## Eretz Chemdah, Bereshit

###### Eretz Chemdah, Bereshit 57:1
[Eretz Chemdah, Bereshit 57:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/57:1)

(סוטה דף י"ד) **דרש** ר' שמלאי תורה תחלתה ג"ח וסופה ג"ח תחלתה ג"ח דכתיב ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם. סופה ג"ח דכתיב ויקבור אותו בגי. דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו לכנוס לא"י וכי לאכול מפריה הוא צריך אלא כך אמר מרע"ה הרבה מצות נצטוו ישראל שאינם מתקיימות אלא בארץ וכו' א"ל הקב"ה עלה ראש הפסגה וכו' ומעלה אני עליך כאלו עשיתם ע"כ. ואמרתי לחבר הני תרי דרשות דר' שמלאי להדדי ונקדים גמ' דסנהדרין פ' חלק (דף צ' ע"ב) שאלו רומיים את ר"י בן חנניא מנין שהקב"ה מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות. א"ל תרווייהו מן המקרא הזה שנאמר ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה ודלמא וקם העם הזה וזנה. א"ל נקיטו מיהא פלגא בידייכו דיודע מה שעתיד להיות. ויל"ד דאכתי למה לא השיב על שאלה שניה ותו יל"ד ריב"ח מעיקרא מאי קסבר דא"ל תרווייהו ממקרא זה ולבסוף חזר בו. ונ"ל לבאר הכל דאיתא במס' ב"ב (דף נ"ו ע"א) אמר ר"י אמר שמואל כל מה שהראה הקב"ה למשה חייב במעשר לאפוקי מאי לאפוקי קיני וקנזי וקדמוני ע"ש. ופי' רשב"ם כל שהראהו הקב"ה למשה בשעת מיתתו דהם ז' עממים הכתובים בכ"מ חייב במעשרות. אבל קיני קנזי וקדמוני שנתנו לאברהם אבינו בין הבתרים לא יתחייבו במעשר לעתיד לבוא כשיחזירם לנו לעתיד עכ"ל. והקשה המ"ל בספרו פרשת דרכים דרך הקודש דרוש ו'. דהנה איתא בספרי פרשת עקב וז"ל כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה. א"ל כ"מ שתכבשו חוץ ממקומות אלו הוא שלכם הרי שכבשו חוץ לארץ מנין שמצות נוהגות שם. הרי אתה דן נאמר כאן יהיה ונאמר להלן יהיה מה יהיה האמור להלן מצות נוהגות שם אף יהיה האמור כאן מצות נוהגות בו. וא"ת מפני מה כבש דוד ארם נהרים וארם צובא ואין מצות נוהגות שם אמרת דוד עשה שלא כתורה התורה אמרה כשתכבשו א"י תהיו רשאין לכבוש ח"ל והוא לא עשה כן אלא חוזר וכובש ארם נהרים וארם צובא ואת היבוסי סמוך לירושלים לא כבש. א"ל הקב"ה סמוך לפלטין שלי לא הורשת וכו' הרי להדיא דאף בח"ל מה שיכבוש מלך ישראל חייבות בתרומה ומעשרות. וא"כ תמוה אמאי לא יתחייבו לעתיד קיני וקנזי וקדמוני במעשר וכ"ת שהמלך המשיח יכבוש אותם טרם יכבוש כל א"י ומש"ה פטורים מן המעשר דומיא דסוריא דמהיכן קבלו זאת וגם הדבר תימה שהמלך המשיח שלא כתורה ההוא יעשה וכו' ולבסוף העלה דלדעת הראב"ד דחיוב הפרשת תרומות ומעשרות הוא תחת חלק הארץ שלא נטלו כהנים ולוים. א"כ י"ל לפי מה דאמרינן שם בבתרא פרק יש נוחלין תניא עתידה א"י שתתחלק לי"ג שבטים שבתחלה לא נתחלק כ"א לי"ב דכתיב שער לוי אחד ופי' הרשב"ם דלעתיד יטלו שבט לוי חלק בארץ ע"ש א"כ מש"ה לעתיד יהיו פטורים מתרומה ומעשרות הואיל ושבט לוי יקחו ג"כ חלק בארץ ע"ש. והנה מ"ז הגאון בתורת חיים כתב דדייק שמואל דלעתיד יפטרו ממעשר קיני וקנזי מהכא דאמרי' במס' סוטה (דף י"ד) דמרע"ה נתאוה לארץ בכדי לקיים המצות התלוים בה והשיב לו הקב"ה עלה ראש הפסגה וראה את הארץ ובמחשבתך הטובה כי תראה את הארץ ותתאוה אל מצותיה יחשב לפני כאלו קיימת אותם בפועל ממש וקשה למה לא הראה לו כל עשר ארצות האלה אע"כ דקיני וקנזי וקדמוני באמת כטורים ממצות התלויות בארץ ע"ש. ואיתא שם בפ' חלק אר"י מנין לתחה"מ מן התורה שנאמר ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים והלא לא נכנס לא"י שנותנים לו תרומה אנא מלמד שעתיד להחיות וישראל נותנים לו תרומה מכאן לתחית המתים מן התורה. דבי רבי ישמעאל תני לאהרן כאהרן מה אהרן חבר וכו'. אמנם כן לפ"ד הפר"ד הנ"ל דלעתיד שתחלק א"י לי"ג שבטים לא יהיה תרומה ומעשר נוהג כלל אי אפשר למדרש כלל ונתתם לאהרן על אמר התחיה לע"ל כי באותו זמן לא יהיה דין תרומה נוהג כלל וע"כ קרא דחיק ומוקי אנפשי' דקר א מורה מה אהרן חבר כדדריש לי' תנא דר"י והשתא יובן דהרומיים באו בכוונה ושאלו שתי שאלות הללו כאחת דבפשטות לא שאלו מנין לתחה"מ מן התורה. י"ל מקרא דונתתם לאהרן, וכ"ת הא לעתיד אין תרומה נוהג הואיל ונחלק לי"ג שבטים י"ל דאע"פ ששבט לוי יטלו חלק בארץ מ"מ דין תרומות ומעשרות לא יתבטלו דלא אמרי כטעמא של הראב"ד שתרומה ומעשר הוא תחת חלק ארץ כ"א גזרת הכתוב הוא כבשר מתנות כהונה. וכ"ת א"כ קשה אמאי לא הראה הקב"ה למרע"ה גם שלש ארצות קיני וקנזי וקדמוני, מאחר שגם המה יתחייבו לע"ל במעשרות י"ל דמש"ה יהיו שלש ארצות הללו פטורים מן המעשר שיכבשם מלך המשיח קודם שיכבש כל א"י לזה התחכמו ושאלו ומנין שיודע מה שעתיד להיות א"כ מנא ידע שיכבוש שלא כדת לעתיד והדק"ל אמאי לא הראה למרע"ה גם שלש ארצות האמרות ועכ"ל דהם פטורים מן המעשר הואיל ובראשונה לא נכבשו ולעתיד כיון שיטלו שבט לוי חלק בארץ פטור מן המעשר א"כ אתה מוכרח לומר דלעתיד לא יהיה נוהג תרומה ומעשר וע"כ לא מצי קאי קרא דונתתם לאהרן הכהן לעתיד והדק"ל מנ"ל דמחיה מתים והשיב להם נקוטי מיהא פלגא בידייכו דיודע עתידות מקרא דהנך שוכב עם אבותיך וקם ושוב מוכח תחה"מ מקרא דונתתם לאהרן דאין מקרא יוצא מידי פשוטו דיתנו התרומה לאהרן עצמו כדכתיב ולא למידרש בהיקש מה אהרן חבר וא"ש ועיין עוד בדברי הרב בפ"ד דלדעת הרמב"ם מה שנכבש יותר מז' עממין נטלו כהנים ולוים ג"כ חלק בו. א"כ תקשה אמאי לא הראה הקב"ה למרע"ה מה שכבש דוד יותר מז' עממין וצ"ל דהואיל ונטלו בו כהנים ולוים חלק נפטרו מתרומות ומעשרות או דידע הקב"ה שדוד יכבוש שלא כתורה מש"ה פטרי מקדושתה של א"י מתרומה ומעשר ובזה יובן ג"כ מאמר הנ"ל והבינהו:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 57:2
[Eretz Chemdah, Bereshit 57:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/57:2)

**והנה** איכא הרבה טעמים על העלם קברו של מרע"ה ולא נתעסק בו רק הקב"ה לבד. וכ' הרנ"ש הטעם להורות לנו מדת ג"ח לילך בדרכיו ית' מה הוא גמל חסד וקבר למרע"ה כן אנחנו ממנו נקח לעבוד עבודה זו. ועוד יאמר הטעם ע"פ דאיתא במס' סנהדרין (דף ל"ט) שאל האי מינא אלהיכם כהן כי קבר למשה במאי טבל. וכ' התוס' הא לא קשיא איך טימא דישראל נקראים בנים למקום עש"ה. ומזה העלה הרב בפר"ד לראיה דהקב"ה בעצמו מחיה מתים מאחר דאנו נקראים בנים למקום ומותר לו לטמא אלינו ובהיות כן י"ל דמה"ט קבר הקב"ה בעצמו למרע"ה לראות דמחזיק לנו לבנים ולהורות נתן בלבנו עיקר זה דתחית המתים ג"כ. ובזה א"ש המשך דרשא דר"ש דמקודם אמר דרש ר"ש תורה תחלתה ג"ח וסופה ג"ח וקשה תרתי ל"ל הלא מראשית התורה נחזי אנן כי כן דרכו ית' לגמול חסד ולמדין ממנו ושוב למה הוצרך להעלים קברו של משה רבינו ע"ה ולהתעסק בו וצ"ל כתי' השני שזכרנו דהטעם הוא להורות לנו העיקר דתחה"מ. וקשה הא כבר מוכח מהאי קרא דונתתם לאהרן הכהן וצ"ל דליכא למוקים הך קרא לאהרן בעצמו שיקבל תרומה לעתיד אחר דאז יתחלק א"י לי"ג שבטים יתבטל גם תרומה ומעשר וראיה מדדריש ר"ש מפני מה נתאוה מרע"ה לכנס לארץ ישראל ע"כ בכדי לקיים מצות התלויים בה. וקשה א"כ מה השיב לו הקב"ה עלה ראש הפסגה. וצ"ל לקיים המצות במחשבה וקשה אמאי לא הראה לו יותר מז' עממין. וצ"ל מאחר דמה שיכבשו מח"ל נתחלק לכהנים ולוים כדעת הר"מ שזכרנו. וכן שלש ארצות קיני וכו' יפטרו מן המעשר (דלית לי' לר"ש טעמו של הפר"ד הואיל ועשה שלא כהוגן) א"כ מש"ה לא הראה הקב"ה למרע"ה יתר על שבע ארצות עממין מאמר דלית בהו קדושת הארץ וא"כ לא מידרש קרא דונתתם לאהרן ממש אחר שהוא לא יטול גם לעתיד שום תרומה רק מה אהרן חבר וקרא דחיק ומוקי אנפשיה ועדיין אין רמז לתחה"מ מש"ה קבר לי' למרע"ה להראות לנו רמז ולמוד לתמה"מ והארכתי עוד בענין זה:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 57:3
[Eretz Chemdah, Bereshit 57:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/57:3)

**ובזה** יש לבאר פסוק (תהלים ס"ב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. ויראה ע"ד הא דאיתא במדרש. לי גלעד, אם יבוא אדם ויאמר שאין אני מחיה מתים יבוא אליהו מתושבי גלעד ויעיד וכו', לי מנשה, אם יבוא אדם ויאמר שאינו מקבל תשובה יבוא מנשה ויעיד ע"ש. ונ"ל ע"פ הקושיא שהביא מ"ז הגאון מהר"ם א"ש ז"ל איך הקב"ה מקבל תשובה הא האדם הוה נראה ונדחה ואינו חוזר ונראה ותי' דגבי בע"ח לא שייך דחיה ואע"ג דגבי קרבן בהמה דהוי נמי בע"ח אמרינן דהוי דיחוי שאני בהמה דלשחיטה עומדת משא"כ האדם אע"ג דסופו למות הרי יחזיר בתחה"מ ושוב אינו חוזר לעפרו בע"ח כה"ג אינו נדחה. וממילא מבואר מדרש הנ"ל דבל"ז לא מצי אמר יבוא מנשה ויעיד שאני מקבל תשובה הוי קשה הא הוי נראה ונדחה. לכן הקדים מקודם דיבוא אליהו ויעיד שאני מחיה מחים והוי האדם החי לעולם אחר התחיה ולא שייך בו דחיה ומש"ה שפיר אני מקבלו בתשובה.


###### Eretz Chemdah, Bereshit 57:4
[Eretz Chemdah, Bereshit 57:4](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/57:4)

ובמדרש שאלו לחכמה נפש החוטאת מהו אמרה תמות ולנבואה אמרה תרדוף הרעה והקב"ה אמר יעשה תשובה. ועיין במס' סוטה (דף ט"ז) במדה שאדם מודד מודדין לו וכו' מי לנו גדול מיוסף שנתעסק עמו משה מי לנו גדול ממשה שנתעסק עמו הקב"ה וכו'. ולכאורה לפי מש"ל בדרוש זה יל"ד מנ"ל דמשום מדה כנגד מדה נתעמק הקב"ה במשה ודלמא כדי להורות לנו תחה"מ כמבואר לעיל ועיין ברכות (דף נ"ד) דאיש זה משה. והשתא יתבאר האי קרא בנ"ט לשבת וה"ק אחת דבר אלהים משפט אחד יעשה תשובה ויכפר והיינו כי שתים שני פסקי דינים שמעתי מחכמה ונבואה שניהם לד"א נתכוונו כי עוז לאלהים הוא וקשה למחול ולוותר המה"ד עם תשובה רק ולך ה' כששאלו בא החסד שאמרת יעשה תשובה ויכפר רק קשה הא האדם הוי נראה ונדחה וצ"ל משום דהאדם נקרא בע"ח יותר מבהמה הואיל וסופו לחזור בתחה"מ א"כ מהכא מוכח תחה"ח. וקשה א"כ למה נתעסק הקב"ה לבד בקבורת מרע"ה. ואי כדי ללמד תחה"מ זה מוכח כבר מתשובה דמהני לזה מתרץ דמש"ה נתעסק הקב"ה במרע"ה כי אתה תשלם לאיש זה משה דאיקרי איש כמעשהו שעשה ליוסף לפי שהקב"ה משלם מדה כנגד מדה:


###### Eretz Chemdah, Bereshit 57:5
[Eretz Chemdah, Bereshit 57:5](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Bereshit/r/57:5)

**ובדרך** פשוט י"ל דהרי בתחלה עלה במחשבתו לברוא את העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים ושיתף מדה"ר למה"ד הה"ד ביום עשות ה' אלהים. וז"ש אחת דבר אלהים שיהיה העולם נברא במה"ד כנאמר בראשית ברא אלהים במה"ד לבד ובראשית נמי מאמר הוא ואחר כך שתים זו שמעתי שצירף מדה"ר שהוא שם הויה ב"ה שמספרו כ"ו שהוא כפל מספר זו שהן י"ג דז"ו גימט' י"ג. וזה שתים ז"ו ב"פ ז"ו שמעתי משום כי עוז לאלהים הוא תוקף מדת הדין ולך ה' החסד דמש"ה צירף גם החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ואין קיום לעולם במה"ד לבד: