## Em LaMikra, Numbers

###### Em LaMikra, Numbers 22:2:1
[Em LaMikra, Numbers 22:2:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:2:1)

**וירא בלק וגו' ויגר מאב וגו'.** פעם זכר המלך ופעם העם והכל אחד, ואין צורך לפי' האברבנל-גם לפי שהוא השולח מלאכים אל בלעם, החל ממנו להיות הוא נושא המאמר, ואם תאמר למה בחר בלק בקסמים ולא בחרב ומלחמה — התשובה כי נראה מכל המשך הכתובים כי בלק מאמין היה מאד בכח הקסם, גם היה מתחכם לעזור לרעה בחלוף המקומות כמו שאמר לכה נא אתי אל מקום אחר אולי וגו' ולא יזיד לתת עצות לבלעם הקוסם הגדול רק הבקי גם הוא בקסם כמוהו או פחות ממנו — ואולי מכיר היה בבלעם ומארצו היה כמ"ש וישלח מלאכים אל בלעם וגו' ארץ בני עמו, ובכל זאת גם בקשתו ובחרבו יבטח שיושיעוהו שכן הוא אומר אולי אוכל נכה בו ואגרשנו אלא שהיה רוצה להסתייע בקסמים, וכבלק כן היה עמלק ושאר גויי קדם הצרים את ישראל, וצדקו מאד דברי חז"ל שכן פירשו, ולעינינו עד ממהר מה שקרה בדורות התיכונים moyen age במלחמות נוצרים וישמעאלים גם כאשר יפקדו שרי צבאות לפגוע זה בזה duel כי גם אלה אל הקסמים יפנו ולטלסמאות כידוע — ואם תאמר אם כן למה שלח אחר בלעם ולא קללם הוא בעצמו, הלא לך לדעת כי כפי אמונת הקדמונים כלם כבר היו אנשים מסוגלים מתכונות טבעם, וכח ראותם להזיק אל כל אשר יביטו, והטבעים יונים ורומיים האריכו לספר מזה, ועוד נוסיף במה שיבוא, על כן בחר בלק בבלעם, ועל כן היה תולה הדבר בראייה ונתאמתו בזה כפי הלוך הכתובים דברי ס' הזהר שבלק קוסם היה הוא ג"כ, ושבלעם היה מזיק בהבטתו.


###### Em LaMikra, Numbers 22:4:1
[Em LaMikra, Numbers 22:4:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:4:1)

**את כל סביבותינו כלחוך השור.** אע"פי שאין זו שירה עד שידבר בה ע"ד משל, אולי ע"י כתב שלחו לאמר זה לזקני מדין כמו ויאמר אל משה אני חתנך יתרו או ע"י שליח, ומדרך השליח או הכתב לדבר גבוהה גבוהה במשל ומליצה וביותר בימי קדם ובארץ קדם — ואפשר ג"כ לפרש כי יודעים היו מואב שאין ישראל רשאים להלחם בהם, רק פחדו שמא יתפסו כל סביבותיהם ויאחזו בכל העיירות הסמוכות עד שיעשו קרובים ומצרנים להם, ומדרך האומות בכל זמן להשתדל שלא ירבו ויגדלו שכניהם יותר מדאי כי לא ידעו מה יהיה באחרית הזמן, ואם עתה שלמים הם אתם, אולי עת ופגע יקרה שיגברו עליהם ויירשו גם את ארצם על כן לא נזכר רק **סביבותינו** ועל כן בא משל השור הלוחך את כל סביבותיו בלשונו ורק המקום אשר הוא עומד עליו לא יגע בו.


###### Em LaMikra, Numbers 22:5:1
[Em LaMikra, Numbers 22:5:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:5:1)

**אל בלעם בן בעור.** החכם **דרינבודג** הוכיח כי שם **לוקמאן** Lokmann המפורסם במשליו שוה בהוראתו לשם **בלעם**, עיין Fables de Lokmann le sage. Berlin 1850. — ויש מרבותינו, שאמרו שהוא אליהוא בן ברכאל שבא לקלל את ישראל ובירכם האל, (ילקוט ח"ב דף קנ"ב), וכן דעת **יירונימוס** המעתיק לנוצרים כי נמשך בדברים הרבה אחר דעות רבותינו כי מימיהם שתה על ידי חכם מחכמנו שלמדו מקרא עיין Explications sur la Genese vol. ll. p. 202.


###### Em LaMikra, Numbers 22:5:2
[Em LaMikra, Numbers 22:5:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:5:2)

[השמטה: **אל בלעם בן בעור.** בתלמוד בבלי אמרו משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב, והיה נראה לפרש פ' בלעם מה שנכתב בתורה על שם בלעם אלא שיקשה והלא הוא בכלל ס"ת, על כן פירש ריטב"א דפרשת בלעם היתה ידועה אצלם וכלומר ואין זה הכתוב על שמו בספר תורה, וראיתי בירושלמי דברים יורו שכדבריו כן הוא דאיתא שם סוטה פ"ח **משה כתב ספר תורה וחזר וכתב פרשת בלק ובלעם וכתב ספרו של איוב,** ואם לשון זה מכריע בצד מה לפי' רטב"א כמו שכתבנו וכמו שיפה העיר הרב היפה שם מכל מקום ממה שזכר גם **בלק** היתה הדעת נוטה לפרש שעל פרשת ס"ת נתכוונו שאם לא כן מי הכניס בלק בספרו של בלעם — ואולי יאמר רטב"א שהיו שניהם נזכרים בזה הספר להיות שגם בלק נודע לחרטים ואשף וקוסם, עיין מ"ש בספר פ' וירא בלק — ויש ספרא דבלעם הרשע נזכר בתלמוד ובזהר, ובתלמוד נזכרו ממנו דברים שיסייעו השערתנו שגם מה שנוגע לבלק הובא בספר ההוא שאמרו משמו לדידי חזי לי ספרא דבלעם הרשע וכתיב ביה "בלעם בר תלתין ותלת שנין כד קטל יתיה פנחס לסטאה" וממה שספר מיתתו אולי ספר ג"כ קורות ימי חייו ומה שעבר עליו עם בלק, וכל זה בדרך אפשר.]


###### Em LaMikra, Numbers 22:8:1
[Em LaMikra, Numbers 22:8:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:8:1)

**וישבו שרי מואב עם בלעם.** לא נזכרו זקני מדין, והטעם אצלי כי שליחותו של בלק הם עושים, ועל כן נכללו בשם שרי מואב — ונתחברו זקני מדין עם זקני מואב, כי אולי בקיאים היו בקסמים יותר מהם, וראה שעד כאן לא קראם רק זקני מואב וזקני מדין ופה קראם שרי מואב כי באמת זקני מדין **שרי** מואב היו להיותם עושים שליחותו עם היותם זקני מדין.


###### Em LaMikra, Numbers 22:12:1
[Em LaMikra, Numbers 22:12:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:12:1)

**לא תאור את העם.** הברכות והקללות אינם הבטחות ונחמות או תפלות בלבד כדברי קצת, רק מעשים ודבורים מיוחדים תלווה אליהם כח וכוונת נפש המברך או מקלל ויפעלו כפי גדלה ומעלתה במדרגת הנבראים — ולשואל למה ימנע ה' את בלעם מלקלל ומה תזיק קללתו — נשאל גם אנו למה צוה הכתוב לא תרצח לא תנאף לא תגנוב, ולמה לא יעצור בעד כל אלה שלא יוכלו לבצע מעשיהם, ושלא ימית החרב ולא יגנב ממון אחרים ?


###### Em LaMikra, Numbers 22:13:1
[Em LaMikra, Numbers 22:13:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:13:1)

**ויקם בלעם בבקר וגו' ויחר אף אלהים.** נראה לומר שטעם חרון אפו ית' לפי שלא המתין שאלת שרי בלק, גם לא אמר להם לא עכשיו ולא קודם לכן דברי ה' בשלמות שאמר לו לא תאור את העם כי ברוך הוא ולא הגיד להם רק כי מאן ה' לתתי וגו' וזה ממה שיורה שיש ביכולתו להזיק להם נגד מאמרו ית' כי ברוך הוא ר"ל שלא תועיל קללתו וגם עתה לא ספר להם מה שאמר לו ית' הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה — ואם אחר כן אמר לו לבלק הלא גם אל מלאכיך וגו' הוא חוזר למה שאמר לעבדיו כשבאו שנית קודם שילינו שם אם יתן לי בלק מלא ביתו וגו' ולא היתה כוונתו לומר אלא שאינו יכול לילך אם לא ברשותו ית' וסיום הפסוק אשר ידבר ה' אותו אדבר הוא מאמר בפני עצמו שאומר בלעם לבלק ואינו בכלל הדברים שאמר לעבדיו, וכלומר כבר היית יכול לדון מדברי שאין בידי לזוז מרשותו — וכראותו ית' שהיה מעלים מעבדי בלק שאין ברשותו לדבר דבר כ"א מה שישים אלהים בפיו ושקם משנתו והלך מבלי שיגיד להם כל זה, על כן חרה אפו כי שתים רעות עשה בזה, האחת שלא נכנע לפני עבדי בלק להגיד להם כי לא יוכל לדבר למטוב ועד רע מאליו ומעצמו, והשנית שאולי אם היה מגיד להם כדבר הזה לא היו מפצירים עוד בו שילך כי מה תועיל להם הליכתו ואולי יגיע להם היזק.


###### Em LaMikra, Numbers 22:18:1
[Em LaMikra, Numbers 22:18:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:18:1)

**לעבור את פי ה' אלהי.** מה שהביא הח' שד"ל לראיה מהרומיים להורות שלא היה בלעם עובד ה' אלא שהיה עובדה עתה כדי שיסור ה' מעל יש' אינו ענין למה שלפנינו, כי לא יתכן שבלק ישלח לבלעם לקלל את ישראל ועי"ז יחזור ה' לשנוא לישראל אם לא שהיה יודע בבלעם שהיה מכיר באלהותו ית' ומתפאר בידיעתו, וגם הוא אמר על עצמו נאם שומע וגו' ויודע דעת עליון מחזה שדי יחזה וגו' ולא יתקבל שידבר על פעם זאת בלבד, והנכון כדעת חז"ל שבתחלה היה נביא אמת והיתה אצלו מקובלת אמונת הקדמונים באלהותו ותאריו ית' — גם הרב דון יצחק לחנם פירש כי בלק היה כמלעיג כששאל לבלעם מה דבר ה ובאומרו מנעך ה' מכבוד וזה ללא צורך, כי הנכון כי אלהי האבות וישראל ידוע היה אצל הקדמונים אלא שנשתבשו בתאריו ובמדותיו, ודמה בלק לשוחדו ולפייסו בנחשים וקרבנות כאלילי הגוים, ולהוציא זה מלבו אמר בלעם לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם, וזה לאות כי אלהי ישראל הוא אלהי כל בשר, וגם התורה לא תכחיש זה עם היותה נותנת הסגלה והיתרון לעם ישראל וזו ראיה כי אינה מעשה ידי אדם או ישראלי אוהב אומתו.


###### Em LaMikra, Numbers 22:23:1
[Em LaMikra, Numbers 22:23:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:23:1)

**ותרא האתון וגו'.** כדרך שאמרו רבותינו על הנסים העתידים בוא ואראך דוגמתן בעו"הז כן אנו נאמר על שאר הנסים שגם הם יש כיוצא בהם ע"ד טבע, כי חכמת אלהים אחת היא בשניהם בטבע ובשאחר הטבע ושניהם בחותם אחד נחתמו, ועל תבנית אחד נתקנו הרי הוא אומר שהאתון ראתה ובלעם לא ראה, וכן החוש והנסיון יעידו שיש דברים שהבהמה מרגשת בהם ולא האדם, ופעמים שהבהמה תרגיש קודם האדם, וממנה ילקח אות וראיה למה שעתיד להיות ב"מ, ידענו כי קודם שיחל הרעש בכמו חצי שעה ויותר גם כן, רוב הבהמות מרגישים עת בואו, ונראים כמבוהלים ודחופים והשקט לא יוכלו ואין עדין שום סימן נרגש לבני אדם וכן במקרים הנסיים כשירצה ה' להכין גם שניהם להשגתם הבהמה והאדם, בהמה קודמת כאתונו של בלעם, והנה בזה תבין למה אמר ויפתח ה' את כי האתון ולא אמר ויגל ה' את עיני האתון, כי ראיית המלאך שראתה האתון לא היתה ראייה בעצם כדרך שאנחנו רואים רק הרגש פנימי חזק ונורא מאד מדבר מבהיל לא ידעה מה הוא כדרך שהבהמה מרגשת קצת דברים טרם יצאו לפעל שלם לא בכח חוש חיצוני אלא בהרגש פנימי, וזה שכל הבהמה לא זולת- כי להיות דעתה עדיין כמוס ונבלע בהנפש הכללית תרגיש בדברים הכלליים ובנפש העולם יותר משכל האדם שנתעצם להיות שכל אישיי נבדל מנפש הכללית ועומד בעצמו, על כן לא ירגיש כי אם על דרך אחרת וכדבר מוזר וחיצוני לו.


###### Em LaMikra, Numbers 22:23:2
[Em LaMikra, Numbers 22:23:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:23:2)

[השמטה: **ותרא האתון.** עיין מה שכתבתי במקומו, ועתה אני רואה דברים יקרים לעניינינו בספר Mysteres de la Main par Desbarroles. Paris p. 190. אמרתי להעתיקם.. Si l' homme veut se mettre en rapport parfait avee la nature entiere, il laut qu' il endorme les MENS .C' est sculement par la partie commune a tous les etres qu' il peut se trouver en harmonie avec tous le etres, et l' instinct est l' harmonie de la nature entiere. Aussi les animaux pressentent ils les tempetes, les tremblements de terre, les grands cataelysmes. (On a dit des chiens qu' ils voient les fantomes et cela se peut.) Aussi les voyants sortent ils tous de la classe du peuple, et sont ils tres simples pour la plupart, et parfois idiots. Aussi les somnambules sont ils obbliges de laisser enivrer leur MENS pour lire dans la lumiere astrale. ll y a eu des hommes superieurs qui ont lu dans cette lumiere, mais il leur a fallu, comme Paracelse et Apollonius de Thyane employer des moyens particullers, il leur a fallu engourdir leur MENS en regardant fixement et costamment un seul point en se preoccupant d' une seule idee, en arretant, en un mot l' action de l' intelligence par un effort violent de Ieur volonte
ואולי אל ההכרח הזה **להשתקע בעמקי הטבע החומרי** להשיג ידיעות מוזרות ונעלות מן השכל, הוא שרמזו רבותינו באמרם **שבלעם בועל אתונו היה**, כוונו בזה דרך הפלגה להשקעו בחיים החומריים, ועזיבת השכל ותרדמתו endormir les MENS, או אולי בדקדוק דברו, ואלו לא ידענו מהגנוסטיקים (הכת של נוצרים שעמדו בתחלת הווסד דתם) שעשו כהנה וכהנה לתכלית זה עצמו שרמזנו למעלה, היינו תמהים על דרשת רבותינו אבל אחר שידענו תועבותיהם שכל שומעיהם תצלנה שתי אזניו, לא נפלא עוד אם רבותינו שעמדו בזמנם, וידעו מעשיהם, וחשבו את בלעם לראש ופטרון עליהם, באומרם "לא עמדו פילוסופין לאו"הע כבלעם וכאבנימוס הגדרי" יחסו לבלעם מה שהיו עושים תלמידיו או כיוצא בו.]


###### Em LaMikra, Numbers 22:32:1
[Em LaMikra, Numbers 22:32:1](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:32:1)

**הנה אנכי יצאתי לשטן.** זה אחד מהמקומות המעידים כי בימי מרע"ה כבר נודעה אצל אבותינו מציאות מלאך רע או שטן, ולא שנחליט שהמלאך הנראה לבלעם הוא השטן, רק נאמר שמליצה כזו עד ממהר שהשטן כבר היה ידוע אצלם, והעד **ל'** לשטן כמו והיה ה' **ל**מלך, והייתי **ל**הם **ל**אלהים והמה יהיו לי **ל**עם, הנה מלך ואלהים ועם מצויים הם, וכשירצה לומר שישוב אחד מלך או עם יאמר שהיה **ל**מלך או **ל**עם, כן לא יאמר יצאתי **ל**שטן או לא, שהיה במלאכים שם **שטן** ידוע ונמצא, וכיוצא בזה כתב הראזנמוללר על דברי ישעיה יחיו מתיך נבלתי יקומון, שהגם שהם ע"ד משל ומליצה מ"מ משם ראיה שהיתה אמונת תחית המתים מפורסמת בישראל, והודה לו הח' לוצאטו (משתדל.20) — רק שניהם לא זכרו שהראשון שהעיר על זה הוא הנוצרי **טירטולליאנו** Tertullien דפוס פאריס 211.


###### Em LaMikra, Numbers 22:32:2
[Em LaMikra, Numbers 22:32:2](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:32:2)

[השמטה: **הנה אנכי יצאתי לשטן.** עיין מה שכתבתי שם ועיין כל האמור בפרשה, ובהערותי אלה על שעיר עזאזל, ותראה ברור כי שגו ברואה האומרים כי לא ידעו ישראל ממציאות מלאך רע או שטן עד גלות בבל, וחוץ מראיות אלה וגם אחרות מאליפות מרובבות, מצאתי טענה חזקה נגד האומרים כן, אצל הנוצרי Bergier. Diet. de Theol. vol. lV. p. 56. והוא כי לא היה כדור ההוא לפניו או לאחריו שישמרו ישראל בכל עוז, מלהדמות לגויי הארצית במעשיהם ובאמונותיהם ואיך אם כן נאמין שיזייפו תורתם ואמונתם בעת ובעונה ההיא בדברים העומדים ברומו של עולם? — והנה חוץ מזה ראיתי כי טוב להעיר על טענה נכבדת העולה על רוחי זה לי שנים רבות, ואחר, מצאתיה בספרי זולתי והוא שאם באנו ליחס למקור בבלי אשורי או פרסי כל דבר אשר ידמה אליהם כאשר כזאת שגו קצת חוקרים, נצא הלאה מגבול האמת והצדק הברור גם לדעתם ונבוא ליחס אל מקור זה רבים מהענינים הנמצאים גם **בתורת משה** ובזה כבר יצאנו ממטרת הכוונה ובא המופת והכחיש את עצמו כי יוכיח למעלה מאשר רצו בו, ובזה יאות השבח והתהלה להחוקר RENAN אשר העיר על זה ראשונה, יקשר דבריו הקורא על לוח לבו, ויזכרם בכל מקום אשר ימצא המאמר השגור בפי האחרונים לאמר, דבר זו נובע ממקור פרסי וכו' ובב' מקומות ראיתיו בזה מודה על האמת — הא' בקורות לשונות בני שם. llistoire des lang. semitiques. vol. l. p. 471 שם אזיל ומודה פי אמונת הד' נהרות (אשר בספרי הפרסיים) לה דמיון מפליא עם ספורי התורה La theoric des quatre fleuves presente une etonnante conformite avee la Genese. ובשגם הולך ומסתפק שמא היהודים למדוה מהפרסיים (ונמצא בזה מקעקע ג"כ כל בורת תורת משה גם היא) בכל זאת במקום אחר שלח ידו על המקצוע הרב הזה ושם נכוחות ידבר עמנו כאלו האמת עצמו יהגה בגרוני Qu' on y reflechisse d' ailleurs, la consideration que je com bats (celle tiree de le Demonologie contre l' antiquite du livre de Job) a ce moment amenerait a placer la redaction du livre de Job a l' epoque des Achememdes puisque ce n' est que vers ce temps que les doctrine de Zoroastre exercerent sur les Hebreux une inlfuence bien caracterisee. Or la composition du livre de job devient a un age aussi moderne vraiment inexplicable. Le livre de Job. p. XXXlX. ועוד אני רואה דמאי דמספקא ליה בספרו קירות לשונות בני שם אם ספור ד' נהרות לקוח אם לא ממקור פרסי, מאן ימאן בכל כחו ובכל כוונתו בספרו הכי נכבד De l' origine du langage. p. 229. e segg. בדברים יקרים ומחוורים וראוים להעלותם על ספר במשבצות הערות (בין שורותים יצהירו לפני הקורא) וז"ל שם Le second chapitre de la Genese nous presence une geographic traditionelle qui n' a aucun lien avee la geographie ordinaire des Hebreux et qui offre au contraire des RESSEMBLANCES ETONANTES avee le systeme des Traeiens. (גם זו עדות יקרה יחיש המאמין מלהוציא ממנה למוד נכבד והוא שלא על פי ידיעות העברים ומצבם בפרטות נכתבה תור' משה כאשר היה ראוי אם מעשה ידי אדם היא) ואחר שהאריך בהשערות על ביאור שמות הנהרות ולמי אלה לפנינו יתיחסו, הוסיף Dira-t'on que les traditions hebraiques dont nous venous de parler sont un emprunt fait a celle de l' Avesta? Cela est bien dificile a soutenir n' est (פרסיות). car l' influence des idees avesteennes sensible chez les Juifs qu' a partir de leur sujetion aux princes Achemenides. Avant cetle epoque la religion de Zoroastre n' avait fait aucune apparition importante hors de la Baetriane. Or il est impossible de placer la derniere redaetion des premieres chapitres de la Cenese apres la captivite למדנו מזה כי הגם שהדמיון בין ספור פ' גן עדן, לספורי הפרסיים נכון וברור ושריר וקיים — לא נוכל בשום אופן להוציא הראשון מהשני — ואם כן מי יתן ונדע מי הרשה אותם כשימצאו בזמן מאוחר דבר בספרינו דומה למה שנמצא בספרי הפרסיים, לומר שמשם יצא ראשונה ובא אצלנו.


###### Em LaMikra, Numbers 22:32:3
[Em LaMikra, Numbers 22:32:3](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:32:3)

**וגם** זו מן התוכחות. — כי לא יאומן שנביאי ה' העומדים על המשמר, לבלתי בוא איש זר לשלוח ידו בקדשי שמים, המקנאים תכלית הקנאה לשמור מצות ה' ברה ותמימה כנתינתה מסיני, הצועקים מרה נגד ההולכים אחר הבלי הגוים ויהבלו, יצאו הם בעצמם בראש כלם לחבק חק נכריה וסמל הקנאה המקנא ישאו בחקם בכתף יסבלוהו, ויניחו המסכה צרה בבית ה'! האין זה מנגד לכל חקי השכל והטבע האנושי? ומה יענו החוקרים החפשיים ביום שידובר בם כזאת וכזאת? — דברי רוח, כאשר העתיק אהובינו החכם הגדול שלמה מונק מפאריז Melanges de philosophic Juive et Arabe. p. 464. שכתב שנעתקו הדברים מדת פרס לדתינו על ידי השווי והדמיון Affnite שבין שתי הדתות, ואני אומר אחת מהנה לא נעדרה. — או הדעת והאמונה שהובאה אל הקדש פנימה לה שרש ותחלה בדת ישראל וא"כ איפה חבריך פרס? ואם הוא פרסי, אם כן אין לו שייכות ומבוא בדת ישראל ואיזה דרך יעבור לבוא עדינו? היאמרו שלא יחסר שווי או דמיון בין ב' הדתות באיזה צד אחר, ובא זה ונעשה סרסור להכניס ולהוציא מרשות לרשות? אם כן הוא צא ופרנס לנו כיצד יבואו אל הקדש אמונות שאין להם שרש וענף בדת ישראל, ואם להם שרש מה, וכבר נטעו גם שורשו אצלנו, מי הוא זה יחליט שכאשר גדלו ועשו פרי, לא הארץ גדלה, ולא השמים אשר על ראשם ולא הכח הפנימי והחיצוני המוטבע בהם, אבל כח זר ומוזר ורוח הנושב מארץ צפון? אמנם לא יטעה האומר אם יאמר כי בבחינת **המשל והצורה** אמת נכון הדבר שהנביאים בחרו להם כטוב בעיניהם כפי הדברים החיצונים והפועלים על חושיהם ועל דמיונם, אשר לפרס לפרס, ואשר לבבל לבבל, ובלבד תוך גבול זה בסימניו ובמצריו נוכל להודות בצד מה לדעות האחרונים.


###### Em LaMikra, Numbers 22:32:4
[Em LaMikra, Numbers 22:32:4](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:32:4)

**וכשבאנו** לידי מדה זו לא נפלאת ולא רחוקה ההבנה אל הקורא כי הקבלה ואמונות התורה תורה אחת ומשפט אחד לשניהם, באשר תלכנה אלה, גם היא תלך, מקרה אחד לשניהם, כי מוציאי דבת הקבלה רעה לומר שתולדותיה ומכורותיה באהלי קדר או בפרס או ביון או במצרים, בחוזק היד יכריחם השכל הנאמן, וחרב ההגיון הנוקמת נקמת הקבלה תרדוף תשיג ולא תתנם השב רוחם עד יודו ויאמרו שאם צדקו במשפט זה, צדקו ג"כ האומרים שהתחיה והמלאכים וההשארות מן הגוים עוע"ז באו לנו, כי לא נזכר מהם בתורה דבר ברור (ואם נזכר, בטח אני אומר כי לקבלה שם ושארית בתורה למעלה מהם עשר ידות כי רמיזותיה רבו בכמות ואיכות והיא הנותנת נשמה למצות עליה ורוח למליצות ההולכים בה) וצדקו ג"כ האומרים כי משה ההר הגדול כתלמיד כופף ראשו כאגמון ללמוד וללמד לשמר ולעשות ככל אשר יורו אותו הכהנים החרטומים והאשפים — ומי הביא את אלה לתחלת כפירתם? חסרון האמונה בדת מקובלת בישראל המושכת והולכת על פני הדורות פעם נגלית פעם נסתרת ברצוא ושוב כמראה הבזק, ומהעדר אמונה זו כשראו שנזכרה ראשונה אמונה או מנהג שלא ידעו שחרם ולא דברו עליו כותבי הקדש אשר מלפנים, והתנכר אצלם הסירו ממנו סימני האחוה, ומשכו את ערלתו למען כחש מקורו הישראלי ומה נולד מזה? שלא בלבד קבלת רבותינו נמבזה ונמס אותה החרימו, אבל גם הדברים שמצאו בספרי הנביאים אשר אין להם שרש בתורת משה תלו אותם במנהגי הגוים, וגם אתה כאחד מהם צר לי עליך אחי החכם שלמה מונק שכתבת על הצום ועל נסוך המים שבמצפה Nous trouvons des pratiques religieuses etrangeres au Mosaisme par exemple le JEUNE et les libationes d EAU dans la Grande assemblee de Maspa. Munk. Palestine. p. 415. ואני אומר וכי זו בלבד יש לנו בנביאים שלא נזכרה בתורה או נתבאר ג"כ הפכו? לא זכרה התורה בשום מקום שקיום התנאי או הממכר היה על ידי שליפת המנעל ובכל זאת בכח אמיץ קורא ומכריז הכתוב **וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל,** ואם לא היה הכתוב מעיד שזאת לפנים בישראל ולא מן הגוים למדוהו היה הקורא טועה ואומר כדברי החכם הנז' שגם זה יולד על ברכי המצרים או הכנענים, וממה שנתברר לנו ע"י פסוק זה וכיוצא בו כי יש מנהגים שעם שלא הוזכרו בתורה ממעי ישראל יצאו, שוב אין מקום לייחס מנהגים או דעות אחרות כיוצא באלה אל מעין נרפש ומקור משחת. — וכן לא נזכר בתורה שהאח או האחות הנולדות בגיותה של אשה תהיה מותרת לאחד מאחיה ובכל זאת הוא הדבר הנלמד מבלי ערעור או פקפוק ממעשה דתמר שאמרה לאמנון שידבר אל המלך והוא לא ימנעה ממנו? ותנחומין של הבל היתה מנחמתו אלו אין האמת כדברי רבותינו שהיא מותרת לו (עיין רמב"ם ה' מלכים פ' ח'), וממעשה זה ומדבריה של תמר נוכל ללמוד עוד כי צדקה הקבלה האומרת שגר מותר באחותו.


###### Em LaMikra, Numbers 22:32:5
[Em LaMikra, Numbers 22:32:5](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:32:5)

