## Eretz Chemdah, Bereshit

###### Eretz Chemdah, Bereshit 51:1
[Eretz Chemdah, Bereshit 51:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/51:1)

(בראשית ו ה) 
**וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ.** בין אדם לחבירו משפט הטבעי והנמוסי השחיתו, **וכל יצר** בין אדם למקום כפרו בה'.


###### Eretz Chemdah, Bereshit 51:2
[Eretz Chemdah, Bereshit 51:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/51:2)

**דרך ב'.** 
שתי רעות, א' שעלול לחטא מצד הארץ, ב' שהבחירה בידו ויצרו לרוע, על הא' כי נחס כי עשהו **בארץ**, ועל הב' עצב אל לבו של אדם [בע"י באר הנחמה וינחם ה', כי האדם הנשבע להיטיב לחבירו וחבירו מריע וחוזר אינו חזרה רק כי לא ידע שיריע. אבל ה' שידע מראשית הוי חזרה אך כי ידע שהשחית וידע שמוכרח כן שיבנה בית נאמן על ידי כח וכמי שנוטע גפן ומצמיחו להוציא ממנו שלשה בדים ומשחיתו שידע מראשית שיעשה כן. ויתעצב פי' על מניעת השפע כי הורדת השפע יכונה בלשון שמחה. ועז"א והמה מרו ועצבו את רוח קדשו (ישעי' סג)] ע"כ מע"י: (המשך המאמר בסוף סדרא בהקדם)


###### Eretz Chemdah, Bereshit 51:3
[Eretz Chemdah, Bereshit 51:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/51:3)

א) דעת הצאבא שהכוכבים חושקים בבני אדם. ב) החטא מצד הטעות בהקדמה הוא שוגג, וז"ש החלה ויהי כי החל ובנות היו העיקר ויראו בני האלהים לפי דעתם. ויאמר ה' לא ידון ויקצוף רוח חמתו באדם. ובשגגם הם בשר העלול לטעות. וע"כ יאריך להם ק"ך שנה ומפ' (ד) כי הנפילים אשר היו בימים ההמה וגם אחרי כן שמצדם אמרו אשר יביאו בני האלהים כנ"ל הנפילים אלה היו הגבורים אנשי השם והטעו בכזביהם ועפמ"ש במדרש שגרמו שממה לעונם כל זה אמר שהוא מדת הרחמים בתחלה אבל אחר כך (ה) וירא בהקדם א) החטא אשר מצד הרע מזיד הוא, ב) החוטא במזיד יתחרט אחר החטא. אבל מי ששב החטא טבעי לו ולא יתחרט הוא גרוע מבהמה, ג) אם לא היה נח אז לא היה מבול מביא במשל מי שיש לו גן ונפסד כולו עוזבו בהפקר. אבל אם נמצא בו עוד נטיעה טובה עוקר כל הרעות למען תתקיים הטובה. כן לב האדם היה עצור ביד אנשי סגולה כמ"ש בכוזרי מאדם שת אנוש וכו' עד נח שהיה הלב והשאר כקליפות. ואחר כך שם והיחידים עד אברהם ובניו כמ"ש בכוזרי. ואם כן אם לא היה הלב לא היה חש להביא המבול אבל אחר שהלב היה קיים היה ירא פן יופסד גם הוא. לכן הציף הקליפות. וז"ש אחר כך וירא **ה'** מדת הרחמים כי רבה רעת האדם לא מחטא כנ"ל רק להרע וגם כי יצר וגו' רע כל היום גם אחר החטא אינם מתחרטים (ו) וינחם ה', היה לו נחמה כי השקיף על תחלת הבריאה שעשה את האדם בארץ ואדם יחידי נברא והוא הלב והשאר כקליפות. וכן התחיל בדור נח שרק אחד היה הנטיעה הראויה להתקיים. ומצד ויתעצב אל לבו של הבריאה שהוא נח שהיה לב הבריאה בל ישחת גם הוא. וע"כ (ז) ויאמר ה' שהוא מדת הרחמים אמחה את האדם, מאדם עד בהמה כי הם שהשחיתו היו גרועים מבהמה שיש לה גבול בטבע והאדם הנשחת הוא בלי גבול: **כי נחמתי**. ויש לי נחמה על שעשיתים כי נח מצא חן והוא הסגולה כמו שבעל הגן אמר אני אשחית כל הגן כי אני מתנחם שיפה עשיתי שנטעתי כי נמצא בה נטיעה הראויה לכל הטורח הזה. וע"כ אשחית המקולקל לקיים הטוב והלב:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 51:4
[Eretz Chemdah, Bereshit 51:4](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/51:4)

**דרך פרטי** 
**ראה** ה' שרבה רעה האדם יותר מרעת יתר בעלי חיים. כי הם יש להם גבול טבעי לא כן האדם אין מחסור בטבע, ב) וכל יצר מחשבות הבחירה רע לא כבע"ח שאין להם שכל ובחירה. ע"כ וינחם ה' וחזר בו ממ"ש תחלה שיאריך לו ק"ך שנה ולמה נחם. כי עשה את האדם לבדו מושל בארץ כמ"ש כל שתה תחת רגליו. ואיך נהפך לקלקול גם נתעצב אל לבו של אדם היוצא למחויב:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 51:5
[Eretz Chemdah, Bereshit 51:5](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/51:5)

**דרך ג** 
**שמצד** א' נראה שהתחרט ה' על בריאת האדם ומצד א' נראה שנתעצב על החרטה הזאת ורצה שיתקיים האדם. ומפרש מה שנראה שנתחרט הוא מ"ש אמחה את האדם. ומה שנראה שנתעצב הוא מה שנח מצא חן והשאיר אותן לבסיס תבל.


###### Eretz Chemdah, Bereshit 51:6
[Eretz Chemdah, Bereshit 51:6](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/51:6)

**בדרך אחר** 
**ויאמר** ה' אמחה את האדם **מעל פני האדמה**. האדם נברא להיות על פני האדמה למעלה מן הטבע למעלה מן החומר. מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים. א"ת הלא בקללה מתחילין מן הקטן. עז"א **כי נחמתי כי עשיתים** וכיון שמתחרט על הכל פותח במי שהכל נברא בשבילו: