## Eretz Chemdah, Bereshit

###### Eretz Chemdah, Bereshit 53:1
[Eretz Chemdah, Bereshit 53:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/53:1)

(בראשית ו ח) 
**ונח מצא חן בעיני ה'** אמחה את האדם בשביל שנח מצא חן דאל"ה היה כולו חייב. וזכאי בדיני נפשות. ועל זה אמרו. בן דוד בא בדור שכולו חייב. ביחוד על פי האר"י ז"ל כי אז מתעורר מעצמו כמו קודם הבריאה **ע"פ** מ"ש לעיל בפסוק **וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ** יש לפרש מ"ש בסנהדרין (ק"ב ע"ב) כרב אסי שאמר למחר נפתח בחברין. אתחזי לי' מנשה בחלמא א"ל חברי וחברי דאבוך קרית לי מהיכן קא שרי המוציא וכו' א"ל מהיכא דקדים בשולי'. א"ל אי חכימת כולי האי אמאי פלחת לע"ג. א"ל אי הוית התם הוית נקיטת בקרנא דגלימ' ורהטת אבתראי כו' כי טענת מנש' היה לעבוד ע"ג מטעם אחרי רבים להטות. אך מה שהקשינו הלא או"ה יכולים להיות כישראל. י"ל עפמ"ש ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן או"ה שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן. ולא יכלי או"ה להיות כישראל וישראל בטלים ביניהם. אך שמא נאמר דכיון שישראל עמדו על הר סיני פסקה זוהמת כל הדברים ועל זה אמר מהיכן קא בעית למשרי המוציא ובודאי מהיכא דקדים בשוליה. וכתב הרב ר"י ביעה"ד הטעם דשם דהא מוצא זוהמת הנחש ועיקר טבלותא בנורא. ולזה היכא שיצאה הזוהמא תחילה חשיבא לי' יותר. וע"כ מוכח דבשאר דברים עדיין נשאר זוהמת הנחש. ולא יכלי או"ה להיות כישראל ומבטלין אותן. אך הוא אמר לי' מניה וביה עפמ"ש ביבמות. בית הלל מרובים מבית שמאי ולמה צריך בת קול הלא כתיב אחרי רבים להטות. ואומר משום דבית שמאי מחדד טפי. אלמא דחכמים טפי אינם בטלים. ועז"א ומאחר דחכימת כולי האי מ"ט פלחית לע"ג. ועפ"ז יל"פ פלפול מה שהשיב לו מנשה אילו הוית התם הוית נקיטת בקרנא דגלימא דייקא כי מה שאו"ה יכולים להיות כישראל הוא על ידי תשובה שזדונות נעשו כזכיות וכבר אמרנו שהטעם מפני המחשבה כנ"ל. אך קשה לפי מ"ש דבעון ע"ג למען תפוש את בני ישראל בלבם גם מחשבה מצרפה למעשה וכן אמרו חז"ל דבאומות עו"ג מחשבה רעה מצרפה למעשה. ואם כן לא נעשה כזכיות ונסתר זה. אך יש עוד טעם מה שבעלי תשובה גדולים מצדיקים גמורים כתב ביערת הדבש מפני שנוטה בסגופים רחוק מדרך אמצעי עי"ש. אך לפי מ"ש עיין פרשת שלח טעם התכלת שמצמצמת חוש הראות לדרך אמצעי והוא אזהרה שלא לנטות לקצות שכר לבעל תשובה עייש"ה. אך יש עוד טעם לציצית כמ"ש בילקוט. אמר ר"מ תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד ללמדך שכל המקיים מצות ציצית זוכה ומקבל פני השכינה אם כן נסתר זה. אך אמרו ביבמות מנשה מידן דאין לישעיה וקטליה. אמר משה רבך אמר כי לא יראני האדם וחי. ואתה אמרת ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא וכו' כאן באספקלריא המאירה לא יראני האדם וחי כי גם ע"י הגשמות הענין על ידי החומר כיון דאין השבה כלל. וה"ה שא"א לזכות כלל לקבל פני השכינה ואי אפשר לומר טעם מצות ציצית כנ"ל וע"כ כטעם השבה ע"י ואין מעלה לבעל תשובה ואין זדונות נעשו כזכיות וא"ה להיות כמונו ואזיל בתר רובא. ודוק:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 53:2
[Eretz Chemdah, Bereshit 53:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/53:2)

**אמר המו"ל ראיתי את ספר חות יאיר להגאון המפורסם מו"ר אלעזר קאליר זצ"ל בעהמ"ח ספר אור חדש שדרשותיו המה בנויים על דרך החידוד כסגנון דרשות הגאון מלבי"ם זצ"ל והספר חות יאיר לא נדפס רק פעם אחת בפראג שנת תקצ"ב ואינו בנמצא כלל לכן ראיתי ללקט ממנו דברים להדפיס בסוף כל פרשה מעין הפרשה בספר הזה:**