## Em LaMikra, Deuteronomy

###### Em LaMikra, Deuteronomy 26:14:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 26:14:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/26:14:1)

**לא אכלתי באוני.** רש"י מחז"ל באבלי, וראיתי מתקוממים על פי' זה לא לאמת ולא לצדקה ולא שתו לבם לפסוק בהושע (ט' ד') המורה באצבע לדעת חז"ל שהרי שם כתוב לא יסכו לה' יין ולא יערכו לו, **זבחיהם כלחם אונים להם**, כל אכליו יטמאו וכו', וע"ש רש"י בפירושו האחרון — ונראה שלפירוש זה הסכים רוזינמוללר שכתב ששב על סעודת הבראה שהיתה ג"כ אצל בני ישראל אם מת להם שאר בשר כמו שמצאנו שאחרי מות אבנר ויבאו כל ישראל **להברות את דוד לחם**, וממה שהודה שסעודת הבראה היתה אצל ישראל נלמוד כי דברי חז"ל וקבלתם אמת הגם שאין מנהג זה מצווה בתו' שבכתב, ועיין מה שכתבתי ע"ז פ' שלח לך.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 26:14:2
[Em LaMikra, Deuteronomy 26:14:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/26:14:2)

**ולא נתתי ממנו למת.** שלא נהג בו מנהג הגוים שהיו מקדישים למת בהמות או מיני מאכל, ונראה שנשאר ממנהג זה רושם באומתינו במה שמסופר בס' טוביה Tobia סימן ד' פ' י"ח, שהיו מניחים על קברי המתים מיני מאכל ושתיה ואולי היו העניים אוכלים מהם, ומי יודע אם מנהג זה היה מקור נפתח לטעות הנוצרים להקריב קרבן תודתם Eucaristia על קברי המתים לכפרת נפשותם כמו שנזכר בספרם הקדמון. Costituz. Apostol עיין. Bergier Diet. de Theol. vol. lV. p. 61 גם תפסו במנהגינו להועד מדי שנה בשנה על קברי קדושיהם והוא מאי דאמור רבנן בש"ס **תלתא רגלי** כפירש"י שם, וכן הנוצרים מהדור הב' לחשבונם היו מתקבצים על קבר פליקארפוס ושם היו עובדים עבודתם ומתפללים תפלותיהם, כמו שהיו עושים פעמים היהודים לבנות בית הכנסת סמוך לקברי הצדיקים כמסופר בספרי הראשונים ובמסעות ר' בנימין עיין Bergier Diet. Theol. vol. lll. p. 276.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 26:15:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 26:15:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/26:15:1)

**השקיפה.** השקפה מלמעלה למטה והעד משקוף וממנו נגזר הפעל שקף, וכיוצא בו בערבי סקף ענינו תקרה ובארמי זקף הגביה, ובשירי השומרונים מצאתי "טובך אתעביד **סקוף** לישראל" (כרמי שומרון. 97)


###### Em LaMikra, Deuteronomy 26:17:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 26:17:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/26:17:1)

**את ה' האמרת וגו' וה' האמירך.** מאחרוני המפרשים פירשו כמו שלחת לאמור או להשיב והוא בנין הפעיל משרש אמר עשית שאחרים יאמרו משמך וכן האמירך שלח לאמר לך משמו כמ"ש והייתם לי סגלה וגו' — ופירוש חז"ל ידוע אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם ויש לו שרש בתרגום אנקלוס שתרגם ית ה' חטבת יומא דין, ואפשר שהבינו האמרת מל' אמיר דישעיה שנים שלשה גרגירים בראש אמיר — וראיתי עוד מי שפירש האמרת והאמירך לשון תמורה שהקב"ה המיר כל הגוים בשביל ישראל וכן ישראל המירו כל אלהי הגוים בשביל הקב"ה — ואחרים חשבו שהוא מלשון אמיר וענף כמ"ש למעלה אלא שהבינו בו לשון רוממות והגבהה, ותרגום ירושלמי מסייעם שתרגם האמירך המליכך, וכן בלשון ערבי קורין למלך אמיר ולמושל ומצווה לאחרים יאמרו עליו **אַמֵר צוה,** ונראה לי פירוש זה הנכון שבכלם והעד שאמר להיות לו לעם סגלה כלומר המסוגל והעליון על כל הגוים כמ"ש בפ' יתרו והייתם לי סגלה וגו' ממלכת כהנים וגוי קדוש, והרבה ריוח והצלה אל הפירוש הזה ממה שאנו רואים שיקרה **לשמיעה** הנאמרת ביחוד לקבלת הצווי, כאלו היא היא השמיעה החשובה להקרא באמת שמיעה כן יאמר אמירה לענין צווי וממשלה, כי הוא האמירה החשובה והאמתית — ותהיה כוונת משה ע"ה לומר אתה קבלת עליך עול מלכותו ית' והוא עשה אתכם ממלכת כהנים ומפיכם יצא המאמר והדבור לאור גוים, כי המאמר שיאמר עליו מאמר בהחלט הוא המאמר האלהי שנצטוו ישראל להכריז בעולם, וכנראה שלהוראה זו נשתמש במלה זו ר"י הלוי כששירר על רבי שמואל רב במצרים "כלם אותו **מאמירים"** — למשול עליהם ועל בניהם והוא משרה על שכמו — וקחת מזרעו מושלים (בתולת בת יהודה. 94) ואולי יתכן לפרש ג"כ האמרת עשית שיאמרו עליו שהוא אלהיך כלומר הודיה בו וקבלתו לאלוה ופרסמת אותו, וכן האמירך עשה שיאמרו עליך אחרים שאתה עם סגלה, והרי זו מליצה מעין המליצה הידועה אנכי אהיה לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם. ועיין עוד בהערותי בסוף ספר הדברים ארוכים על **דבר ואמר** להורות על הממשלה וההנהגה.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 26:19:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 26:19:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/26:19:1)

**ולהיותך עם קדוש וגו' כאשר דבר.** כאן מצינו שרמז בספר זה לשאר ספרי הקדש, שהרי היכן דבר? מצינו שנאמר בספר שמות ואתם תהיו לי וגו' וגוי קדוש ובספר ויקרא הוא אומר קדושים תהיו הרי שס' דברים רומז לשאר ספרים — וא"ת הרי גם בס' דברים כתוב כי עם קדוש אתה וגו' אין משם ראיה, ששם משה הוא האומר לישראל ולא הקב"ה, ובספר שמות, ויקרא ה"ית הוא האומר.