## Em LaMikra, Genesis

###### Em LaMikra, Genesis 15:5:1
[Em LaMikra, Genesis 15:5:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/15:5:1)

**ויוצא אותו החוצה.** חז"ל אמרו צא מאצטגנינות שלך, גם אמרו אצטגנינות גדולה היתה בלבו של א"א שכל מלכי מזרח ומערב משכימים לפתחו, ועתה שמע דברי **איאוסיביו** הנוצרי משם **בירוזו** הכשדי: Berose fait mention de notre pere Abraham lui donnant toute fois un autre nome. Dans la X generation qui suit le deluge, il se trouve parmi les Chaldeens un homme grand et fort verse dans l'astronomie. Eusebio Prep. evang. (, ועוד כתב Ce fut lui qui decouvrit l'astro — logie et la science Chaldaique. lbId. 18.


###### Em LaMikra, Genesis 15:5:2
[Em LaMikra, Genesis 15:5:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/15:5:2)

**וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם.** ראיתי שיש כמה דברים שיקשה עליהם כפי מה שנודע מהחכמה בזמן קדמון — ורק על פי ידיעות המאוחרות נתיישבו הדברים על מכונם, הרי הוא אומר וספר הכוכבים אם תוכל וגו' ושני דברים למדנו, האחד שהכוכבים רבים בתכלית הרבוי, והשני שאין אדם יכול לעמוד על מספרם, ושתים אלה היו קשים לחכמת התכונה הקדמונית, שכפי הנחותיה לא היו רק ששת אלפים כוכבים בכל שטחי השמים, וכל תוכן היה עומד על מניינם — וע"י כלי הבטה בינוניים השיגו מהם עד שני מאות אלפי כוכבים, **ויוחנן אירשלל** Herschell התוכן הנפלא מנה עד י"ח רבבות Mlillioni סביב סביב לנתיב החלב, ומאלה נתיבות החלב השיג עד ד' אלפים, צא וחשוב ותראה כי נתאמתו בדקדוק עצום דברי התורה אם תוכל לספר אתם וכו', וזה לאות ומופת כי תורתינו תורה אלהית, כי מי יוכל להגיד ולהשמיע מאז דברים שלא נגלו אלא ע"פ החכמה האחרונה, אם לא אלוה ממעל? — וכן באיוב (כ"ה) הוא אומר היש מספר לגדודיו, ובאמת **אין מספר** כפי החכמה האחרונה, רק ע"פ החכמה הקדמונית היה מספר — וראה כמה נדחקו הראשונים ליישב המקרא על אופניו כי אלה דברי רשב"ץ בס' אוהב משפט, ויש כאן שאלה והלא עמדו חכמי האצטגנינות על מספר הכוכבים ומצאו **בראיות כי אינם יותר על האלף** כי אם מעט, ואם כן הרי הם מתי מספר, ואיך אמר היש מספר לגדודיו? ואפשר שהם לא עמדו רק על מספר הכוכבים הנראים, ויש כוכבים שאינם נראים והן רבים לאין מספר (ובזה נבא רבינו שמעון ונתקיימה נבואתו) ויש מי שכתב כי הכוכב הנראה אחד, הוא מקובץ מכוכבים רבים, אבל לרוב רחקו יראה ככוכב אחד כי כן אנחנו רואים עופות וכו' ע"כ.


###### Em LaMikra, Genesis 15:7:1
[Em LaMikra, Genesis 15:7:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/15:7:1)

**אור כשדים.** לדעת חז"ל הוא האש שבו הושלך אברהם, ולא בלבד בלשון עברי יאמר אור על האש כמו אור לו בציון וגו', אבל גם בלשון פרסי הקדמון, האש היה נקרא **אור** Religions de l' antiq. par Creuzer vol. l. 314. ובכן יתיישבו ב' הפירושים, לשון אש — ולשון מקום שנקרא כן — ומה שיסכים עם קבלת חז"ל ויעיד עליה הוא מ"ש בס' עזרא, ומה שהאמינו ג"כ זולתינו עיין פ' נח ומ"ש שם — ושם תראה שכפי דעת **אופירט** (Oppert) **אור** בלשון כשדים **ארץ**, ואפשר ששני הוראות היו לה, אש וארץ כבל' עברי — וסוף דבר שמצינו עדיין עיר שמה כן בזמן הכותב **אמיאנו מארסילינו** Marcellino Ammiano (בדור ב' לחשבונם) שזכר אותה ס' כ"ה.


###### Em LaMikra, Genesis 15:9:1
[Em LaMikra, Genesis 15:9:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/15:9:1)

**עגלה משולשת.** השלוש לחזק מצאנוהו לא בלבד בלשון עברי, אבל פעמים רבות גם בלשונות אחרים, ולדעת **ויכו** (Vico) **האיטלקי** כלב השומר על פתח גיהנם לדעת היונים, היו מציירים אותו בשלשת פיות (trifauce) או גרונות, לרמוז כי שם ירדו כל באי עולם, ומזה נשאר בל' צרפת המנהג לרמוז על הרבוי במלת **טריס** ד"מ לומר מתוק הרבה יאמרו **טריס דו**, ואם נתנו היונים **לניטוגו** שרי של ים, מגרפה בת שלשה שיניים Tridente, לא שיחשבו שהיתה כך בדוקא, אלא לרמוז על ברזל ארוך שהיו משתמשים בו השוללים שבים הנקראים **קורסאלי** כשהיו שובים ספינות רבות, וכן היו קורים **חצו** של **יובי הגדול** שבאלהיהם חץ העושה **שלשה** נירים בקרקע Trisulco כלומר שנוקב ויורד עד התהום בחזקה.


###### Em LaMikra, Genesis 15:12:1
[Em LaMikra, Genesis 15:12:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/15:12:1)

**ותרדמה נפלה על אברם.** קרוב ונראה שתרדמה זו, היא שינה נבואיית Estasi ובב"ר מצינו שלש תרדמות הן ואחת מהן תרדמה של נבואה, שנאמר ותרדמה נפלה על אברם, ובהעתקת הנוצרים Assopimento, ובהעתקת היונים Estasi ורבים ממאמיני חכמת ה**מאנייטיסמו** אמרו שהתרדמה שנזכרה בספרי הקודש היא עצמה שקוראים Sonno Magnetico וכפי דבריהם כשאדם ישן שינה זו אינו מרגיש כלל בכל מה **שׁיֵעַשֵׂה** או ידובר חוצה לו, וגם השמיעה אינו שומע רק אותו שנתקשר עמו בקשרי המאנייטיסמו — ואם כנים דבריהם, כבר מצאנו דוגמת הנבואה בטבעי היצירה, ואולי היא מדרגה שפלה מההשגות העליונות, וזה כלל גדול יהיה בידך כי האות או. המופת אינו רק השגבת הטבע, וצריך שיהיה דוגמתו ביצירה, וזה כוונתם באומרם, בא ואראך כדמותו בעו"הז, ושבת מעין עו"הב, ואומרם שאין הברכה שורה באתרא ריקניא, ואסוך שמן ששאל אלישע, כי כל מה שלמעלה ושלמטה זה דוגמא לזה, וזה לזה עד ראשית כל הדוגמאות וכל השלמיות ב"ה.-ואפילו הנסים אינם רק מעין דוגמא ממה שביכלתו וחכמתו יתברך לעשות בטבע, וזה שאמרו שכל מה שהקב"ה עתיד לעשות הקדים ועשה אותו ע"י הצדיקים, כי כל הזמנים והמציאות כשלשלת וכמסלה העולה בית אל וקרא זה אל זה להקדיש שמו של היוצר ב"ה.


###### Em LaMikra, Genesis 15:16:1
[Em LaMikra, Genesis 15:16:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/15:16:1)

**עון האמורי עד הנה.** עון נקרא בלשוננו גם העונש, וזה לכוונה עמוקה, כי עקר העונש הוא העון עצמו, וזה אשר כתב ג'יובירטי Gioberti Fil. della Riv. p. 350. כל פולוסופיא המנחת מציאות העונש חוץ מהעון עצמו, כוזבת היא, כי העונש האמתי בין טבעי בין אלהי הוא הנולד מחק העון עצמו: וזה טעם המדה כנגד מדה שאחז"ל ר"ל ההשתדלות להוליד העונש מחק העון כל מה שאפשר: ודברי מהר"ם אלשיך על פסוק תיסרך רעתך ומשובותיך יוכיחוך וגו' הם קרובים לפשט יותר מהדרש.


###### Em LaMikra, Genesis 15:17:1
[Em LaMikra, Genesis 15:17:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/15:17:1)

**אשר עבר בין הגזרים.** אחד מהמציירים הקדמונים **דיטי** מאי קאנדיא (Ditti) צייר **אגאמיגון** שר שרים לחיל יון בבואם לצור העיר הגדולה **טרוייא** (בזמן שלמה הע"ה, או קרוב לו) מחלק וחוצה לב' בתרים הבהמה שהיה רוצה להקריב, ונותן זה כנגד זה ועובר בין הבתרים האלה — ועוד מצוייר כמעשים האלה בברית אשר כרתו ביניהם שרי יון עם שרי טרוייא-ראה **לאוור** Lavaur קורות האלילים, Storia della Favola 157. וכל זה ממה שיורה, כי מנהג קדום הוא בין הגוים הקדמונים ותתבאר היטב מליצת התורה לכל הבא במסורת הברית עם חברו שיאמר עליו **כרת ברית** כי באמת ברית היו **כורתים** בפועל כמו שראינו, ולא הבהמות בלבד, אבל היה מנהג בשנים קדמוניות לכרות איזה דבר לשנים ולעבור בין בתריו, לאות ברית כמו שעשה א"א ע"ה במעמד בין הבתרים, ותנור עשן ולפיד אש שעבר בין הגזרים, הכל רומז **לכבוד** כי הוא הכורת ברית עם א"א, וכן הוא אומר **העגל** אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו כי זה אות חותך שבאו במסורת הברית, ועוד מצאתי שבארץ יון כל הרוצה לבוא עם אחר בברית לוקח לוח אחד וחותכו לשנים, וכל א' נוטלהחצי ומשמרו לעדות, והיו קוראים אותו **סימבול** Symbole והטעם כי הוא אות לחברתם, ומזה נולד שכל דבר המקיים החברה או תנאיה, היה נקרא גם כן **סימבול**, ומזה לדעתי **ארון הברית**, ומי יודע, אולי נגזר **ברית** מן וברא אותן בחרבותיהן לשון **כריתה** — ועוד מצינו שבארץ יון הקטיגור והחייב היו כורתים הבהמה לשנים והיו מקבלים על עצמם כל מין אלה וקללה אם ישבעו לשקר p. 736. — Anacarsis p. 308.. **ואפרס** Demostene in Aristar (Efrem Siro) הנוצרי שהיה חי בדורות ראשונים לחשבונם, כתב שבזמנו עדיין היה המנהג הזה נוהג בין הכשדים, ובלשון יוני ובלשון רומיי נשאר זכר לזה המנהג שכן קורים לכריתת הברית כבלשון עברי, ע"ש הכריתה, שבלשון יוני יאמרו **אורקייא טימניין**, ובלשון לאטין **פירוס** Phoedus שעניינו ג"כ כריתה. Faedus — ferire


###### Em LaMikra, Genesis 15:19:1
[Em LaMikra, Genesis 15:19:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/15:19:1)

**את הקיני.** מבואר מן התורה ומספר יהושע שגוים רבים במספר היו מחזיקים בארץ ישראל יותר מהשיעור הראוי לפי גדולת הארץ, וזה הביא חכמינו לומר שהל"א מלכים שבס' יהושע היו מלכים גדולים בחוצה לארץ שהיה להם חלק מה בארץ ישראל לכבוד ולתפארת: ויתכן לומר כדעת חכם גדול שבזמננו, שמקרה אחד קרה לארץ ישראל ולארץ יון ולארץ טוסקאנא, ודרך כלל לכל הארצות אשר חלק ה' להם יתרון מעלה על שאר ארצות ואשר מהם נפוצו מושכלות או נמוסיות לכל גויי הארץ ר"ל לאסוף אל חקם בגבול צר אומות שונות בטבעיהם מדותיהם ונטיותיהם Renan Histoire de langues Semitiq. v. l. 230. והיה מחכמתו ית' להקים בא"י תחת יושביה הראשונים שבטי יעקב שנים עשר נבדלים גם הם במזגיהם ובעסקיהם כנראה מברכת יעקב ומשה למען לא יחסרו כל התנאים והמדות הראויות לקיום האומה ולשמור ולשאת בחקם כל השנויים שבהם נבדלו כל האומות לבעבור יהיה להם היחס הראוי להיות, מורי התורה לכל הלשונות והאומות שגם הם נבדלים בטבעם, ובאו ישראל לעומתם שבעים נפש כנגד שבעים אומות זה תחת זה כי כל שנויי המזגים והנטיות, הנמצאים באומות נמצאים בישראל לבעבור יהיה להם קשר ויחס עם כלם כאשר כתבנו, וגם טרם כבוש ישראל היו גוים רבים מושלים בישראל וחוץ שמצאנו שם עשרה עממים מצאנו ג"כ בזמן יהושע ל"א מלכים מספר מופלג לגבי דוחק הארץ וכבר העירו על זה רבותינו ואמרו שכל מלך שבח"ל שלא היה לו חלק מה בא"י לא היה חשוב מלך ואיך שיהיה דברי רבותינו נתקיימו בדורותינו שכמה מלכי גוים שמו על ראש מהללם להקרא בשם מלך ירושלים ודבריהם אמת גם לעבר גם לעתיד.


###### Em LaMikra, Genesis 15:19:2
[Em LaMikra, Genesis 15:19:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/15:19:2)

