## Eretz Chemdah, Pekudei

###### Eretz Chemdah, Pekudei 1:1
[Eretz Chemdah, Pekudei 1:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Pekudei/r/1:1)

(שמות לח כא) 
**אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה** וכו'. יל"פ עפמ"ש למה נקרא שמו משכן על שנתמשכן בעונותיהם של ישראל. והנה באמת מה שמנו כל עניני המשכן והא אין הברכה שורה לא בדבר המנוי ולא בדבר המדוד עיין בספרי. אמנם כי דבר המנוי אין יד אדם שולטת בו והוא למעלה מן המזל והטבע. ובאמת זה שהיה המשכן למשכון לישראל היה לטובתם ששפך חמתו על העצים ואבנים לזה מנה אותם דוקא כדי שיהיה יד אדם שולטת בו בעת הזעם ולא ישפוך חמתו על ישראל ח"ו וז"ש אלה פקודי המשכן משכן העדות שמפרש מ"ט מנה אותו מפני שנתמשכן בעונותיהם של ישראל וכמ"ש במדרש דשני פעמים משכן ע"ש בית ראשון ובית שני שנתמשכן לזה אמר אשר פקד עפ"י משה וכו'. עוד יל"פ על פי מ"ש בירושלמי דאלמלי לא חטאו בנ"י בעגל היו ידי משה תשמישי קדושה ללוחות והיה בא עמהם לא"י ולא היה שום אומה ולשון שולטת בהם וע"י החטא מונחים בארון באהל ובמשכן ועז"א אלה פקודי המשכן שנתמשכן בעונותיהם של ישראל והגרם לזה היה מפני שהוא משכן העדות היינו הלוחות שנתונים במשכן: **אשר פקד עפ"י משה** ר"ל במקום שמתחלה היה פקודת הלוחות עפ"י משה שהוא יהיה תשמישי קדושה אליהם ועתה שנעשה המשכן תשמישי קדושה להלוחות הנה הם עבודת הלוים ביד איתמר וזה מגרה חטא העגל וזה גרם ג"כ מה שנעשה למשכן בעד עונותיהם כי חטא העגל לא נפרע עד חרבן ביהמ"ק כידוע:


###### Eretz Chemdah, Pekudei 1:2
[Eretz Chemdah, Pekudei 1:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Pekudei/r/1:2)

**וע"ד הדרוש** משום דידוע דאין ממשכנים כלי אכל נפש ואיתא במדרש משם חפר אוכל שמבהמ"ק היה מוציא אוכל לכל העולם כולו. והענין משום דמזונא לא במזלא תליא מילתא משא"כ בית המקדש הוא למעלה מן המזל ואיך יכול למשכנן אמנם מצינו חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות שע"י התורה היה ג"כ למעלה מן הטבע והמזל ומשם חפר אוכל ג"כ כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. וכן ע"י צדיקי הדור נזונים העולם כמ"ש כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וא"כ שפיר יכול למשכנו וכמו במדבר היה להם מזונות בזכות משה שירד להם המן. וז"ש אלה פקודי המשכן שנתמשכן בעונותיהם של ישראל וא"ת הא אין ממשכנים כלי אוכל נפש וע"ז משכן העדות שעדיין יש הלוחות שע"י התורה יורד מזונות לעולם וכן אשר פקד על פי משה שבזכותו ירד המן:


###### Eretz Chemdah, Pekudei 1:3
[Eretz Chemdah, Pekudei 1:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Pekudei/r/1:3)

**ובזה** יל"פ מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל כי לולא האוהלים א"א שהמשכן יהיה למשכן דהם כלי אוכל נפש אך שעדיין נשארו בתי כנסיות ובתי מדרשות שהם למעלה מן המזל וכמ"ש בברכות כיון דאי' מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו ומשם חפר אוכל וא"כ ע"י שמה טובו אהליך יעקב שפיר משכנותיך ישראל ובזה יל"פ ויטוש משכן שילה ע"י שאהל שכן באדם בתי כנסיות ובתי מדרשות:


###### Eretz Chemdah, Pekudei 1:4
[Eretz Chemdah, Pekudei 1:4](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Pekudei/r/1:4)

**במדרש** משכן עדות הוא לכל באי העולם שאין סליחה אלא לישראל בלבד והוא תמוה הא מצינו פעמים רבות שגם לא"ה כשעושים תשובה הקב"ה סולח להם כמו שהיה בנינוה וכדומה. ונראה לבאר תחלה מ"ש בפ' תשא ויאמר משה אל ה' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב ועתה אם תשא חטאתם. וזה דבר מפליא אחר שרצה להשיג סליחה על החטא היה לו להקטינו ולא להגדיל החטא ולבקש עליו כפרה. ובילקוט איתא שעמד במקום הפרץ שדחה את השטן ועמד במקומו אמנם נמתיק הדבר עפ"י משל למלך אחד שעמדו במדינתו פוחזים ושודדים שפלים שהיה אך זאת מחיתם לשוד ולרצוח ולחתור בתים והיו אנשי המדינה מכבדים אלו האנשים ומחנפים להם למען ימצאו חן בעיניהם בחשבם כי ע"י כן יתנו להם תשורות מן החמס אשר בכפיהם וכאשר הגיע הדבר למלך חרה לו עד מאד וצוה להכריז מפקודת המלך וגדוליו אשר כל איש אשר יוסיף לכבד ולהשתחות להאנשים הפוחזים בעבור אגורת כסף ופת לחם אחת דתו להמית כי לחמם לחם רשע וחמת תנינים יינם. ויהי אנשים אשר תאות לבם להתרפס ברצי כסף מתנת החטאים האלה בנפשותם עמדו להם ולא חשו לפקודת המלך. ויש אנשים אשר מאהבת המלך ופקודותיו כל הימים בכל לבם לא מרו את דברו ומנעו את רגלם מאורח רשע. והנה הכת הראשונה מרוב חפצם להטות העם אחרי עצתם ולכבד השודדים והפוחזים כמוהם וידעו כי הכת השניה כל רצונם להשיג קרבת המלך וליהנות מזיו כבודו ורצונו אז התיעצו והגידו לכת השניה אוהבי המלך לאמר הנה ידוע כי דרך המלך בכל יום להתחפש בלבושים פחותים כאחד מבני העיר לבל יכירוהו כי הוא זה ועובר משער לשער במחנה לראות מה נעשה בעיר ועדיין לא היה אחד בנו אשר הכירוהו ויעמוד עליו כי זה המלך המתחפש בלבוש נכרי אין זה כי אם מתלבש בבגדים הפוחזים כאחד מאתנו אשר שנא והוא תחבולה גדולה לבל יעמוד איש להכירו כי ידוע ששונא את הפוחזים ואיך יצויר שיתחפש בתארם ולבושם. ומתוך הדמיון שהאמינו בדבר זה התחילו לתור אחרי המלך בין הפוחזים וכאשר ראה פוחז אחד שנדמה לו בכח הדמיון כי הוא הוא המלך המתחפש בבגדי פוחז מיד כרעו לפניו והשתחוו לפניו ונהגו בו כל כבוד המלך. והנה שלש רעות עשו אחד שעברו על צווי המלך ב' שנהגו כבוד להפוחז ובזה העון הם שוים עם


###### Eretz Chemdah, Pekudei 1:5
[Eretz Chemdah, Pekudei 1:5](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Pekudei/r/1:5)

הכת הראשונה ועוד יותר עשו שנהגו כבוד מלכות בו וקראו לפניו אברך והדי הם מורדים במלכות והאחרון הכביד שחשבו את המלך הגדול שיתלבש בלבוש אנשים ריקים כאלה וכדי בזיון וקצף למלך. אמנם זה העון האחרון עם היות כי ראזים בזה לעונש עצים שהשפילו מאד כבוד המלך עכ"ז אחר שמזכירים עונש בזה שדמו על הפוחז שהוא המלך האמת ועשו זה בשביל כבוד המלך הנה בזה אדרבה המלך החכם עוד יוסיף שאת משאת פניו אליהם כי בזה רואה הוא כמה גדול כבודו בעיניהם עד שכבדו כ"כ את המלך המדומה ואיך היו מכבדים בעוז והדר אם באמת היה המלך מתגלה אליהם ביקר תפארת גדולתו ובזה נודע כי לא לעבור מצות המלך זה אך אדרבה להוסיף לכבודו אומץ. ולזה למען הכיר החילוק שבינם לבין הכת הראשונה שהם עם היות עונם משולש לפי הנראה ייטיב פניו להם ולא לכת הא' העושים בשאט נפש לתאות לבם לפוחז בעצמו:


###### Eretz Chemdah, Pekudei 1:6
[Eretz Chemdah, Pekudei 1:6](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Pekudei/r/1:6)

**ולזאת** בוחר המלך לעשות לו דירה ומשכן ביניהם כי כבר נודע לו שכוונתם היה לכבדו ובזה עתה יגדל כבודו יותר ובזה נודע ההבדל שביניהם:


###### Eretz Chemdah, Pekudei 1:7
[Eretz Chemdah, Pekudei 1:7](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Pekudei/r/1:7)

**וזה** הענין היה במעשה העגל ממש כי כל העמים עובדי אלילים היו מכוונים לפי דעתם להוריד ע"'י כחות הכוכבים ומשטרם בארץ ע"י נחשים וקסמים לגזול השפע היורד על הכלל ולהשיבה אליו וזה היה גזילה ממש וכנ"ל פ' כל הזהב העשוי. משא"כ ישראל הם שמעו את מצות המלך בל געלה נפשם באשכר זונה מאלילים פוחזים לגזול ולעשוק בלא צדק. אך ענין מעשה העגל מבואר בכוזרי באריכות כי משה הגיד להם מקודם שיוריד להם מן ההר דבר שיהיה באמצעותו השראת השכינה בתחתונים וישראל מרוב חשקם לחזות בנועם ה' ולהדבק במלך העליון בכל מאודם. הנה בני אמם נחרו בם כי ע"י צורת העגל יתלבש כח אלהי ושיהיה בו השראת השכינה כמו שהיה אח"כ באמצעות הכוכבים שסברו שמשה לא ירד מן ההר שהשטן התעה אותם ומרוב חשקם להשגה זו טעו במעשה העגל שיצא בדמות שור שבהמרכבה וחשבו שבדמות הפוחז הזה הנפחת יתלבש המלך הגדול והנורא ח"ו וע"ז נהגו בו כבוד אלהית ממש ואמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך ממצרים שסברו שבו יתלבש הכח האלהי ממש ח"ו. והנה שלש רעות עשו א' שעברו פי המלך וכבדו הע"ז וזה עון כל הגוים גם כן. ב' שנתנו לו גם כבוד אלהית ויחסו אליו ההוצאה ממצרים ג' שדמו שיתלבש קדושת השם בלבוש נבזה גרוע כזה חס ושלום וזה העון יותר גדול וכמו במשל ממש והנה אם היה השטן מקטרג היה מקטין החטא רק במה שעברו פי ה' ועבדו הע"ז ובזה לא היה להם תרופה וזה היה מחכמת משה ע"ה שהגדיל החטא עד מאד וכי זו בלבד עשו אמר והלא גם נתנו לו כבוד אלהית וגם סברו שבו מתלבש המלך בעצמו בלבוש פחות כזה. ובזה בעצמו נהפך עונם לזכות כי נגלה לעין מחשבתם הטובה איך רצו לכבד המלך הנורא ולעבוד לאלהי הכבוד אף לפי דמיונם הכוזב ששורה על תבנית שור אוכל עשב. ומה אם יגלה עליהם זיו יקרו ושכינת עוזו בעצם הלא ביתר שאת יתנו לו העוז הגאה והגאון והתפארת ולזה מזה ההוכחה זכו למשכן שנגלה שכינתו עליהם בפומבי לעבוד למלך הכבוד וז"ש **אנא חטא העם הזה חטאה גדולה.** כי החטא גדול בכפלי כפלים במה שעשו להם אלהי זהב וחשבו שבו שורה הכח האלהית לזה ועתה **אם תשא חטאתם** מזה הטעם בעצמו. ועז"א הנה חטאתם חטאה גדולה ועתה אעלה נא אל ה' אולי אכפרה ועז"א וסלחת לעוני כי רב הוא דוקא שזה הנותן לסלוח אותו כי כונתם היה לשמים וכמ"ש אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר הלא אלהים יחקר זאת כי הוא יודע תעלומות לב ר"ל אף אם פרשנו כפינו לאל זר במעשה העגל האם שכחנו אז שם אלהינו הלא עיקר הכונה היתה לשם ה' כי הוא יודע תעלומות לב. וז"ש וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו שמחמת שדבר לעשות להם רעה גדולה מגודל החטא חוט המשולש כנ"ל מזה בעצמו נחם על הרעה כי בזה נודע צדקתם לעיני השמש:


###### Eretz Chemdah, Pekudei 1:8
[Eretz Chemdah, Pekudei 1:8](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Pekudei/r/1:8)

**ובזה** יתפרש מ"ש בלעם לא הביט און ביעקב וכו' עד מה פעל אל כי בלק אמר לו לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך. ובאמת כונת בלעם היה לרעה כי עיקר קטרוג של בלעם היה על חטא העגל כמו שכתב התרגום על פ' וישת אל המדבר פניו. והנה אם היה מפחית ערך ישראל בעבור חטא זה עד קצה האחרון בעבור שלש הרעות שנמצא בו אדרבה בזה תגלה צדקתם לזה הפליג בשבח ישראל להורות שחטא העגל לא היה חמור כ"כ. כי מתאות לב עשו כל זה כמו כל העו"ג ובזה ימצא מקום לקטרג ובלק לא הבין זה. ושאל לו מדוע מברך אותם וגלה לו הטעם כי באמת לא הביט און ביעקב. והטעם כי ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו שכל כונתם וחשקם הוא להתחבר עם המלך וכונתם לטוב היה כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כדרך העו"ג שכונתם לנחש ולהוריד רוחניות הכוכבים כי לא רצו בזה רק תקות חברת ה' ותרועת מלך היה מעוזם וכונתם. והראיה כי כעת יאמר ליעקב ולישראל וכו' שהשרה שכינתו בתוכם מטעם זה כנ"ל: