## Eretz Chemdah, Bereshit

###### Eretz Chemdah, Bereshit 16:1
[Eretz Chemdah, Bereshit 16:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/16:1)

(בראשית א כו) 
**ויאמר** אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וגו' במדרש **נמלך במלאכי השרת** אמרו לו אדם זה מה טיבו אמר להו צדיקים עומדין ממנו הה"ד **כי יודע ה' דרך צדיקים.** כי הודיע ה' דרך הצדיקים למלאכי השרת. ודרך רשעים **תאבד**. אבדה מהם. גילה להם שהצדיקים עומדים ממנו ולא גילה להם שהרשעים עומדין הימנו. יל"פ לזה אמר **נעשה** כי עשיה מורה על השלימות. ובאמת אדם בן יומו אין קרוי אדם שעדיין לא נשלם רק שור בן יומו קרוי שור אלא כשנברא שלא היה בו יצה"ר עד אחר החטא לכן כתיב ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. והטעם שלא גילה שיחטא שאם היה ה' מגלה להמלאכים שהאדם יחטא היה האדם מוכרח לאכול מעץ הדעת ועל זה נאמר נעשה אדם שתיכף יהיה אדם בשלמותו. ועז"א **בצלמנו כדמותנו** על השכל ונפש אלהית. דמות היא שיהיה דומה גם בעשיה כמלאכי מרום שאין חוטאים ובאמת אחר כך כתוב ויברא בצלמו אבל לא בדמותו כי ידע ה' שיחטא **וירדו בדגת הים** כן היה קודם החטא היו כולם נכנעים לממשלת האדם ממשלה טבעית. אבל ה' אמר פרו ורבו ומלאו את הארץ **וכבשוה ורדו בדגת הים** שלא ירדה במו עד שיכבוש אותם לא ממשלה טבעית שלא יצויר רק קודם החטא. וכן יהיה לעתיד אחר התיקון כמ"ש (ישעיה יא) ונער קטן נוהג בם על דרך הפשט תחלה מדבר מבהמות בייתיות לא אמר וכבשוה וכאן מדבר מחיות מדבריות הוצרך ומלאו את הארץ **וכבשוה**:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 16:2
[Eretz Chemdah, Bereshit 16:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/16:2)

**נשאלתי** מדרש פליאה. **בשעה שברא הקב"ה העולם ובקש לברא את האדם נמלך במלאכי השרת אמרו לו אדם זה מה מעשיו. אמר להם כך וכך אמרו לו מה אנוש כי תזכרנו. הושיט אצבעו ביניהם ושרפם. שאל לכת שניה והשיבו גם כן כך ושרפם. שאל לכת שלישית. אמרו לו הראשונים מה הועילו מיד הסכימו דעתו לדעתם וברא את האדם.** אמרתי ע"פ מ"ש (במדרש בראשית פרשה צז) האלהים אשר התהלכו אבותי וכו'. ר' יוחנן וריש לקיש. ר' יוחנן אמר משל לנשיא שהוא מהלך והזקנים מהלכים לפניו. ור"ל אמר משל לרועה שהוא מהלך וצאנו מהלך לפניו. ע"ד דר"י הוא צריך לכבודנו. על דעתו דריש לקיש אנחנו צריכים לכבודו. רצה לומר כי המחקרים אומרים דהעבודה צורך הדיוט. ואם צדקת מה תתן לו. והעבודה רק לצרכנו. וזה משל של ריש לקיש. ודעת חכמינו דהעבודה צורך גבוה ע"ד צור ילדך תשי. וע"ד תנו עוז לאלהים ועל דרך רוכב שמים בעזרך. ובזמן שאדם מצטער שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי כי תפילין של ראש וזרוע של הקב"ה מעידים שבחר בישראל וצריך לעבודתם. שמוסיפים כח בפמליא של מעלה. וזה חותם העבדות שפרשתי במאמר מנין שהקב"ה מניח תפילין (ברכות ו) שכביכול צריך לשלמותנו. ועל ידי שהאדם נלקה בעונותיו. כביכול נטלו תפילין של ראש וזרוע ומבקשים צור ישראל קומה בעזרת ישראל. היינו ישראל יעזרו לך כמ"ש במדרש ארבעה פעמים דוד מקים להקב"ה בספר תהלים כנגד ארבע מלכיות. ולפ"ז העבודה צורך גבוה וזה דעת ר' יוחנן. אולם שניהם יצדקו. כי הצדיקים הגדולים שהקב"ה מתפאר ומתהדר בעבודתם. והנה ה' נצב עליהם נמשלו בנשיא שמהלך וכו'. אבל הצדיקים שאינם גמורים נמשלו לרועה שהוא מהלך וכו'. והנה הצדיקים הגמורים. מחיצתם לפנים ממלאכי השרת ומקבלים מהשם בלא אמצעי. אבל הבלתי גמורים מקבלים ע"י מלאך והמלאך למעלה מהם. וז"ש האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו. יעקב דמה אבותיו במדרגה גדולה כנשיא שהוא מהלך וכו'. ואת עצמו החזיק במדרגה קטנה ואמר האלהים **הרועה** אותי. כרועה שהוא מהלך וכו'. וע"כ אמר **המלאך** הגואל אותי. כי הנהגתו על ידי מלאך ובדרך הטבע יברך את הנערים. ברכה טבעיית מיעקב וברכה בלתי טבעיית מאבותיו. ועל זה אמר ויקרא בהם שמי ושם אבותי. והנה איתא במדרש (בראשית פ"ח) כשברא השם את האדם שאל למה"ש. אמרו לו אדם זה מה טיבו. אמר להם **צדיק יהיה**. ורשע לא אמר הה"ד ודרך רשמים תאבד. הכוונה מי שעושה איזה עסק. הגם שיש צד לשכר וצד להפסד. מ"מ בתחילה כשבוחר בהעסק אינו בוחר רק על צד להרויח שזה התכלית הנרצה אצלו. ולכן בתחלת הבריאה לא גלה דרך רשעים. כי זה אינו הכוונה העיקרית אצלו. בזה ישבתי מה שנאמר בבריאת האדם (בראשית א כ"ו) נעשה אדם. ואחר כך אמר ויברא אלהים את האדם (שם כז) וייצר ה' אלהים את האדם (שם ב ז). אולם בבריאת האדם לא שייך לשון עשיה. כי עשיה מורה על גמר הדבר והאדם לא נגמר בעת הבריאה כי הוא עושה את עצמו. על דרך אלה תולדות נח נח וגו' על דרך תולדותיהן של צדיקים תורה ומעשים טובים. אבל במה שאמר למלאכי השרת נעשה אדם. שלא גילה להם שיהיה לו בחירה אמר נעשה שיהיה עשוי בשלימותו ומוכרח להיות טוב. והנה מה שהאדם גדול יותר ממלאכי השרת הוא בעבור שיש לו בחירה. ולכן נבראו המה בעבורו, אבל לולא זאת מה רבותא באדם. לפ"ז אם לא היה לאדם יצה"ר לא היה חשוב ממלאכי השרת. אולם לפ"ז לא היה העולם נברא כלל. כי גם המלאכים לא נבראו אלא בשביל האדם ובשביל שהאדם יש לו בחירה. ואם אין בחירה ואדם לא נבראו גם המה. ע"ד שאלו מלאכי השרת להקב"ה אימת ר"ה. וז"ש המדרש שהשם שאל למלאכי השרת אם יברא את האדם. והם שאלו על מעשיו והשיב כך וכך היינו שיהיה טוב ולא רע ודרך רשעים תאבד. על זה אמרו אם כן מה אנוש כי תזכרנו ואין צריך לו אחר שאין לו בחירה. לזה הושיט ה' אצבעו ביניהם ושרפן. דאם אין אדם גם בריאתם הוא לבטלה וכן לכת שניה. אבל כת שלישית הבינה כי עיקר מציאותם בעבור האדם, השיבו, הראשונים מה הועילו. הלא נראה על ידי שהסכימו שלא יברא אדם נשרפו גם המה ומציאותם לא להועיל היה מיד הסכימה דעתו וכו':