## Eretz Chemdah, Bereshit

###### Eretz Chemdah, Bereshit 24:1
[Eretz Chemdah, Bereshit 24:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/24:1)

(שם פרשה ב') **והארץ היתה תהו ובהו ר' יהודה בר' סימון אמר משל למלך שקנה לו שתי שפחות וכו', כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא אמרה העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים חיים והתחתונים מתים כו' (שם פ"ב) מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהם של רשעים ובמעשיהם של צדיקים הה"ד כי יודע ה' דרך צדיקים וגו', והארץ היתה תהו אלו מעשיהם של רשעים, ויהי אור אלו מעשיהם של צדיקים אבל איני יודע באיזה מהן חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו כיון דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב הוי במעשיהן של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהם של רשעים,** הנה הטבע וחוקותיה בודאי הטביע ה' באופן שלא יצטרך להשלימו, כי בחכמתו הבב"ת בודאי הכינה גם חקרה על אופן היותר מועיל להשיג התכלית אשר ראתה חכמתו ואם יצטרך תיקון. זה חסרון בחוקו כי אמר שהחסרון יבוא ג"כ ע"פ החוקים המוטבעים מורה כאילו לא ראה אשר יתגלגל חסרון ברבות הימים עד שצריך עתה להשלים החסר. אולם מצד שברא בריאה אחת החפשית במעשיה ולא ניתנה תחת חוקות הטבע והוא האדם אשר בידו לפעול פעולות לא לבד בעצמו אבל גם בכלל המציאות הסותרות לחוקות הטבע אשר הטביע והגורמים הפסד עולם. מצד זה יתגלגל שיצטרך לתקן ולעשות נסים נגד הטבע. אבל הצדיקים מקיימין חוקות הקדומים המוטבעים. ומצד זה על ידי מעשיהם של רשעים היתה תהו למען יוכל לתקנה בעתיד או לקלקל כנ"ל. ועל ידי שאמר וירא אלהים את האור כי טוב שהוטבו בעיניו החוקים המוטבעים שהתחיל לתת ממאמר הזה והלאה מבואר כי אינו רוצה בנסים אשר יצטרך לתקן רק במעשה הצדיקים המקיימים הטבע. **והשאלה באיזה מהן חפץ** הוא אם הנס עדיף או הטבע וכעין החקירה בשבת (דף נג) באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כב' דדי אשה והניק את בנו דאמר שם רב יוסף כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס וא"ל אביי כמה גרוע אדם זה שנשתנה לו סדרי בראשית:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 24:2
[Eretz Chemdah, Bereshit 24:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/24:2)

**התשובה** הנה ידוע מ"ש (תענית כ ע"ב) כל מי שעושין לו נס מנכין לו מזכיותיו. ולברר הענין יש בזה ג' אופנים. למשל מלך העמיד פקודות במדינתו בהנהגת המדינה ויכתוב בחוק דתו אשר לשר חמשים יתנו שכר קצוב מאה זהובים לחודש. לשר אלף אלף זהובים לחודש. ולאיש חיל הדיוט זהוב לחודש. והנה אחד מאנשי החיל מצא חן בעיני המלך ויבקש לתת לו שכר סך אלף זהובים לחודש. יש בזה ג' אופנים או שעושה אותו לשר אלף וממילא שכרו ישלם סך אלף זהובים. או שמראה למנהיגי המדינה כי ע"פ המעשים ורב החיל אשר הראה האיש הזה מגיע לו גם בהיותו כאחד מאנשי החיל שכר אלף זהובים לחודש כאלו היה שר אלף. והנה בענין הראשון אינו מתנגד להנהגת המדינה כי אחר היותו שר אלף ממילא מגיע לו שכר אלף זהובים. וא"כ אין צריך להראות כי משלם לו בזה חלף פעולותיו ויכול הוא עדיין לחזור ולקבל שכר מעשיו הטובים כמסת נדבת יד המלך הטובה עליו. אבל באופן השני כיון שישדד בזה הנהנת המדינה ממילא צריך להראות כי זה חלף מעשיו הטובים וממילא מנכין לו בזה מזכיותיו. והנה שני אלה הענינים נמצאו בנס. כי הקב"ה העמיד הנהגת העולם לפי הטבע ומי שע"פ המערכה צריך להיות עקר או עני וכדומה והקב"ה רוצה ליתן לו בנים או עושר. יש דרך אחד שהקב"ה עושה אוחו בריה חדשה עד שגם המזל והנהגת הטבע מסכים ממילא שיהיו לו בנים ובזה אין מנכין לו מזכיותיו. ודרך ב' שהוא נשאר כמו שהיה רק שהקב"ה משדד הטבע ובזה צריך לגלות זכיותיו וממילא מנכין לו מזכיותיו, ועל דרך זה פרשתי מה שאמרו במדרש (לך פ' לט) ואעשך לגוי גדול א"ר ברכיה אתנך ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך משאני עושה אותך בריה חדשה את פרה ורבה (שם) ר' אבהו אמר הבט שמים אין כתיב כאן אלא הבט השמים וכו' הריני מוסיף ה"א על שמך ואת פרה ורבה:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 24:3
[Eretz Chemdah, Bereshit 24:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/24:3)

**אבל** יש דרך שלישי שהמלך נותן לו שכרו מאוצר המלך. ובזה אף אם לא יעשנו לשר אלף יכול ליתן לו כמה שרוצה ומי ימחה ביד המלך וגם אין צריך לגלות זכיותיו. וכן במתנת ה'. כל אלה הענינים הנ"ל הוא אם נותן על ידי מלאך. אבל אם נותן בעצמו מאוצרותיו אין מנכין מזכיותיו וגם אין צריך לעשותו בריה חדשה. בזה נראה לפרש מ"ש ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה וגו'. ויל"ד היתכן ששרה הצדקת תצחק על דבר ה'. ועוד איך כחשה אח"כ לאמר לא צחקתי. אך כבר אמרה ששרה חזרה לנערותה ופרסה נדה. רק אברהם נשאר במעמדו זקן כמו שהיה. וא"כ אחר שהוחזרה שרה לנערותה ממילא אצלה היה בדרך הטבע שתוליד. רק אצל אברהם היה למעלה מהטבע. וע"ז צחקה כי לא ינכה מזכיותיה. משא"כ לאברהם. וזה צחוק של שמחה וז"ש אחרי בלותי היתה לי עדנה שראיתי נדה, אבל אדוני זקן וינכו לו מזכיותיו. והקב"ה ששינה מפני דרכי שלום אמר למה זה צחקה שרה האף **אמנם** היאומן ע"פ הטבע שאלד ואני זקנתי וא"כ יהיה לי נס שלא כדרך הטבע. והשיב הקב"ה דזה דוקא אם יהיה ע"פ הנהגת המזלות אבל היפלא מה' דבר למועד אשוב וכו' ר"ל כי שרה צחקה על חילוק זה מפני שתחלה אמר המלאך למועד אשוב וכו' שהוא על ידי מלאך הוא על ידי הנהגת העולם וגדול יותר אם החזירה לנערותה אבל אני אומר כי למועד אשוב אני בעצמי וכיון שהוא על ידי המלך בעצמו בזה אין מנכין לו מזכיותיו כנ"ל. וממילא ע"ז האופן ותכחש שרה לאמר לא צחקתי דאדרבא כי יראה עתה ששמעה שיהיה מאוצר המלך יראה שהיא גרועה מאברהם דמה שהוא על ידי הקב"ה בעצמו טוב יותר אם הוא שלא ע"פ הטבע. דבזה מראה אהבתו דגם כשהוא כאחד מאנשי החיל נותן לו מתנה כאלו הוא שר גדול וחשוב. ועל זה אמר וה' פקד את שרה כאשר אמר כי הפקידה היתה ע"י וה' בכ"מ הוא ובית דינו ויעש ה' לשרה כאשר דבר בדברו קשות עמה דאז אמר למועד אשוב אני בעצמי. וע"פ הדברים האלה יובנו פסוקי חנה, והתפלל חנה על ה' וכו' כי חנה היתה עקרה, ולהפקידה יש בזה אלו הג' דרכים הנ"ל. והנה אמרו (שבת יב ע"ב) לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי שאין מה"ש נזקקים לו, ומקשה והיכי אמר כשנכנס לבקר החולה המקום יפקדך לשלום שאני חולה דשכינה עמו. וא"כ מצאנו דפעמים התפלה מתקבלת על ידי מלאכי השרת. ופעמים על ידי הקב"ה בעצמו. והנה מצאנו במלכותא דארעא כשיש משפט לאדם תחלה הולך למקום המשפט וכשכלו כל הקצים יש עוד סוף דבר לשאול חסד מאת המלך. וזה צריך לשאול מתנת חנם (בזה יל"פ ואתחנן אל ה' בעת ההיא) והנה השואל מאת המלך בעצמו צריך לקצר שאלתו כי א"צ לפרט זכיותיו רק ישאול חסד חנם אבל השואל ע"י מליצי מקום המשפט צריך להאריך ולפרט זכיותיו. ובזה יבואר מ"ש (ברכות לד ע"א) כלום ארכן הוא יותר ממשה רבינו ע"ה כלום קצרן הוא יותר ממרע"ה. דבמרים שהיה החטא נגד הבורא קצר בתפלתו. אבל במעשה העגל היה צריך מליצי יושר לזה האריך בזכיות. והנה חנה לא בקשה על ידי שום מלאך או להעזר מצד המזל, רק שאלה מאוצרות המלך. לזה אמר ותתפלל חנה על ה'. על ה' דייקא. כי אל מורה שמגיע אל ה' על ידי מלאכי מליצי יושר, ותאמר אם ראה **תראה** אתה בעצמך. והנה אמרו דקודם חנה היה תפלה בקול רם וחנה תקנה תפלה בלחש. כי המתפלל להתקבל על ידי מלאכים צריך קול רם. (אמר המו"ל. לא נמצא בכתבי המחבר זצללה"ה סיום אל המאמר הנ"ל במס' שבת. והנראה בזה דהנה שם במעשה באדם אחד וכו' מסיק הגמרא אמר רב יהודה בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם. שנשתנו עליו סדרי בראשית. אמר רב נחמן תדע דמתרחיש ניסא ולא אברי מזוני. ואיתא במסכת (תענית דף כה) ר' אלעזר בן פדת הוי דחיקא לי' מילתא טובא ולא הוי לי' מידי למטעם כו' ואמר להו דחזאי שכינה ואמרי קמיה עד אימתי אידבר ואיזל בהאי דוחקא ואמר לי אלעזר ברי ניחא לך דאפקיה לעלמא והדר אבריה ואפשר דאברית בשעתא דמזוני. ונמצא דהאי גברא שלא היה לו שכר מינקת לא היה יכול להושע רק או ע"י נס לשנות הטבע או ע"י ה' בעצמו שזו מדרגה גדולה שאין למעלה הימנה. לכן אמר רב יוסף כמה גדול אדם זה שנעשה לו נס כזה אחרי שבלא שינוי הטבע לא היה לו להניק את בנו. ואביי אמר כמה גרוע אדם זה שנשתנו עליו סדרי בראשית. כי לא בא אל המדרגה הגדולה להושע ע"י ה' בעצמו, והבן):