## Eretz Chemdah, Nitzavim

###### Eretz Chemdah, Nitzavim 14:1
[Eretz Chemdah, Nitzavim 14:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Nitzavim/r/14:1)

(דברים ל יג) 
**יאמר** עפ"מ שכתבתי לעיל דברי של"ה בפסוק חלק לבם עתה יאשמו דאי' במדרש ועתה זה תשובה, לז"א חלק לבם בזמן שאין שלום עתה אעפ"י שבא לעשות תשובה יאשמו שאין מקבלים לבעלי מחלוקת בתשובה. והנה ישנו שני מיני שונאים א' בפה ובלב והשני קשה ממנו בפיו ידבר שלום ובלבו ישים ארבו, ודבורו א' בפה ואחד בלב, הרי איש הזה חלוק לשונו מלבו ואמרתי שז"פ תמים תהיה עם ה' אלהיך, שלא תהיה חלוק, רק תמים כולו מפיו עד לבו יהיה באחדות עם ה' אלהיך שהוא יחיד האמתי אף אתה עכ"פ תהיה א' בגופך ולא יחלק הלב מהפה, וז"א אם תרצה לעשות תשובה מקודם צריך להיות אחדות ולהיות כל ישראל כאיש אחד, שובה לשון יחיד ישראל בשלום ואז תקובל תשובתך, וכ"ת שתעשה שלום עם חברך לפנים כדרך הארץ מראים אהבה בפנים ולבם בל עמהם לז"א עד ה' אלהיך לשון עדות כדאיתא במדרש שה' הוא עד והוא ראה והוא ידע מחשבות לבבך כי כשלת בעונך וצריך אתה לתקן מכשול זה בתשובה, ואין מקבלים בעלי מחלוקת בתשובה, לכן ראה תראה שיהיה לך אחדות, ואיתא עוד שאין הקב"ה מיחד שמו של בעלי מחלוקת לכן אמר שובה ישראל באחדות עד ה' אלהיך שיהיה מיחד שמך עליך, כי כשלת בעונך, שמסלק שכינתו ממך, ועיקר המחלוקת בא מכח הגאוה שאמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד. והנה כן דרך יצה"ר המסית לאדם אומר לו איך תשוב אל ה' ותשובתך קשה מאד בתענית וכיוצא בזה לצער את גופך, והנה לדעת כי כל עצתו הבל ורעות רוח. שהרי עינינו הרואות שיש תשובה אחת שאין בה עינוי נפש כלל. ואפ"ה יצה"ר איננו שוה להניחו. והוא להיות מעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו, וז"ש קחו עמכ"ם דברי"ם להיות בולם עצמו בשעת מריבה ואיזהו גבור הכובש את יצרו להיות מעביר על מדותיו, ולמה יהיה דבר זה כ"כ קשה על האדם בשומו על לבבו די לעבד להיות כרבו שגם הקב"ה שומע עלבונו מאומות המחרפים ומגדפים אותו ושותק. הן הן גבורותיו. וז"ש ושובו אל ה' להיות בדומה לו, והמעט ממך מה שהקב"ה רואה בך עונות ופשעים ומה שאתה עושה נגד רצונו והוא הטוב ייטיב עמך וכובש כעסו מעליך וארך אפים, ואתה טיפה סרוחה, הלא על כל דבר קטן שנעשה בביתך נגד רצונך מיד אתה כועס, וחלילה אם הקב"ה יהיה כועס על עשותך נגד רצונו, וראוי ונכון לאדם שיעלה בזכרו כשנעשה לו דבר נגד רצונו. הלא הקב"ה סובל ממני יותר ודי למבין. ובהיות כי קחו עמכם דברים ולהיות שותק בשעת מריבה, אז אמרו אליו כל תשא עון, שהמעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו: