## Eretz Chemdah, Bereshit

###### Eretz Chemdah, Bereshit 28:1
[Eretz Chemdah, Bereshit 28:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/28:1)

(במדרש רבה שם) **ד"א אמון אומן התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, בנוהג שבעולם מלך בשר ורם בונה פלטין אינו בונה מדעת עצמו אלא מדעת אומן והאומן אינו בונה אותו מדעת עצמו אלא דיפתראות ופנקסאות יש לו לדעת היאך הוא עושה חדרים איך הוא עוש' פשפשין כך היה הקב"ה מביט בתורה ובונה את העולם והתור' אמרה בראשית ברא אלהים ואין ראשית אלא תורה היאך מה דאת אמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו:**


###### Eretz Chemdah, Bereshit 28:2
[Eretz Chemdah, Bereshit 28:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/28:2)

**התורה** היא מתיחסת עם העולם והיא הסבה החומריית והצוריית והפועליית והתכליתית, והנה בהתיחסה לסבה הפועלת והתכליתית תבין המדרש הזה, הטיפו עסיס כי אחר שאי אפשר שיצא הדבר הבעל תכלית מהבלתי בעל תכלית והרבוי מהאחד הפשוט, ואיך יצא העולם שהוא בעל תכלית בכמות ובאיכות ובו רבוים שונים מהאל האחד הבלתי בעל תכלית, וההכרח התמצע בינו ובין העולם דבר אשר הוא בעל תכלית מצד ובלתי בעל תכלית מצד וכן אשר תהיה אחד מצד ויהיה בה הרבוי מצד. והוא התורה כי מצד היותה הוא האומן הפועל. והיא כפי שהתלבשה למראה עינינו היא בעלת תכלית כתובה על הנייר ובדיו, אבל כפי סודותיה העצומות, וכפי החכמה העליונה הצפון במקורה הנשגב היא בלתי בעל תכלית כמ"ש (תהלים קיט) לכל תכלה ראיתי קץ וכו' והוא דומה במשלה כמי שבונה בית שמצייר תחלה צורת הבית על הלוח שכל נקודה ונקודה הרשומה על הלוח תצייר דבר גדול והיא רק נקודה קטנה על הלוח, וכן הוא בנמשל (רק בהפך) שהעולם הוא ציור אל התורה. שכל מה שברא בעולמו הם נקודות קטנות מורות על ענינים גדולים, וע"י שהתורה היא דפוס העולם בדיפתראות ובפנקסאות מצד אחד שבה תפנה אל העולם הוא מצייר העולם הבעל תכלית ויש לו גבול ג"כ כפי הנגלה ממנו. אבל מצד האחר שבה תפנה אל מחצבה הבלתי בעל תכלית גם היא בלתי בעל תכלית וכל נקודה רק ציור ורושם מן הבלתי בעל תכלית, וזה מדרגות הדיפתראות והפנקסאות לצייר איך נקשר הבלתי בעל תכלית בבעל תכלית וציור השני איך יצא הריבוי מן האחד, בהכרח הוא אמצעי דבר שהוא אחד מצד ורבוי מצד. וזה יצויר ע"י התכלית כמו הרוצה לבנות בית שהתכלית הוא ענין אחד, בית לשבת, ובכל הבית בונה חדרים הרבה וכל אחד מורכב מדברים הרבה וחלקים שונים קירותיו יצועיו גבותיו קרשיו בריחיו ואדניו וכדומה, ולפי זה הגם שהוא רב בפועל, הוא א' בכוונה ר"ל בתכלית הבנין, וכן אחר שהתורה היא תכלית העולם, והיא אחד במקורה הנשגב הגם שפרטיה ומצותיה רבו כולם יכללם תכלית א' נשגב שהוא הדעת את ה' והדבקה בו והכל ברא לכבודו, ובזה תדמה במשל האומן שהמלך הרוצה לבנות יקח האומן שהוא יערוך הבית לפי התכלית הנרצה אל המלך שבזה לא יועילו הדיפתראות שבם לא יצייר רק איכות בנינים שונים, לא הבנין הזה הנרצה לפי התכלית שיגלה להאומן. וזה יעשה על ידי האומן המעריך חלקי הבנין וכל פרטיהם שיתכוונו אל התכלית הכולל, ובזה היתה התורה האומן המישרת בנין העולם וכל חלקיה אל התכלית אשר הגם שחלקי העולם רבים התכלית הוא אחד ויצא מהאל המיוחד, וכן בהשקפה הזאת היא ג"כ הסבה החומריית והצוריית כי בהיות עיקר הכוונה שיתקשרו החומרים בהצורה ובאופן זה, חכמות בנתה ביתה, עולם החומרים שיתכוונו לפי מדת הצורה המלובשת בהם אשר שניהם יפעלו כפי כוונת החכמה והתורה עד שע"י שראה בתורה ענין חומריים שיהיה לבוש להצוריים בה עצמו המציא חומרי העולם: **הנה** האדם בעת יתגבר על עולמו הטבעיי בכח השכל אשר בקרבו, במתג ורסן עדים לבלום בעבור חק שכלי כולל הנהו מתגבר על עולם הגדול בכללו ומשבית החק הטבעי שלו הקצוב מפני חק שכלי וידמה בזה לשכל העליון אשר ישבית חוקי הטבע בהנהגה חפשית יוצאת מן החוקים המסודרים אשר ההנהגה ההיא מכוונת לצורך חק שכלי חפשיי בחיריי, למשל עת יעצור בעד כח הזן מאכול מאכלות אסורות, בעד התאוה, מבעול בעילות. נקרא קדוש באשר בטל כחות הטבעיים בעולם הקטן אשר המה כוללים כחות כללים בעולם הגדול ומנהיג עצמו בהנהגה נסיית שכליית בחיריית חפשיית, והנה ה' סידר העולם הגדול מול העולם הקטן כשני כלי זמר הנערכים זה מול זה כאשר ביאר בעקדת יצחק בשער ניגון עשור, כל עומת שיפעל השכל הפרטי בעולם הקטן כן יפעל השכל הבלתי בעל תכלית בעולם הגדול כי אם בעולם הקטן תתגבר הטבע על השכל ויגביל ויגביר כח הזן או המרגיש לעשות כמעשה העיף והבהמה מעשים טבעיים ובהמיים. כן בעולם הגדול תתגבר הנהגת הטבע הכלה והעוברת המוכרחת על הנהגה האלהית השכליית הנסיית, אם בעולם הקטן יכריח השכל החפשי את הטבע המוגבלת אשר ע"ז נאמר (ויקרא י"א מ"ד) והתקדשתם והייתם קדושים כן אז בעולם הגדול תתגבר האלהית והנהגה השכלית ההשגחיית על הטבעיית המוכרחת, לפי זה ההנהגה העליונה הכללית נתלית מן ההנהגה התחתונה הפרטית שהוא האדם וההנהגה הטבעיית הכללית נמצא דוגמתו ההנהגה האישיית הטבעית שהיא הנהגת בני אדם כמ"ש (דברים ד' י"ט) אשר חלק ה' אלהיך לכל העמים וגו' והיא הנהגה המוכרחת. וההנהגה התכליתיית דוגמתו הטבע הגופיית באדם למי שינהגנה אמריו וימשוך אמרי הטבע כבעלי חיים וצומח לאכול ולשתות ולהתענג. וההנהגה הנסיית הכוללת היא הנהגת חפשיית ודוגמתו היא הנהגה הבחיריית והשכל בעולם הקטן והוא הנפש באדם. והנה ההנהגה הנסיית החק שלה הכוללי הוא בעבור ישראל להשגיח בהם בהשגחה פרטית וההנהגה השכלית באדם החק הכולל שלו הוא צווי ה' שהגם שהוא רעב וצמא והטבע מוטבעת לאכול יעצור בעדה מפני מצות ה'. ואז כן יעצור השכל העליון בעד הטבע בעבור האדם שיתנהג לפי הנהגתו הבחיריית כמ"ש (דברים י"א י') כי הארץ הזאת גו' נא כארץ מצרים וגו' ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה וגו' והיה אם שמוע תשמעו ונתתי מטר ארצכם וגו' פן יפתה לבבכם וגו' כי היתר אשר בהכנור התחתון יניע את היתר הגדול אשר בכנור הגדול העליון והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה' וכן הוא אומר (ויקרא כ"ו ג') אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם וכו'. וזה ענין כל המאמרים שישראל במעשיהם הרעים מתישים כח גבורה של מעלה ובהטובים מוסיפים כח גבורה של מעלה ושבחטא אדם הראשון עלתה השכינה משכון בתחתונים והאבות עד משה הורידוה לארץ הכל סובב על קוטב ההנהגה האלהית שתלוי במעשה התחתונים שעת תמשול הטבע על האלהות בעולם הקטן כן הוא אסור בזיקים בעולם הגדול. וזה ענין גלות השכינה וכל הענינים הדומים לאלה הנמצאים בדברי חז"ל. אולם יש בזה ענין מושכלי שאחר שהחק הכולל שעל פיו ימשוך השכל בכל מעשיו הוא הצווי האלהי שהוא השכל הכולל לפי זה נראה קצת שהוא צריך למעשינו שעל ידי מעשינו שאנחנו מכניעים אותם תחת החק האלהי הכולל אז כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ בהנהגה נסיית. אולם מצד ישקיף בהיפך אחר שכל ההנהגה הזאת אינו צורך אליו מצד עצמו והחק שלו הכולל הוא רק בשביל ישראל א"כ אנחנו צריכים לכבודו. וזה פלוגתת ר' יוחנן וריש לקיש שהבאנו למעלה על הפסוק אשר התהלכו אבותי לפניו דר' יוחנן אמר משל למלך שהיה מהלך והנשיא מתהלך לפניו. וריש לקיש אומר משל לרועה וצאנו מהלך לפניו עיי"ש. אולם גם ההנהגה הנסיית תהיה בשני פנים. א) למען יכירו אלהותו ואחדותו כמ"ש (שמות י' ח') בא אל פרעה וכו' למען תספר וכו' וידעתם כי אני ה'. ב) בעבור עמו ויראיו, ומצד זה שני המאמרים של ר"י וריש לקיש צדקו יחדו, ואמר על אברהם ויצחק האלהים אשר התהלכו אבותי וכי הם הכריזו ופרסמו כבוד ה' ואחדותו והנסים שעשה עמהם היו על צד להראות כבוד ה' והוא צריך לכבודנו. אולם אצל יעקב היו הנסים עבורו בעצמו להשגיח בו בהשגחה פרטית כי זה התכלית האחרון של כל הבריאה, ובמדרש רבה (בחקותי פ' ל"ו) **ד"א וזכרתי את בריתי יעקב הה"ד (ישעיה מ"ג) ועתה כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל. רבי פנחס בשם רבי ראובן אמר הקב"ה לעולמו עולמי עולמי אומר לך מי בוראך מי יצרך יעקב בראך יעקב יצרך ככתוב בוראך יעקב ויוצרך ישראל.** הבריאה הכללית מאין ליש היה בשביל יעקב והיצירה שהוא השכלול ע"י ההנהגה הנסיית היה בשביל ישראל שמורה על הכנעת החומר אל הצורה ועל זה אמר עולמי, עולמי, עולם **הטבע**, ועולם **החפשיית והנסים** וכן אמר ברבה (שם פ' ל"ה) **אשרי דרכי ישמורו, אשרי ואשריכם כשתקיימו כל התנאים שהתניתי עמכם, אימת כשתשמרו את תורתי שנאמר אם בחקותי תלכו, (ושם) אם בחקותי תלכו, חוקים שבהם חקקתי השמים והארץ, את השמש והירח, את הים את החול את התהום. ר' לוי אמר שבהם חקקתי על יצר הרע.** אולם נמצא בהפך שבעת שהרשעים מריעים כל כך עד שרשעים הוא נגד הטבע שאינם חוטאים לפי טבעם לבד אבל גם כנגד טבעם אם משחיתים את דרכם הטבעי ברציחה וזמת בשר כמו שהיה בדור המבול שנאמר (בראשית ו' י"ב) **כי השחית כל בשר את דרכו** הטבעי, ועל ידי זה שהשחיתו מנהיגי הטבע נגד טבעה לרוע ולהשחית כמ"ש (שם ו' ה') כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע, אז יהיה כן גם למעלה שיבטל הנהגת הטבע כדי להשחית ולקלקל כל הסדרים כמו שהיה בעת המבול שנמח כל היקום ע"י הנהגה נסיית שעל זה לא שמשו מזלות בימי המבול כי היה עונש נסיי ולא על ידי טבע המערכת. ועל פי דברינו אלה יתבארו לך דברי המדרשים הנ"ל, והבן:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 28:3
[Eretz Chemdah, Bereshit 28:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/28:3)

[**אמר המו"ל**, אמרי שהמחבר האריך לבאר בטוב טעם שתכלית העולם הוא האדם ותכלית האדם הוא שיתנהג ע"פ דרכי התורה שע"י שיבטל טבעו ורצונו מפני רצון ה' שגילה לנו בתורתו כן לעומת זה יבטל ה' רצון אחרים הם כחות הטבעים וינהיג עולמו בהנהגה הנסיית שעל ידה יבא לידי הכרת ה' לכן ראינו להציג פה מאמר הבא שמצאנו בכתבי ידי המחבר שבו יבאר צורך הנהגה הנסיית אל הכרת ה']:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 28:4
[Eretz Chemdah, Bereshit 28:4](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/28:4)

**הנה** כלל בידנו כי הסבות העצמיות להנמצאים וסדורם והשתלשלותם הוא הסולם אשר בו נעלה בהר ה' להשיג מציאות הסבה הראשונה. אמנם דברים אשר אין להם סבה. או שלא נודעו סבותיהם כמו השגת ה' מצד מהותו אשר אין לו סבה או דברים הסגוליים שסבותיהם נעלמות לא תפול ידיעה אמיתית. וכן דברים שאין להם התלות רק בסבה אחת מהד' המפורסמות שהם מה, ממה, ממי, ולמה, כמו דברים הבאים על צד ההזדמן לא תפול בו ידיעה אמתית והמה כסולמות רעועים אשר נפקדו שלבותיהם ולא יעלה בם העולה להשיג מציאות האל ית'. ועתה יש לשאול מה ענין האותות והמופתים והנפלאות אשר עשה ה' על תכלית שבעבורם נכיר מציאותו ויכלתו כמ"ש למען שתי אותותי אלה בקרבו וכו' וידעתם כי אני ה'. וכדומה מהכתובים הרבים אשר ישימו האותות לעדים מבררים מציאות ה' וקורא אותם תמיד לפני כסא המשפט עת יתוכח על מציאותו ויכלתו. לאמר אני ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים. והלא אלה הם העדים היותר חלשים אחר שחסר מהם הסבות המתלכדות, וכל השלש טענות שבעבורם החליט החוקר שלא יצא המציאות במקרה שהם הרבוי והחכמה והתכלית לא נמצאו במו והלא יותר טוב כי יקרא אל השמים מעל ואל כל כחות הטבע הרבים והמתמידים מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת ? והתשובה בזה נראה על שני פנים. א) מצד מה שבאר החוקר כי הדבר המתמיד לא יתפעלו ממנו החושים, וכן האדם לא יתעורר עליהם להשכילם ולהבינם כי תמצא בחוש הראות שלא ישמח האדם בהיכלי שן המלאים כל יופי אם גר בהם ימים רבים וכן לא יערבו לאזניו קול כנור ונבל אם תרבה התמדתם כמ"ש דהמע"ה (תהלים י"ט) **השמים מספרים** וגו' רק כיון **שיום ליום יביע אומר** וגו' לזה **אין אמר ואין דברים** וגו'. ולכן בעשות ה' נפלאות יוצאות מן ההרגל אז ישימו לב גם אל כלל השבע ואז ישכילו כי יש שליט בארץ. זאת שנית, אם הטבע העיד על מציאות אל עולם ומחדשו עדן לא תעיד על ההשגחה הפרטית כי יש לומר שמסר ההנהגה לצבא השמים. אבל על ידי הנפלאות יודע כי הוא משדד הטבע ומשגיח על יראיו. ע"ז תראה יצ"מ מוזכרת תמיד עת ידבר מן ההשגחה הפרטיית ומן שמירת המצות שהם רק בהאמין בהשגחה כי אם יפקר כהפלוסוף, ואין אצל ה' לא רצון ולא השגחה ולא יצויר שיפקוד על מעשי גבר ועניניו. וזה באור הכתובים (דברים ד' ל"ב) כי שאל נא לימים ראשונים וגו' (ל"ה) אתה הראית וגו' (נ"ז) ותחת כי אהב את אבותיך וגו' (ל"ט) וידעת היום והשבות אל לבבך **כי ה'** הוא **האלהים** וגו' האחדות וההשגחה, (מ') **ושמרת את חקיו ואת מצותיו** כי זה תלוי בזה וכן (שם ו' כ') כי ישאלך בנך וגו':


###### Eretz Chemdah, Bereshit 28:5
[Eretz Chemdah, Bereshit 28:5](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/28:5)

**הרב עקדת יצחק** עמד על המחקר. אם נקבל כי היות צורך התורה האלהית לבד אל הישרת האדם לסוף תכליתו והצלחתו, כמו שבאר שמטעם זה פתחה במעשה בראשית הנה תהיה התורה במדרגה למטה מן האדם. וזה מה שמאנהו השכל אחר שמקובל אצלנו שהיא קדומה לעולם במכתב אלהים וכולה שמותיו של הקב"ה וכו' והשיב כי התורה יש לה שני מציאות, א) **הרוחני** ב) מציאות **מוחש ומורגש** כתובה על הספר ובדיו, וזה לבדו בעבור האדם כמו שהיה בהגלותו על הר סיני מעשים אלה בעבור האדם, ולדעתי אין צורך לזה כי התורה בשני מציאותיה לא נתנה רק בעבור האדם, כי האדם מורכב מגוף ונפש. הנפש גבוה מעל גבוה בת אלהים אצולה מעצמותו גבוה מן התורה, ומצד זה התורה אשר עקרה לתקן הנפש באה בעבור הנפש, ומצד שהיא מתלבשת בחומר, כן גם התורה מתלבשת במציאות גשמי ומצות אשר יעשה אותם הגוף, אבל כמו שצריך הגוף אל הנפש והיא תהיה השולטת כי אז כלל התורה בשני חלקיה בעבור האדם, וז"ש (תהלים קי"ט) **גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך** גם הלק הנסתר, כי **גר אנכי בארץ**, ועקר הוא הנשמה אשר ממעל והגוף הוא רק קליפה השומרת להמרגלית היקרה לכן **אל תסתר ממני מצוותיך** שתפשיט מלבושיה שאוכל להשיג סודותיה (משלי ח') **ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל עת**, ר"ל הייתי שעשועים אל הנפש העליונה המשחקת לפניו במקור מחצבה, **ומשחקת בתבל ארצו** ברדתה בהגוף, ועי"כ **ושעשועי את בני אדם** ברדת הנפש בגויה:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 28:6
[Eretz Chemdah, Bereshit 28:6](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/28:6)

**החוקר** יעלה בעיוניו מלמטה למעלה בהרגה מן המאוחר אל הקודם, ורוב פעמים יעמוד באמצע הסולם כי ירט הדרך לנגדו או יפקוד אחד מן השליבות כאשר קרה לאפיקורוס שלא עלה על ראש הסולם וכפר במציאות הבורא ותלה הכל. בהזדמן כי דרך המחקר ע"י שיעלה מן המסובב אל הסיבה ורבים אשר עלו לא עמדו בהר קדשו כמו אריסטו ששלל החפץ והרצון ורבים שהגשימו וכדומה, וגם אותם שעמדו שם לא ירדו להשיג שיש מנהיג משגיח, עכ"פ ההשגחה המחקרית יעלה ושם יעמוד ומשם ירד, אבל ההשגה התוריית בהיפוך, תחלה ישיג מצד הקבלה כי יש בורא משגיח מנהיג בחפצו וישיג הכל מן הקודם אל המאוחר, ואח"כ ישיג גם בדרך החקירה נמצא יורד תחלה ואח"כ עולה. ובזה בארתי מ"ש (תהלים כד) **לה' הארץ ומלואה**, ר"ל רבים הכחישו ואמרו שהעולם קדמון נשתלשל בחיוב, או האמינו בחומר קדום, ורבים האמינו בחידוש אבל אמרו שברא ע"י עילות ועלולים, לעומת זה אמר לה' הארץ ומלואה, ואמר במד שהספינה והפרגמטיא שלו להוציא שני הדעות. ורבים אמרו כי ההשגחה נמסרה אל המערכה על זה אמר **תבל** המיושב **ויושבי בה** (הראיה א) **כי הוא על ימים יסדה** נגד הטבע וזה מורה על חידוש ברצון שאל"כ א"א לשנות הטבע, וגם כמ"ש העיקרים אם היה העולם קדמון אי אפשר שלא ישוב בעת מן העתים לכסות הארץ במים והיה נעדר הבריאה כולה **ועל נהרות יכוננה** גמר הבנין (כי זה לשון כונן) וזה ראיה שמשגיח על הפרטים והאישים והתבל המיושב. ובכ"ז הגם שהשכל מעיד וקורא כי יש בורא משגיח מי יעלה בהר ה' ? ואם יענה, מי יקום ? **אשר לא נשא לשוא נפשי** שלא יטעהו הדמיון כי הטעות בעיון יבוא, או מקוצר המשיג, והדמיון מתעה שיחשוב מה שהוא בעצם המשיג שהוא השגה בעצם המושג, ועל זה אמר **לא נשא לשוא** ולפעמים יטעה מצד הצרכים ההכרחים שמונעים אותו מעיון, ע"ז אמר **נקי כפים**, ולפעמים מפני התואנות ורוע המדות עז"א **ובר לבב** ולפעמים מפני אהבת הנצוח ועל ז"א **ולא נשבע למרמה**. על זה אמר מי יעלה, עומק המושג **ומי יקום** הצרכים **נקי כפים** קוצר המשיג **אשר לא נשא** מכח הדמיון **ולא נשבע** הנצוח, ובכל זה הנה **זה דור דורשיו** מאמינים ע"י התורה וכולם מבקשים פניך לא מן המאוחר אל הפנים ע"ד וראית את אחורי, שזה מבקשים הפליסופים, אבל דור דורשיו מבקשים הפנים בעצמן, וע"כ אמר כי מה שהוא אצל החוקרים שתחלה **שאו** ואח"כ **והנשאו** תחלה ישיגו שיש עלת העלות ואח"כ שהוא משגיח, אבל העיון התוריי הוא בהיפך תחלה והנשאו בהכרח על ידי שישיג ההשגחה והנסים ואח"כ ישיג גדולתו ועצמותו מצד החקירה תחלה **שאו והנשאו** מצד שהוא עזוז וגבור ואח"כ מצד שהוא ה' צבאות. והבן: