## Eretz Chemdah, Korach

###### Eretz Chemdah, Korach 4:1
[Eretz Chemdah, Korach 4:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Korach/r/4:1)

(במדבר יח ז) 
**ולמבית לפרוכת ועבדתם עבודת מתנה** וכו'. במדרש כי לא אויב יחרפני זה קרח שהוא משלי, בבית אלהים נהלך ברגש זה שוחט ומקריב, ופי' מתנות כהונה מקריב דהיינו קבלת דם שהיה קרח מקבל דם ומקריב למזבח ואהרן זורק, ישיא מות עלימו שהביא מיתה עליו ע"כ. הדברים צריכים באור אך קודם נתרץ מה שילה"ק בזבחים דף ד' אשכחן זביחה שצריך לשמה שאר עבודות מנלן וכי תימא דיליף מזביחה מה לזביחה שכן נפסלת שלא לשם אוכלין בפסח אלא אמר קרא המקריב את דם השלמים שיהיה קבלה לשם שלמים וכו'. זריקה מנ"ל, וכי תימא נילף מהני מה להני שכן טעונות צפון אלא א"ק הזורק את דם השלמים. ולכתוב רחמנא גבי זריקה וניליף מיניה משום דאיכא למיפרך מה לזריקה שכן חייב עליה זר מיתה ופרש"י אבל שחיטה כשרה בזר וקבלה והולכה אע"פ שפסולים בזר אין חייב עליה מיתה כדאמרן בסדר יומא (דף כ"ד) ארבע עבודות זר חייב עליה מיתה זריקה והקטרה וניסוך המים והיין דכתיב והזר הקרב יומת ועבדתם עבודת מתנה ודרשינן עבודה תמה לא שיש אחריה עבודה, ותוספות ד"ה מה לזביחה הקשה נילף זריקה שתפסול שלא לשם אוכלין נמי מק"ו דשחיטה שאינה פוסלת בשנוי בעלים ואפ"ה פוסלת בשנוי אוכלין כ"ש זריקה. וי"ל דהכא לא ילפינן מזביחה אלא קבלה והולכה. ובתוס' ד"ה מה לזריקה שכן זר חייב עליה מיתה מק' וא"ת ונילף קבלה והולכה משחיטה וזריקה בצד השוה, וי"ל מה להנך שכן חייבים בחוץ וכו'. וילה"ק למ"ש התוס' דמה דאמרינן שאר עבודות מנין קאי רק על קבלה והולכה לא על זריקה א"כ היה להגמ' לתרץ מה לזביחה שכן חייבים עליה בחוץ משא"כ קבלה והולכה, כיון שאינו רוצה עתה למילף זריקה. ונראה משום דלקמן (דף ק"ז) אמר הגמ' על שחיטת חוץ דרבי הכתוב גבי זריקה בחוץ שחייב כדי שלא נילף במה הצד שאר עבודות שאינן מפורשים בפ' עיין ברש"י ולפ"ז י"ל דלמא גם הולכה חייב בחוץ והאי דכתיב בזריקה ולא בהולכה דלמא בהולכה סמך התורה על ק"ו מזריקה שא"צ צפון ואפ"ה חייב בחוץ מכש"כ הולכה שטעונה צפון כדלקמן, ולזה לא יכול הגמ' לתרץ מה לזביחה שכן חייב בחוץ דדלמא גם קבלה חייב בחוץ אבל התוספות שפיר משני דהם מקשי ל"ל קרא על הולכה ושפיר משני איצטריך דיש פירכא שכן חייב בחוץ גבי זריקה וא"ל נילף מק"ו על חוץ ז"א דזה בעצמו גלה לנו התורה קרא יתירה על שלא לשמה וגלה שלא נילף זריקה ושחיטה מבינייהו כדי פלא נילף חוץ ג"כ מבינייהו ודוק. ועפ"ז יבואר המדרש הנ"ל משום דהא האמת דאי לא כתיב עבודת מתנה ה"א והזר הקרב יומת קאי על כל עבודות כמ"ש תוספות ישנים ביומא, וזה הפסוק נאמר אחר מעשה קרח כמבואר בקרא ולפ"ז קרח שהיה זר ושוחט ומקריב דהיינו קבלת דם וקשה מנ"ל הא עדיין לא כתיב עבודת מתנה וצ"ל בל"ז מוכח דאין מיתה לזר על קבלה דקשה ל"ל קרא על קבלה והולכה שלא לשמו נילף מזריקה וצ"ל כתירוץ הגמרא שכן חייב מיתה בזר ואקבלה לא חייב זר מיתה ולכך היה מקבל דם ומקריב שהוא הולכה אל המזבח אבל קשה דלמא לכך הוכרח קרא לכתוב בפ"ע בהולכה לגבי שלא לשמה כדי שלא תילף ג"כ לענין חוץ מזריקה וכנ"ל. וצ"ל דבלא"ה אי אפשר לחייב על קבלה והולכה בחוץ לפי מאי דאי' לקמן (דף קמ"ו ע"ב) אשר יעלה עולה או זבח מה העלאה שהיא גמר עבודה חייבים בחוץ ופרש"י דאתי לרבויי קטרת שחייב אם מקטיר בחוץ וא"כ הולכה ממועט בלא"ה דלאו גמר עבודה ומוכח שאין זר חייב מיתה על קבלה והולכה לזה הקריב קרח, ולפ"ז מוכח שקרח למד חוץ מהעלאה דאינו חייב רק בגמר עבודה אבל ממילא הוא חייב מיתה על הקטרת שהקטיר בחוץ ושפיר חייב מיתה ממ"נ או על קטרת שהקטיר בחוץ שלא על מזבח הפנימי. או על הולכה דאם נאמר דקבלה נתמעט לענין חוץ דלא ילפינן מבינייהו כמבואר בדף ק"ז מדכתב זריקה בחוץ ולא מאשר יעלה ולפי זה גם קטרת בחוץ פטור, אבל א"כ אין ההכרח הנ"ל שלא יהיה זר חייב מיתה על קבלה כנ"ל ודוק היטב והפוך בה כי קצרתי: