## Em LaMikra, Genesis

###### Em LaMikra, Genesis 49:3:1
[Em LaMikra, Genesis 49:3:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:3:1)

**ראובן.** ראיתי בברכות שברך יעקב לבניו שדורש תמיד שמם לענין ברכה או שבח, הרי בראובן הוא אומר בכרי אתה כחי וראשית אוני, כלומר בצדק קורא לך **ראו-בן** כי אתה הבן האמתי ולפניך לא היה לי — וכן ביהודה, **יהודה** אתה **יודוך** אחיך — ובזבולן, **זבולן** לחוף ימים **ישכון** כמו שאמרה אמו **יזבלני** אישי, יעשה לי **משכן ומדור** אצלו — וכן **ביששכר** עשאו כמו **יושכר** יטול ויקבל שכר וז"א וירא מנחה וגו' — וכן **דן ידין** — וכן **גד גדוד** וגו'. — וכן **אשר** לשון **אושר,** שמנה לחמו וגו' ויותר מפורש בדברי משה, **ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו,** שכלם יאשרוהו ויברכוהו כי הוא הברוך יותר מכל הבנים — וכן **בנפתלי, נותן אמרי שפר,** ענין **פילול** ודברי משפט וצדק, והם אמרי שפר.


###### Em LaMikra, Genesis 49:4:1
[Em LaMikra, Genesis 49:4:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:4:1)

**אל תותר.** אל יהי לך יתרון במספר אנשי שבטך, רק יהיו מועטים, וכן אמר משה **ויהי מתיו מספר,** וכנגד כי עלית משכבי אביך אמר משה דרך תפלה יחי ראובן ואל ימות.


###### Em LaMikra, Genesis 49:6:1
[Em LaMikra, Genesis 49:6:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:6:1)

**כבדי.** כנוי **לנפש**, ואחר שמצאנו כבדי בפי אבותינו, ידענו כי לדעתם הנפש איננה הגוף, רק **נכבדת** מהגוף והיא **כבוד** הגוף ורוחניותו כמו שה"ית נקרא **כבוד** כי הוא **כבוד העולם** ורוחניותו.


###### Em LaMikra, Genesis 49:8:1
[Em LaMikra, Genesis 49:8:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:8:1)

**ידך בערף אויבך.** ומשה אמר ידיו רב לו.


###### Em LaMikra, Genesis 49:10:1
[Em LaMikra, Genesis 49:10:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:10:1)

**לא יסור שבט מיהודה.** הפירוש הנכון כדעת קדמונינו שהוא על מלך המשיח, ושיעור הכתוב לא יסור, לא יפסק שבט מלכות מיהודה (אם בכח אם בפעל) כי לו לבדו יאתה המלוכה עד כי יבא **שילה** כמו **שלו,** כלומר האיש שלו השבט והמחוקק שזכר, בתכלית המעלה והחשיבות, ולו ישמעו ויכנעו העמים כלם, כניעה רוחנית לא גשמית, וזוהי ברכתו של אברהם כמו שכתבנו פעמים, וכן בירך יצחק את יעקב יעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים, וכן הנביא מבטיח את ישראל והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך, וכל אלה היעודים, כי ישראל **כהני ה' יקראו משרתי אלהינו**, וז"א ולו יקהת עמים ואין צריך לומר שכשיבא שילה לא יפסק השבט וכו' שהרי כל עצמה של הבטחה זו לא באה אלא לבשר שלא יעצור כח שום מעיק או מונע צר או משטין לבטל המלכות מיהודה על כן כשיבא **שֵלוֹ** המלכות באמת, יודו בזה כל מלכי האדמה וכל גויי הארץ כמ"ש אליו גוים ידרושו, ואין צ"ל שלא יתבטל המלכות מיהודה כי לא נשאר מונע — **ושילה** בא בתוספת היו"ד ובתמורת ה**ו'** ב**ה'** כמו **עירה, סותה,** וכן **ניר** במקום **נר, ובין** במקום **בן,** — ואחר שגיליתי לך את לבי, אזכיר בקצרה דעת מי שקדמני, יש מי שפתר שהכוונה על ירבעם, שבזמנו נחלק המלכות וסר שבט מיהודה, וא"כ מה זו הבטחה שיתמיד שבטו של יהודה ימים מזער, ומה ענין ולו יקהת עמים? ודעת השבעים כדעת קדמונינו והמתרגם, עד שיבא מי שהמלכות שלו, והמעתיק הנוצרי Vulgate הבין כמו **שלוח** וזייפו ספרינו ולא הועילו — ודעת Gousset Comment. ling. Hebr. p. 425. שהוא כמו עיף ויגע שתרגומו **משלהי** וזה הבל, כי אין כמוהו בכל המקרא, ואחרים אמרו שהוא כמו **שיליה** כמו **ובשליתה** וגו' ולא זכרו כי אין הזכר מוליד.


###### Em LaMikra, Genesis 49:10:2
[Em LaMikra, Genesis 49:10:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:10:2)

**ומחוקק מבין רגליו.** פי' במשתדל משם אחרים בין רגליו ממש, שכן היה מנהג מלכי קדם לשום בין רגליו מקל הממשלה — ואלו כן היל"ל **תחת רגליו** — והנכון לפרש, **מזרעו** כמו ובשליתה היוצאת **מבין רגליה**, מעין מליצת **יוצאי יריכו.**


###### Em LaMikra, Genesis 49:13:1
[Em LaMikra, Genesis 49:13:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:13:1)

**וירכתו על צידן. צידן** היתה עיר רוכלת מימים קדמונים, והיא הראשונה השולחת ספינותיה על ים למסחר גוים — **וצר** לא נתייסדה רק אחריה, ועל זה לא זכר הנה כ"א **צירן, וצר** נקראת בפי הנביאים **בת צידן.**


###### Em LaMikra, Genesis 49:16:1
[Em LaMikra, Genesis 49:16:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:16:1)

**דן ידין וגו'.** כלומר יהיה חשוב כאחד מגדולי השבטים, וגם לשבטו יהיו **שופטים** לדון אותו שבט כמו שהיה לכל שבט ושבט — או יהיה רצונו, ידין עמו, עם ישראל כלו שיהיו דבריו נשמעים בישראל כאחד מגדולי השבטים.


###### Em LaMikra, Genesis 49:17:1
[Em LaMikra, Genesis 49:17:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:17:1)

**יהי דן נחש.** אין ספק שבדברי יעקב אע"ה בברכותיו, נרמזו כמה פרטים הנוגעים לשבטים בחלוקת הארץ, ואין צורך להרבות בראיות שכל קורא ירגיש בהם מאליו, ומעצמו. וכפי זה קרוב אצלי שרמז בברכתו לדן שימלא בארץ כנען מקום **החוי** כמו שהיה באמת, כמו שתראה במפת הארץ **לרופור**, (Dufour) **וחוי** נגזר **מחויא, נחש** בלשון ארמי, ואף אם לא היתה הוראת שם **חוי** מתחלה כמו ששיערנו יכול היה יעקב להסב אותה לענין זה ולהסמיך עליה ברכתו הנאותה למצב השבט הזה בארץ ישראל על התחום סמוך לספר, וכמו שהיה נוסע באחרונה ומאסף לכל המחנות במסעות המדבר, כן נפלה לו בגורל הארץ הסמוכה לספר והיה, א"כ נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח כלומר מגין בכחו לכל הבא דרך ארץ ישראל לנגוע בנחלת ה', ונעשה הוא **החוי** הישראלי מלשון נחש, ושיהיה חוי מלשון נחש הודו בזה רבותינו, עיין פ' וישלח- וחז"ל אמרו שהיה נחש מצוייר על דגלו, אך ראיתי **לקירקיר** Kirkero שכתב משם חז"ל שלא רצה שבט דן בצורה זו על דגלו, ונתנה תחתיה צורת הנשר, ואיני יודע היכן למד זה בספרי חז"ל שכתב lta putaverunt doctores et merito.


###### Em LaMikra, Genesis 49:17:2
[Em LaMikra, Genesis 49:17:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:17:2)

**שפיפן.** אולי נקרא הנחש שפיפן ע"ש מה שנאמר בנחש הקדמוני, הוא **ישופך** ראש ואתה **תשופני** עקב, הרי שתי **שפיפות** אמורים, וכן **שפיפן** יורה **כפל השפייה**, או כלך לדרך זו שנאמר לנחש בלשון זה הוא ישופך וגו' ואתה תשופנו וגו' בהשקפה לא' משמותיו, **שפיפן**, אע"פ שלא נזכר בכתוב, שכן דרך הקללות אצל הנביאים להסמך על שם המקולל או המקלל לשון נופל על לשון, כמו **ערער תתערער, מדמי תדומי** וכן **כשד משדי יבא**, אף כאן שפיפן, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב.


###### Em LaMikra, Genesis 49:18:1
[Em LaMikra, Genesis 49:18:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:18:1)

**לישועתך קויתי ה'.** אפשר שלא הרגיש כפעם בפעם ברוח אלהים המפעמת בקרבו, והתפלל שתשוב אליו — או יתכן כנגד מה שאמר לפניו הנושך עקבי סוס, הוסיף לישועתך, כלומר ובכל זאת כי רב כחו אין הישועה האמתית כ"א ממנו ית', וכן הוא אומר סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה, אף כאן אומר על שמו של דן לא בכחי ועוצם ידי כ"א לישועתך קויתי א', וכן הוא אומר אלה ברכב ואלה בסוסים וגו'.


###### Em LaMikra, Genesis 49:19:1
[Em LaMikra, Genesis 49:19:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:19:1)

**גד גדוד יגודנו והוא יגוד.** עיין מ"ש על **בגר**, ואני רואה שבא בפ' זה שרש **גד** כמעט בכל הוראותיו, **גד** לשון **מזל** והוא שם בנו של יעקב — **גדוד, מחנה** וחברת עם. **יגודנו**, כלומר לחנות עליו ולהקיפו מכל צד, כמו אם **תחנה** עלי **מחנה** — והוא יגוד עקב, ינשוך וישרוט בעקב, כמו לא תתגודדו, ושיעור הכתוב שסוף דבר יהיה גד הנוצח על כל אויביו מסביב, ובא עקב לרמוז על הסוף, כי כן יאות.


###### Em LaMikra, Genesis 49:22:1
[Em LaMikra, Genesis 49:22:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:22:1)

**בן פרת. בן, נטע,** כי הוא בן השרש. ואמת הוא כי גם הענפים נק' בנים רק בבחינת גוף האלן, אבל בפ' שלפנינו הבן הוא גוף האלן, והענפים הבנות, וכלומר יהיה כעץ שתול על מים, וענפיו יהיו עולים מעלה מעלה עלי שור.


###### Em LaMikra, Genesis 49:23:1
[Em LaMikra, Genesis 49:23:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:23:1)

**ורבו.** לשון רובה קשת, על כן אמר בעלי חצים, ועל כן הוסיף, ותשב באיתן קשתו דמה מריבתו עם אחיו למלחמת בעלי קשתות.


###### Em LaMikra, Genesis 49:24:1
[Em LaMikra, Genesis 49:24:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:24:1)

**ויפזו.** אחר שאמר ותשב באיתן קשתו, כלומר שעמדה מתוחה במקומה מבלי פנות ימין ושמאל (הפך נהפכו כקשת רמיה) אמר **ויפזו** זרועי ידיו, שבידיו התחיל זורק חציו, **ויפזו** כמו **ויפצו** לשון זריקה **ונפיצה.**


###### Em LaMikra, Genesis 49:24:2
[Em LaMikra, Genesis 49:24:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:24:2)

**רעה אבן ישראל.** סמוך על סמוך כאלו כתוב, רעה ישראל ואבן ישראל.


###### Em LaMikra, Genesis 49:25:1
[Em LaMikra, Genesis 49:25:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:25:1)

**ואת שדי ויברכך.** ובמשה הוא אומר מברכת ה' ארצו — ביעקב הוא אומר ברכת שמים מעל ברכת תהום רובצת תחת ובמשה, ממגד שמים מעל ומתהום רבצת תחת — ביעקב ברכת שדים ורחם כנה השמש בלשון שדים והלבנה בלשון רחם כי זה משל נהוג בפי הקדמונים, וכן במשה הוא אומר וממגד תבואת שמש (כנגד שדים) וממגד גרש ירחים (כנגד רחם) — ביעקב, ברכות אביך גברו על ברכות **הורי** עד תאות גבעות עולם, ובמשה, ומראש **הררי** קדם וממגד גבעת עולם, אמר הררי קדם תחת הורי, כי השרש והענין אחד הוא, ואולי נתכוון גם הוא לאבות, **וזו** ראיה לדברי רבותינו שעשו הורים והרים אחדים, וראשוני הנוצרים שיולדו על ברכי רבותינו ז"ל נהגו לכנות הגדולים והקצינים בשם **חדים**, Apocalypsc Vl. 14. Esplicat. de l' apocal. par Masset vol. l. p. 177. — ביעקב, תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו, ובמשה, תבואתה לראש וגו', ולקדקוד נזיר אחיו, והדמיונות האלה לראיה כי בזמן משה היתה ברכת יעקב ידועה ושגורה בפי בניו אחריו, שכן דרך האחרונים להשתמש במליצות הראשונים השגורים בפי כל, וכיוצא בזה מצינו בדברי הנביאים.


###### Em LaMikra, Genesis 49:27:1
[Em LaMikra, Genesis 49:27:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:27:1)

**בבקר יאכל עד ולערב וגו'.** כלומר תחלה וסוף בתחילת מציאותו וגם בסופה, ומקרא זה הביא לסייעתו חכם איטלקי אחד Ant. Lazz. Moro להוכיח כי הימים דמעשה בראשית אינם כימים שלנו, רק ארוכים מהם ועיין מ"ש בפ' בראשית ומ"ש בתוספותו בסוף הספר ועיין Riv. Contemp. Vol. XXX. fasc. Cll. Clll. ClV. CV. והביא עוד ראיה יפה ונעימה כי לא נאמר ביום שביעי ויהי ערב ויהי בקר, לפי שעדין היום ההוא הולך ומשמש, כי מאותה שעה שבת האל מכל מלאכתו ואצלו ית' עדין הוא **יום שבת** (וכבר הלכנו הלוך וקרוב למה שכנו רבותינו עולם הבא ועולם האלהי, **עולם שכלו שבת,** ועיין הדברים בארוכה בספרי **טעם לשר** על דברת **נשמה יתרה**, ופירוש האיטלקי מסייעני) אפילו שעברו כמה דורות וממנו תקיש לששת ימי הבריאה שהיו ימים ארוכים, וכמה דורות עברו מערב עד בקר כמו שכבר עברו היום כמה דורות ועדיין **יום שבת** אצל הקב"ה, גם הביאו אחרים Ricercbe sulla Geolog. Revereto 1821. p. 63. ראיה מקהלת במ"ש דור הולך ודור בא והארץ וגו'.


###### Em LaMikra, Genesis 49:29:1
[Em LaMikra, Genesis 49:29:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:29:1)

**אני נאסף וגו'.** ואח"ך הוא אומר קברו אותי אל אבותי, הא למדת שאין אסיפה קבורה, רק הוא כמו שכתבתי למעלה, (עיין מ"ש פ' וישלח על ויאסף אל עמיו.)


###### Em LaMikra, Genesis 49:31:1
[Em LaMikra, Genesis 49:31:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Genesis/r/49:31:1)

**שמה קברו וגו'.** האריך כל כך כלומר, ומאחר שכל אבותי קבורים שם, ע"כ אני מצוה אתכם קברו אותי גם אני עמהם.