## Em LaMikra, Genesis

###### Em LaMikra, Genesis 23:2:1
[Em LaMikra, Genesis 23:2:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/23:2:1)

**בקרית ארבע.** בס' יהושע ע"פ ושם חברון לפנים קרית ארבע, האדם הגדול בענקים פירש"י ז"ל ב' פירושים ואיני יודע איך יתכן פירושו השני אחר מה שנאמר בפירוש את **קרית ארבע, אבי הענק** היא חברון, שמוכח מזה שארבע הוא שם אביהם, ואינו מספר כללי בין האב והבנים: לספוד לשרה ולבכותה. לא נתבאר כתורה ענין המספד והבכי, ולא יתכן שלא ישאר מזה זכר באומה, ע"כ קרוב לומר שגדר המספד והבכי בדחז"ל הוא שנהוג אצל הקדמונים, וגם זו מהראיות שדברים הבראים מחודשים אחר משה, שרשם יעלה עד זמן האבות.


###### Em LaMikra, Genesis 23:3:1
[Em LaMikra, Genesis 23:3:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/23:3:1)

**מעל פני מתו.** הכוונה כלפי מה שמצאנו ביוסף, ויפול יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו, ויתכן שכן עשה אאע"ה ואחרי כן קם מעל פני מתו, ודבר דבריו אל בני חת.


###### Em LaMikra, Genesis 23:6:1
[Em LaMikra, Genesis 23:6:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/23:6:1)

**נשיא אלהים וגו'.** רבותינו אמרו נשיא אתה עלינו, אלהים אתה עלינו, וכבר רמזנו שתחלת עבודת הגוים היתה לאבות ראשונים שקדשום ועשאום אלוה, והודאת ב"ד כמאה עדים, שהרי רבים מחכמי הגוים וכהניהם הראשונים כן האמינו, ועל כלם נשאר לשם ולתפארת שם Evehemere כי הוא היה הראשון לפרסם הדברים, ומזה קברי הגדולים היו להם למקדש ולמקום עבודה בימים קדמונים בארץ יון De Jurieu, Hist. des dogmes etc. 758. ואולי מטעם זה נעלם קבורתו של משה כמ"ש ולא ידע, כי לכל האותות והמופתים אשר עשה משה לעיניהם הנקל היה לטעות וליחס לו ע"ה איזה אלהות ועבודה וכמדומה לי שראיתי מי שקדמני בטעם זה. וגם רבים מחכמי הנוצרים השתדלו בדורות שלפנינו להוכיח כי רובי אלהי העמים אינם רק אבות העולם שנשאום למעלה למעלה ויחסו להם האלהות, ומחשוביהם נזכיר Bochart, Banier, Bryant et Hullmann Creuzer Relig. de l' antiq. ed. Paris. vol. l. 130. וראה הדברים בארוכה בזמנינו הפריז על המדה לבאר כל עבודות זרות על פי מונח זה והואואפילו Zoega וזוהי טעות שטעה Gibbon Tome l. chap. lV. שכתב שלא התחיל המנהג לעבוד בני אדם שמתו אלא מאלכסנדרוס ואילך, ולא זכר שהמצרים עשו הרבה ממלכיהם אלוהות, וכן אצל היונים רבים מאלוהותיהם לא היו גם כפי הודאתם כי אם מלכי האדמה על האדמה, וגם רומולוס עשאוהו אלוה אחר מיתתו Tit. Liv. Lib. l. cap. 16. ומגדולי הראיות מה שכתב המשורר הקדמון ליונים **איזיור Hesiode v. 134.** על **יפת** Japetus שהוא אחד **מאבות האלהים**, ואם תסתכל כי **יפת** הוא ראש היחס ליונים כי מבני יפת הם תראה בזה הסכמה נפלאה לכל האמור. והגם שאין כל חכמי זמנינו מודים בזה, הדברים קרובים מצד עצמם ואין פה מקום להוכיח אמתותם, והתורה ורבותינו מסייעים אותם, ולא נאריך להביא ראיות מהכתוב, זולת הרמז שבא במלת **מתים** (ויאכלו זבחי מתים) רק בדברי רבותינו מצינו דברים מסכימים, לזה הסכמה גמורה, ומזה אומרם כאן על שם בני חת אלהים אתה עלינו, גם אומרם על יעקב אע"ה שנתיירא שלא יעשוהו אלוה, ואם לא היה מנהגם לעבוד הנבראים וגדולי האומה אחר מיתתם, מה מקום ליראה זאת? — ועוד הורונו להדיא במס' ע"ז כי **סראפיס** Serapis האליל הידוע, איננו רק יוסף **שסר והפיס** כל העולם כלו, ואמרו שם על צורת האשה המניקת הנעבדת בארץ מצרים היא **איזי** Jsis שהיא **חוה** המניקה את בנה, וחיך יטעם בדבריהם ז"ל הסכמה נפלאה לאמונת המצריים מצד אחד, ולחכמת הקבלה מצד אחר, בזאת החכמה מצאנו שם **יוסף** מיוחס למדת היסוד אשר נדמה בכל תאריו והתהלכותיו וצביוניו, ומראיתיו **לסראפי** המצרי כאשר היה לאל ידינו להוכיח בראיות, ועל הבקי למלאות חסרוננו, וכן מצינו בה שם **חוה ומניקה** מיוחס למדת המלכות אשר תאר לה והדר בכל חוקותיה ומשפטיה ל**איזי** המצריים ובפרט בבחינת **מניקה** כי עליה נדברו בתלמוד כפי דעת המקובלים "תנוק יונק משדי אמו" והוא מט"ט הנער היונק, והסתכל שאמר הכתוב, ויקרא את שמה חוה כי היא היתה אם כל חי, והלא אין חוה רק אם המין האנושי לבדו, הרי שהעיר כמעט על רמיזתה בעליונים, ועל החוה העליונה (מלכות) כי היא באמת **אם כל חי**, והיא **ארץ החיים** — ועל אלהות האבות שזכרנו לא נעתיר דברים על אחרים זולתי אברהם, ועליו ג"כ לא נעיר רק על דמיון יקר לא נפל ודאי במקרה, והוא שמצינו בארץ הודו, הגדול שבשלשת אלהיהם, נקרא **בְרַם** Brahm ולא זו בלבד אלא כמו שנשתנה שמו של אברם ונקרא **אברהם**, כן באמונות ההודיים מ**בְרַם** Brahm נעשה **בְרַמַה** Brahma בתוספת ה' בסופו, כמו שנתוסף בשמו של א"א — ומה נשגבה הסכמה זו עד להפליא אם נשים לבנו מצד אחד למאמרם ז"ל אלה תולדות השמים והארץ **בהבראם**, א"ת **בהבראם** אלא **באברהם** — וידענו בבירור באמונות ההודיים כי **ברם** Brahm או **ברמה** Brahma הוא **הבורא — ווישנו Wichnou** הוא **השומר, וסיווא** Siva הוא **המכלה** — ועוד תראה נפלאות גדולות מאלה אם תדע שכפי חכמי הקבלה, **אברהם** הוא **החסד** והוא מדת **הרחמים** שבה נברא העולם — ודי בזה הערה למען דעת כי דברי רבותינו חזקים כראי מוזק גם בשיחה קלה שלהם.


###### Em LaMikra, Genesis 23:16:1
[Em LaMikra, Genesis 23:16:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/23:16:1)

**וישקל וגו' ארבע מאות שקל כסף.** ממלת וישקל היה נראה לומר כי לא היו אלה מטבעות, רק חתיכות של כסף הנמסרים במשקל, אלא שכפי זה לא יובן אומרו שקל כסף, ואין שקל שם מטבע רק שם משקל, וגם לא משקל פרטי רק משקל כל דהו, ואם תאמר הרי מצינו שקל שם מטבע בימי משה, ועניינו משקל? תשובתך בצדך כי קרוב הדבר שיקרא המטבע בשם שקל אחר שהורגלו כמה זמן במטבע שמשקלו שוה תמיד כמו שנקראו מטבעות שלנו Livre. Pound רק שבזמן עדיין לא נתחדשו המטבעות יקרא משקל פרטי בשם **שקל** אין הדעת סובלתו, ועוד ששם שקל הוראתו קרובה יותר למטבע ולא למשקל, כי מה טעם לשנות משם **משקל**? — ועוד מליצת **עובר לסוחר** קשה לפרשה אם לא תרמוז על מטבע המתקבל אצל כל הסוחרים תמורת סחורתם ובכל זאת איני מחליט שבזמן א"א כבר נמצאו המטבעות, רק אומר שכאשר פירשו רבותינו וצרת הכסף, "דבר שיש בו צורה" לא אמרו דבר שהשכל והחקירה ירחקוהו כמו שערערו עליהם קצת מהאחרונים.


###### Em LaMikra, Genesis 23:19:1
[Em LaMikra, Genesis 23:19:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/23:19:1)

**אל מערת שדה המכפלה וגו' אשר ע"פ וגו' השדה וגו'.** באו לדעתי כל הסימנים הללו בכפל ובדקדוק עצום כדי שיהיו ביד ישראל לאות ולסימן כשיכנסו להארץ לתור להם מקום מנוחת אבותיהם הראשונים ולחונן עפרם כי להם יכסופו בלי ספק. (ך)


###### Em LaMikra, Genesis 23:20:1
[Em LaMikra, Genesis 23:20:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/23:20:1)

**ויקם השדה.** לדעתי כפל ואמר ויקם השדה וגו' אחר שאמר תחלה ויקם שדה עפרון וגו' לרמוז על שני דרכי הקנייה, האחד על ידי גמר המקח, והשני על ידי החזקה, וזאת היתה קבורת שרה ע"כ הוסיף אח"ז ויקם השדה וגו'. ולמדנו מכאן שכבר מזמן אברהם ע"ה היה ליושבי הארץ אחוזה בקרקע, ולא היו רועים בלבד, כדברי האיטלקי Mazzoldi שהכנענים היו עדיין פראים בזמן שהאיטלקים היו בני תרבות ויישוב, והביא ראיה מאבותינו עליהם השלום, ולא השגיח כי אבותינו היו גרים בארץ רק הכנענים יושבי הארץ היו עובדי אדמה ונאחזים בה בלי ספק. — גם הביא ראיה מהדורון ששלח יעקב אל יוסף ואמר כי מרום עניותם הם שולחים צרי ודבש וכו' וגם בזה לא השגיח, כי גם כסף משנה לקחו בידם ואם לא היו מטבעות, לפחות כבר היה הדבר מוסכם אצלם להשתמש בכל תמורת כל דבר, והתימה שהביא חזוק לדבריו ממה שכתוב ויביאו לו המנחה אשר בידם הביתה וחשב שהיתה בידם ממש, ולו ידע לשון הקדש כתב כזאת --- שאין בידם, רק ברשותם.