## Em LaMikra, Genesis

###### Em LaMikra, Genesis 24:2:1
[Em LaMikra, Genesis 24:2:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:2:1)

**שים נא ידך תחת ירכי.** רבותינו שאמרו שהכוונה על מילתו א"א נתכוונו בדקדוק נפלא לדעות הקדמונים, ראה מה שכתבתי על פ' לא תטע לך אשרה כל עץ, וממנו תבין כי אבר המשגל היה קדוש ומקודש אצל גויי קדם, רק אחר שנמול אברהם הוסבה הכוונה דרך קדש לא דרך חול, למצות בוראנו החקוקה באבר ההוא — וטעם המילה באותו האבר, הוא טעם העבודה אשר עבדוהו תועי רוח בשנים קדמוניות, ר"ל מצד רמיזתו בעליונים להיותו באדם **מקור החיים**, והעד שגם נכבדי הגוים קיימו בו מצות המילה ככהני מצרים, וגם עמים זולתם, לא מתגבורת החום, ורתיחת האקלים כאשר חשבו קלי המוח, כי מצאנו המילה באקלימים ממוזגים, רק מהטעם הפנימי שכתבנו, ראה מה שכתבתי (בפ' מקץ פ' כל אשר יאמר לכם תעשו.)


###### Em LaMikra, Genesis 24:7:1
[Em LaMikra, Genesis 24:7:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:7:1)

**ישלח מלאכו.** ישימו אל לבם מליצה זו האומרים כי מציאות המלאכים ושירותם בארץ גם בשמים חדוש הוא שנתחדש אצלינו, וגם מאמר רבותינו שמות המלאכים עלו עמהם מבבל אין הכוונה כאשר חשבו, כי אמרו ג"כ שמקום המזבח ומדתו עלה עמהם מבבל, הכי גם זה למדו אבותינו מהבבליים? — ואם מציאות המלאכים ושליחותם בארץ נתקבל אצל אבות העולם, יאמרו כל רודפי צדק אם יתכן גם בנוהג שבעולם, שיעברו כמה דורות מבלי שיתייחס להם שם להבדיל במדרגתם ובפעולותם? הא אין לך לומר אלא שהשמות נודעו גם הם, רק התורה שבכתב לא זכרתם כי אין מתכליתה ללמד האמונות רק המעשים -- ואוצר האמונות באמת ובתמים היא תושב"עפ. ועיין מה שאכתוב בע"ה פרשת וישלח על הגידה נא שמך.


###### Em LaMikra, Genesis 24:10:1
[Em LaMikra, Genesis 24:10:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:10:1)

**אל ארם נהרים וגו'.** רש"י ז"ל פירש פדן ארם ע"ש ששני ארם היו, ארם נהרים וארם צובא — וא"כ לדעתו, פדן חרן לארם שהיו כפולים, ולפירושו יקשה קצת, כיצד יאמר בקחתו וגו' מפדן ארם, והלא מי שרוצה לסמן המקום, ירמוז אותו בפרטות ולא דרך כלל, ובאומרו מפדן ארם עדיין לא שמענו איזה ארם היה — ועוד שהרי יצחק אמר לו קום לך פדנה ארם, והיה לו לבאר באיזה ארם ילך: והנכון לדעתי, שפדן עניינו שנים או זוג, שהרי ת"י בשנים עשר צמדים בתרי עשר פדנין, ופדן ארם וארם נהרים הכל ארם אחד הוא, ובקרא פדן ארם ע"ש שני הנהרות שהיו שם, חדקל ופרת, וכן נקרא ארם נהרים לטעם זה עצמו, נהרים ב' נהרות, ועוד כתוב א' אומר ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור, ועוד נאמר בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם, הרי שפדן ארם וארם נהרים מקום אחד הוא — וקרוב ונראה שהשם בלשון ארמי הוא פדן ארם, ותרגומו בלשון הקדש **ארם נהרים** כמו שתרגומו בלשון יווני Mesopotamia שעניינו בין שני נהרות (בתלמוד ירושלמי אחינו **המסו** את לבבינו **פלגון** ית לבנא, פירשו **המסו** מלשון יווני **חצי, פלגא.**)


###### Em LaMikra, Genesis 24:21:1
[Em LaMikra, Genesis 24:21:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:21:1)

**משתאה.** נראה נכון כדעת רש"י לשון שאיה, רק אינו רחוק ג"כ פתרונו של אונקלוס שתרגם לשון שהיה, כי שניהם אחד, כי המתפלא והמשתומם על דבר, מפסיק כל תנועותיו ושוהה לראות איך יפול דבר מרוב זרותו — אמנם אין דעתי נוחה בדברי רש"י ז"ל, שטעם השאיה או השממה בעבור שאינו יודע אם ממשפחת אברהם אם לאו, אבל טעם השתוממותו, כי היה רואה עין בעין כל פרטי בקשתו הולכים ומתאמתים בדקדוק נפלא, והיה משתאה ומשתומם על הדבר כאדם שרואה דברים היוצאים חוץ מהמרוץ הטבעי.


###### Em LaMikra, Genesis 24:27:1
[Em LaMikra, Genesis 24:27:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:27:1)

**ה' אלהי אדוני אברהם.** אמר אלהי אברהם, לא להיותו מכחיש הוא עצמו באלהותו ית', רק להזכיר זכותו של אברהם בדבר הנוגע לו ולמשפחתו, והרי זה מאמר קצר כולל דברי אברהם לאליעזר, ה' אשר התהלכתי לפניו וגו'.


###### Em LaMikra, Genesis 24:31:1
[Em LaMikra, Genesis 24:31:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:31:1)

**בוא ברוך ה'.** היה שם ה' שגור בפי לבן כי ידעהו מקבלת אבותיו ומלמודי אברהם, כי אם היה מקרא שם ה' בפי הנכרים לא יתכן שימנענו מבני משפחתו, או יראה עוד לומר שמדורות הראשוני' נשאר אצלם זכר צדיקו של עולם, לברכה, לכבוד, ולתפארת — וכן בענין בלעם, כאשר אפרש במקומו, ועיין למטה ע"פ מה' יצא הדבר.


###### Em LaMikra, Genesis 24:44:1
[Em LaMikra, Genesis 24:44:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:44:1)

**הוא האשה אשר הוכיח.** פעמים שתמצא בתורה כתוב **הוא** ב**ו'** וקרי ב**יו"ד**, וראוי להעירך כי בלשון **איטרוסבו** (דהיינו לשון **טוסקאנא** הקדמון קודם הרומיים) פעמים שכתבו U o V דהיינו **וא"ו** במקום l (היינו **יו"ד**) וכן קרה בלשון **הלאטין** (שחשבו קצת שנולד מהאיטרוסכו) בפרט **בתורות הי"ב לוחות** — ובחקי עובדי האלוה **באכוס** (אליל היין) כמו Adducitor במקום Addicitor — וגם, Cererus Venerus במקום Cereris, Veneris — עיין בספר הנקרא Lettere di etrusca erudizione — 162. — ובזה יתבאר מ"ש בד"ה **תעו** מלך חמת, במקום **תעי** (דשמואל ב' ח') — וכן **מיצקת** (מלכים ב' ד') וקרי **מוצקת.**


###### Em LaMikra, Genesis 24:49:1
[Em LaMikra, Genesis 24:49:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:49:1)

**על ימין או על שמאל.** רבותינו אמרו על ימין מבנות ישמעאל, על שמאל מבנות לוט, ואפילו שלא מצינו שיקרא **הצפון, שמאל** כמו שנקרא **הדרום, ימין,** בכל זאת בבחינת מצבו של אברהם, הטיבו אשר דברו — ועוד נכתוב בע"ה ע"ש ימין מיוחס לדרום, ונקרא ג"כ **ים** באיזה כתובים כמו ממזרח וממערב, מצפון ומים ומי יודע אם לא **מים** נעשה **ימין**, כלומר החלק המקביל לפאת ים? — ושמאל אם לא מצאנוהו בתורה להורות על צפון, כבר מצאנוהו בחכמת הקבלה, כי שם הצפון והשמאל אחדים, ובזה ימלא חסרון תורה שבכתב שלא מצאנו בה רק **קדם** (מזרח) **ואחור** (מערב) **וימין** (דרום) רק שמאל לא מצאנו, וכל ימי תמהתי על דמיון אחר נפלא לא ראיתיו במי שקדמני, והוא כי מדת הגבורה או הצפון, הוא אצל המקובלים **סמאל** — ומה בינו לבין **שמאל** שבמקרא? — והראיה העצומה שהדמיון הזה הוא אמתי מלידה ומבטן, כי לא הרגישו בו חכמי הקבלה, ולו ידעו מזה היה המתעקש, יכול לומר שבכוונה בחרו להם שם זה, רק הם לא ידעוהו ולא הודיעוהו, גם לא ידעו בבירור הוראת סמאל ב**ס'**, והאמת בלבד מכריז עליהם בראש הומיות, ואולי גם כן יחס גדול בין **סמאל** ל**סמל** שלא נתבאר מקורו, ואם חסר **א** בסופו מצינו כיוצא בו **עזאזל** שהוא שם מלאך רע אצל הקדמונים גם לדעת החכם **לוצאטו** שחזר להאמין בזה בכל כחו. (עיין משתדל). (נ)


###### Em LaMikra, Genesis 24:50:1
[Em LaMikra, Genesis 24:50:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:50:1)

**מה' יצא הדבר.** עיין מ"ש על פסוק בוא ברוך ה', ומ"ש ע"פ כאשר ידבר ה' אלי אצל בלעם, ועתה אעירך על דבר אמת, והוא כי שלשה פעמים מצינו שם ה' נזכר בפי הנכרים. הא' הוא מה שנאמר כאן מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב, ועוד להלן אצל לבן, השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע, ובבלעם הוא אומר לא אוכל לעבור את פי ה' לעשות טובה או רעה מלבי, הרי שהכח והממשלה העליונה הנשגבה על כל הכחות האנושיות, הטבעיות, והאלהיות, תתיחס אל השם הזה הנכבד, ואני אומר כי זה קרה להם כי היה אצלם אלהי ישראל בבחינת אלהי האלהים ואדוני האדונים, ואם היו עובדים ג"כ זולתו, היו מאמינים בו להיותו גבוה מעל גבוה, ואם נכנסת בידיעת אמונות בני קדם, תראה שבכלם יש אדון ושליט מושל על כל הכחות, והאלהים הנעבדים יקראום בשמות שונים, איש כלשונו, ומה נכבד אומרם ז"ל ע"פ כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים, **דקרו ליה אלהא דאלהי**, והרי זה מאמר רב האיכות, יעיד בגדלו על עומק חכמתם ותקף ידיעותם באמונות הגוים כפי אשר נתברר לאחרוני החוקרים. ואחריהם נמשך רבינו המיימוני ז"ל בה' ע"ז פ"א שם דבר גדול דבר בז"הל וכך היו אומרים עובדיה היודעים מקורה לא שהם אומרים שאין שם אלוה כי אם ככב זה הוא שירמיהו אומר מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך.... כלומר הכל יודעים שאתה הוא לבדך ע"כ ולשון זה של הרמים יוכיח כי לדעתו גם אחר שהשחיתו ההמון ונשכח מלכותם הבורא ב"ה עדיין היתה ידיעתו עצורה בחק יחידי סגלה וזו דעת נכונה וקיימת מסכמת עם כל מה שידענו מהקדמונים, ויעיד לשון הכתוב כפי פירוש רמב"ם בכל **חכמי הגוים** וגו', וראיתי בס' הזהר דברים יקרים מסכימים והולכים לתומם עם כל האמור וז"ל (ח"ב דצ"ו ) כי בכל חכמי הגוים וגו' מהו מלה דאתפשט בינייהו בחכמתא דילהון? מאין כמוך וכלהו אודאן על דא כד חמאן בחכמתא דלהון עובדך וגבורתך אתפשט מלא דא בינייהו ואמרי מאין כמוך, בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך אמר ואתפשט בינייהו — ועיין רד"ק על ירמיה (סימן י') גם הוא כאחד מהם, ובאמת שקשה לומר שיהיה פשטו של כתוב זולת הפירוש הנזכר, וא"כ מה שגבו מחשבות נביאינו ! מה עמקו ידיעותם באמונות הגוים עד לחקור בשפוני טמוני טעיותיהם ולהוציא לאור האמת הגנוז בחק חשך ענן וערפל העבודות המטונפות, והשבושים המתועבים הנראים לעין.


###### Em LaMikra, Genesis 24:55:1
[Em LaMikra, Genesis 24:55:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:55:1)

**ימים או עשור.** עיין מה שכתבתי ע"פ כחם היום — ואני אומר שנקראת השנה **ימים** כי היא הקף שלם כאלו אמר ימים שלמים, ומטעם זה אמרו רבותינו שכל ויהי **היום** הוא **יומא** דר"ה כי הוא היום השלם, וכללות השנה כלה, כמו שנקרא יום ראשון של חדש — **חדש** — ויום אחרון לשבוע — **שבת** — בשם כל השבוע, כי לדעתי בשם **שבת** כלול ענין השביתה, גם **השביעיות**, מלשון ארמי **שב שב-ת-** ובאה א"כ רמוזה בשם שבת האמונה הרצויה, כי יום השביתה הוא יום השביעי לא זולתו, ואל תתמה שיבוא בשם שבת הוראה שלא נזכרה בפירוש בכתוב, כי עוד תשמע בזה ראיות גדולות בשמות בני יעקב ומשם תבין כי בשמות התורה חוץ מהכוונה המפורסמת יש עוד כוונה שלא נזכרה או לא באה כ"א ברמז, ואמרו קצת מחכמינו האחרונים כי לעד על קדושת שבת הוא מה שנקרא כן בפי כל העולם, והדבר אמת, רק לא הרגישו כי לא נקרא בפי האומות שבת רק מהנוצרים ואילך שהודיעו שמו בפי הגוים וא"כ אין משם ראיה, ולדעתי דבריהם בוקעים והולכים מהלאה לגבול כוונתם כי בלשון רומי הקדמון יאמרו Septem ובלשון יווני Epta על השביעי, ושניהם קרובים לשם שבת, ובדברי חכמינו מצאתי ראיה כי משבוש הלשון בפי ההמון יבליעו ה**ע'** מהתיבה שהרי אמרו שאחד משמות השבועה ומכנוייה, היא **שבותה** והיא כמו **שבועתא.** וקרוב אצלי כי משבוש כיוצא בו אבל קדמון הרבה נקרא הבעל **בֵל** כמו כרע בל כורס נבו, כי בעל ובל שניהם אחד בלי ספק, ועל יסוד זה נשען. Oppert Etudes assyriennes 95. שכתב על שם **בית ארבאל** Quelqu' un ne cite que quatre lumieres qui president aux qua — tre regions du Soleil, c' est a dire ces quatre HAM MAM qu' est consacre ARBELES — la maison de qua — tre dieux ולדעתו (הקרוב נראה) יהיה ארבאל חסר **ע'** ואפשר שרז"ל מדעתם עיר שמה על שם ארבע, פירושו קרית ארבע ע"ש ארבע זוגות אף על פי שאין נראה כן מס' יהושע כמו שכתבנו, ועל קדושת יום השביעי אצל גויי קדם, יונים, וסינים כנראה מספר Chou King הקדוש לסינים, עוד תשמע ממני דברים בפ' יתרו בע"ה.


###### Em LaMikra, Genesis 24:55:2
[Em LaMikra, Genesis 24:55:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:55:2)

[השמטה: **ימים או עשור.** עיין מ"ש על שם **שבת**, ודומה לו בלשון יוני EPTA ובאמת שהוא חסר S או **ש**, אך מצאתי דבר נפלא יתן עדיו כי אמת יהגה חכנו, כי האפיטאגורים היו אומרים ששם **איפטא** Epta מוצאו **מסיפטא** Septa לשון נכבד וקדוש, ואולי בזה יתבאר אומרם בגמרא ירוש' להוכיח למין שבן **ז'** חי ובין **ח'** מת, מדידכון וכו' **איפטא סיפנטא** וכו'. — ועיין עוד מה שהעירותי על הבלעת ה**ע'** גם בשם **בעל** שחזר **בֵל** ואולי יש מזה רמז בפסוק ופקדתי על בל בבבל והוצאתי **את בלעו** הסמיך **בלעו**, ל**בל** כנהוג להרכיב ולגזור הקללה או הברכה על השם ונבלעה ה**ע'** גם בשם **זרובבל** שהיא כמו **זרוע-בבל.** עיין Tes. d' antich. vol. l. 115.]


###### Em LaMikra, Genesis 24:60:1
[Em LaMikra, Genesis 24:60:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:60:1)

**ויירש זרעך את שער שונאיו.** זה לאות כי הבטחות ה' לא"א היו נודעים להם, שאם לא כן לא יברכו הבתולה הנשאת לאיש בברכות כאלה.


###### Em LaMikra, Genesis 24:63:1
[Em LaMikra, Genesis 24:63:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/24:63:1)

**ויצא יצחק לשוח בשדה.** כנראה שדעת חז"ל שדרשו אין שיחה אלא תפלה קדמונית היא באומתינו, שכן מצינו השומרונים שהוציאו חיוב תפלת הבקר **(צלי צפר)** מוישכם אברהם בבקר, (ולמצלאה בבראי) מויצא יצחק לשוח בשדה וגו' — ועוד אומר אני שכן המקרא מוכיח מב' טעמים — הא' שאם פירושו ההליכה והטיול מה לו להוציאו בלשון שיחה שאינו נהוג — והב' שאם שיחה לשון טיול מה בא ללמדנו ואיזה תכלית נכבד ביציאתו זאת עד שיודיענה? — ובפרשם **שיחה** מל' תפלה לא זזו מחקי לשוננו גם מלשונות אחרים שכלם ייחדו הדבור וההליכה בשם אחד, וירמזו על התפלה בשם דבור כי הדבור העולה על כלם הוא הדבור אל האלהים, וכן בלשונותינו Orare עניינו **התפלה והדבור** וכן pregare והדומים לו בלשונות צרפת ואנגליז מוצאם. precare