**את הקיני.** להיות שנפלה מבוכה גדולה כענין **הקנים** שנזכרו בעניינים ולתכלית שונים בתנ"ך אמרתי אלקטה נא ואספתי בכתובים שמהם יש להוציא לאור משפט החקירה הזאת, ואחר שאזכירם אבוא להעיר עליהם מה שנראה על **הקנים** והוראתו בכ"מ לפי עניינו — הכתוב ה**א'** הוא שלפנינו את **הקיני** ואת הקניזי ואת הקדמוני — ה**כ'** (שמואל א' כ"ז) ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב וגו' ואל **נגב הקיני** — הג' (ד"ה א' ב') ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים, המה **הקינים** הבאים מחמת אבי בית רכב — ה**ד'** ויאמר שאול אל **הקיני** לכו סורו רדו מתוך עמלקי וגו' ויסר **קיני** מתוך עמלק — ה**ה'** וירא את **הקיני** וישא משלו וגו' כי אם היה לבער **קין** (במדבר כ"ב) — ה**ו'** ובני **קיני** חותן משה עלו מעיר התמרים (שופטים א' א') — ה**ז'** וחבר **הקיני** נפרד **מקין** מבני חובב וגו' (שם ד') — ה**ח'** וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר **הקיני** (שם) --- ה**ט'** תבורך מנשים יעל אשת חבר **הקיני** (שם) — ואחר שהזכרנו הכתובים המלמדים לנו דעה והשכל בחקי' זאת, אומר שלדעתי עם אחד ושמו **קיני** מזרע **קין** או **קין** כפי אשר היו חושבים עליו, היה יושב בארץ כנען או בתחום ארם כנרמז בפ' א' ב' וה' — ובני יתרו הוא חובב חותן משה קבעו דירתם אצל העם הזה היוצא מקין ונקראו על שמו **קיני** (פ' ז') ופעמים ישבו אצל עמלק (פ' ד'), ונקראו ע"ש **קינים** כמו שנקרא אוריה **חתי** וכמו שנקרא לשון העברים שפת כנען וכמו שישראל נקראו אזרח כמו שכתבנו, וישבו במקומות בא"י, יריחו, ומדבר יהודה (פ"ו) וחלק מהמשפחה הזאת נפרד מאחיו וקבע דירתו באילון בצעננים בין גבול מנשה וגד (פ"ז) וחלק מהם נתיישב בגבול יהודה ביעבץ, והם תרעתים שמעתים וגו' (פ"ג) באופן שמארץ מדין מקום מושב יתרו ומשפחתו הנפרד מיריחו ע"י ארץ האמורי שביניהם, בני בניו וזרעו אחריו באיזה זמן ולאיזה סבות שלא נדע מהותם, קבעו דירתם **ביריחו**, ושם אנו מוצאים אותם אחרי מות יהושע (והיות עיר התמרים היא יריחו, אנו לומדים מפסוק וילבישום וינעילום ויאכילום וגו' ויביאום **יריחו עיר התמרים** אצל אחיהם, וכן **בקעת יריחו עיר התמרים עד צער)** וכשישראל כבשו יריחו הלכו משם הקינים וקבעו מושבם בגבול יהודה לדרום אכד, במקום דשן ושמן במדבר יהודה קרוב לגבול עמלק ומזה נולד שנתיישבו והרחיבו דירתם אצל **עמלק** (פ"ו) ואולי באותו זמן חלק אחד מבני יתרו ובראשם **חבר הקיני** נפרד גם הוא ונתיישב בין גבולי מנשה וגד קרוב לאילון בצעננים אצל תחום האמורי והפריזי (פ"ז) ובמקום הנזכר ראשונה (יעבץ) אנו מוצאים אותם בד"ה משפחות חכמים וסופרים (פ"ג) ובמקום הב' אנו מוצאים אותם בימי סיסרא (פ"ז ח' וט') ובגבול יהודה אנו מוצאים אותם עד זמן ירמיה (כ"א) והוא הלך להשקותם יין, נגד מצות אביהם, ולא שמעו לו — והיות **הרכבים** הן הן **הקינים** אנו לומדים מפ"ג. -ואחר שביררנו דעתינו, נזכיר דעת האחרונים, והראשון גיזיניוס חשב כי הקינים באים מזרע חובב חותן משה, ויפה טענו נגדו שא"כ איך נזכר בכלל קניזי וקדמוני — החוקר האשכנזי **יאן** (Jahn) כתב **שהקיני** שבספר בראשית הוא עם לא נודע מקורו — והם נבדלים בהחלט מהקינים הנזכרים בס' הנביאים — **בולין** (Bohlen) מצא עלה בזה להתקומם נגד ספרי התורה באומרו כי אינם מעשה ידיו של מרע"ה, ויפה הקהה את שיניו החכם הישראלי (Munk) שאיך שיהיה הסתירה במקומה עומדת — והחכם **מונק** עצמו סובר שהקינים אינם כלל מזרע יתרו חותן משה, אבל יתרו עצמו היה **קיני**, ע"כ נקראו בקראו בניו קינים, ואומרו ובני קיני חותן משה, כאלו אמר ובני חותן משה הקיני — ובמחילה מכבודו לא מצינו בשום מקום שיתרו היה קיני רק **מדיני** כמ"ש ויאמר משה לחובב בן רעואל **המדיני** חותן משה וגו'- ולדעתי הנכון כמו שכתבתי.