת **לאמר** הרומזת בדקדוק אל דבר אשר יעתק ויזכר משם אחרים כענין לאמר בכל המקומות.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:3
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:3](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:3)

**ב'** בסי' ה' הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם ה' גוי איתן הוא, גוי מעולם הוא גוי, לא תדע לשונו, ולא תשמע מה ידבר.... ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירושש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב — ומי לא ירגיש הדמיון הנפלא בין דברי ירמיה לדברי משה (דברים כ"ח) ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשונו... ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תרוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרות צאנך.... והצר לך בכל שעריך עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן.... (סי' כ"ב) ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה ה' ככה לעיר הגדולה הזאת ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום, ומה זה אם לא מליצות משה בשנוי מועט "ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה? ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהיהם אשר כרת.... וילכו ויעבדו אלהים אחרים **וישתחוו להם"** וגם תכתובים מורים על זה שכן כתוב גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבו וקדמתי עליך משחיתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש וזאת אשר דבר משה "גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת וגו' ואם הדמיון הזה נופל מהראשון נכבד הוא גם כן.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:4
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:4](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:4)

**ג'** בס' יחזקאל סי' ך' פ' י"א אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, פסוק כצורתו לקוח מספר תורת משה מהס' ראשונים, ולא מס' דברים כאשר יוכל הטעון לטעון בדוגמאות שהבאנו למעלה.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:5
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:5](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:5)

**בפ'** י"ב אמר על השנית וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני ה' מקדשם, ואלה דברי משה בפ' כי תשא אך את שבתותי תשמרו כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם, ומה שיוקיר הדמיון הלז לעיני החוקר הוא שכוונת יחזקאל הנגלית היא לספר מה שצוה ה' את ישראל במדבר ונשתמש במליצות עצמן שנשתמש בהן משה במדבר.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:6
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:6](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:6)

**ובסי'** כ"ג וגם אני נשאתי ידי להם במדבר להפיץ אותם בגוים ולזרותם בארצות והיכן? פירש"י והוא הנכון, בפ' כי תוליד בנים ובני בנים וגו' והפיץ ה' אתכם בגוים וגו' הרי שלפני יחזקאל היו דבריו של משה.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:7
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:7](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:7)

**בסי'** ל"ו פ' כ"ו והורדתי הגשם בעתו (משה אמר ונתתי גשמיכם בעתם) ונתן עץ השדה את פריו (ועץ השדה יתן פריו) והארץ תתן יבולה (ונתנה הארץ יבולה).... בשברי את מוטות עולם (ושברתי מוטות עולכם) וחית הארץ לא תאכלם (והשבתי חיה רעה מן הארץ) וישבו לבטח ואין מחריד (ושכבתם ואין מחריד. )


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:8
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:8](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:8)

**סי'** ל"ו פ' י"ג יען אומרים לכם **אוכלת אדם את ומשכלת גוייך היית** — ולמי אומר כך? להרי ישראל כמ"ש (פ' ח') ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופרייכם תשאו לעמי ישראל.... "כה אמר אדני אלהים יען אומרים לכם וגו' — ומה היא הכוונה בזה ומי הוא זה שאמר כך ואיפה אמר כך? באמת לא נוכל להתעלם מב' מקומות שבדברי משה הנראים כנבלעים בתוך דברי יחזקאל ולא נודע כי באו אל קרבם, הא' דברי המרגלים אל ישראל **ארץ אוכלת יושביה היא** וזה מקביל לראש הפסוק, והשני כיוצא בו מקביל לסופו, ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם וז"א ומשכלת גוייך היית, והסתכל בפעל היית לשון עבר המורה בעצם על דבר אשר היה בימי קדם, ואיזה? זה גירוש ז' עממים.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:9
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:9](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:9)

**ד'** בהושע סי' י"ב והוא קדמון מיחזקאל וירמיה **בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים,** הביטה וראה


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:10
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:10](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:10)

**א** יזכיר מעשה המסופר בפ' תולדות שאחר עשו יצא אחיו יעקב **וידו אוחזת בעקב עשו**, ואמר שבעודם בבטן אמם עקב אותו טרם צאתו ובא בפ זה, המעשה והלשון כאחד.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:11
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:11](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:11)

**ב'** אמר ובאונו שרה את אלהים, ר"ל כשגדל והיה לאיש, רב כחו והגיע לשור את אלהים והוא המעשה הנזכר בתורה והלשון עצמו **כי שרית עם אלהים** ועם אנשים ותוכל.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:12
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:12](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:12)

**ג'** ומה יקרה פגיעת שני המעשים האלה והתחברם בפסוק זה, אם נוסיף להביט כי רק על פי דעת חז"ל יתבארו על נכון, הם שאמרו כי המלאך שנתאבק עם יעקב **שרו של עשו היה,** ופסוק זה מורה באצבע שכך הוא וכלומר בעודו בבטן השיג לעקוב את אחיו ילד כמוהו, וכשגדל נתחזק גם **על שרו ומלאכו ואלהיו**, וכן דרך הקדמונים כשירצו להורות על עוצם התגבורת על הזולת ותכלית נפילת האויב יאמרו שהצליח שכנגדו גם עליו גם **על אלהיו** — וזה טעם ובאלהיהם עשה ה' שפטים, וכנגד זה אשר פדית ממצרים גוי ואלהיו, ונאמר ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו וזה טעם יציאת הארון עם ישראל למלחמה, ודרשת רבותינו כי חזק הוא ממנו **כבי- יכול** אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם, וטעם אומרם כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם גלו למצרים שכינה עמהם, ואמרו והוא אסור בזקים כב יכול **והוא** אסור בזקים — וכן אמר על יעקב שהצליח נגד **עשו ונגד שרו** בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים ואל יליז מנגד עיניך כי הושע נבא בימי **עזיהו יותם אהז יחזקיהו** והוא דור ישעיה ע"ה.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:13
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:13](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:13)

**ה'** בס' עובדיה והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וגו' **ולא יהיה שריד לבית עשו כי פי ה' דבר** — ומי לא יודה שהכוונה בכל זה הפסוק לדברי בלעם מפי ה', והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו וישראל עושה חיל **וירד מיעקב והאביד שריד מעיר,** ומה טובו דברי רש"י ז"ל שכתב והיכן דבר (כלומר היכן מצינו שיאמר ה' ולא יהיה שריד לבית עשו עד שיאמר כי פי ה' דבר) וירד מיעקב והאביד שריד מעיר, ומזה בס' עזרא **ויקשו ויתנו ראש** לשוב לעבדותם — ואין מי שיכחיש שהכותב נשתמש במליצות התורה בספור המעשה כשאמרו ישראל **נתנה ראש** ונשובה מצרימה.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:14
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:14](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:14)

**ו'** בס' מלאכי על הכהן המשרת לפני ה' **בריתי היתה אתו ההיים והשלום** ואתנם לו מורא וגו'. — ומי עיני בשר לו ולא יראה כי הכוונה אל מליצת התורה לכן אמור הנני נותן לו **את בריתי שלום** והיתה לו ולזרעו אחריו (כלומר ברית שלום זה שאמרתי) ברית כהונת עולם וגו'.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:15
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:15](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:15)

**ז'** בס' תהלים (מזמור ט"ל) כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי — מליצה לקוחה כצורתה מפרשת בהר סיני "כי גרים ותושבים אתם עמדי" והבט וראה אומרן **ככל אבותי** כלומר כמו שצדקת בדברך ליוצאי מצרים שהם אבותינו כי גרים ותושבים אתם עמדי, כן יאות גם לנו בניהם אחריהם לקרא מלא אחריהם כי גר אנכי עמך תושב **ככל אבותי.**


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:16
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:16](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:16)

**ח'** ודומה לזה כל מה שמצינו בספרי הנביאים ממעשים יורו כי היו שומרי מצות התורה כהלכתן והגידו לנו המעשה ההוא במליצות לקוחות מהמצוה עצמה, הרי הוא אומר וכי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה, ומי לא יפלא בראותו כי בימי שאול היו נזהרים בזה תכלית הזהירות, הלא זה הדבר אשר חשב שאול בפעם ראשונה כשנפקד מקום דוד על שלחן המלך ולא דבר כלום ביום. ההוא **כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור,** וראה כמה האריך הכתוב לבעבור השתמש במליצות התורה כי היה די שיאמר כי בלתי טהור ותו לא.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:17
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:17](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:17)

**ומזה** המין אומרו בספר משלי מה ברי ומה בר בטני **ומה בר נדרי** ומה הלשון אומרת **בר נדרי**? אין ספק כי הכוונה שאמו היתה נודרת גם קודם לידתו גם אחר לידתו כדרך שאמרו רבותינו על מרתא בת ביתוס שהיתה שוקלת את בנה ונותנת משקלו זהב לב"המק — וכל זה יביאנו אל הקדש פנימה הוא הדבר אשר דברו ה' איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה' והיה ערכך הזכר מבן כ' שנה ועד בן ששים שנה ואם מבן חמש.... ואם מבן חדש.... ואם מבן שנה... וז"ל ר"י בן קריש באגרתו (רסל"ה י"ב) (אם באתי עד תכלית כוונתו) פ' כאן לכל חן מן קימתו יודיאה כל מן אנדר על כ' לאץ ולדוה ורכובה וחמימה על כל חול וצ'יק. — ובכל זאת חובה עלינו להודות כי הרבה מצות התורה לא נמצא זכר למו בספרי הנביאים כדבר הנהוג בזמנם ותחת כי נחתור להכחיש האמת והדברים האלה, עליהם ראוי לסמוך, וכמו הנחש הם יהיו למטה בכפינו להכות על הלחי כל איש אשר יבוא לטעון נגדנו נגד המצות המקובלות או הביאורים אשר נמסרו לנו מאבותינו על מצות התורה באומרו, כי לא מצאנו האומה נוהגת כן בזמן הנביאים כאשר טען בעל **קול סבל**, אף אתה אמור לו עד שאתה מגבב עלינו דברים על תושבע"פ, תמה על עצמך איך נהיה כדבר הגדול הזה שמצות מבוארות באר היטב בתורת משה **כציצית** וכיוצא בו לרוב מאד לא נזכרו ולא נפקדו בכל משך הספורים הנזכרים אצל הנביאים, הא אין לך לומר אלא או שלא קרה מקרה ראוי להזכירו, או שלא היו נזהרים במצוה ההיא כדרך שלא נזהרו בהרבה מצות כשלא היו עושים רצונו של מקום כן הדבר הזה בתורה שבע"פ.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:18
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:18](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:18)

**ט'** ומעין דוגמא של מעלה, כתובים בספרי הנבואה יורו כי הכותב היו לפניו מליצות התורה והכניסם בספרו, ויש בהם מעטים חסרים איזו מלה הנחוצה מאד מאד להבנת הענין ולהרכבת המאמר, וישנה בתורה רק נשמטה בספר שהעתיק ממנה, והרי זה עד ממהר יותר מהשווי הגמור בכל החלקים כאשר יבין המשכיל, כי נראה שסמך הכותב על זכרון השומעים השגור לפניהם לשון התורה, דוגמא לזה בפ' (פ' עקב) בעלותי ההרה לקחת לוחות האבנים לוחות הברית אשר כרת ה' עמכם ואין ספר שזה מאמר שלם כי אשר כרת חוזר **לברית,** רק מצאנו בספרי הנבואה פסוק תמוה יורה כי נלקח לסרוגין מן התורה, נעתק חציו ונשמט חציו בחסרון הנכר והוא מ"ש אין בארון רק שני **לוחות האבנים אשר כרת ה' עם בני ישראל**, והקורא עומד משתומם ומשתאה, מה הלשון אומרת לוחות האבנים אשר כרת? ומה ענין כריתה אצל האבנים? — אין זה כי אם היה לפני הכותב מליצת התורה לוחות האבנים **לוחות הברית** אשר כרת, ונשמטה בשגגה או לקצור לשון מליצת **לוחות הברית** המקנה הבנה נאותה לכתוב, וסמכו על השומעים או על הקוראים, ולדעתי גלוי יקר הוא לא יערכהו שהם יקר וספיר.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:19
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:19](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:19)

**י'** וכל אלה העתקות פרטיות ממליצות התורה בספרי הנבואה — ויש כיוצא באלה רמיזות גם מליצות מה' חומשי תורה הוזכרו בספרי הנביאים עם תוספת נכבד שיעיד על מקורם ומחצבם, והוא **כי פי ה' דבר** זכרנום בפ' בלק ע"פ והאביד שריד מעיר משם המכילתא, וזה דרך יפה אף נעים פתחו לנו רבותינו לשלשל ולהצמיד התורה עם הנביאים ויש מהגלויים והרמיזות הללו חסרי הביאור, ויש מהם בריאות ובהירות ישרות ונחמדות בחון בהם וחקור בהם — וזכרתי זה בעבור תהיה לי לעדה כי רבותינו ברוח מבינתם הביטו מרחוק טענות המתפקרים והקדימו רפואה למכה- ויורו אבן פנת **הקריטיקא** האמתית אשר נאמנה את אל רוחה כמו שלא נסוגו אחור מלהפוך הסדר הנראה בהמשך פרשיות הנביאים, והקדימו מה שהוא לפנינו מאוחר כאשר הקבלה אלצתם או שקול הדעת האמתי, באומרם במכילתא פ"ז "אמר אויב זה היה תחלת הפרשה וכו' בשנת מות המלך עזיהו זה היה תחלת הפרשה, בן אדם עמוד על רגליך וי"א בן אדם חוד חידה וגו' זה היה תחלת הפרשה, הלוך וקראת באזני ירושלים זה היה תחלת הפרשה, כיוצא בו גפן בוקק וגו' זה היה תחלת הפרשה, אני קהלת הייתי מלך זה היה תחלת הפרשה.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:20
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:20](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:20)

**ולא** בלבד התורה והנביאים קוראים זה אל זה ואומרים קדוש, נגד הפוקרים המעלים עשן פסל **הספק** והכפירה עד גבהי שמים, אבל גם ספרי התורה בעצמם קוראים זה אל זה ומקדישים ומעריצים זה את זה, לדוגמא כתוב בפ' כי תבוא **ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך כאשר דבר**, ואלה המלות **באשר דבר** הם חומה גדולה ומגדל עז בו ירוץ צדיק אל הד' ספרים הראשונים שכתוב בהם משם ה' ב"ה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים **וגוי קדוש**, ובס' ויקרא **קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם**, וזולת אלה הספרים לא מצינו בספר דברים שיאמר ה' **קדושים תהיו** עד שיוכל האומר שיאמר ולהיותך **עם קדוש וגו' כאשר דבר**, והיכן דבר? הא למה זה דומה למה שהוסיף משה בדברות שניות מליצות **כאשר צוך ה' אלהיך** המורים באצבע כי כבר יצא הדבר מפי המלך ב"ה, כן הדבר הזה, ולהיותך עם קדוש וגו' **באשד דבר** הכוונה למ"ש קדושים תהיו וגו' או שאר מליצות ואזהרות של קדושה הנמצאות לרוב מאד בד' ספרים ראשונים, והאומרים שדוקא ס' משנה תורה כתב משה, ישימו יד לפה ויודו בטעותם.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:21
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:2:21](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:2:21)

[השמטה: **ומכלל** הכתובים הקוראים זה אל זה (תלים קי"ט) דבקה לעפר נפשי **חייני בדבריך** — וקרוב מאד שתהיה הכוונה אל מאמר ה"ית בפרשת האזינו **אני אמית ואחיה**, או לדברי חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל, והבט שמליצת דבקה **לעפר** נפשי היא בלשון אחר מליצת חנה **מוריד שאול וגו'** וזה ע"ד **ואל עפר תשוב.** ]


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:4:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:4:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:4:1)

**ולא תחטיא את הארץ.** זו מהמליצות היקרות המעידות על ראשית דעות המקובלים בענין שמירת המצות ובטולם והפגם הנמשך מהבטול אל הנברא ובפרט אל ארץ ישראל — ולחנם יאמרו המנגדים שכל זה משל, שלא דרך משל ידבר משה, ועוד שאין מליצה זו בודדת בתורה אבל רבים כיוצא בה, ולא יכפול המליצה על דרך השיר בכל מקום מבלי שיהיה בה טעם ראוי, ולדעת המנגדים לא ידענו מה טעם יש בה ומה כוונת האומרה.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:9:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:9:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:9:1)

**זכור את אשר עשה וגו' למרים.** אלו לא היה הקב"ה אומר למשה כתוב לא יאומן שמשה ידבר כזאת על אחותו ויקבע חובה זכרון עונה וענשה לדורות עולם.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 24:15:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 24:15:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/24:15:1)

**ואליו הוא נושא את נפשו.** כמו אליך ה' נפשי אשא, כלומר מקוה לשכר פעולתו, וזה שאמר כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו כלומר מאחר שהוא עני אין לו דבר אחר להתפרנס ממנו וזה כמו וכשכיר יקוה פעלו, ואין צורך לכל מה שכתב בוצר עוללות. — או יהיה פירושו ואליו כמו ועליו הוא נושא את נפשו לה' שיזמין לו מלאכה במה להתפרנס. — והראשון נראה בעיני.