## Eretz Chemdah, Chayei Sara

###### Eretz Chemdah, Chayei Sara 13:1
[Eretz Chemdah, Chayei Sara 13:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Chayei%20Sara/r/13:1)

(בראשית כד י) 
**ויקם וילך אל ארם נהרים**. במדרש בו ביום בא לחרן. נראה שזה כוון ויקם וילך שלא הלך ברגליו רק עמד במקומו והארץ קפצה לקראתו וזה ויקם ויעמוד על עמדו ואעפ"כ וילך. והטעם מה שבא דוקא ביום הזה. ומ"ש דאז נעשית רבקה בת ג' שנים ויום אחד כמ"ש במדרש י"ל כי רבקה נעשית מוכת עץ כנ"ל ואבדה בתוליה. והנה אליעזר בודאי לא נחשד כ"כ כי היה עבדו זקן ביתו וגם נשבע לו ובפרט למ"ש לעיל שהכניסו הקב"ה עבור זה חי לג"ע ואם היה בא ביום שאח"ז היה יצחק חושדה שזנתה בביתה לזה בא תיכף ביום הזה ובודאי לא זנתה קודם לכן דהיו בתוליה חוזרין כי היתה פחותה מבת ג' ומעת שנעשית ג' שנים ביחד עם אליעזר ולא באת לידי חשד עי"כ ולפמ"ש שהיה אז יוהכ"פ יבואר בפשוט משום דהלא קיימו כל התורה ואיך יצא חוץ לחתום. לזה היה קפיצת הדרך דלא הלך כלל או שהלך למעלה מעשרה:


###### Eretz Chemdah, Chayei Sara 13:2
[Eretz Chemdah, Chayei Sara 13:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Chayei%20Sara/r/13:2)

**במדרש וכל טוב אדוניו בידו**. ר' חלבו אמר זו דייתקי ויקם וילך אל ארם נהרים. ר' יצחק אמר בן יומו היה הוא דעתי' דר' יצחק ואבא היום אל העין היום יצאתי היום באתי. יל"פ דהנה היפ"ת כתב דייתקי שטר מתנה וכתב הרא"ם ולדעה זו מ"ש אח"כ ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק היינו שהחזיק בנכסיו קודם פטירתו והק' הרא"ם א"כ מה תועיל בשטר זה כיון שעדיין לא החזיק בנכסיו. וי"ל עפמ"ש בקידושין (דף ט') דשטר פסיקתא היינו כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכו' הן הן הדברים הנקנים באמירה. ורש"י כתב שהיה השטר מתנה כדי שיקפצו וכו' והיה השטר פסיקתא דקנה באמירה ולא החזיק בנכסיו אח"כ אלא לתוספות חיזוק. אך התוס' כתבו בכתובות (דף ק"ט) דדוקא עמדו וקדשו מיד בתוך התנאים הן הן הדברים שנקנו באמירה ולא פי' כמה הוא מיד ואין שיעור לדבר. וי"ל למ"ש בקידושין בעי רבה חצייך בחצי פרוסה מונה והולך וכו' ואת"ל כל ביומא מונה והולך הוא הרי דבכל ביומא מונה והולך והוא מסקנא דמלתא אחר שהתחיל בתחלת היום וכן י"ל גבי שטר פסיקתא. וז"ש במדרש כל טוב אדוניו זה שטר מתנה ועי"כ היום יצאתי והיום באתי כדי שיהיה עדיין שטר פסיקתא דקנה באמירה אע"פ שאינו מחזיק בנכסיו. ועי"ל בזה כי אמר ואעפך לגוי גדול וא"כ אברהם היה כ"ג וכבר ידוע דהאבות מקיימים התורה עד שלא נתנה. וא"כ ביוה"כ בודאי היה מתכוון כל מעשה הכה"ג בכלליהם ופרטיהם אלא לחנם עשאו לכ"ג והנה כ"ג שאין לו אשה אסור לעבוד עבודת יום הכפורים דצריך וכפר בעדו ובעד ביתו ואברהם לא היה לו אשה. וי"ל דז"ש כל טוב אדוניו בידו שנתן הכהונה ליצחק שהוא ישמש תחתיו אך גם יצחק לא היה לו אשה לזה עשה הקב"ה מעשה נסים שבא לשם ביום ובו ביום קדשה כי אליעזר היה שליח לקדשה והיה מותר לעבוד עבודתו באותו יום והוא נכון: