## Eretz Chemdah, Ki Tavo

###### Eretz Chemdah, Ki Tavo 11:1
[Eretz Chemdah, Ki Tavo 11:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Ki%20Tavo/r/11:1)

(תהילים כז י) 
**אמנם** כן י"ל שורש שאלת אברהם אבינו עפ"מ דאיתא בנדרים (דפ"א) דבר זה שאלו לחכמים ונביאים עד שבא הקב"ה בעצמו ופי' על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם. והנה המור זה שהיה לנו לתקן בגלות המר הזה קלקול גדול הזה ולעסוק בתורה אדרבה התורה מתמעטת והולכת ולבעבור זה אנו גורמים שהשפע מתמעט עוד יותר ויותר. וכמ"ש בתיקונים (תיקון י"ב) וז"ל ויי לישראל כד אתבלעו בע"ר דעלייהו איתמר ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע וכו' דאינהו כולהי בשלוה ועותראי וישראל בדוחקא בעניותא ובגין דא ויי לעלמא כך אתבלעו בערבוביא ומאן גרם דאתבלעו במעייהו ולא נודע כי באו אל קרבנה בגין דעובדיהן בידיהון הה"ד ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם וכו' יעש"ה. הרי דזה שלמדין ממעשיהם גורם רעה רבה בישראל וז"ש א"א מ"מ הגלית את בני לבין א"ה וילמדו מעשיהם והארכתי בזה:


###### Eretz Chemdah, Ki Tavo 11:2
[Eretz Chemdah, Ki Tavo 11:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Ki%20Tavo/r/11:2)

**וז"ש** זרקא סגול איך השליך הקב"ה משמים ארץ תפארת ישראל שנקרא סגולה כאמור והייתם לי סגלה. מונח מונח רביעי ויש לנו הנחה רבה בעז"ה בגלות ד'. כמבואר שם בתיקונים שגלות הזה הוא גלות רביעי מן ארבע גליות שעברו עלינו יעש"ה. וכלו אלף ושבע מאות שנה ויותר ועדיין אין די עולה. וגורם לזה פזר שנתפזרנו לבין האומות וילמדו מעשיהם. והנה אמרו פ"ב דשבת (דל"ב) בעון של ת"ת בניו ש"א מתים כשהם קטנים. וז"ש תלישא גדולה אותו קרע גדול שאינו מתאחה שחייב כל אדם לקרוע בראותו ירושלים בחורבנה כבר קדמא ואזלא. ועתה מה לנו עוד להתאונן. תלישא קטנה מה שאנו קורעים על מיתת בנים קטנים ר"ל כמבואר בירושלמי פ"ב דתענית קרעו לבבכם בתשובה ואל בגדיכם שלא תצטרכו לקרוע על בניכם. או יאמר עפ"מ דאמרינן כל דור שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאלו נחרב בימיו. וז"א שגם עתה בכל דור יש לנו תלישא הגדול כי בעו"ה כל דור שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאלו נחרב בימיו. ותלישא קטנה י"ל דקאי על בהמ"ד שהוא דירה קטנה שהיה להקב"ה בעולמו ד"א של הלכה גם זה נחלש ונעקר. ואיה אפוא פה מהצדקה שיש לנו ליום הדין כי קרוב הוא. וכבר פרשתי לעיל פירושו דקרא והגד לעמי פשעם. יש לנו הרבה והרבה עבירות חמורות שאדם דש בעקביו רבית אונאה כבישת ש"ש גזל מדות ומשקולת שקשה עונשם שלהם מעריות חילול שבתות וי"ט חמדה נקימה נטירה גאוה (כאלו עו"ג) כעס ג"כ הכי הוו. לה"ר כנגד ג' ראשי עבירות רכילות ליצנות שיחת חולין לרבא עובר בעשה. ואיה אפוא אפי' בבה"כ אינם נזהרים משיחת חולין. ובזוהר מחמיר מאד ע"ז ויי דעביד פרודא לעילא וכו' יע"ש. ומאכלות אסורות בלי בדיקה הרהורי עבירה וחטאת נעורים שבועת שוא ושקר שנאת חנם ונגישה השגת גבול. מעתה נביט אל המצות שלנו כמו מזוזה ציצית תפילין מי ומי המהדרים לראות אם כשרים הם. הלא אם אין התפילין כשרים הוא קרקפתא דלא מנח תפילין ובכל יום שתי ברכות לבטלה. ברכות ותפלה כמה ברכת כהנים לפניו בפרט לאחריו ששוכחים. ואמרו כל האוכל בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה וכמה הרהורים אשר לנו בשעת התפלה. הולך לבה"כ ומתפלל בלי כוונה	האם יש חוצפה גדולה מזה הלא בעמדו לפני איזה שר וחשוב כמה מהפחד ומורא יש לו ואם היה יודע שהשר יודע מחשבתו כמה מזכך גם המחשבה, והנה בעמדנו לפני המלך הגדול ב"ה שצופה ומביט על תעלומות מחשבתנו. איך לא נבוש ונכלם להתפלל בלא לב. עושה צדקה מתיהר בזה ואפשר מבייש א' ומוכלם אני מעוני ממש, אשר רבו משערת ראשינו. והנה בזמן המקדש היה לנו בטחון מספיק שבעת ימים קודם יה"כ מפרישין כ"ג מביתו והיו לנו שני שעירים לכפר ואיש טוב מבשר טוב שרחום וחנון סלח והראה לנו מופת ליבון חוט השני מה נעשה עכשיו אפס כהן ומכהן לא בהמ"ק ולא קרבנות. וז"א הגד לעמי פשעם רבים המה ולבית יעקב חטאתם חסרון שבמצות. וז"א איך לא היה לנו תלישא גדולה קדמא מה שהיה לנו מקדמת דנא בהמ"ק אזלא אזדא ממנו איה אפוא עשר קדושות שנתקדשה א"י ומי יודע עד כמה טומאה בוקעת כעת. על כן ראוי ונכון קרעו לבבכם רק תלישא קטנה כמאמרם אמר הקב"ה פתחו לי כחודה של מחש ואני אפתח שערים גדולים שיכנסו בו קרונות ועגלות ע"ש. וז"א תלישא קטנה ע"ד קרעו לבבכם ראוי לנו לעשות בלבבנו, ועיקר התשובה נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה. וכמאמר הנביא ירמי' (ו) עמדו על דרכים שאלו לנתיבות עולם וגו' אי זה דרך הטוב. ובעו"ה יש דרך ישרה לפני כל איש דומה לו כאלו הולך בדרך פשוט. וז"א רק זאת עשו מהפך הפשטא מה שהיה פשוט בעיני כל אדם ראוי להפך. ולא זו העיר לא זו הדרך אשר אנו הולכים בה. והנה עיקר התשובה נמיכת רוח כאמור תהלים (נ"א) זבחי אלהים רוח נשברה. והר"מ כ' שאע"פ שבכל המדות ראוי לאחוז במדות האמצעי לבד מן הגאוה ראוי להרחיק לקצה האחרון, ע"כ אמרו מאד מאד הוי שפל רוח והאריך הרח"ל בזה ג"כ. ואומר זקף קטן מה שהיית בקומה זקופה תקטין מאד עד אשר כעת עתה זקף גדול תקטין עצמך מאד. ועם היות שיש לך איזה דרגא לא תתגאה ביה כי בתר דרגא תביר כאמור לפני שבר גאון ואולי ע"ד מאמרם ערכין (ה) דהת"ח יפת לו בשמיני שבשמינית להתגאה וז"ש שתהיה זקף קטן מעט מעט תעשה מן זקף גדול שיש לך יותר מדאי:


###### Eretz Chemdah, Ki Tavo 11:3
[Eretz Chemdah, Ki Tavo 11:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Ki%20Tavo/r/11:3)

**והנה** המשורר (ל"ט) אמר הנה טפחות נתתה ימי שהמה נמדדות רק כמו טפח וטפחים כמבואר במפרשים שהוא מדה קטנה מאד. וז"ש מרכא אף שיצה"ר מבטיח לך שתאריך ימים הלא מדודות המה טיפחא כטפחות הללו אבל יבוא יום אתנחתא כי אתין רבוים הן, וז"א את נחתא כל הרבוים שלך הן אריכות הזמן הן רבוי ממון וכבוד הכל יהיה מינח נייח. והנה ראיתי פי' בגמ' דברכות (דט"ז ע"ב) כד מסיים ר"י ספרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות וכו' אשרי מי שנפטר בשם טוב. פירושו משום דפעמים ושלש עם גבר פי' דצריך אדם להתגלגל פעמים ושלש לתקן אשר לא השלים חוקו בחוקת התורה ומצותיה ובזוה"ק כתב אלמלא ידעי אינשי צערא דגלגולא הוי מלחכא עפרא בפומייהו. ואיוב אמר אדם ילוד אשה והוא שע"י יבום נשמת המת חוזר לעולם והרי ילוד ממש מן אותה האשה אשר לקח לו כן פי' הרמ"א. לז"א אשרי מי שנפטר בש"ט שפטור עוד מלבוא לעוה"ז. וז"א אע"ג שאת נחתא גם בשובו אל עפרו לא ישקוט ולא ירגיע כי אזלא הנשמה שאין לה מרגוע עד כי גרש גרשיים פעמים ושלש מגורשת היא מבית אביה לבוא עוד בעולם השפל הזה. יתיב עד שנעשית תושב בארץ דתרגום תושב תתיב ע"ש. ואיתא בירושלמי פ"ב דתענית ר"ל בשם ר' ינאי אמר שיתף הקב"ה שמו בישראל משל למלך שהיה לו מפתח של פלטרין קטנה אמר המלך אם אני מניחה כמות שהיא היא תאבד אצא הריני מניחה בשלשלת שאם תאבד תהא שלשלת מונחת עליה כך אמר הקב"ה אם אני מניח את ישראל כמות שהן הן נבלעים בא"ה אלא הריני משתף את שמי הגדול בהם וכו' ע"ש. וע"י עונותינו אנו פוסקים שלשלת הזה ועושים פירוד בשמו הגדול ב"ה כנאמר כי יד על כס יה שאין השם שלם כל זמן שאנחנו בגלות המר הזה. וז"פ פסוק שלשלת שאנחנו בעו"ה. פוסקים השלשלת הזה ועד מתי למוקש יהיה לנו. ולא נחוס על נפשנו ועל כבודו הגדול יתב' המחולל בין האומות עו"ג בעו"ה מה שהיה בימים הקדמונים ש"ש נתקדש על ידינו ע"י אותות ונסים וכ"כ למה. אומר אני מדה כנגד מדה קמאי דמסרי נפשייהו אקדושת השם עביד להו ניסא ונתקדש ביותר ש"ש ע"י דמצוה גוררת מצוה משא"כ עתה בעו"ה שמידי יום יום ש"ש מתחלל. ועכ"פ הימים ידברו עת הזאת לעת צאת השנה. לעיין במילי' כל איש ואיש את נשמתו הקדושה לתקנה בתורה ומצות ומע"ט יהיו לו למנה. וכן יש לפרש ענין זה דשלשלת ע"פ מ"ש בהקדמת תקוני הזוהר ת"ז:


###### Eretz Chemdah, Ki Tavo 11:4
[Eretz Chemdah, Ki Tavo 11:4](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Ki%20Tavo/r/11:4)

**ואמר כי תצא למלחמה על אויביך** שהוא היצה"ר אשר הוא אויב פנימי ממש אל האדם וכל פרשת יפ"ת לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר ואומר וראית בשביה אשת יפ"ת זו נשמה הקדושה כאמור בזהר בקרא כי ימכור איש את בתו לאמה זו היא נשמתא במטותא מינייכו דתיפוק בר חורין ולא מלוכלכא בחובין וטינפין יע"ש. ובכתה את אביה זה הקב"ה ואת המה גלות השכינה ירח כל חדש אלול ימים בעשרת ימי התשובה והארכתי בביאור פ' זו וז"א ג"כ כאן ירח דתראה לתקן בירח אלול שתהיה נקי מן החטא כבן יומו וזהו עיקר התשובה להיות נדמה כקטן שנולד כדאי' בספרי מוסר וכ"ת מאן יאמר דראוי לתקן בחדש הזה דוקא לז"א קרני פרה מרכא שהרי קול השופר מאריך ומכריז כל יום ערב ובוקר שובו בנים שובבים שפרו מעשיכם וכמ"ש הרמב"ם בה"ת שהשופר בא להעיר לב הנרדמים בתרדמת הזמן ע"ש. וזה כפולה שכופל פעמים בכל יום ערב ובוקר עומד ומזהיר חוסו חוסו על נפשכם בטרם יתנגפו רגליכם. מתג ראוי לעשות סייג וגדר כנאמר מתג לחמור שהוא לחומר כמאמרם קדש עצמך במותר לך. והנה מהרמ"א פי' בפסוק פ' שלח לך ואולם חי אני וימלא כבוד ה' דגבי אדם החוטא לחבירו ממהר חבירו לעשות בו נקמה והמהירות של בני אדם הוא על שני ענינים או דמורא עולה על ראשו פן אח"כ לא תשיג ידו להנקם מחבירו מחמת עניות או מיתה ושארי דברים לכן בעוד בידו להנקם נקמתו ממהר לעשותו או בירא שמא ימלט חבירו ממנו שימות או שילך למקום אחר. והנה הני תרתי ליתנהו גבי מלך הכבוד ב"ה לכן מאריך אפו. וז"א ואולם חי אני לעולם ויש לי זמן תמיד לגבות חובי. וכ"ת שמא ילך לו האדם למקום אחר הלא כבוד הן מלא כל הארץ ע"ש וז"ש מקף אע"פ שאנחנו רואים שהחנוני הגדול מקיף והקב"ה מאריך אף אל תאמר בלבבך דלית דין ודיין ח"ו רק עתיד הוא להשתלם ממך כי סוף פסוק כמו פסיקא לי מילתא ובטוח הוא אצלו ית' לגבות ממך לעולם. והוא מתון עד כי יתמלא סאתך ויש מי שנתמלא סאתו מדבר קטן מאד ע"כ השמר לנפשך אף מעבירה שדומה לך כקטנה פן בעשותה תתמלא סאתך ותפקד על משובותיך: