## Em LaMikra, Deuteronomy

###### Em LaMikra, Deuteronomy 33:2:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 33:2:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/33:2:1)

**ה' מסיני בא.** בעל המשתדל הרחיק שיהיה בזה שום רמז למ"ת, ונדחק לפרש הכתובים על פי שטתי, ולא זו בלבד אלא שהעלים עינו ממליצות יורו על מ"ת כמי ואתה מרבבות קדש, וכן תורה צוה לנו משה, שגם לפי פירושו שכך ישראל אומרים כלומר מקבלים עליהם לקיים תורת ה', לא יתכן אם לא שקדם רמז על נתינת התורה ואיהי לפי פירושו? ועוד שאם תערוך פתיחת פרשה זו למזמור ס"ח ולשירת דבורה תראה שנוי מליצות יורו על ענין אחד ודבריהם מפרשים דברי משה, שהרי דבורה אמרה ה' בצאתך משעיר בצעדך משדי אדום, וכאן הוא אומר יזרח משעיר למו, ושם נאמר הרים נזלו וגו' וכאן הוא אימר הופיע מהר פארן, וכן במזמור ס"ח הוא אומר אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך וגו' ארץ רעשה גם שמים נטפו כמ"ש בשירת דבורה גם עבים נטפו מים, וכאן היא אומר ואתא מרבבות קדש, ובתהלים רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקדש, וכן דרך הנביאים לתאר הקב"ה שבא עם המלאכים הנקראים **קדושים** כמ"ש **עיר וקדיש** משמיא נחית, וכן הוא אומר **ובא ה' אלהי כל קדושים עמך** כמ"ש כאן **ואתא מרבבות קדש** ובס' תהלים **רכב אלהים רבותים,** ואולי יהיה מזה הענין **כל קדושיו בידיך** מעין אומרו **כל קדושים עמך,** ויהיה פירושו שה' חבב את ישראל או המין האנושי בכלל (אף חובב עמים) אפע"פי שכל קדושיו של הקב"ה בידו כלומר אע"פי שיש לו רבבות רבבות של מלאכים לשמשו ע"ד ושכנתי בתוך בני ישראל, ובא כל קדושיו וכו' לנכח ושלא לנכח כמנהג וכמו שבא בפסוק ובא ה אלהי (שלא לנכח) כל קדושים עמך (לנכח) ושם סיים עלית למרום שבית שבי וגו' (ועיין בפי' ניר לדוד על התהלים בהערות) וחבקוק הנביא אמר בנבואתו אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה וגו', ובאו דבריו מכוונים לדברי משה כי תימן הוא שעיר, ופארן נזכר כאן ושם, ושם קדושים שבפ' ואתה מרבבות קדש, וכל קדושיו נרמז בשם **קדוש** וקדוש מהר פארן. ומדבריו למדנו שגם הוא על מ"ת ידבר, ופתח ואמר אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כמו שאמר משה וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן. — ואמר כסה שמים הודו כמ"ש מן השמים השמיעך את קולו ליסרך, וכן ה"א וההר בוער באש עד לב השמים, וגם נראה מדבורה ודוד שהיה יום ההוא יום ענן וקולות וברקים. — ואמר ותהלתו מלאה הארץ כמ"ש ועל הארץ הראך את אשו הגדולה. — ואמרו קרנים מידו לו היא מליצה מקבלת ומפרשת מ"ש משה **מימינו אש דת למו** ונמשלה אצל חבקוק התורה לאור (קרנים) כמו שנמשלה אצל משה לאש-אש-דת — ובכן סרו מהר כל טענות המנגדים. -ואין להפלא משם **דת** אם לא מצאנוהו רק בספרים האחרונים ובל' פרסי, שהרי כמה מלות מצריות וגם יוניות ורומיות מצינו כיוצא בהם בספר תורת משה, ואין לתמוה אם תמצא ג"כ מלח פרסית, ואומרו אש דת היא על דרך כי ה' אלהיך אש אוכלה, וכן אמר ירמיה הלא כה דברי כאש נאם ה' — ואולם למה כל הנביאים הללו תארו הקב"ה כאלו בא משעיר ופארן נוכל לומר (חוץ מדרשתם ז"ל) שאולי נראה הכביד לישראל כאלו בא באש וענן מדרך שעיר ופארן עד הר סיני ושם עמד על ראש ההר לדבר עמהם.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 33:10:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 33:10:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/33:10:1)

**יורו משפטיך ליעקב וגו'.** עיין פירש"י ואין כוונת הכתוב ולא כוונת רש"י ז"ל לומר שתהיה ההוראה ירושה לבני לוי ומשרתה על שכמם, רק דרך ברכה ורגילות, וכן נראה להדיא מפ"ב דיומא כ"ז אמר רבא לא משכחת צורבא דרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר וכו'.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 33:17:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 33:17:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/33:17:1)

**וקרני ראם וגו'.** לשון קרן נשתמשו בה הנביאים הרבה להורות על הכח והחוזק והממשלה, ואין הוראתה בלשון הקדש כהוראתה אצל היונים ואולי גם המצרים שהיונים היו אומרים על הקרן שהיא סימן שופע וברכה, וכן המצרים היו מציירים על ראש **איזי** אליל הארץ והתבואות אם קרן אחת אם שתים, ובזה יפה כחו של עברי מהמצרי והיוני כי העברי יצייר בקרן הסבה, והיוני והמצרי המסובב כי סבת השופע והברכה היא הכח והחזק ביתר שאת היוצא חוצה לו ונובע תמיד בלי הספק, ואולי להוראה זו נאמר קרן וקרן (פעל) על ניצוצי השמש היוצאים מהגוף המאיר מרוב כחו וגבורתו, ואולי היא הכוונה **בכרן** יומא הדין שתרגם אונקלוס בעצם היום הזה ונשאר שם קרן כמעט בלי שנוי ברוב הלשונות Corno ומזה עטרה CORONA — ובחפירות שעשו במטרופולין של פרס החרבה מימי קדם היא פירסיפולי Persepoli ובארמון המלך הנקרא Dscemsid מצאו צורת הראם על הקיר או על האבן לרמוז לכח ולגבורה, והוא רמז ג"כ לפועל הטוב אצלם, הפך החמור שהוא סימן לפועל הרע.. 721. l Paris. ed Crcuzer


###### Em LaMikra, Deuteronomy 33:19:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 33:19:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/33:19:1)

**ושפוני טמוני חול.** חז"ל אמרו שבזכוכית מדבר, ולא כן דעת ה שד"ל וטענתו כי הזכוכית איננה טמונה בחול אבל מן החול יעשו אותה. — ואין זו טענה כי כן דרך מליצת השיר לומר על דבר היוצא ונוצר מדבר אחר שהוא טמון בו.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 33:25:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 33:25:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/33:25:1)

**ברזל ונחשת מנעלך.** קצת מהקדמונים אמרו מנעלך כמו נעלך, ולדעתי אין פירוש זה כ"כ רחוק כמו שחשבו קצת והעד שהקדים וטובל בשמן רגלו, כלומר כ"כ יהיה השמן רב בחלקו שיוכל להטביל בו רגליו וכן כל כך יהיה ברזל ונחשת בארצו כאלו הם מנעליו, ודבר על השבט כלו כאיש אחד.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 33:25:2
[Em LaMikra, Deuteronomy 33:25:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/33:25:2)

**וכימיך דבאך.** דבאך מלה קשה, ולדעתי כמו זבאך וכלומר שהברכה שברכו וטובל בשמן רגלו תמשך כל ימיו ותהיה ארצו זבת שמן ודבש על דרך ארץ זבת חלב ודבש.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 33:27:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 33:27:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/33:27:1)

**מענה אלהי קדם.** הנראה נכון כדעת רש"י ז"ל שחוזר אל השחקים שזכר, ופירושו השחקים הם מעון ומשכן שבחר לו אלהי קדם, רק אין דעתי נוחה במה שפי' על ומתחת זרועות עולם, ויהיה הפירוש לדעתי שאע"פי שהשחקים הם מעון לו, לא עזב ה' את הארץ רק תמיד הוא סובל כל מה שמתחת וזה פירוש **זרועות** הכח לשאת ולסבול, ויש במשמעו ג"כ ההשגחה והמשפט כי כן כנו הכתובים ההשגחה על שם **ימין** או **יד וזרוע** כמו חשף ה' את זרוע קדשו, ובא הפסוק על דרך המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ, ועל דרך השמים כסאי והארץ הדום רגלי. — ואולי יתכן לפרש מעונה הוא שמו של הקב"ה כמו שמים עיין מ"ש פ' בראשית על כנוי שמים על הקב"ה, ובס' תהלים רבים לוחמים לי **מרום** ועיין המפרשים שם כי **מרום** שמו של הקב"ה, ובספר שבעזרה מצאו **מעון** תחת **מעונה** ויתישב יותר לפירושנו, וכנגד זה מצאנו בעבודות הגוים **בעל מעון** ועיר נקראת על שמו **בית בעל מעון**, וראיתי בבעל מעון פירושים, האחד יפרשו מעון כמו מקום, הב' מלשון מעונץ, ולדעתי בעל מעון אצל הכנענים הוא כמו אלהי השמים אצל העברים וזה תרגומו של זה בעל כמו אלהי ומעון כמו שמים, ויש שם כיוצא בו אצל הסורים ועומד בתוך בין זה לזה ומחברם יחד והוא בעל סאמין Baal Samen וכנגד בעל מעון או בעל סאמין, עבדו ג"כ **מלכת השמים** זה זכר וזה נקבה, ועיין מ"ש על אשרה פ' שופטים לא תטע לך אשרה, ופ' האזינו פ' ותיקד עד שאול תחתית ואלו משמשים חול מה **שיסוד ומלכות** משמשים קדש, וגם הם מכונים בחכמה הנסתרת אלהי השמים ואלהי הארץ, או מלכות שמים.


###### Em LaMikra, Deuteronomy 33:28:1
[Em LaMikra, Deuteronomy 33:28:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Deuteronomy/r/33:28:1)

**עין יעקב.** אפשר שהוא כמו זרע כי כן נקרא העין או המעין להיות ממנו מוצא המים, ובל' ערבי מצינו שרש **עין** להורות על הנביעה (ראה גיזיניוס ש' עין) ויהיה פי' הכתוב וישכון יש' וגו' שהוא עין יעקב וזרעו והטעם להזכיר יעקב כי הוא היה גר בארץ כנען ובניו עתידים למשול בה — ומעין ששמי עין יעקב לא מצינו בתנ"ך רק באונגליון מצינו (יוחנן ד' פ"ו) ואם עין יעקב הוא על שם המעין לא ידענו הוראת הכתוב.