## Eretz Chemdah, Eulogies

###### Eretz Chemdah, Eulogies 16:1
[Eretz Chemdah, Eulogies 16:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Eulogies/r/16:1)

(איוב ט כ"א) **יען** חסרון המקרה שאין פונה אל תכלית, לכן דבר שאין ידוע או שאין לו תכלית, לא יתנועע האדם אליו בבחירה רק במקרה, או יתנועע בעצלות וכבדות כשעור העלם התכלית ממנו כמו במעשה יואב (שמואל ב כ"ד) מטעם זה הגלגלים שהם יותר עליונים מתנועעים בכבדות יותר, כי כל הקרובים לה' יותר משיגים שאינם משיגים מאומה (להאומרים שהם בעלי נפש שכליית) כמ"ש החכם תכלית מה שנדעך שלא נדעך ובמורה (ח"א פנ"ט) לא יתחלפו החכם והכסיל בידיעת השי"ת (כי שניהם אינם יודעים מאומה) רק שזה מרבה בשלילות והרחקות כשיעור חכמתו, ולכן סיבוב הגלגלים כנראה משתוקקים להשיג להדמות לסבה הראשונה. כל הקרוב ומכיר יותר כי זה נמנע. כן יכבד יעצל בתנועתו. ויהיה ערך מהירות תנועתם לפי ערך מעוט השגתם. כי הטעם שתלו זה לפי קרובם יותר לגלגל היומי תתעכב תנועתם העצמיית דחה במ"נ (ח"ב פי"ט וכ"ב) ושלא תקשה מגלגל היומי כי הוא אינו גוף בעובי רק כקרח הנורא לכן תשוקה קטנה תמהר תנועתו. אבל יתר הגלגלים הם גופים בעובי. כמ"ש במ"נ (ח"ג פי"ד) ועוד כי היומי רק חלק מכוכב. ושאר יש להם כוכבים רבים או כוכב, לזה השתדל החוקר לפרסם מהות האושר ולשבחו למען ירוץ האדם אליו. אמנם צריך לדעת תחלה נושא האושר שהוא הנפש כי לא נודע מה היא ואיך תהיה נצחי, עז"א **תם אני** מתאות אבל יען **לא אדע נפשי** לזה **אמאס חיי** כי לא אדע האושר. והספיקות בזה הוא לא ימלט. או כי תהיה רק כה והכנה הוה בהויות הגוף. כמ"ש רוב המעיינים או עצם נבדל מתחברת אליו כמו שחשב טוסטיוס וסיעתו אם באופן הא' הן במותי תמות שכל הוה נפסד, וכבהמה, אם כאופן ב' אומרים א"א לעצם נבדל שיעתק אל זה החומר מחוץ מפני שכל מתנועע הוא גשם, וגם א"א שהיתה מסותרת ומכוסה בחומר ההוא עד זמן שתראה בו. דא"כ ע"כ היתה גם בחומר הראשון שזה נתהוה ממנו וכן בלי תכלית, ויהיה א"כ כל החומרים ההוים ונפסדים בעלי שכל אנושי, ושאלה זו עצמה במותו אם נעתקת לחוץ או מתכסה כנ"ל. עוד אומרים ממ"נ א"א שהנפשות כולם אחדות מפני שהם בגופות רבות, וא"א שיהיו רבות דהא אינם חומריים, והתשובה אלינו בני ישראל, מה תכלית זאת הבריאה, אם העצם הזה נבדל משכיל גם בעצמו למה ניתנו בחברה או עירוב או שכונה עם החומר. תאב לרע. עתיד למות ואבדון הנפש עמו, עוד ישאל אם יש אוצרות מתחלפים לנפשות כל אומה בפ"ע, א"כ האמונות והדתות מוכרחים להם מצד נפשם וזה א"א. ואם לכולן נפש אחת, א"כ מדוע יהיו הנפשות הזכות הנתונות לאומות (אשר הם בודאי לא ישנו דתם) אבודות. וכן מדוע ינחנו אלו לזכרים ואלו לנקבות הפטורים מן המצות (סוף חסר):


###### Eretz Chemdah, Eulogies 16:2
[Eretz Chemdah, Eulogies 16:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Eulogies/r/16:2)

רשימה לדרוש 
(משלי ל"א) **אשת חיל מי ימצא**. יבואר בכמה טעמים, וזה שהקב"ה מוריד הנשמה כבודה בת מלך פנימה לעוה"ז השפל, (א) פרשתי ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם ר"ל א"כ קשה למה הי' האדם, אחר שגם תחלה היתה נשמת חיים, אך לנפש חיה שנפש הוא הכח הבחירי לבחור טוב ורע, ובארתי משל אחד למלך שיש לו כמה מדינות ומדינה אחת מעבר לים רחוקים ארץ ציה ושממה, מקום נחש שרף ועקרב, ושם יש לו סגולות מלכים שדה ושדתין, אכל אין מתעורר שם להחזירם אל המלך ושולח לשם א' מבני המלך אשר יכיר בו כי חיילים יגבר לשלול שלל לבוז בז, וז"ש בטח בה לב בעלה הקב"ה ושלל לא יחסר מכחות היולאנים המוכשרים לכנס תחת כנפי השכינה, (ב) מטעם כח הבחירה, וז"ש גמלתהו טוב ולא רע, משא"כ למעלה לא שייך זה שאין שם רע, כל ימי חייה שהיה האדם לנפש חיה ע"ד המלך שרוצה לבחון אהבת עבדו ושולח אותו בין אנשי דמים ומרמה לראות אם יעמוד בצדקתו, (ג) כי יש מצות שכליות וחוקים והנשמה למעלה משכלת החוקים ג"כ והכל שכל אצלה, והקב"ה רוצה שיקיים האדם החוקים, כי בזה נראה שעושה רק מגזרת המלך לבד לא מחמת נטיית שכלו, וז"ש טוב לי כי עניתי בעוה"ז למען אלמד חקיך, והוא במשל מלך שרואה בעבדו שעבדו בכל לב מפני הכירו את גדולתו ושלח אותו למרחוק ויצו עליו חוקים אשר לא ידע טעמם, ואז מבחין כי עושה הכל אך מחמת גזירת המלך, וז"ש דרשה צמר ופשתים, כלאים וציצית והם חוקים, ותעש בחפץ כפיה לא בחפץ שכלה רק בחפץ כפיה, (ד) ע"ד מי ששולח בנו לארץ מרחק למען ירויח לחם חוקו ולא יאכל נהמא דכסופא, וז"ש היתה כאניות סוחר, כי הגוף והנשמה כאניה שמעבירה בעולם הגשמי וכמ"ש המליץ העולם ים זועף, למען בבואה ממרחק תביא לחמה של עצמה אשר רכשה מיגיע כפיה, ואני משלתי דברי המליץ למלך רחמן שלא רצה להמית וצוה לעבור החייבים מיתה דרך הים הגדול ונתן להם משקלות הם המצות והחוקים,ובאם יעברו שם משתעשעים באור פני המלך, והנוטה בנטייתו להיפך קלה מאד:


###### Eretz Chemdah, Eulogies 16:3
[Eretz Chemdah, Eulogies 16:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Eulogies/r/16:3)

לקינות ובין המצרים 
(בנדרים דף מד) **אמר** רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מי כהחכם ויבין את זאת, דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פרשה עד שפרשה הקב"ה בעצמו על עזבם אש תורתי ע"כ, ומאד יפלא מדוע לא יכלו לפתור, ונראה לי באור דאיתא בעירובין אר"ח מאי דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ, אמר איוב ולא פירשה דכתיב ארוכה מארץ מדה, אמר יחזקאל ולא פירשה עד שבא זכריה בן עדו ופירש דכל העולם אחד מג' אלפים ושני מאות לתורה ע"ש, וא"כ לשאר נביאים דלא ידעו דהתורה ארוכה היה וסברו שהתורה רק כמו העולם שית אלפי וא"כ כיון דמדת פורעניות פחותה ממדה טובה א' מת"ק מהראוי שהעונש לא יהיה רק על י"ב פרסה, וארץ ישראל היה ארך ד' מאות פרסה, וזה הוקשה לנביאים מדוע היה עונשם כל כך, וז"ש על מה אבדה הארץ, אבל הקב"ה ידע דהתורה ג' אלפים ושני מאות עולמות, וא"כ שיעור העונש שש עולמות, וז"ש על עזבם את תורתי דייקא: