## Em LaMikra, Numbers

###### Em LaMikra, Numbers 13:2:1
[Em LaMikra, Numbers 13:2:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:2:1)

**שלח לך.** ולהלן (פ' דברים) הוא אומר ותקרבו וגו' ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו, אפשר לומר שישראל שאלו בתחלה דרך כלל בשלוח מרגלים, ובא הקב"ה והורה למשה כיצד ישלח ומי ישלח וז"ש שלח לך כי ישראל שאלו מתחלה, על כן לך, ואמר עוד וייטב בעיני הדבר כי משה לא ידע מה שעתיד להיות, וחשב שישובו התרים את הארץ וישבחוה בפני ישראל ובזה יחזק לבם לעלות ולהלחם עליה, ויודע עתידות ידע שיסרחו המרגלים ויוציאו דבה על הארץ על כן אז"ל וייטב בעיני ולא בעיני המקום, ולחנם תמה על זה הרב אברבנאל — ואמר, אשר אני נותן לבני ישראל כלומר הגם שאני נותן אותה לבני ישראל ודי בזה ידיעה כי טובה היא עד מאד בכל זאת שלח לך וגו' ונשלחו איש מכל שבט כדי שיאמנו דבריהם בעיני כל שבט ושבט.


###### Em LaMikra, Numbers 13:3:1
[Em LaMikra, Numbers 13:3:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:3:1)

**כלם אנשים ראשי וגו'.** חז"ל אמרו אין אנשים אלא צדיקים, וחוץ מהטעם המשותף עם מה שאמרו במ"א ישראל נקראו אדם ר"ל שלמות טבע ותכלית האנושיות בישראל ובצדיקים, הנה ראיתי לשונות אחרות ישתמשו בל' אנשים גרידא להורות על המשובח שבמין ובפרט לשונות קדמוניות כאשר יאמר וויכו וז"ל- ונשארו נקראים בשם אנשים **(ווירי)** אצל הרומיים שהוראתו אצלם כהוראת אירוי (גבורי חיל) אצל היונים, ובשם זה נקראו הבעל המזדווג כפי דיני התורה (איש ואשה) והשרים, והכהנים והשופטים (עיין ס' ד') ובמה שהעירונו על הקרא איש המזדווג כפי דיני התורה יובן היטב אצלי אומרו תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי, רוצה לומר שיהיה זווגנו לעתיד לא דרך עראי וכדבר שיש לו הפסק אלא זווג מתמיד וקיים לנצח בתנאים שלא יופרו לעולמים כאיש הכותב כתובה לאשתו, והרי זה מעין אומרו במ"א בימים ההם אכרות וגו' את בני ישראל ברית חדשה לא כברית וגו', ואומרו ג"כ **וארשתיך לי לעולם** וגו' והפך זה בעלי שאינו רומז רק על הזווג החמרי, ונפרד לשנים כאלו יאמר


###### Em LaMikra, Numbers 13:3:2
[Em LaMikra, Numbers 13:3:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:3:2)

**בָא עַל** מענין בעילה — ואחר שכן תימה על רשב"ם שכתב כל נשיא בהם עיקר פשוטו תקח מאותם שבישראל שנשא אותם ללכת נראה שמפרש נשיא מלשון נשיאות לב ואם זה עקר פשוטו — יהיה עקר פשוטו ג"כ כדברי האומר שהעננים הביאו אבני שהם ואבני מלואים כמ"ש והנשיאים הביאו מל' נשיאים ורוח וגשם וכו' — ומפורש כתוב כלם אנשים ראשי בני ישראל המה, ואיזה שם יותר נכון מנשיא לראשי בני ישראל, והראיה שהביא מהטעם שתחת כל, איני יודע מה זו ראיה ומה הפרש אצל הטעם בין אם נאמר שכלם נשיאים או כלם נשא אותם לבם — והטעם שנשלחו הנשיאים כי הם בבקיאותם ובחכמתם בעניני העולם ודרך ארץ יוכלו לחקור אחר כל דבר ודבר על מתכונתו ולבקש להם תחבולות לדעת כל הנצרך להם, ולהמלט מיד אנשי הארץ.


###### Em LaMikra, Numbers 13:4:1
[Em LaMikra, Numbers 13:4:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:4:1)

**שמוע בן זכור.** אלה השמות גם אחרים מעידים כי לשון אבותינו במצרים ובמדבר לשון עברי היתה, ואם לשון עברי היא שפת כנען איככה ישמרו במשך כמה דורות לשונם הראשון ומה יתרונה על לשון מצרי ולפחות יהיה האמת כדברי רבותינו שלא שנו את לשונם, וגם זה פלא.


###### Em LaMikra, Numbers 13:16:1
[Em LaMikra, Numbers 13:16:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:16:1)

**ויקרא משה להושע בן נון.** כתב רשב"ם שנקרא בבית אביו הושע ומשה כשנעשה משרתו קראו יהושע, שכך היה מנהגם כמו ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח, ודניאל נקרא בלטשצר, ואין זו ראיה כי פרעה לא היה מדבר לשון עברי גם היה מאמונה אחרת, וכן נבוכדנצאר, רק העקר ששנוי זה כעין שנוי שמות האבות אברם אברהם שרי שרה וכיוצא — גם נראה קרוב כדברי רבותינו שבאותה שעה נקרא כן דרך תפלה, או שינצל מעצת מרגלים או והוא נכון אצלי יותר שינצל מסכנת הדרך הגדולה לכל מי שבא לרגל את הארץ, שאם לא כן למה המתין עד עכשיו לספר שנוי שמו, ועל פי דברי רבותינו יבוא על נכון שמתחלה נקרא תמיד בשם יהושע על שם העתיד, רק כשבא לספר ענין שלוח המרגלים שעל ידי זה נשתנה שמו, קראו הושע כשבא למנותו אצל אחרים והוסיף ויקרא וגו' כלומר כאן נשתנה שמו ונק' יהושע — והנה רשב"ם עצמו כתב בסמוך שענין כלב שנשתטח על קבורת אבות ונתפלל שינצל מעצת מרגלים נראה פשט ואם כן למה יפלא שמשה יתפלל על יהושע — ועל ענין כלב, נראה בלתי ספק כדברי רבותינו שהרי כתוב ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו, וביהושע מצאנו שנתן לכלב את חברון כדכתיב ואת שדה העיר וכו' נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו — ורשב"ם לא זכר רק הכתובים האלה ולא זכר עוד אחרים המבוארים יותר מזה, ואגב נעיר על כל הפרשה ההיא הנכבדת ויאמר אליו כלב בן יפונה הקניזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר ה' אל משה איש האלהים על אודותי ועל אודותיך בקדש ברנע ואין ספר שהכוונה על הכתוב (במדבר י"ד) אם אתם תבוא אל הארץ וגו' כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון — בן ארבעים שנה בשלוח משה עבד ה' אותי וגו' ואחי אשר עלו עמי המסו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי ה' אלהי (יראה פה הרואה מליצות לקוחות בצורתן ותבניתן מספור התורה כמו שכתוב **אחינו המסו את לבבינו** וגו', ועל כלב עצמו נאמר שם **יען אשר מלא אחדי ה'**, והשואת לשון זה גם אחרים שיבואו בסמוך עדים נאמנים, כי מיום דבר כלב אלה הדברים אל יהושע כבר היתה תורת משה כתובה בשלמות חקיה וספוריה כאשר הם לפנינו היום) וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי ה' אלהי, (הן הן מליצות התורה עצמן ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי ה', וגם פה התולדה היוצאת כעין שלמעלה) ועתה הנה החיה ה' אותי כאשר דבר וגו' ועתה **תנה לי את ההר הזה אשר דבר ה' ביום ההוא**, כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדולות בצורות, אולי ה' אותי והורשתים כאשר דבר ה', (ונעיר פה הערות יקרות, א' השתוות המליצה עם מליצות התורה כנזכר למעלה, והוא אומרו **ערים גדולות ובצורות** מאד וגו' בני ענקים וגו' — ב' אומרו **תנה לי את ההר הזה** אשר דבר ה' ביום ההוא, ואין ספק (כאשר נוכיח עוד) כי על חברון ומגרשיה ידבר, וכן בסי' כ"א היא חברון **בהר יהודה,** ואם כן עין רואה כי לדעת כלב כשאמר הוא ית' ולו אתן את הארץ אשר דרך בה וגו' הכוונה על חברון, ועל כן בא בטענה אצל יהושע **ועתה** (כלומר בכחי זה ובהבטחה זו) תנה לי את ההר הזה, ובאמת, אם אין הדבר כן כל שאלות כלב ותשובתו ומתנתו של יהושע אין להן שחר כי אם לא על חברון בפרט הכוונה מה צורך לשאלה ולמה יגרע כלב מכל ישראל, שלא ליטול נחלה בארץ? ובפירוש הוסיף ואמר ההר הזה **אשר דבר ה'**, הרי שפירש דברי ה' שזכר ולו אתן את הארץ אשר דרך בה **על חברון בפרט**, ועוד ראיה שעל חברון ידבר אומרו **כי ענקים שם** — והיכן מצינו ענקים אם לא בחברון כמ"ש ויבוא עד חברון **ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק**, ומי זה יסתפק עוד בקבלת אבותינו שהלך **כלב לבדו** עד חברון אחר אומרו בכתוב שלפנינו ההר הזה וגו' **כי אתה שמעת ביום ההוא כי** ענקים שם וערים גדולות בצורות וגו', ואם כלם הלכו לחברון ויהושע בכללם מי לא ישתומם ויפלא בקוראו **אתה שמעת ! אתה ראית**, מבעי ליה למימר, כי יהושע בכלל המרגלים היה, רק מוכרח לומר כי יהושע לא הלך כדרך שאר מרגלים שלא הלכו לחברון, וכלב לבדו הוא שהלך, ובחזרתו אצל חביריו **ספר** להם כל מה שראה ונמצא שבמה שנוגע לחברון, יהושע וחבריו **שמעו** רק לא ראו, ועל כן יפה אמר לו כלב ליהושע **אתה שמעת** ואמר עוד והורשתים (לענקים) כאשר דבר ה', והיכן דבר אם לא בפסוק ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, הרי שפירש כלב הבטחה זו על חברון בפרט, ואם מוכרח הדבר מצד שאלתו של כלב גם מעשיו של יהושע יוכיחו שכתוב ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפונה לנחלה על כן היתה חברון וגו' יען אשר מלא אחרי ה' אלהי ישראל, הרי מפורש שהיות לכלב חברון היא יען אשר מלא, ואם כן כשמצינו בתורה ולו אתן את הארץ וגו' יען אשר מלא, על חברון ידבר, שאם על א"י בכלל מאי רבותיה דכלב יותר מכל ישראל? ובס' יהושע סי' ט"ו כתוב ולכלב בן יפונה נתן חלק בתוך בני יהודה **אל פי ה' ליהושע את קרית ארבע וגו' היא חברון**, הרי מפורש שנתינת חברון אל יהושע היתה **על פי ה'**, ואמר ליהושע, ולא למשה כי ליהושע נמסרה מצוה זו לקיימה בעברו את הירדן.


###### Em LaMikra, Numbers 13:16:2
[Em LaMikra, Numbers 13:16:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:16:2)

[השמטה: **ויקרא משה להושע בן נון יהושע.** ואפשר שרצה משה להעיר כי הוא מעותד לגדולה, וכן מצאנו בארץ מצרים שהיו המלכים נקראים בשם אחר כשמתחילים במלכותם Orcurti Catal. rag. Torino. vol. l. p. 37.]


###### Em LaMikra, Numbers 13:18:1
[Em LaMikra, Numbers 13:18:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:18:1)

**ואת העם היושב עליה החזק הוא וגו'.** אז"ל על פסוק זה יש ארץ מגדלת גבורים ויש ארץ מגדלת חלשים — והחכמה האנושית הסכימה על זה מפי משורריה וחכמיה — המשורר האיטאלקי **טאסו** כה יאמר "הארץ הארכה, העליזה, והערבה, תוליד יושביה בדומים לה" — והמליץ **ציצירו** כה יאמר "מדות האדם לא תמשכנה כל כך מטבע המשפחה והזרע כמו שתמשכנה מטבע המקומות ומהמנהגים והרגל החיים — כל זה להפיס דעתם של ישראל כדי שיכינו להם מה שיראה בעיניהם מוכרח וראוי לכבוש את הארץ גם שאין בזה צורך.


###### Em LaMikra, Numbers 13:22:1
[Em LaMikra, Numbers 13:22:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:22:1)

**צען מצרים.** היא עיר גדולה וחשובה במצרים הקדמונית, וידענו ממה שנתפרסם לאחרונים על ידי הכתיבות שמצאו חקוקים על האבן או על הקיר, וממה שספרו קדמוני היונים והמצרים כי הרבה משפחות מלכו במצרים אב ובנו ובן בנו וכו' מספר הסמוך לארבעים והמשפחה (דינאסטייא) האחת ועשרים, מוצאותיה מקדם מעיר צוען, וצוען ידענו בראיות שהיא הנקראת בפי יושבי הארץ **תאניס**, ונתאמת הדבר מהתרגום שתרגם צען מצרים **תאניס דמצרים**, ואין ספק אצלי שאל העיר הזאת עצמה כיוון ישעיה הנביא ע"ה באומרו כי היו בצען שריו, ומלאכיו


###### Em LaMikra, Numbers 13:22:2
[Em LaMikra, Numbers 13:22:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:22:2)

[השמטה:**לפני צען מצרים.** עיין מ"ש במקומו, וראי' להוסיף כי אולי נזכרה כמטרופולין אצל רבותינו לא שתהיה העיר הממלכה באמת, רק להיות המשפחה הראשונה שמלכה על ארץ מצרים מוצאותיה ומכורותיה מעיר Tanes היא צען כמי בית לחם שהיתה מולדתי של דוד שנקראו בניו על שמה — ועוד נעיר על שם **חרס** הוא שם עיר אליופולי כשמה (שמש) וכמו שאמרו רבותינו שמש, ודע כי מצינו שם **חרס** שם משמות מלכי מצרים ורבים הם שנקראו כך כאשר יעידו מצבות מצרים והגליונים הנק' פאפירי. Papires]


###### Em LaMikra, Numbers 13:22:3
[Em LaMikra, Numbers 13:22:3](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:22:3)

**חנס** יגיעו, ואולי על כי מספר השנים יוכל להיות שבזמנו או קרוב לו מלכה על ארץ מצרים המשפחה הנזכרת אשר הורתה ולידתה בעיר צען, ואליה נתכוונו חז"ל באומרם על צען "דמרבו בה מלכי" (או מי יודע אם גם אצל משפחות המולכות אחריה נשארה עיר קדושה ובה היו נמלכים ונמשחים כמו שקרה לעיר ריימס בארץ צרפת) ובאמת שאין אנו צריכים לכל זה כי מלבד המשפחה האחת ועשרים שיצאה מצען למלוך על כל ארץ מצרים העד העיד בנו האיש **מאניטוני** כהן מכהני מצרים בזמן התלמיים שהעשרה המלכים הראשונים שהעלה זכרונם על ספרו היו ילידי תאניס או צוען, ובכן יצדק לומר שנקראו כל המלכים על שמה, ובה נתנו כתר מלכות בראשם להיות העיר ההיא ראשית ממלכתם. — ורש"י ז"ל פירש שהיא היתה מושב המלכים שנאמר כי היו בצוען שריו וגו', ומעולם לא שמענו שמטרופולין של מצרים כך שמה, והנה זכר הנביא להורות על עיר המלכות נוף ומף Menfi ואמון מנא Tebe ואון היא איליופולי, וחוץ מזה ג"כ היה קשה שאין כוונת ישעיה על שרי מצרים רק יבא להגיד איך ישראל מבלי שום באלהים כסלם ובאל עליון מבטחם היו שולחים שריהם ומלאכיהם לצען לעזרה, וכן פירש רש"י עצמו בישעיה שריו של מלך ישראל — אמנם במה שביארנו יבוא על נכון כי טנס או תנס היתה עיר גדולה לאלהים לרוח מזרחי של נילוס בגליל מצרים התחתון, וכמה בנינים נוראים ומפוארים נמצאו בה, ומחרבנה אנו דנים על יישובה כמו שהעידו שני השאמפולליון — ולרוב יושנה וקדמותה זכרה הכתוב אצל חברון הקדמונית גם היא והמלכים שמלכו במצרים בזמן ישעיה הנביא משנת 1101 קודם חשבונם עד 971 היו מיושבי צען או תאניס והיא המשפחה הכ"א שישבה על כסא המלוכה, ובזה יובן מ"ש ישעיה כי היו בצוען וגו' לפי שמלכי מצרים שהיו בזמנו היו מתושבי צוען, ואמר הנביא ששרי ישראל הלכו להתנפל לפני מלך מצרים בצוען עיר מושבו והוסיף ומלאכיו חנס יגיעו, כפל הענין במלות שונות, וחנס היא תניס בשנוי מועט כמו עיר ההרס במקום עיר חרס והיא עיר השמש Elio-poli, וכן מצינו לאומירוס היוני שנראה מדבריו היות צוען או תניס בזמנו עיר ממלכה במצרים שכתב שמינילאוס והילני אשתו הלכו מצרימה לעיר תוניס Odyss. lV. 227. Creuzer ed. Paris. l. 516. ואומירוס כפי עדות כותב תולדותיו (הגם שהם מיוחסים בטעות לאירודוטוס ונמצאים בין ספריו) עמד בשנת 168 אחר כבוש **תרויא** 1270 בקירוב קודם הנוצרי, וממשלת התאנסיים במצרים כפי מה שכתב Champollion החלה 1101 ופסקה Pittoresque Univers 971 — ולסבות שלא ידענו מצאנו ג"כ תיניס Tenes במלכות אלגזאייר וגם תוניס שם כללי לכל המחוז וגם שם עיר הממלכה, וראיתי לחוקר גדול שבזמנינו Guignaut. Relig. de l' antiq. vol. l. 765. שכתב העיר טניס אם נקבל ספור היהודים כבר היתה בנויה כמה שנים קודם משה", ולא הגיד לנו היכן ספרו היהודים, אמנם בכל האמור עד הנה יתבארו דבריו שהרי המתרגם ארמית כתב טניס דמצרים במקום צוען והכתוב מודיע שבנין צוען אינו מאוחר לבנין חברון כ"א ז' שנים וע"פי זה כבר היתה בנויה כמה מאות שנים קודם משה, ומזה למד החוקר הנזכר הגם שלא באו דבריו בפירוש הראוי.


###### Em LaMikra, Numbers 13:22:4
[Em LaMikra, Numbers 13:22:4](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:22:4)

[השמטה: **וחברון שבע שנים נבנתה.** בסוטה פ' אלו נאמרין מאי נבנתה? אילימא נבנתה ממש אפשר אדם בונה בית לבנו קטן (כנען) קודם לבנו גדול? (מצרים) עשו האבות הקדמונים בונים ערים לבניהם (כמ"ש על קין ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך) אלא שהיתה מבונה על אחת משבעה בצען, ואיך שנבין פשט הכתוב הנה בפעל בנה לא יצאו רבותינו מגבול הפשט כי פעמים שיאמר הכתיב בנה ור"ל התקין והמעלה בבנינים, וכגון זה מצאנו בס' מלכים (א' סי' י"ב) ויבן ירבעם את שכם והלא כבר היתה בנויה מזמן יעקב כמ"ש ויבא יעקב שלם עיר שכם, ומה שיעיד כי שכם שם העיר אומרו אח"כ ויטמון אותם יעקב תחת האלה אשר עם שבם (ועיין מה שכתבתי שם) ואין לומר שנקראת אז שכם על שם העתיד כי מלבד שנשיא הארץ באותו זמן היה שכם וקרוב מאד שנקראת על שמו או על שם אחד מאבותיו הנק' שכם כמוהו כמנהג הקדמונים כלם לקרות את הערים על שם מיסדיהם, מלבד זה הרי מצינו (מלכים שם, שם) **ויבן את פנואל** והרי פנואל כבר היתה מימות יעקב והוא הקורא אותה בשם פנואל על שם המאורע כי ראיתי אלהים פנים אל פנים — וכן ראיה לדברינו משומרון שנאמר במלכים שעמרי בנאה ובכל זאת מצאנו שהנביא הזקן שהיה בזמן ירבעם היה מעיר שומרון כמ"ש וימלטו עצמותיו את עצמות הנביא אשר בשומרון, אם כן אותו הבנין שבנה עמרי לא היה בנין מחדש רק תקון. (ועיין רד"ק מלכים א' י"ג)]


###### Em LaMikra, Numbers 13:30:1
[Em LaMikra, Numbers 13:30:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:30:1)

**ויהס כלב את העם אל משה.** הכוונה שהשתיק אותם ברצותו לדבר אל משה ולהשיב גם הוא שולחו דבר, ומה היא התשובה עלה נעלה וירשנו אותה.


###### Em LaMikra, Numbers 13:31:1
[Em LaMikra, Numbers 13:31:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:31:1)

**לא נוכל לעלות וגומר.** זה היה חטא המרגלים באומרם לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו, ועל ה' לא נשענו כאלו בכחם ובעצם ידם יעשו מלחמה, ולא במה שאמרו אפס כי עז וגו' כי גם משה אמר שמע ישראל אתה עובר היום לרשת גוים גדולים ועצומים וגו', ועוד כי כל הדברים מתפרשים כפי הכוונה ואין ספק כי שום א' מיש' לא יסתפק שמא משה, להניא את לב בני ישראל הוא בא.


###### Em LaMikra, Numbers 13:33:1
[Em LaMikra, Numbers 13:33:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/13:33:1)

**וכן היינו בעיניהם.** יפה העיר הרב האברבנאל שלא היה צורך לומר זה שאם בפ"ע היו כחגבים הגם שאין אדם מרגיש במומו כ"ש בפני הכנענים עצמם, רק עקר הפירוש כך הוא, שמא תאמרו כי פחד הכנענים נפלה עלינו והיא הגורמת שנדמו בעינינו גדולים וחזקים כ"כ, על כן אמר וכן היינו בעיניהם ששמענום מבזים ומחרפים אותנו כאלו אנחנו בעיניהם כחגבים.