## Em LaMikra, Exodus

###### Em LaMikra, Exodus 32:1:1
[Em LaMikra, Exodus 32:1:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:1:1)

**עשה לנו אלהים.** כבר נודע שהאמונה באל יחיד לא תושג כ״א כשיעמוד אדם על שלמות שכלו וטבעו, ועל כן לא תמצא בדורות ראשונים רק אצל השרידים אשר ה' קורא, וכן להפך האמונה באלוהות הרבה היא הרצויה ומקובלת אצל ראשוני הגוים והמונם בכל קצוי ארץ והיא הנבחרת אצלם, ולולי שעם זו יצר לו ית' להשאיר אמונתו ברכה בארץ וגלה לו כל מצפוני הדת האמתית, לא היה הזמן ראוי ולא ישראל ראויים לאמונה אל יחיד ואפס זולתו, כי רב המרחק הרבה מאד בין מצבם שכלי, מדותי, ומדיני ובין האמונה העליונה הנשגבה ההיא ומחסרון ערך ושווי ביניהם קרה שנטו ישראל אחרי ע״ז ובראשם העגל הזה, וראה כמה צדקו דברי רבותינו ז״ל שריחקו כל מין סבה אחרת למעשה הרע הזה וקימו ואשרו רק הסבה שזכרנו כשאמרו לכוונה זו ממש אשר העלוך מלמד **שאוו לאלוהות רבות** כלומר, תאותם הטבעית עדיין היתה מושכת אותם לאמונת **אלוהות רבות** Politheisme אשר הורגלו כה כל עמי הארץ לפניהם ולאחריהם.


###### Em LaMikra, Exodus 32:2:1
[Em LaMikra, Exodus 32:2:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:2:1)

**ויאמר אלהם אהרן פרקו וגו'.** ראיתי מדרש יפה כדברי רבותינו, משל לבן מלך שזחה דעתו עליו ונטל את הצפרון לחתור בית אביו, א״ל פדגוג אחד אל תיגע כעצמך תן לי ואני חותר, הציץ המלך עליו, א״ל יודע אני כוונתך, חייך איני משליט על פלטין שלי אלא אתה, כך בשעה וכו'.... ויבן מזבח לפניו, בקשו לבנות עמו ולא הניח להם, א״ל הניחו לי שאני בונהו לעצמי, שאין כבודו של מזבח שיבנהו אחד ע״כ וכמו שעשה אהרן לדעת המדרש כן ראוי להם לעשות לכל ראשי דורות להסב לכוונה טובה ולתכלית מרוצה גם השבושים והטעיות שיטעו בני דורו.


###### Em LaMikra, Exodus 32:2:2
[Em LaMikra, Exodus 32:2:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:2:2)

[השמטה: **פרקו נזמי הזהב.** כתבתי בס' בראשית כי אולי היו תולים נזמים באזניהם לכבוד האלוה וזה טעם אונקלוס שתרגם **קדישייא,** ובזה יפורש למה שאל אהרן נזמי הזהב ועתה אני רואה בילקוט **א'** פ' כי תשא דק"ח ע"ב, ויש אומרים כדרך שנתכוון יעקב אבינו ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר וגו' **ואת הנזמים אשד באזניהם..**.. כך נתכוון אהרן ואע"פי כן העלה עליו הכתוב כאלו עבד ע"ז — ובזה יתכן לתת טעם למה **רוצעים אזנו של עבד** לסימן שעבוד ולמה משחים **תנוך אזן הימנית,** וכנגד האות הזה לשם ע"ז צווה ה' אות אחר על היד ועל הראש והם התפלין.]


###### Em LaMikra, Exodus 32:4:1
[Em LaMikra, Exodus 32:4:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:4:1)

**ויעשהו עגל מסכה.** צורת **עגל** היתה נעבדת בארץ מצרים, גם עגלים ממש חיים היו עוברים, ושנים נשארו לזכר עולם, האשד **אפיס** (לדעת קצת הוא **סראפיס** מורכב מ**אוסיריס־אפיס** ורבותינו בתלמוד נתחו המלה ככה, **שסר־והפיס** כל העולס כולו, עיין פ' ויחי) והשני הוא **מניוויס** Mnevis (ומי יודע אם הוא **למני** ממסך) וקרוב ונראה שזכרו ישראל עבודת השור במצרים, ונתאוו לה (וכן הוא אומר **כמעשה ארץ מצרים** וגו' ואין אומרים לא תעשו אלא למי שנתאוה לעשותי) ואולי אל זה תשקיף כוונה הכתוב וימירו את כבודם **בתבנית שור אוכל עשב,** כי השור הנעבד במצרים אשר כצורתו עשו ישראל במדבר היה באמת **אוכל עשב** כי היה חי, ולדעתם הוא אשר ילך לפניהם, כי כן היו חושבים כל הקדמונים, עברים וגוים, שהאל יתהלך לפניהם במחנה להפיל אויבם תחתם, והעד **ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו',** וכן כימי יהושע והשופטים, וכן הגוים, כמו שנאמר **וישאם דוד ואנשיו,** וראיתי בס' ירמיה כתובים יורו על אלהי מצרים ומנהגם גם הם להוליך אותם לפניהם, הרי הוא אומר **מדוע נסחף אבירך** לא עמד **כי ה' הדפו, הרבה כושל וגו',** ולדעתי ירמוז למנהג מצרים להוליך אלהיהם לפניהם במלחמה (ואולי לזה נתכוונו רבותינו כשאמרו וירא ישראל **את מצרים מת** על שפת הים, ופירשו בו **שר של מצרים** כלומר אלהיו) ובאותו פעם ג"כ הוליכוהו נגד צבא אשור, שהיה בדגלם **דמות יונה** כידוע, ועליו אמר **מדוע נסחף אבירך, ובאביר** נכללו ג' הוראות, הוראתו ראשונה היא ה**שור**, ובעבור כי השור יסבול העול יותר מכל הבהמות אמרי על החזקים שבכ"ח **אבירים** או **כאבירים**, ובחסרון **א' כבירים** כמו שאמרו **אילי הארץ, עתודי ארץ, סבבוני פרים רבים אבירי בשן** כלומר השורים שבכשן הגדולים והחזקים, וכוונתו על מלכים עריצים, ובפ' שלפנינו, **אביר** עניינו ה**שור**, ולהיות שהוא קרוב במבטא ל**אפיס** (ו**פ'** ו**ב'** מתחלפים כמו **בזר ופזר**) בחרו לכנות השור בשם **אביר**, כי יש במשמעותו מין השור, גם השור הפרטי הנעבד, והוא **אפיס** — ולנו ראיה מהעתקת השבעים הנעשית כידוע בארץ מצרים, והם תרגמו **מדוע נסחף אבירך** ענייו **אפיס, השור** הנעבד, ויסייע גם כן לפירושנו זה, אומרו **אבירך, נסחף, לא עמד, הרפו,** כלם בלשון יחיד ואמר **כי ה' הדפו** זה לעומת זה, **אביר** או **אפיס** אליל מצרים היוצא למלחמה לפני עבדיו, לא עמד, כי **ה'** היוצא באמת לפני עושי דברו (והם חיל אשור) הדפו — ואמר **הרבה כושל,** כי כשיפול או יתפס הדגל או הצורה ההולכת בראש כלם, יבוא מורך בלב הנשארים, וינוסו, וזה שאמר **גם נפל וגו'** ואמר מפני **חרב היונה,** כי כאמת **דמות יונה** היו נושאים כדגל מחכה אשור, על שם אליל **החשק** או **סמיראמיס** שפתרונה בלשונם **יונה**, וכן יפורש לדעתי ויסירו אביר לא ביד דאיוב עיין חקירותי על איוב. Educatore Israelita 1862


###### Em LaMikra, Exodus 32:4:2
[Em LaMikra, Exodus 32:4:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:4:2)

**ואם** זה היה מקור טעותם של ישראל לא ימלט שיהיה יתד בתורת אמת לתלות בו העבודה ההיא, כי אין מדרך האדם להעתק מאמונה אל חברתה אם לא ימצא כמין גשר או מעבר להתהלך בו, וזאת היתה לרבותינו לומר **שאחד מפני המרכבה ראו** והוא **השור** ועשו כדמותו — **ופני השור** לדעת המקובלים היא **הגבורה** או **היסוד**, ונקבתו היא **מלכות** (שהיא Venus ליונים) ואם כן טעו בטעות הגוים לעבוד **הטבע** Natura והחומר, מבלי פנות אל השכל היוצר הכל ומחיה הכל.


###### Em LaMikra, Exodus 32:4:3
[Em LaMikra, Exodus 32:4:3](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:4:3)

**ראיתי באפלטוני** אחד מחשובי האיטלקים בדור XVI לחשבונם והוא Marsile Ficin שכתב שאהרן עשה צורת העגל לשם ככב **נגה** היא Venus (**ונגה** היא **מלכות** דקליפה למקובלים, ראה האמת עושה שלום במרומיו!) וז״ל «Aaron ne fondit le veau d' or dans le desert que pour lui servir de talisman parceque les astrologues, I' assuraient qu' il gagneraut par la, LA PROTECTION DE VENUS. « Basnage Histoire des Juifs VI. 506.


###### Em LaMikra, Exodus 32:4:4
[Em LaMikra, Exodus 32:4:4](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:4:4)

**וראה** מה צדקו בזה דברי חז"ל שאמרו, לא עבדו אבותינו ע״ז **אלא להתיר להם עריות בפרהסיא,** ודרשו **לשחק, זו ע"ז,** גם אמרו **בוכה למשפחותיו** על עסקי משפחות, כלומר על איסור עריות, ואם יש אחד ממנהגי הגוים שריר ונכון וקיים, הוא **הניאוף והעריות, לשם אליל** Venus בכל תאריה ושמותיה, בבבל, מצרים, צידן וחברותיה, וכל מאמרי חז״ל הנזכרים, כלם מגמת פניהם קדימה, למנהג הזה הפשוט בכל גלילות המזרח.


###### Em LaMikra, Exodus 32:4:5
[Em LaMikra, Exodus 32:4:5](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:4:5)

**ויעשהו עגל מסכה.** אפשר קרוב שהיה לאות למצב שמימיי רומז **למזל שור,** עיין **דופוייס** ח״א קמ"ד **וסיניזיוס** Synesius הנוצרי בדורות הראשונים לחשבונם ידבר על חכמת כהני מצרים לתקן צורות יורו על מצב הכוכבים, ע״כ פושעי ישראל בחרו כאהרן קדוש ה' וכהן לאל עליון, להדמות לכהני מצרים, ולעשות כמעשיהם.


###### Em LaMikra, Exodus 32:4:6
[Em LaMikra, Exodus 32:4:6](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:4:6)

[השמטה: **ויעשהו עגל מסכה.** עיין כל האמור שם וביחוד על שם **כביר,** ועתה אני רואה בספרי מתים Rituel funeraire של מצרים שקורא לאוסיריס Toro Osiri אוסיריס **שור** ושמא תאמר שנקרא שור, כי השור היה צלם דמות תבניתו בא החוקר Oreurti ולמד שלא כן הדבר Toro e qui usato metaforicamente per ROBUSTO potente Principe. Anche gli indiani usano spesso in questo senso della parola RISCABA Toro.]


###### Em LaMikra, Exodus 32:6:1
[Em LaMikra, Exodus 32:6:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:6:1)

**וישב העם לאכל ושתו.** לכבוד העגל, וכן יספר **אירורוטוס** שבחג **איזיס** Isis אשר זבח היום, עושים סעודה גדולה, ואוכלים ושותים ומשתכרים, **ואטיניאוס.**° Athen: lib. 2 כתב **שפעל** Methuein שעניינו כלשון יוני **שכרות,** נגזר מין **מיטא־טואין** שענייני **אחר-הזבח** — וכתב עוד **אירורוטוס** שבתוך אכילתם ו ושתייתם, היו עושים **מעשה ניאוף,** וזה שאמרו רבותינו בתנחומא, אין שחוק אלא ג"ע, גם כשאמרו אין שחוק אלא שפיכות דמים נתכוונו בדקדוק עצום למנהגי עוע״ז שבזמנם גם קודם להם, פי ידענו מפי עדים כשרים שכן היה המנהג בארץ יון בעבודות Bellone ובעבודת Cybcle הנקראת Mere des Dieux שאחר הזבח היו מתגודדים עד שפך דם עליהם, וזהו שאמר בנביאי הבעל ויתגודדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם, ואין פירוש הכתוב שהגדידה היא התכלית, ובא להודיעני באומרו עד שפך דם עליהם עוצם הגדידה, רק **שפך דם** היא התכלית הנרצה, עיין. Lucain lib. 1°. ultra medium — Martiale et Stat. Theb. 10.- Seneca. Medea act. IV. Sc. 2


###### Em LaMikra, Exodus 32:11:1
[Em LaMikra, Exodus 32:11:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Exodus/r/32:11:1)

**ויחל משה.** הרבה מפירושי חז״ל הנוטים כפי הנראה מנתיבות הפשט, ועם כל זה נתקיימי מפי עדים נאמנים ראשי ב"י התופסים כפירוש השטחיי לבד, ראה זה מצאתי על פסוק **ויחל משה** שפירשו בו רז״ל מה שפירשו, והנך רואה כי הפירוש הזה עם כל זרותו מצא חן בעיני שני פשטנים גדולים, הלא המה הרל״בג והר״י אברבנאל, וזה האחרון כתב ומלת **ויחל** אפשר לפרשה מלשון **חולי** וכן פירש רל״בג, והעניין שמשה בשמעו דברי ה' ואכלה אותם כרגע, אחזתהו **חיל** כיולדה בהיותו לפני ה' — וכן פירשו רבותינו, **בכסה** ליום חגנו מלשון **כסוי**, איזה החדש שהלבנה מתכסה בו וכו' — והנה הרא״בע והרל״בג ב' פשטנים גדולים, מבלי העלות זכרון רז״ל על שפתיהם, הסכימו לפירושם, וכן מה שאמרו ג' פתחו כאף ואחד מהם נחש, אף כי אמר אלהים מי זה יאמר שפשט הכתוב הוא זה? ואף על פי כן, בעל ס' העקרים, החוקר הידוע פירש כן.