## Em LaMikra, Genesis

###### Em LaMikra, Genesis 1:1:1
[Em LaMikra, Genesis 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:1:1)

**בראשית ברא.** מכותבי כנען הקדמונים לא נשאר זכר למו זולתי **לסאנקוניאטון** שמספריו לקט סופר אחר אחרון הרבה בזמן, הוא **בירוזו** ושניהם נזכרו בספר מאור עינים לר' עזריה מן האדומים ואולי גם בספרים אחרים, ובתוך לקוטי בירוזו נמצא ספור מעשה הבריאה לסאנקוניאטון בו יספר, שאיש אחד שמו אלהים ואשת שמה בראשית (דוקלוט I 154.) נזדווגו ונולד להם בן שמו שמים ובת שמה ארץ ע"כ, וכבר מזמן רב הרגישו חוקרי זמנינו שספור סאנקוניאטון הוא כתבנית ספור התורה כקוף בפני אדם, ובקצת שבושים כשמות אלהים ובראשית, שלא באו כתקונן, ובכל זאת לא נסתפקו המבינים בדבריו שגנוב גונבו מארץ העברים. אפס על ענין הזווג שבדה האיש סאנקוניאטון, בין בראשית ובין אלהים והבנים אשר יולדו להם שמים וארץ, לא נתעוררו כראוי למצוא מקור נפתח ממנו שאב הכנעני הלז: ולדעתי אין ספק שמחכמת ישראל המקובלת דלה דלה סאנקוניאטון ולקחה אזנו שמץ מנהו מפי השמועה, וכאשר יחלום החולם ולא בדעת ידבר כן העתיר דברים והוא לא ידע אולי תוכן כוונתם, ומי שישקיף על פני הזהר או נסה קצת ללכת בחידות המקובלים ומשליהם, לא יסתפק בזה שמיום הוסד החכמה ועד עתה תמיד פירשו פסוק בראשית על אופן זה ממש ופירשו **בראשית** היא ספירת החכמה, **אלהים** בינה, ומזווגם נולדו **שמים וארץ** דהיינו **תפארת ומלכות** — וחוץ מדבריהם פעל ברא הוא נגזר מבר **בן** וענינם שוה כמו שבנה מבן וענינם שוה, (וההשתוות הלז והתאחז ענין הבריאה בשם בן ובר הוא גלוי יקר מבואר יוצא מעמקי שפת ל"הק יתן עדיו לכבוד ולתפארת הקבלה, אין כאן מקום להאריך בו) ומה שיש להעיר הוא מה שנמצא זכר בדברי חז"ל לטעות סאנקוניאטון בפ"ק דמגלה במעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים, ובין השנוים כתבו לו אלהים ברא בראשית ועיין רש"י שם שפירש שלא יאמר **בראשית** שם הוא ושתי רשויות הן האחד ברא את השני, ועיין שם התוספות שהקשו על פירש"י, שהרי בראשית אינו שם כלל, ואיך יוכלו לטעות וכו' ופירשו הם ז"ל "משום דמסתבר להו למינים שהפסוק הזכיר הבורא ראשון, הלכך אם כתבו בראשית ברא אלהים היה טענת תלמי לומר בראשית הוא הבורא של עולם יש להזכיר הבורא בתחילה וכו' וב' רשויות הם וכו', ולפי הנראה היטב חרה לו למהרש"א, שעדיין לא יצאנו מידי קושייתם כיון שכתבו לו בלשון יון **בתחלה** איך יפרשו לשון אלהות וכו' אלא שאולי אין כוונת התוס' כמו שהבין מהרש"א ז"ל ודעתם לומר שתלמי בראותו התורה פותחת במלת **בראשית** או **תחלה** בלשון יון, לא יאמין שתרגמו לו כראוי "משום דמסתבר להו למינים שהפסוק הזכיר הבורא ראשון" ויבוא לחשוד בהם ויאמר שבמקום שתרגמו לו **בתחלה** היה איזה שם אחר שענינו אלהות והם העלימו ממנו מיראתם שלא יעליל עליהם ויבוא להאמין שיש בתורה שתי רשויות, ועל כן הפכו לו: זוהי כוונת. התוספות לדעתי — אלא שאחר כל האמור מתרגום סאנקוניאטון, ואחר כל מה שידענו מחכמי ישראל שבאלכסנדריא של מצרים ובראשם פילון, שיכנו ספירת **החכמה** בשם **ראשית**, ואחר שידענו מתרגום ירושלמי שתרגם בראשית בחכמתא — ואחר ששמענו במדרשי חז"ל בזכות ישראל נברא העולם שנקראו **ראשית** — וי"א בזכות משה שנק' **ראשית** — וי"א בזכות התורה שנק' **ראשית** — ועל הכל אחר שידענו שבסתרי הקבלה **חכמה** עליונה נקראת **ראשית** — א"כ אחר כל הדברים והאמת האלה אורו עינינו להבין מה היה להם לע"ב זקנים לשנות סדרי **בראשית.** ונתאמתו באופן נפלא דברי רש"י וסרו מהר מעליו תלונות התוספות, כי אמת יהגה חכו שקרוב ונראה שמהטעמים הנזכרים יאמינו תלמי וסיעתו שראשית או תחלה בלשון יון הוא כנוי לספירת החכמה, ובזה הוסר המסוה על כוונת השבעים בשנוי זה כי נפשם יודעת מאד כמה שגו ברואה הגוים עוע"ז והמתחכמים בעמינו להוציא לכוונות רחוקות סתרי התורה, ונשמרו מלתת מכשול לפניהם כמו שישמרו מקובלי זמנינו מלתת מכשול בדרושי הקבלה לפני המתנצרים והמטים עקלקלותם בארחות הקבלה, והמכשלה הזאת שנשמרו ממנה הראשונים, בה נוקשו ונלכדו הנוצרים ובראשם המיסד דתם כשחדש טעות הקדמונים וקרא את עצמו **ראשית** (בשו' יוחנן .25.8) ובפי תלמידיו נקרא **ראש** — ( קולוס' פ"ב י"ט ) ושניהם נשתמשו בשרביטו של מלך הנקרא בקבלת ישראל **ראשית, וראש.** ואולי מהשבוש הזה ומיציאת שם זה לחולין אמרו ז"ל אין ראש אלא ע"ז — וכן מחכמי הנוצרים הראשונים פירשו **בראשית** על הבן, עיין Gioberti filos. della rivelaz. p. 301. והדרוש ארוך ונכבד. ובעיני יפלא כיצד רש"י ז"ל קלע אל מטרת האמת ולא יחטיא, הגם כי נעלם ממנו יסוד פירושו שהוא **שם ראשית אצל האלכסנדריים לרמוז על דבר אלהי,** ובכל זאת לא שב אחור ללמד לנו הפירוש הנכון ולא פחד מתלונות התוספות גם כי נראים ונגלים הם לעין כל ולא נעלמו ממנו — אין זאת כי אם רוח הקבלה המפעמת בקרבו.
וכאשר הראיתיך בעיניך בדברי חז"ל זכר למו לדעות המקובלים בכנויי החכמה הנקראת ראשית (מלבד האלכסנדרים, וידידיה, והתרגום) כן הבה נא נבוא למצוא בדברי חז"ל תשלום פירוש המקובלים בפסוק ראשון, ולראות שמות **שמים וארץ** משמשים אצלם כדרך שמצאנו אצלם שם **ראשית** להוראה ההיא הפנימית שרצו בה המקובלים, והענין הזה יגלה ויראה בב"ר פ"א ר' ישמעאל שאל את ר"ע א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים וב' שנים.... הדין דכתיב הכי מהו? א"ל אלו נאמר בראשית ברא אלהים שמים וארץ הייתי אומר **אף שמים וארץ אלהות הן** ע"כ. והנה הגם שר"ע בא לשלול הפירוש הזה שיהיו אלוהות, לא יעלה על לב שיוכל איש לטעות ולחשוב על **שמים וארץ** דקרא שהיו אלוהות, וביתר שאת תחול קושיית התוספות, אם מפני, שא"כ שגם שמים, וארץ אלוהות הם, א"כ מהו הנברא? ואם מפני שלהיות התורה בלשון הקדש ולא העתקה כמעשה דע"ב זקנים, רחוק הוא שיטעו בלשון הנהוג, אם לא שנאמר (והוא האמת הגמור אצלי) שכבר בזמן ר"ע וגם אצלו ע"ה היו שמים וארץ כנויים לדברים אלהיים שאינן רק **מדותיו** יתברך, רק לא נתיחס להם האלהות בפרטות כדברי הטועים, ובא ר"ע ופירש שלהוציא מלב המינים ולשרש בלבנו אמונת האחדות, נכתב את השמים כדי שנבין שאינם אלהות — ואם על השמים החומריים כבר הם נבראים, ואם על השכליים אינם כלל אלהות רק מדותיו יתברך והכל אל אחד בלי שנוי ופרוד ית' שמו — וא"ש הי"ב.


###### Em LaMikra, Genesis 1:1:2
[Em LaMikra, Genesis 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:1:2)

**ומהמקומות** שנזכרו בדחז"ל **שמים וארץ** להוראה פנימית, לדעתי אומרם (שבועות פ"ד) משביעני עליכם וכו' הרי אלו חייבין, **בשמים ובארץ** הרי אלו פטורין, באל"ף דל"ת, במ"ד ה"י, בשדי, בצבאות וכו' הרי אלו חייבין ע"כ. — וכל הקורא במשנה זו מבלי שיטה ימין ושמאל לשמוע בלמודים, ובמפרשי דבריה לא יסתפק שכשהכניסו שמים וארץ בתוך שמות הקדש, נתכוונו לאיזה אמונות ושמות וכנויים המורים על האלהות — **ושמים וארץ** בכללן — ומה לי עוד לראיות אחר שבפירוש אמרו על הקדוש ברוך הוא מנין שהקב"ה שמו **שמים**, שנאמר ואתה תשמע השמים, וכגון זה נשתמשו בסנהדרין במשל שמים וארץ לרמוז על הרוח והחומר, בפסוק יקרא אל השמים מעל זו הנשמה, ואל הארץ לדין עמו זה הגוף, ושם **ארץ** מצאנוהו אצל חז"ל ג"כ לכוונה נסתרת במקומות לא מזער, ובתוכם כעין החשמל אגדה יקרה מפנינים בתלמוד ירושלמי ובבראשית רבא, שכתוב שם (ירוש' כלאים סוף פ"ט — ב"ר פ' ויחי) כתיב ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם כל הן דהוא מהו מנכי (כלומר מה היה מפסיד אם היה נקבר במצרים) ר"א אומר דברים בגו, רבי חנינא אומר דברים בגו, ריב"ל אמר דברים בגו, מהו דברים בגו? רשב"ל אומר אתהלך לפני ה' בארצות החיים, ע"כ, ולא יכולתי להבין דברי המתנות כהונה בב"ר שהטעם הכמוס **בדברים בגו** הוא שמתי א"י חיים תחלה, וכתב "כדמפרש ואזיל.... וכן הוא להדיא בירושלמי סוף כלאים" — ע"כ, ואינני רואה לא פירוש בב"ר ולא להדיא בירושלמי, שהרי בב"ר מאמר בפ"ע בא אחר זה, ואין לו שייכות כלל עם דברי השלמים הללו — והוא מ"ש שם אמרו רבותינו שני דברים בשם רבי חלבו למה האבות מחבבין קבורת א"י? שמתי א"י חיים תחלה ע"כ. — ומלבד שנראה בעליל מסדר המאמרים שכל א' מאמר בפ"ע, לא ידעתי מה להם לר"א ולר"ח ולריב"ל שאמרו דברים בגו לסתום דבריהם כספר החתום, ומה צורך להסתיר שמתי א"י חיים תחלה והלא בפירוש נאמר אח"כ, וגם רשב"ל שעשה עצמו כמגלה סודם לא הוציא מפיו מלין, רק פסוק אחד באופן נסתר ודרך רמז אתהלך לפני וגו' בארצות החיים, ועוד היכן רמוז בפסוק זה שמתי א"י חיים תחלה? — ועוד יציבא בארעא וגיורא בשמי שמייא. שר' חלבו שאמר בפירוש שהטעם משום שמתי א"י חיים תחלה לא זכר על דל שפתיו הפסוק שהביא רשב"ל שלדעת המ"כ רמוז בו הטעם שמתי א"י חיים תחלה היינו אתהלך וגו' בארצות החיים: וגם הרב יפה מראה חוץ מכבודו, לא דקדק יפה בהבנת דברי הירוש', ואם צדק בדחייתו פירוש העין יעקב שכתב פירוש שאינו פירוש, גם הוא שגה כשייחס לר"א ולר"ח ולריב"ל חסרון ידיעה ופי' דברים בגו סוד יש בדבר ואנכי לא ידעתי עד שבא שרשב"ל וגלה הסוד, וגם הוא נלכד בדעת המ"כ שהסוד הוא שמתי א"י חיים תחלה, ואין ראיה ממה שהוסיף הירוש' רשב"ל בשם בר קפרא, ותשובתו בצדו, שהן לו יהי שרשב"ל זה הוא בעצמו האומר אתהלך וגו' (בב"ר ריב"ל הוא המפרש מהו דברים בגו אתהלך וגו' בארצות החיים, ולדעתי גירסת הב"ר היא הנכונה וצריך לגרוס בירוש' תחת רשב"ל אומר אתהלך ריב"ל אומר כגירסת הב"ר וריב"ל הוא ראש המדברים בכ"מ בעניני האגדה והסתרים כידוע, משא"כ רשב"ל) הנה האומר טעם שמתי א"י חיים תחלה הוא בעצם וראשונה בר קפרא ורשב"ל משמו הוא דקאמר, ואם תחלת דברי רשב"ל מכוונים אל סופם, היה לו להזכיר בר קפרא בראש דבריו כנהוג בכ"מ — ולא נכחד כל זה מהרב יפה מראה והרגיש בשתים אלה שהשגנו עליו, והודה במקצת — אם על הראשונה שלא ידעו ר"ח ור"א הסוד כתב וז"ל: ויתכן דר"א ור"ח וריב"ל נמי ידעי ליה ולא פירשו לפי שאין ההקש מחייבו — ואם על השנייה ר"ל בדעת רשב"ל ובר קפרא הוסיף וכתב: ויתכן שהסוד הוא לרשב"ל (כלו' לרשב"ל לבדו) שהנפש בהפרדה מן הגוף בהיותו בא"י עולה למעלה למכון שבתה דרך ישרה לפי שמקום הנשמות הטהורות תחת כסא הכבוד שהוא מכוון כנגד א"י... ודברים אלו במטבע הקבלה נטבעו הגם שבאו במליצות תלמודיות כי ידוע היות כסא הכבוד — והארץ העליונה, וארץ ישראל, הכל דבר אחד בחכמת הקבלה — ותכבד הראיה כשנסתכל, שבאה אגדה זו בירושלמי על יעקב לבדו וידוע שאליו תתיחס ארץ ישראל בפרטות כהתייחס הת"ת (שמים, יעקב) אל המלכות (א"י, מלכות, ארץ החיים) והבן כיצד האמת מסכים עם עצמו ועושה שלום בשמי מרומיו. — ועוד תשמע ממני דברים ארוכים במליצות **שמים וארץ** אצל חז"ל להוראה נסתרת בספרי **משמות חכמת הקבלה וספריה אצל חז"ל** — ועיין מה שכתבתי על את השמים שבא לרמוז על המלאכים, ומה מאד יסכים זה עם מה שנתקבל אצל חכמי האמת כי המלאכים ביצירה (הוא הת"ת) והוא **השמים** הנסתרים.


###### Em LaMikra, Genesis 1:1:3
[Em LaMikra, Genesis 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:1:3)

**אלהים.** לשון רבים להשלימו בכל מיני שלמיות, או להורות שהוא יכול על ההפכים, — (כתר תורה להקראי ר' אהרן) — בארץ טוסקאנא הקדמונית השם הכללי לאלהיהם היה **איסר** לשון רבים לכל א' מהם, ועד היום בלשון איזלאנדא משתמשים בלשון איסר ל' רבים מֵאַס להורות אל, וכתב חוקר אחד "א"כ יהיה שם כללי כמו אלהים שבתורה Zoega Abhand. 327. וראיתי מי שפירש מזה הענין חכמות בנתה ביתה וגו' כי החכמה האלהית הכוללת יש בה כל מיני חכמות והיא כללותן.


###### Em LaMikra, Genesis 1:1:4
[Em LaMikra, Genesis 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:1:4)

**את השמים.** יש מי שמצא רמז במלת שמים לבריאת המלאכים שלא נזכרה בפירוש, ויש קצת ראיה ששמים פעמים שיורה על המלאכים בפסוק הגידו השמים צדקו וראו כל העמים כבודו כלומר העליונים והתחתונים, והתרגום הבין כך שתרגם הגידו וגו' יתכויין **אנגלי** מרומא וכו' ונקראו המלאכים שמים כמו שיושבי הארץ נקראו ארץ כמו וכל הארץ באו מצרימה (ועיין למעלה פ' בראשית וכו')


###### Em LaMikra, Genesis 1:1:5
[Em LaMikra, Genesis 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:1:5)

**את השמים.** שמים נקראו בלשון רבים כי הם שנים למעלה ולמטה מן הארץ וזה לעד כי הכל גלוי וצפוי לפניו יתברך, וכבר הודיע האמת על ידי תורתו — והאפודי כתב, שמים על שני קטבי התנועה היומית יאמר שהם **שם.** (עיין רקמה לר"י אבן 'גנאח קע"ב.)


###### Em LaMikra, Genesis 1:1:6
[Em LaMikra, Genesis 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:1:6)

**ארץ.** החכם **רי'גיו** כתב שהיא משרש רוץ ורמז בה ההליכה כדעת האחרונים, ונסתייע מחז"ל שאמרו למה נק' שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה, וראוי להעיר שבלשון סאנסקריט הנדברת בארץ הודו אומרים **גא** ר"ל ארץ וענינה הליכה וריצה — ויותר יפלא שכפי דעת העברים וההודיים הארץ עומדת, וזה לאות כי הלשון חכם מהמדברים בו ומקורו למעלה מהם. (עיין Pauthier, Essai p. 82.


###### Em LaMikra, Genesis 1:1:7
[Em LaMikra, Genesis 1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:1:7)

[השמטה: **בראשית.** דעת קצת מרבותינו שכל הדברים נבראו בבת אחת (ב"ר פ' יב ומ"א וגם רש"י פ' בראשית) פנה הדרך לפני אגוסטינו לכתוב גם הוא כזאת, ועליו נסמך הטבעי Lazzaro Moro בספרו Disscrtaz. sull' origine dei crostacei — V. Riv. Contemp. vol. XXlX. fas. 103. רק הוסיף כדברי רבותינו שלא קנו הדברים שלמות רק דבר יום ביומו (היום דבראשית, לדעתו זמן בלתי מוגבל, ועיין מ"ש על זה בפרשה) ודעת קדמונית היא באומתינו אחר שנזכרה בס' בן סירא Ecclesiastico בז"הל' **העומד לנצח ברא כל הדברים גם יחד** -- ובאומרם שנברא הכל בבת אחת נתכוונו, לסבתם וכחם הגנוז בחומר, ובזה פירש גם הוא הטבעי שזכרנו, וכל עשב השדה טרם יהיה בארץ, וכל שיח השדה טרם יצמח, ר"ל שקודם הוויתם הנגלית בפעל, כבר היתה להם הויה כמוסה בכח בחיק ההיולי הראשון, והפ' נקשר אל הקודם, שביום עשות וגו' עשה ג"כ כל עשב טרם וכו' וכל שיח וכו' וכן הורה לנוצרים Cornelio a lapide in Gen. Cap. l. p. 34. ודברי החבר בס' הכוזרי ידועים **שהענין האלהי יקום פתאום**, באופן שכפי האמונות האלה ההיולי נשא בחיקו כל הצורות העתידות להבראות והיו נגלים ותולכים מהפשוט אל המורכב: וראיתי מי שהעיר שבזה הדרך דרכו גדולי הטבעים שבזמנינו היינו לירד עד תכלית כל הצורות החיוניות בצמחים ובב"ח, לדעת איזוהי הצורה הראשונה אשר ממנה יתהוו כלם, ואשר היא עומדת תחתם להחיותם, ומצאו שהוא המורכב הראשון הנק' אצלם Cellula שאין לא צמח ולא ב"ח שימלט ממנה, ומה שיקרה לכל איש ואיש בבחינת המין קרה לכל המינים בבחינת המין הראשון הכולל את כלם הוא ההיולי — ומה יפו פעמי החקירה הזאת להגיענו עד שער חכמת הקבלה, והנלמד ממנה על **המלכות** שהיא ההיולי העליון והיא שומרת כל התמונות: הביטה נפלאות איך החכמה הטבעית האחרונה נעוצה בחכמה האלהית הראשונה — ואיזה עבר רוח החקירה בקדמונינו אם לא דבר ה' יהגו בגרונם?]


###### Em LaMikra, Genesis 1:1:8
[Em LaMikra, Genesis 1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:1:8)

**בראשית.** עיין במקומו מה שכתבתי על שנוי השבעים, ופירוש רש"י והראיות והגלויים המוכיחים על אמתותו נגד מה שהשיגו עליו ומה ששנו מפירושו, ואנה עוד ה' לפני גלוי יקר לזווג עם דעות האלכסנדריים שזכרתי ויותר מבואר הימנו כי ידענו ממארקוס מין נוצרי בדור ב' לחשבונם תלמיד וואלינטינו ושניהם מלומדי חכמות מצרים שבפירוש היה אומר שמלת **בראשית** ברא אלהים שבתורה או EN ARCHl בהעתקה יונית כאשר היתה לפניו הוא **התחלת כל המציאות** וממנו יצאו כל החיות העליונות EONS (מקבילים לספירות המקובלים) כמו שבאמת מספירת חכמה שהיא **ראשית** יצאו כל צבאות ה', הן הספירות משולשים בעולמות **בי"ע** (כי האצילות הוא האלהי הכולל כלם) במספר שלשים כמו שהיה גם הוא אומר ששלשים הם ה**איאון** Eons ה**חיות** העליונות שיצאו מה**ראשית** דמעשה בראשית EN ARCHl עיין Bergier. Diet. de theolog. Vol. lll. p. 303.


###### Em LaMikra, Genesis 1:1:9
[Em LaMikra, Genesis 1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:1:9)

**בראשית וכו'.** חכם גדול Gioberti הרגיש בהוראת הפנימית שבשם **שמים** דמעשה בראשית כדעת המקובלים וכתב Le ClEL de la bible, e' est l' Hyperuranus des Platoniciens, c' est a dire le LlEU DES lDEES.... il s' appelle ClEL par allusion au CONTlNU lNFlNl — Gioberti filos. della Rivelaz. 323. — ועל מקצוע זה ראיתי דברים נעימים ברא"בע (תלים ט') "והקב"ה נקרא **מעון** והוא התקרה העליונה, ולכן הושאל לשמים, כי ה' הוא המעון באמת — ובשלש נתחתן רא"בע לחכמי הקבלה בשיחה קלה זו. א' בשם **שמים** או **מעון** מיוחס לו ית' (ולדעת רד"ק גם **מרום** שבפסוק רבים לוחמים לי **מרום** (תלים נ"ז) ירמוז אליו ית') ב', באומרו כי הוא **המעון באמת** נתכוון לדברי חז"ל הוא מקומו של עולם וכו' רק לא יובן כ"א על פי דרכי הקבלה, ג' באומרו והוא **התקרה העליונה** — ואין בינו לבין חז"ל כמלא נימא, כשאמרו בעצלתים ימך המקרה, ואין **מקרה** אלא הקב"ה, וגם זה לא יובן כ"א בסוד **הבנין** הידוע אצל חכמי האלהות הפורטים כל חלקי הבנין וקורים בשמותם מרום רקיעא עד תהומא דארעא.]


###### Em LaMikra, Genesis 1:1:10
[Em LaMikra, Genesis 1:1:10](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:1:10)

[השמטה: **בראשית ברא.** ענין **בריאה** אם היא יש מאין לא נתבאר בפירוש בדברי רבותינו הקדמונים, עם היות כי הוא הדבר הנלמד מהרבה ממליצותיהם וויכוחיהם עם המינים, ומדברי שני קדמונים נראה שכן היתה דעת רבותינו, האחד הוא איאיסיביו בהכנת האינגליון דפוס פאריז. l. 536 הגם כי הוא חשוד להרכיב דעות ואמנות הנוצרים עם אמונותינו, והב' הוא ידידיה שם. 360 האומר כי החומר הוגבל בכמותו כפי הצורה הנרצית אצל הבורא ע"ש. — וראיתי פירוש על פעל זה, בנוי על יסודות הקבלה ונכון הוא מאד אצלי — (צוף נובלית להר"ר אליקים לונדון דל"ג) וז"ל וברא הוא כריתה וגזרה שנכרת ונעקר העולם מעקרו אע"פי שאין כריתה ח"ו אלא הבדל ע"י אמצעי שיש באצילות ויצא לחוץ והיה דבר קיים חוץ לשכל (Ad — extra) כדמות הציור שבשכל הקדמון. — וכן ראיתי לחכם גדול איטלקי ג'יוברטי Gioberti שהעיר כזאת על השם האיטלקי Existence וכתב. EFFLUSSO. Esistenza dice anche etimo — logicamente]


###### Em LaMikra, Genesis 1:2:1
[Em LaMikra, Genesis 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:2:1)

**תהום.** לדעת רד"ק בפירושו לס' בראשית נזכר בתחיה להחכם זקש (תחיה ב' 48) תהום נגזר מתהו — ויתכן ג"כ בהפך שהתי"ו נוספת כשאר שמות רבות, והוא מל' ויהם ה' את וגו'.


###### Em LaMikra, Genesis 1:3:1
[Em LaMikra, Genesis 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:3:1)

**אור.** הוא **האוֹר** וגם **האוּר** בשנוי מעט כי הולכים צמדים, ובלשון לאטין הקדמונים שבהם היו אומרים **לוקס** .Lux על האש גם על האור 324 vico. — ומה שיש להעיר הוא שאור ישמש בלשוננו לכל ד' יסודות הידועים לקדמונים — אור כמשמעו הוא בעצמו האור והאויר המתלבש בו — אור נאמר על הגשמים, יפץ ענן אורו — אור על האש אשר אור לו בציון — אור על הארץ על כן באורים כבדו ה' — וכל זה רמז נכבד לאמונת הקדמונים שנשאר ממנה רושם בחכמת הקבלה כי הכל נברא **מאורו** של הקב"ה, והשמש והירח נקראו **אורים** בלשון הקדש כמו שנקראו הכוכבים **סטוייכיא** בלשון יון שפי' **נראים**, ובלשון לאטין יקראו למאורות **יסוד אלימנטוס** — ואם כן **האור** שלנו כולל שתי ההוראות הוראת האור והוראת היסוד, והכל בו — ואין לך אור שיהיה כלול משניהם זולתי האור שעליו נדברו המקובלים שהוא **אור** הכל (שכל) **ויסוד** הכל (עצם). (עיין **איאוסיביו** הכנה .l. 584 ד' פאריז — והחכמה הטבעית שבזמנינו מצאה שני מיני יסודות האור והחום Calorico ואחר הבדיקה והחקירה ראו ששניהם מהלך אחד להם וז"ל טבעי גדול שבזמנינו "החום והאור מתנהגים על פי חוקים אחדים והם אור חוזר, נשבר, נפזר — וקטבי — וכעין התנבאות מזאת הידיעה האחרונה נראית לעין בלשון עברי כי שמות אור — ואור, נכתבים באותיות עצמם.X. vol Politecnieo


###### Em LaMikra, Genesis 1:3:2
[Em LaMikra, Genesis 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:3:2)

**יהי אור.** בזכרונות בני הנעורים מ"כ, כי לא דבר רק הוא מכם ידעת מ"ש חז"ל שאם רק הוא מכם כלומר מצד החסרון הכרוך בעקבי החומר, ולא ידעתי מה אחשוב על מי שלא שם אל לבו קצרות שכל האנושי. וידיעותיו המשתנים דור דור לפי השגת הענינים ביתרון דעת והכשר חכמה, הלא תדע כי חקרו הפילוסופים הטבעים לדעת האורה אי מזה בא ומהיכן מוצאו ואיך מגיע אלינו, ונשתנו בזה דעות הקדמונים לא אזכירם פה ואעירך לבד במה שחשבו בזה שני חכמים גדולים מחכמי האומות והם הטבעי הנורא Newton והפילוסוף — Des_Cartes לדעת הראשון האור נאצל אצילות עצמי מהגופים המאירים, והשני אמר כי האור חומר בפ"ע דק מתנועע ונרגש אצלינו בכח השמש, הצד השוה שבהם שבהחדל השמש יחדל האור ובהסתלק הסבה יסתלק המסובב, ורבים ישוטטו לדעת כיצד יתקיימו על פי האמור דברי התורה אשר תדבר ביום ב' מבריאת האור קודם בריאת השמש שלא נהיה עד יום ד' ויטענו איך יקדם העלול לעלה והמסובב לסבתו — ולולי שהוסיפו לחקור בענין האור והשיגו מה שלא השיגו הראשונים כמעט לא היה מענה, ונאלמנו דומיה, האמנם החכמה תחיה בעליה גם החיים השכליים בתת מקום להבין וליישב על אופנם גם דברי התורה, ותהי זאת לעדה למען לא ירוץ שכלנו לכחש בדבר שלא נוכל ליישבו על מתכונת החכמה הטבעית כאשר נודע ממנה, בעצם היום הזה-אך לבטוח ולהשען שכל שנוסיף דעת נוסיף ביאור וחזוק בלמודי ה', כי הנה מה שלא ידעו הקדמונים ידענו אנחנו אלה פה, והוא שהאור הוא גוף נבדל ונפרד ועומד בעצמו מהשמש והירח והכוכבים, והשגנו לדעת בבירור כי פעמים שתמצא האורה בלתי גוף מאיר, ולמי כל הכבוד הזה? הלא לטבעי הגדול **אראגו** אשר עמד לנס עמים בפאריז המעטירה וזהו בעצמו מה שתלמדנו התורה בשומה ביום א' בריאת האור והוא בעצמו לדעתי אומרם ז"ל שנתלו המאורות ביום ד' שכוונתם לומר שהאור שהיה מפוזר ומפורד החל להתקבץ בצורה כדורית ונעשו המאורות, וזה דעת מסכים מאד מאד לדעות והשערות טבעיות ושמימיות שבימינו אלה, וזה וכל כיוצא בזה יורה לדעת אלהות התורה, אחר שנשגבה בידיעת טבעי הדברים, מעלה מעלה מכל קדמוני בני אדם. — ועל אומרו וירא וגו' כי טוב יסדו חז"ל מליצה קצרה ואמרו לעולם יכנס וכו' בכי טוב, וראה זה מצאתי שהשוו דבריהם למליצות בני דורם הרומיים וזה פלא, שמע נא דברי Macrobio Saturn. lib. l. 55. En effet a Lanuvium l' on emploie ce mot MANE pour BONUM et meme que chez nous dans un sens inverse IMMANE signifle non bonum. ותכלית דבריו שהיו הרומיים אומרים מאני (בקר) תחת טוב


###### Em LaMikra, Genesis 1:3:3
[Em LaMikra, Genesis 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:3:3)

[השמטה: **ויהי אור.** עיין מ"ש על יצירת המאורות ע"י שנתקבץ האור המפוזר והמפורד ברקיע השמים, ועתה שמע מה שהעלו בזה כותבי זמנינו Rivista Contemp. Giugno 1862. p. 406. **מהתקבץ והתעצם האור המפוזר ומפורר נהיה לדעת** Anton. Laz. Moro כדור השמש.... והיא היא בעצמה דעת Herschell (theorie nebulaire) והיא גם כן דעת Humboldt (theorie cosmique) והיא דעת קדמונית נושנת, מימים רבים תפקד ותזכר למעלה למעלה עד היונים Anaximene, Anaximandre. chez les anciens, de flxer le commencement du periode journalier au coucher du Soleil.   — ומצאתי עוד הון יקר במנהג מצרים שכפי עדות Jo Lydus de Mens p. 13. et Creuzer Guignaut ll. — היום היה מחולק אצלם לכ"ד שעות, והיו מונים אותם **מערב עד ערב** בעבור הלילה שהיו אומרים היותה **אם הכל** — ושתים זו שמענו, האחת ראיה גדולה לאמתת קבלתינו — **ממה נפשך** — אם קבלתינו אמת, תכריע, ואם לאו ח"ו, מי הרשנו לבאר דברי משה נגד המנהג הקבוע במקום הורתו ולידתו וגדילתו — והב' הסכמה נפלאה עם מליצות הקבלה המכנה המלכות **מדת לילה**, והיא **אֵם הכל**, וממנה **תחלת המספר ממטה למעלה**, ודברי אמת נכרים — ולדעת זו הסכים lsidor. Orig. V. Cap. X. אלא ש**פליניו** Pline ll. § 77. לא כן ידבר, רק אמר שהיו מונים מחצות לילה עד חצות, ולסלק הסתירה כתב Pastoret ש**פליניו** ידבר על המצרים האחרונים האלכסנדריים, **ואיזידור** lsidor על הראשונים ואם כן הוא, לזה שומעים, שמספר על הראשונים, ומשם נלמוד לדעת תורתינו שתתעלה, הנתנת באותו פרק ובאותו זמן. ועיין מה שאכתוב בע"ה פ' בא, בפסוק אך ביום הראשון וגו'.]


###### Em LaMikra, Genesis 1:5:1
[Em LaMikra, Genesis 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:5:1)

**ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.** האמת הנגלה כדעת רבותינו המעתיקים שהיום הולך אחר הלילה מזה הפסוק. וראיתי במאמר האישות.165 להחכם **אירלהיים** ראש הריפורמא בברלין, שהביא משם אחר ראיה מזה הפסוק כי היום השלם הוא מבקר עד בקר וכלומר כשיגיע הבקר יהיה יום שלם, וכמה בטולים לדעת זו הכוזבת, שא"כ מה לנו בערב שהוא באמצע היום והיה לו לתפוס תחלת היום וסופו או אחת מחנה בלבד — ועוד שכשם שויהי ערב פירושו שנמשך ונגמר כל הערב דהיינו כל הלילה, כן מוכרח לומר על ויהי בקר, ויהיה פירושו שנמשך ונגמר כל הבקר עד הערב שהוא כפי' חז"ל מכי ינטו צללי ערב — ועוד איך נבין מ"ש ביום א' ויהי ערב ויהי בקר אם הוא כפירושו שא"כ כל יום ראשון איננו רק הערב והלילה קודם שיאיר היום ותכף בהאיר היום החל יום שני-ועוד שא"כ שבהאיר הבקר נגמר יום אחד, איך לא נזכר כל היום כלו עד הערב שהוא עקר היום ולדבריו לא יזכר ולא יפקד במליצות הכתוב וזה נגד השכל -ונתקיים בזה מה שנתקיים בכמה פנות אחרות זנח ישראל טוב אויב ירדפו שהאמתיות שהזניחו חוקרי אומתינו נתקבלו אצל גויי הארצות (עיין Explications sur le livre de la Genese vol. l. 32.) שהחזיק במעוז פירוש חז"ל הגם כי הנוצרים אינם שומרים עוד חקי התורה בהתחלת היום. — וראיתי שהחוקר הנז' תמך יסודותיו על שני מקראות שהם באמת קצת קשי ההבנה והוא מ"ש (שמות י"ב י"ח) בראשון בי"ד נחדש בערב תאכלו מצות — ואומרו מתשעה לחדש בערב וגו' הרי שייחס הערב ליום הקודם, ובדקתי במפרשי התורה ולא מצאתי און לי — ולדעתי נתיחס הערב ליום הקודם לא להיותו נגרר אחריו במספר הימים, רק מהכרח משפטי הלשון, כי ערב לא יאמר אלא על עריבת היום והאור ושוב החשך אחר היות האור, והוא מאמר מתיחס, ועל כן ידבק אל האור שלפניו כי עליו יאמר **שעָרַב וחָשַך**, וביותר שערב לא יאמר בדקדוק אלא על נקודת התכסות האור מן הארץ ומההכרח לייחסו אליו.


###### Em LaMikra, Genesis 1:5:2
[Em LaMikra, Genesis 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:5:2)

**יום אחד.** מאחרוני החוקרים רצו לפרש שהימים האלה אינם כפשוטם רק אלף שנים או יותר, ואין כל דבר חדש אחר שראיתי בראב"ע (אוצר נחמד.215.2) שכתב כן והוא מודה לחכם האומר כי יום הוא אלף שנים, ומי יודע אם זוהי כוונת חז"ל באומרם מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן, ועיין עוד לפנים.


###### Em LaMikra, Genesis 1:5:3
[Em LaMikra, Genesis 1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:5:3)

**יום אחד.** במדרש א"ר יהודה ב"ר סימון מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן ע"כ. והרב המורה מדי דברו על חדוש העולם נגד אריסטוט' כתב כי הזמן מן הנבראים כי הוא מקרה דבק לתנועה והביא המאמר הלז ובשפתותיו מור עובר באומרו "כי זה דעת הקדמות וכל בעל תורה ירחק מזה" ומבלי שנתווכח על מאמר ר"י בר סימון אם תשאל להרב ז"ל איך ישוער זמן (יום אחד) בלי תנועה אולי ישיב כי לא היה זמן בפעל כ"א בכח או יאמר שכבר נברא ביום א' ואם תוסיף שאלה במה שוער מי יתן ידעתי מה ישיב ואם יאמר בתנועת השמש א"כ מה נתחדש כיום ד' — ויותר קשה איך החליט על ר"י בר סימון שהאמין בקדמות, וכמו זר יחשב שיטעה בזה וביותר יותן בספר ויוחקו — ובריוח יכול היה לפרש הרמב"ם דברי ר"י בר סימון ולא ימצא עול בהם כי הוא ז"ל הבין שבאומרו "קודם לכן" ר"ל קודם בריאת העולם, ועוד הבין בסדר זמנים הזמן עצמו -- ושניהם אינם מוכרחים ובנקל יכול היה לפרש שכוונת ר"י בר סימון שהגם שלא היתה עדיין התנועה הגלגלית, בכל זאת, החומר שנתהוה מתחלה היה כדרכו מתנועע תנועת מה והוא הוא שהורה **סדר הזמנים** ומדתם קודם לכן ר"ל קודם שיאמר ויהי ערב וכו' יום אחד ולנו אנחנו שידענו מהחכמה הטבעית שבזמנינו **שבאמת היה סדר זמנים קודם לכן** — וגם חקרנוה כן היא אצל חכמי הקבלה האלהית אין שוב מקום להתפלא ונתאמתו דברי חז"ל על פשיטותן אמות נפלא.


###### Em LaMikra, Genesis 1:5:4
[Em LaMikra, Genesis 1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:5:4)

[השמטה: **יום אחד.** עיין מה שכתבתי במקומו על מאמרם ז"ל בונה עולמות ומחריבן והסכמתו לדעת חכמי הזמן, ודע כי המסכימים לדעת רבותינו הם,. Cuvier, Leopold de Buch Humboldt, Elie de Beaumont ויש טבעים אחרים בארץ בריטאניא שלא כן יחשבו ומהם Charles Lyell deux. Mondes Mai 1865. p. 207. ראה Revue des]


###### Em LaMikra, Genesis 1:5:5
[Em LaMikra, Genesis 1:5:5](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:5:5)

**ומעין** האמור הוא מאמרם אחר ממנו במעשהו באומרם שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, וכי תשאל על זה וכיוצא בזה לרבים מלומדי תורה יהיו כמחרישים, או יאמרו כן אין מענה ולבי לא כן יחשוב כי אם וחכתי לה' המסתיר פניו עד יגלה עיני ואביטה נפלאות — וכבר הקדמונים פירשו המאמר הלז בטוב טעם ודעת ודבריהם מכוונים לדעת **ליבניץ** והוא כי להיות פנת יקרת ויסוד מוסד שהעו"הז בראו האלהים בבחירה ורצון א"כ הוא הטוב שבכל העולמות שהיו באפשרות וז"ל **ליבניץ** עולמות רבים מלבד זה היו באפשרות, א"כ לא ימלט שתהיה סבה למה בחר בזה יותר מכולם, וצריך לומר שהעו"הז ההווה הוא הטוב והשלם שבכולם וזו דעת השלמיים(אוטימיסטי) ע"כ. וכזאת פירשו על המאמר הנזכר והיה טעמו לפי זה לא שהיה הקב"ה בונה ומחריב עולמות בפעל, אלא להורות נתן ע"ד משל שהעולם הזה הוא הטוב שבכל העולמות שהיו באפשרות ונשתמשו במשל כאדם שמתחיל במלאכה וכשרואה שלא עלתה לו כהוגן מבטלה פעם ושתים עד שתבוא מכוונת לרצונו — ואולם גם בזאת נאות לחז"ל ולדבריהם ע"פ פשטם הגמור -ואין אנו צריכים עוד היום לחסות בצל המשל וכשמלה נתחוורו הדברים אצל הטבעים שקודם סדר היצירה אשר לפנינו כדצ"ח למיניהם כבר היו לעולמים סדרים אחרים בדצ"ח משונים מאלו שנוי רב והם עולמות בפעל שנחרבו והריסותיהם וחרבותיהם עדיין אנו רואים במעי הארץ משם יצאו לאויר העולם בחפש מחופש ויתמהו כל רואי בם והכל מעין האמור על מאמר ר"י בר סימון — ישקיפו ע"ז חוקרי זמנינו ויראו החוט המשולש היוצא מהלמוד היקר הזה, הא' בו נתבררו דברי חז"ל הראשונים ע"פ פשטם הגמור. ואין זה רק רוח המסורת הקדמונית הדוברת מתוך שפתיהם כי לא ידעו בזמן חז"ל ממה שנתגלה אצל הטבעים שבזמנינו כלום. — וזאת שנית הסכמת דברי חז"ל עם דעות הקבלה בענין השמטות הידוע. — והג' אות ומופת כי אין להבין דברי התורה אם לא בהתחברות המסורת, ובלתה לא תוכל לעמוד בקשרי החכמות והגלויים שנתגלו בטבע בדורות אחרונים. — ואף גם זאת חובה עלינו לספר כי מצינו לדברי חז"ל שורש וענף בדורות ראשונים לעילא מנהון, שבספר הרביעי לעזרא שהוא מהגנוזים (Apocrifi) כתוב שהעולם יחזור לתהו ובהו **בז' ימי הבריאה כמו שהיה במשפטי ה' הראשונים.**


###### Em LaMikra, Genesis 1:5:6
[Em LaMikra, Genesis 1:5:6](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:5:6)

**סוף** דבר שאמונה זו ממציאות עולמות קודם זה, היא נושנת באומתינו היא מהראיות הנכבדות על אלהות תורתינו, ולהיות שהחכמה הטבעית לא הניחה מקום לספק בזה, וגדר מזה ומזה תלחץ את רגל כהני הנוצרים גם הם, על כן אחד המיוחד ביניהם, והוא החשמן Wiseman בספרו. Des Rapport entre la science et la Relig. revelee lntrod. anal. p. XVII חתר למצוא זכר לה בכתבי ראשוניהם ובאמת כי לא עלה בידו מאמר ברור, רק רמזים קלים אצל Gregoire de ולדעתי. S. Basile — Cesaire, et. Origene וגם אצל Nazianze קול הברה שמעו מלימודי חכמינו ז"ל ונתנבאו ולא ידעו. — ואחתום בדברים יקרים בפרט זה שיצאו מפי החבר וז"ל (כוזרי מ' א') ואם היה מצטרך בעל התורה להאמין ולהודות בהיולי בחומר קדמון ועולמים רבים קודם אלו, לא היה בזה פגם באמונתו.


###### Em LaMikra, Genesis 1:7:1
[Em LaMikra, Genesis 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:7:1)

**ובין המים אשר מעל לרקיע.** החמר התחתון והעליון נקראו בשתוף השם מים לפשיטותם קודם שיקנו הצורה הנאותה לכל אחד מהם בפרטות — ומי שחשב שהתורה תאמין במציאות מים ממש למעלה מהכוכבים לא השכיל כראוי במליצות אנשי קדם וביחוד אנשי המזרח וזוהי טעות **דופוייס** Dupuis ח"ב פ"ח שטעה וערער על דוד הע"ה כאלו גם הוא נפל ברשת טעות המאמינים במציאות במים בפעל למעלה מהרקיע באומרו הללו שמי השמים והמים אשר מעל השמים וכתב ז"ל וקרא להלל לה' גם המים שהחכמה הטבעית המוטעת דמתה מציאותם למעלה מהרקיע וכמו שדמו גם הם הסוריים שתהיינה מכסות כל הגלגלים כי למעלה מהכרובים והשרפים נתנו בדמיונם האוקיאנוס מבלי תכלית והים הגדול. — כה דבר האיש **דופיייס.** — והנה קדם לו כשלש מאות שנה החכם והמשורר האיטלקי **טאסו** וראה וידע מה שלא ידע והבין **דופוייס** כמה דורות אחריו כי בויכוחיו כתב האיטלקי בזה"ל — וקראו הטבעיים לחמר בשם **מים** לאיכותו המימיי ונעדר הצורה, דומה לאיכות המים כי כדרך שהמים אין להם מעצמם קץ וגבול ולא שום התקיימות אבל קונים אותם מהדבר אשר יכילם, כן החומר קונה ההתקיימות והגבול מהצורה (דיאלוגי א' שכ"ב שכ"ג) (ובמדרגה נשגבה מכל חומר וגויה נבין בזה **הכלים** שעליהם נדברו חכמי האמת) ועוד לו במ"א — המים הם דמיון לחומר לא בלבד כפי דברי הטבעיים אבל גם כפי דברי האלהיים ג"כ, ובדברי התורה האומרת ורוח אלהים מרחפת על פני המים נוכל להבין כמלת מים החומר נעדר הצורה, ואם הזכרון מסייעני האדון **יואן פיקו שר המיראנרולא** בעל שכל נפלא ובקי בכל הידיעות ככה מפרש הפסוק שזכרנו וגם פסוק אחר והמים אשר מעל השמים — וכן יפרש ג"כ ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין וגו' אשר מעל לרקיע ע"כ דבריו. והשר **פיקו** שזכרנו חכם גדול היה ומחסידי האומות והרבה תורה למד מחכמי איטאליא כאשר זכור יזכרוהו גם הם בספריהם והרס לעלות בידיעת הקבלה והציץ ומת.


###### Em LaMikra, Genesis 1:7:2
[Em LaMikra, Genesis 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:7:2)

**וחוץ** מהנזכרים מצאתי דברים נאותים לענינינו בספרי חכם גדול איטלקי **ג'יורדנו ברונו** הנשרף **מהאנקוויסיציוני** במאה הי"ו לחשבונם, וז"ל הגופים המולידים החום הם שמש — והמולידים הקור הם הארצות והם הנקראים בצדק מים להיות כי אלה הגופים אינם נראים רק בעבור המים על כן יאותה לנו לקרוא אותם על פי הטעם שהם נראים לנו. — לדעת זו הסכים משה רבינו עליו השלום שקורא לאויר רקיע — ובשטחיותו מבדיל ומפריד המים התחתונים שהם אלה הנמצאים בכדור הארץ מהמים העליונים שהם אותם שבשאר הכדורים: עד כאן. Vol l. De la Causa principio et uno p. 174. והיום אין אנו צריכים לכל זה רק לקבל בדקדוק שכל המציאות תחלת היותו היה מים במים וכדברי חז"ל לא נופל דבר, וזה תכלית חקירות ודרישות הטבעים שבזמנינו כלם פה אחד. ותמהתי על חד מנייהו שכתב שהראשון לפרסם דעת זו הוא היוני Xenophanes ושכח דברי משה ודברי חכמינו עיין Foucher Physique Xl.


###### Em LaMikra, Genesis 1:8:1
[Em LaMikra, Genesis 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:8:1)

**לרקיע שמים.** אין ספק כי שמים או רקיע יאמר בלשונינו על כל האויר הממצע מן הארץ עד הכוכבים והעד ועוף יעופף וגו', והגשם יאמרו עליו שיורד מן השמים ובצדק יחווה דעת אחד חכם שבזה נסתרה דרכם של התוכנים הקדמונים שהיו מאמינים לנצחיות גלגלים ספיריים יקראום שמים, ושאין החומר שתחת גלגל הלבנה שוה למה שלמעלה הימנו ותתבאר בזה קדושת התורה ואלהותה שהשיגה מה שלא השיגו הקדמונים Explication du livre de la Genese Paris 1732. volume 1. pag. 42. — ומה שיקשה לזה הוא אומרו בס' איוב התרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק יראה שדבר כדעת התוכנים הקדמונים שהאמינו במציאות גלגלים חזקים ספיריים. ולדעתי אין מזה הכרח כי כבר מצינו כיוצא בו בספר איוב שישא משלו מהדברים החומריים להורות כי כשל כח האדם לעשות כמעשיו יתברך, ומגשים הדברים לקרבם אל השכל וזה כמוהו, כמ"ש מי שם ממדיה כי תדע או מי ירה אבן פנתה, וכן אמר ויסך בדלתים ים אף כאן שאל התוכל לנטות הרקיע כדרך שיוכל האדם לנטותו ר"ל באופן גשמי אפי' על ידי דבר חזק כראי מוצק כמ"ש על הארץ אבן פנתה ואמר דלתים על הים, ואין שום אחד מהם כמשמעו, כן אין ראי מוצק כמשמעו.


###### Em LaMikra, Genesis 1:14:1
[Em LaMikra, Genesis 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:14:1)

**יהי מאורות.** עיין מ"ש רש"י מדברי חז"ל שהכל נברא ביום ראשון וזה לך לאות כי דברי חז"ל לא חדשום מלבם רק מפי הקבלה הקדומה כי כן **בן סירא** שקדם להם זמן רב כבר מצאנו לו אמונה זו במעשה בראשית (חכמת בן סירא פ' י"ח א').


###### Em LaMikra, Genesis 1:14:2
[Em LaMikra, Genesis 1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:14:2)

**שנים** נקראו כן על שם **ששנים** וחוזרים תמיד ובלשון יווני **איניאטוס** שנה, על שם החזרה וההשנות.


###### Em LaMikra, Genesis 1:16:1
[Em LaMikra, Genesis 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:16:1)

**את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור וגו'.** אין להוכיח מזה שאין גדולים מב' המאורות האלה בשמים, כי היטב אשר דבר ראב"ע (עיין אוצר נחמד.214.2) הכתוב לא דבר רק כנגד האור ההווה בארץ, ועל כן לא הזכיר שם ירח רק מאור.


###### Em LaMikra, Genesis 1:20:1
[Em LaMikra, Genesis 1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:20:1)

**ישרצו המים וגו' ועוף יעופף וגו'.** התורה ספרה בריאת הדגים והעופות ביום אחד, ובזה תעיר לנו אזן שטבעם כמעט קרוב זה לזה, ועתה שמע דברי חכם גדול וטיבעי מדורותינו **שארון טורגיר** Sharon burner Tomo 2. p. 59. ההתדמות בין מוח הדגים למוח העופות כבר סופר גם מאחד מגדולי חכמי הנתוח והוא דוקטור **ווילליס** שבדק ומצא דמיון רב בין מוח האדם ומח הולכי על ארבע וכן בדק ומצא דמיון לא פחות מצד אחר בין הדגים והעופות, שניהם יולדו תאומים מרחם הטבע מראשית הבריאה, ואותם אנחנו רואים דומים זה לזה בכל חלקיהם ועל הכל במוח וכהרכבתו. מה שחסר בזה חסר בחבירו, ומהשנוסף בזה על שאר הבעלי חיים כן נוסף בחבירו ע"כ וחזל שאמרו מהרקק נבראו לא באו אלא לשום שלום בין הכתובים, וגם לדבריהם נכון הדבר שהדגים דומים לעופות בטבע. — ודעת חז"ל היא דעת **אנאסימאנדרוס** היוני הקדמון. ואין אנו פוחתים ממעלתם אם נאמר שלמדו ממנו, ואדרבה זהו כבודם שאין שום דבר חכמה זר אצלם, והוא דעת המשורר **לוקריציוס** שכתב בספרו טבעי הדברים ספר ה' כדברי חז"ל, והוא דעת **פאוזאגיא** ס' ח' **ארקאדיא.**29 ובחרו בטוב ומאסו ברע כי הוא **אנאסימאנדרוס** לבלתי היותו מאמין שאדם בצביונו ובקומתו נברא כדחז"ל, גזר כי תחלת יצירתו היתה במעי דג ושם גדל וקנה כח וגבורה ואז הדג החסיד הוציא ראשו ורובו ליבשה והקיאו דרך בית הרעי, — ברוך שהבדילנו מן התועים.


###### Em LaMikra, Genesis 1:21:1
[Em LaMikra, Genesis 1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:21:1)

**את התנינים הגדולים.** הם הידועים בשם נחשים שבים, וחז"ל שפירשו זה לויתן ובת זוגו לא נתרחקו בחומריות דבריהם מחוקי הלשון והוראת השמות, כי לויתן מצינו שנקרא **נחש** גם **תנים** כמ"ש יפקוד ה' בחרבו הקשה על לויתן **נחש** בריח ועל לויתן **נחש** עקלתון והרג את **התנים** אשר בים. — ובמ"א קורהו בהדיא **תנים**, הנני עליך פרעה מלך מצרים **התנים הגדול** הרובץ וגו', אלא שהאגדה של לויתן ובת זוגו יש לה פנימיות נסתר מבלי ספק, ולקחו להם למשל נמצאים חומריים ובריות עולם השפל להלביש בהם דברי חכמים וחידותם כדרך שעשתה התורה ועשו הנביאים כפעם בפעם — והתנינים הגדולים עם היותם נדרשים על לויתן ובת זוגו שגם הם נקראו תנינים אף להוראה פנימית כמו שנקרא ג"כ התלי בחכמת התכונה תנין, הם כמו שאמרנו הידועים בשם נחשים שבים ועל מציאותם ופרשת גדולתם הט אזנך ושמע מה שכתב הטבעי **שארון טורניד** Sharon Turner Storia sacra del Mond0 2.225 "אם ים אוקיאנוס יאסוף בחיקו מיני נחשים כדמות שלנו ספק הוא שלא השיגה יד הטבעיים לפושטו עד עתה. — שני דורות לפנינו **פונטופיראן** ספר על בריה גדולה ומשונה מזה המין בים צפון, אך יורדי הים האחרונים בעבור שלא ראו ולא פגעו בהם בדורכם על במתי ים, הספור ההוא הוטל בספק עם היות שאנשי אמיריקא ועוד חובלים אחרים, החליטו שבעיניהם ראו מתקרבים אל חוף הים בריות כאלה ע"כ, ובשולי היריעה מקצה הולך ומונה עדים שכולם יסכימו במציאות הנחשים האלה, ועידי ראייה רבים אין מספר לא יוכל איש לסרב מלקבל עדותם.


###### Em LaMikra, Genesis 1:22:1
[Em LaMikra, Genesis 1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:22:1)

**ויברך אותם אלהים.** בהרבה מקומות פי' ראב"ע לשון תוספת והפך ויברכם וירבו מאד, וימעטו וגו' (עיין לו תלים ק"ח) ואם כן, הוא מל' **בריכה** והלמוד היקר הזה הנובע מעמקי שפת עבר, מגיד בגדלו, על אמתות דעות המקובלים ומשליהם האחוזים בשרשי הלשון כאשר ידמו ירידת השפע אל המים הנגרים והמתרבים והיא היא **הברכה** או **בריכה** ויעיד עליו ההפך קללה מל' כי קלו המים, המעטה — וכן מארה היא מענין זה עיין לרש"י (דברים 28) שפירש חסרון כמו צרעת ממארת. — ולזה היו המים ההולכים, לכבוד ולתפארת אצל קדמונינו, ועגלה ערופה היתה נעשית על נחל איתן כאשר רמז על זה אהובינו **זקש** בספרו התחיה, ואז"ל מפני מה מושחין המלכים אצל המים, כדי שתמשך מלכותן. — ואמרו כי גרסיתו גריסו אכיף נהרא כי היכי דמשכן מייא משכן שמעתתייכו (הוריות פ"ג) — והאזהרה הזאת תקרבנו אל כת האיסיני או החסידים אשר מהידוע מפי הסופרים קדמונים (**פליניו, ויוסף הכהן)** היו אוהבים לשבת על חוף הים או הנהרות, ועל דמיונות אלה וכיוצא באלה תקעתי יסודותי בקורות האיסיני אשר לי להורות כי מאצילי חכמי ישראל היו ומהעוסקים בחכמה האלהית המקובלת.


###### Em LaMikra, Genesis 1:26:1
[Em LaMikra, Genesis 1:26:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:26:1)

**בצלמינו כדמותנו.** הדמות הזה הוא דמות הנשמה וכחותיה הדומים לבוראה, ויש מחכמי ומשוררי הגוים הקדמונים שנתכוונו לדעת תורתינו כמאמר **אוביריוס** Finxet in effigiem moderantum cuncto deorum. Metam. lib. l. v. 4. ולו חכם הכופר **וולטיר** השכיל מדברי **אוביריוס** הלז להבין מליצת התורה ולא היה טועה להבין בצלמנו ודמותנו בדרך גשמי. — וגם בצורת גופו יתכן לומר שהאדם נברא בצלם ודמות אלהים, לא שתחשוב התורה שיש באל יתברך צורה או תבנית, רק כפי מה שהבינו בזה חכמי הקבלה והוא האמת הנכון לדעת נותן התורה, שכל כח ואבר גופני שבאדם יש כנגדו באופן עליון ונשגב אלף אלפי מעלות ביוצר ב"ה כי אין במסובב דבר שלא יהיה בהבה רק באופן נשגב וראיתי כן תמהתי שהחכם **לוצאטו** (משתדל א' ע"ב) לא יבין את זאת והמובן מדבריו שלדעת קדמונינו הבורא בעל צורה אע"פי שאינו בעל גוף. — ולא ידעתי כיצד תבוא התורה במליצותיה להחזיק הטעות הזה, תחת שהיא המזהרת שלא ליחס כל תמונה לאל ב"ה, **והלוצאטו** שגה ברואה ודבר תועה על ה' ועל משיחיו מהעדר אמונה בחכמת הקבלה ופירושיה, וזו ראיה כי חוץ ממנה לפתח חטאת רובץ.


###### Em LaMikra, Genesis 1:27:1
[Em LaMikra, Genesis 1:27:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:27:1)

**זכר ונקבה ברא אותם.** חז"ל אמרו אד"הר אנדרוגינוס נברא ועתה שמע דברי חכם גדול איטלקי מדורנו זה **ג'יובירטי** וז"ל: לדעת הטבעי **אקירמאן** (Akermann) העובר (אימבריוני) הוא בלתי סימני זכר או נקבה, ולדעת **קגובס** Knox הוא אנדרוגינוס (Burdach Tomo 2. p. 271.) ואם כנים דבריו נאמר אם כן, שכל איש ואיש פרטי מרחם משחר מתחיל להווצר כאיש הראשון לנבראים לדעת משה ואפלטון — עיין **פרטולוג'יאה** (.239.2)


###### Em LaMikra, Genesis 1:27:2
[Em LaMikra, Genesis 1:27:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:27:2)

**זכר ונקבה ברא אותם.** אחז"ל אד"הר דו פרצופין נברא ואמרו גם כן אד"הר אנדרוגינוס היה — וזאת היתה דעת **אימפירוכליס** היוני (הרב בן פלקירא מעתיק ס' מקור חיים לר"ש בן גבירול כתב כי רשב"ג תופס בשטת **אימפירוכליס)** הוא היה אומר כי הטבע לא יפעל אלא בהדרגה (בלשון אחר אמר **ליבניץ** "הטבע לא יהלך בקפיצות") וקודם שיברא האדם כאשר הוא היום, הורכבו בו צורות מתחלפות זכר ונקבה כאחד ושני פרצופין. — ובמקצת הודה ג"כ רלב"ג שכתב (פ' תוצא הארץ) החומר קבל אלו הצורות היולאניות קצתם באמצעות קצתם כדי שיוכל לקבל הצורה האנושית.


###### Em LaMikra, Genesis 1:27:3
[Em LaMikra, Genesis 1:27:3](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:27:3)

[השמטה: **זכר ונקבה ברא אותם.** רבותינו אמרו אדם הראשון דיו פרצופין נברא ועיין מ"ש במקומו, והנה בין הקדמונים אימפידוכלי Empedocle ובין האחרונים Darwin אמרו שמתחלה היו כל בעלי חיים זכר ונקבה מחוברים יחד. Empedocle. Scina. p. 135


###### Em LaMikra, Genesis 1:27:4
[Em LaMikra, Genesis 1:27:4](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:27:4)

**ויהי האדם לנפש חיה.** ת"א לרוח ממללא — עשה ההבדל שבין מין האנושי לשאר ב"ח, **הדבור** — וזה דעת טבעים רבים ועצומים בימינו מהם כוויר Cuvier ואוכסלי Huxley שכתב. Croyant avec Cuvier que la possession du langage articule est le grand trait distinetif de l' homme.... M. Gratiolet est aussi d' avis que la faculte du langage eonstitue le caractere specifique de l' intelligent ce humaine.... il range l' homme avec M. Serres et M. lsidore Geoffroy Saint-Hilaire dans un regne a part, mais il ne croit pouvoir mieux caracteriser ce regne que en lui donnant le nom de REGNE DU VERBE ועוד להלן. On pourrait dire que cette faculte ORGANISE la pensee de meme que la FORCE VITALE ORGANISE LA MATIERE INERTE (עתה נבין טעם שתרגם אנקלוס נפש חיה רוח ממללא כי לדעתו **חיות הנפש** אינו רק הדבור ולא נק' נפשו **נפש חיה** אם לא כשדבר, ועל ידי הדבור ככל אשר שמעת מפי הטבעי הנזכר) Revue des deux Mondes Tome. XLV. p. 228.]


###### Em LaMikra, Genesis 1:31:1
[Em LaMikra, Genesis 1:31:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/1:31:1)

**וירא אלהים את כל וגו' והנה טוב מאד.** ראיתי בספר נוצרי אחד חכם, טוב טעם למה נכתב בכל יום וירא אלהים כי טוב וכן בסוף הימים וירא וגו' את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ומה ענין ההטבה הזאת, וכתב ז"ל אין ספק שהאל יתעלה שש ומתפאר מההרגל שנתן בנבראים להתהלך על פי הסדר הנפלא הנמשך מהתקשרות כל הנבראים לבצע מעשהו ית' ולהשיג תכלית כוונתו, והוא ברצונו הקדוש מקיים ומאשר זה הסדר הנפלא — והקיום והאישור הנתן מאתו יתברך לזה הסדר המתמיד הוא חק ומשפט שלא יופר ע"כ. והיוצא מדבריו שבאומרו וירא וגו' כי טוב, חק שם במאמרו ית' לבלתי יושבת הסדר ההוא, נמצא כי הטוב הוא בעצמו הסדר והמשפט. — ויונעם בזה אומרם ז"ל **אין טוב אלא תורה** והיא הסדר הרוחני כמו שחקי הטבע הם הסדר הגשמי — ובמלת **טוב ורע** ראיתי לראב"ע (בס' אוצר נחמד ב'.218) שכתב ומלת **טוב כלל** וכו' והנה טוב כלל ורע חלק וזה רעיון אמתי שרשו בדעות חז"ל הקדמונים תלמודיים ומקובלים, וכן לשון הקדש יסכים על זה שכן ברכה לשון תוספת וכן קללה לשון חסרון — וכן צדקה בל' תורה זכות והוא חבור מל' צדקו יחדיו- וכן חטא לשון חסרון, וגם חז"ל אמרו למה לא נאמר טוב בשני מפני שהיה בו מחלוקת הרי שלדעתם **טוב כלל**, בדברי ראב"ע וכן רע נראה שהוא לשון חלק כדבריו מלשון רועה התרועעה, תרועם וכו' ענין שברון והתחלקות, וגם בזה יובן מ"ש ז"ל אלו ואלו דברי אלהים חיים ואין הכוונה כל אחד לבדו רק על שניהם יחד אמר דברי אלהים חיים, וראה כמה יסכימו דברי ראב"ע עם אמונות הקבלה, שלדעתם **הטוב** הוא **האחד** העליון והוא **הכתר** וכן בפילוסופיאה הפלוטינית והאפלטונית **הטוב** הוא האחד למעלה מכל חלוק ופרוד. וכשומע מאחורי הפרגוד אמר הנוצרי (מתי) "למה תקראוני הטוב ואין טוב אלא האב" ובדחז"ל אין טוב אלא הקב"ה.