**ואחר** שבא לידינו שם שטן לא נשלחהו עד אם נעיר עליו דברים ראוים להשמע, והוא כי בכתיבת מצרים הקדמונית יתארוהו בצורת חמור או איזה ב"ח אחר ואצלו יציירו **אבן** להורות על המבטא כי היא נק' **שׂט** בלשונם. Oreurti Catal. rag. Torino. vol. l. p. 34 ושתים יראה הקורא ובלבבו יבין, האחת כי מצאנו פעל **סתת** בלשון רבותינו על תקון האבנים כמו מסתת אבנים, והב' כי **אבן** אצלם א' משמותיו של יצ"הר ואצל המקובלים שם משמות הסט"א הנק' **אבן** נגף וצור מכשול, ופן תאמר בלבבך כי לרמוז על המבטא בלבד נתנו האבן אצל תארי **שׂט** או שטן במצרים לא **לְמַשֵל** ולרמוז בה שום דבר על דברת **שט** — לא כן כי הקשר אמיץ בינותם, שמע נא דברי חכם בקי בחכמת מצרים בכתיבתה ולשונה ll determinativo e ad un tempo fo- (לרמז ומשל) o simbolico (סימן המבטא) netico ומוסיף בה דברים יקרים במאד מאד להבין מתוכם כיצד **הנוטריקון והדרש** המוציא המלה חוץ ממחיצת הפשט תלוי בזרועות עולם המה כותבי הקדש ע"ה ובראשם משה אדוננו שמן הסתם לא זז ממנהג כותבי זמנו, והרי זה מקצוע גדול ואבן שתיה שמה ישבו כסאות למשפט שתיהן כאחת לקיום כשבת אחים גם יחד, הא' החקירה החפשית שבחפשיות הנותנת חלק בראש למצרים בכתיבות הקדש — והחכמה התורנית בכל קצותיה נתיבותיה ודרכיה. מה נעמו אמרי חכם. שמע נא אם צדקתי אם לא E qui appunto a loro ingegno i jerogrammati nel ricercare segni fonetici che oltre all' analogia del (סי' המבטא ר"ל תיבות ואותיות). suono avessero anche una relazione d' idea ובא המשל וביאר הענין Cosi sulle lapidi di Rosetta il nome dei fu scritto eon **יון** Greci HECINN rispondente all' ebraico un segno iniziale che simboleggia la parte settensono espresse (האין זה נוטריקון בצורתו) trionale e le due NN dalla corba che ha il suono di SIGNORE onde nel medesimo tempo che serivevano fonetieamente il nome dei Greei, li indicavano come signori del Nord. Orcurti lbid. p. 35.


###### Em LaMikra, Numbers 22:32:6
[Em LaMikra, Numbers 22:32:6](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:32:6)

**ואם** תסתכל כי רבותינו לא למדו מהמצרים וגם לא הלכו שם ואולי בזמנם כבר פסק המנהג לכתוב כזה, תראה כי אלה **הדרכים והמדות** שדרשו בהם את התורה עדים נאמנים כי לא ממוצא אחר יצאו אם לא ממוצא הקבלה הקדמונית הנולדת ברחם אחד עם התורה שבכתב שנתנה ליוצאי מצרים, ובחון ותראה כי גם **ההקש והג"ש** דין אחד לשניהם עם כל האמור.


###### Em LaMikra, Numbers 22:32:7
[Em LaMikra, Numbers 22:32:7](https://torahapp.org/share/book/Em%20LaMikra/s/Numbers/r/22:32:7)

**והנה** Set **שׂט** המצרים הוא דבר אחד עם טיפון Typhon שלהם, וכבר ראינו (פ' כי שרית עם אלהים וגו') כי הוא אחי אוסיריס כמו שעשו אחיו של יעקב, והראוי להעיר כי מתחלה לא היה Set או שטן אצל המצרים מלאך רע רק היה שר הכליון, וההפסד והמלחמה, כמו שבחכמת הקבלה הוא אחוז במדת **הגבורה** שהוא הדין הקדוש, והיו עובדים אותו כדרך שהיו עובדים לכל אלהיהם וזה נמשך עד המשפחה הי"ט דהיינו אחר יציאתם של ישראל ממצרים, ומה נאוו ע"פי האמור דברי התורה **בשעיר עזאזל** ונמצא מבואר כדעת המקובלים שאין העבודה חלילה לשום שר או מלאך רע, רק למדת הדין המכונה בשם זה רק איננה נפרדת ממנו ית' והוא הוא — כי כמו שבמצרים היה באותה שעה Set או Typhon בכלל אלילי הטוב הנעבדים, כן בקדושת ישראל היה עזאזל שם לבחינת הדין התלויה בו ית' ואינה נפרדת ממנו, ובא שם **עזאזל מעז כה** דומה לשם **גבורה** שנתארה בו מד"הד כפי חכמת הקבלה.]