## Eretz Chemdah, Chayei Sara

###### Eretz Chemdah, Chayei Sara 11:1
[Eretz Chemdah, Chayei Sara 11:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Chayei%20Sara/r/11:1)

(בראשית כד ה) 
**אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב** וגו' **פן תשיב** וגו'. י"ל א) מ"ש דוקא אל הארץ הזאת מאי נ"מ אם לארץ הזאת או לכל הארצות. ב) כפל ההשב אשיב. ג) פן תשיב לשון פן אינו שייך רק כשמחדש ריעותא וקלקול אחר אשר יצא מזה וכאן היה לו לומר השמר לך לבל תשיב בני. ד) לשון השבה אלא במי שהיה בארץ ויצא ממנה ושב לשם משא"כ יצחק כל לדתו בקדושה בארץ חפץ ומימיו לא נסתה כף רגלו הציג רגע בעיר נחור ואיך יצדק לשון השבה כי בשלמא ברישא יצדק לשון השבה לעומת אברהם שיצא משם משא"כ במ"ש פן תשיב את בני שיחד הדבור מיצחק והוא פלאי. ה) מ"ש אשר דבר לי ופירש"י בברית בין הבתרים מה ענינו לשימצא אשה לבנו. וביותר מה שהזכיר הבטחת הארץ אין ענינו לכאן. ונראה כי באמת מה שהקפיד אברהם שלא יצא יצחק לת"ל י"ל כי ידוע דהגרות ארבע מאות שנה התחיל מלידת יצחק. והנה אע"פ שהקב"ה א"ל כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם וא"י היה שלהם כי כבר נתנו לו הקב"ה וקנאו בחזקה כמ"ש במס' בבא בתרא מפסוק קום התהלך בארץ פרשו המפ' במ"ש בארץ לא להם באורו הוא שאין של היושבים בה כמו ארץ מצרים שלא היה שייך למצרים רק לפרעה. (ובזה יובן מה שחרד יוסף החרדה להעביר את נחלת מצרים לפרעה היה מטעם זה) וא"כ שפיר סבלו גרות בא"י שלא היה של הכנענים כי נתנה לאברהם. ולזה לא רצה שיצא יצחק לח"ל ששם הארץ הוא של יושביו. ולא יתכן ארץ לא להם. ועז"א אליעזר אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת דייקא כי כל עניני אברהם מברית בין הבתרים. ושאר ההבטחות היה למשפחתו. (עיין רש"י בפסוק אחותנו את היי לאלפי רבבה) ובפרט כי בצאתו מחרן היה בן ע"ה וברית בין הבתרים היה חמש שנים אחרי כן. וא"כ חשש שמא לא תרצה רבקה ללכת לא"י דוקא כי שם תקבל עליו בהכרח עול גירות ומצד זה לא הניחום לישב בשלוה כמו שכתב גבי יעקב משא"כ בחרן לא תחול הגזירה כי הוא של יושביו ואינו ארץ לא להם ועז"א ההשב אשיב את בנך בכפל לשון כי בודאי ידע אליעזר שמן הנמנע שידור בחרן כי כבר נגזרה הגזירה ודבר ה' לא ישוב ריקם רק שאלתו אם יוכל שיצא יצחק לח"ל לקדש שם את רבקה ואחר כך הדין הוא דאם הבעל רוצה לעלות לא"י והיא אינה רוצה כופין אותה לעלות ובודאי רבקה לא תעבור על משפט התורה כי לא ינוח שבט הרשע וכו' ובודאי זיווג יצחק היא צדקת כמותו. וז"ש ההשב אשיב אם יוכל להשיב לחרן באופן שישובו שנית לא"י ע"פ תחבולה הנ"ל ועז"א השמר לך פן תשיב את בני שמה כי אברהם חשב כי גזירת הגלות צריך להיות רצוף לא שיפסק בינתים דאע"ג דיעקב היה בינתים בח"ל היה יצחק במקומו אז בא"י משא"כ יצחק אם יצא לחרן אע"ג שיחזור יתבטל חשבון של הגרות למפרע. וז"ש השמר לך פן, עי"ז נחשב כאלו תשיב בנו שמה ר"ל כאלו שם נמצא ושם היה עד כאן. ועתה הוא השבה כמו שהיה במקום ויצא משם ושוב שב למקומו וע"ז הזכיר אח"כ ה' אלהי השמים אשר דבר לי בברית בין הבתרים בענין הגרות משנולד יצחק ואשר נשבע לי על מתנת הארץ וא"כ אין לי מקום מוכן שיהיה ארץ לא להם רק בא"י ששייך אלי לזה מוכרח שישלח מלאכו והיא תבוא לכאן:


###### Eretz Chemdah, Chayei Sara 11:2
[Eretz Chemdah, Chayei Sara 11:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Chayei%20Sara/r/11:2)

**עוד** יבואר מ"ש פן תשיב את בני שמה כי הטעם שיצחק היה אסור לצאת לח"ל הוא כי ענין העקדה היה שיצחק הוא מדת הקשה וע"י העקדה כללו אברהם ברחמים ונכלל פחד יצחק במדת חסד ונקרא יצחק ע"י אברהם כי נכלל במדתו. והנה ידוע דא"י מתנהגת בשם הויה רחמים וח"ל מתנהגת בשם אלהים דין פחד יצחק ע"י אברהם ואם יצחק בח"ל מצא מין את מינו ונעור והיה מתעורר שנית במדת הדין הקשה והיה מתבטל כל


###### Eretz Chemdah, Chayei Sara 11:3
[Eretz Chemdah, Chayei Sara 11:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Chayei%20Sara/r/11:3)

וכל כוונת העקדה וז"ש השמר מאד פן עי"ז תשיב את בני על מדתו כי בא"י אינו במדת עצמות ועתה תשיב. ומהו ההשבה את בני עצמותו בעצמו: