## Eretz Chemdah, Sermons on Aggadah

###### Eretz Chemdah, Sermons on Aggadah 34:1
[Eretz Chemdah, Sermons on Aggadah 34:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Sermons%20on%20Aggadah/r/34:1)

בבא בתרא דף ע"ג 
**אמר** רבה בב"ח אישתעו לי נחותי יומא האי גלא דמטבע לספינתא מתחזי כי צוציתא דנורא חיורתא ברישא ומחינן לה באלותא דחקיק עליה וכו'. דהמע"ה אמר יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים וגו', יש לדקדק הכפל בכל פרט ופרט. ונראה דהנה ידוע בחכמת הנהגת הספינה שיש ברזל אחד הנקרא (אנקער) אשר בעת יהמו מי הים אזי אם יניחו להספינה שתלך לרוח הים תחלף עם אניות אבה ולא יודע מקומה איה, אזי ישליכו הברזל הזה לתוך הים ותעמוד הספינה על ידו בלב ימים עד עבור הזעף. אבל באמת לפעמים יהיה דבר זה לרעת אנשי הספינה, ונסרחה חכמתם בזה, והוא אם יהמו יחמרו וישאו דכים אזי אם לא היתה הספינה מעומדת ע"י הברזל, אזי היה להם א) שהיו הגלים נושאים את הספינה ולא היתה נשברת וכמ"ש על כל גל שבא עלי נעניתי לו ראשי, ב) גם אם היתה הספינה נשברת יש באפשרי שהאנשים ינצלו ע"י דף אחד או שארי דברים, משא"כ אם הספינה עומדת במקום אחד והגלים גדולים מאד אזי ישטפו הספיגה ואין תקוה, וא"כ בענין זה טוב יותר להאנשים ההולכים לתומם, ולא ישליכו ברזל זה, שהצלתם קרובה, וזה שמספר איך הקב"ה משיב חכמים אחור ודעתם יסכל, ואומר הנה יש ב' ענינים אחד יורדי הים באניות ר"ל שסומכים על האניות שהמה ישאו אותם לאשר יהיה הרוח ללכת, ואין אתם יודעים בחכמת החובלים, והב' עושי מלאכה במים רבים, הם החובלים המנהיגים הספינה בחכמתם ולא יסמכו על הנהגת הספינה, ועל שניהם אומר המה ראו מעשי ה', ר"ל שהכת הא' לא ראו רק מעשי ה', והב' ראו נפלאותיו שהם נסים פלאים במצולה, באופן שההצלה היה יותר בטבע להכת כראשונה מהשניה, ומפרש, כי ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו שיש ב' חסרונות וא"כ הכת הראשונה שהמה יעלו שמים וירדו תהומות ע"י גלי הים מחמה שלא העמידו הספינה ע"י ברזל הנ"ל, רק נפשם ברעה תתמוגג, שהם בסכנה גדולה ולא יותר, אבל הכת השניה שהם רק יחוגו וינועו כשיכור המתנועע לכאן ולכאן, כי לא תוכל הספינה להגביה רק יעשה תנועות קרובות כשכור, הם חכמתם תתבלע, קרוב שיתבלעו ע"י חכמתם בלב ים ותכס עליהם מצולה, וכן הענין בהנפש שהמשילו אותם ליורד בלב ימים, וכמ"ש בהמליץ העולם ים זועף וכו' והוא כי כמו שהאדם היורד לים צריך אני שיט להעבירנו ולא יעבור רגלי, כי היסוד הזה משונה מיסודו כן וק"ו הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל מהעולם הרוחני אשר לא תוכל לרדת לעולם השפל, וצריך ספינה הוא הגוף אשר ישאנה על כתפו ויעבירנה את הנחל, והנה הורונו רבותינו חכמי המדות אשר בכל המדות צריך לילך בדרך המצוע (עיין בח' פרקים להרמב"ם ז"ל שהאריך בזה) והנה אם עבר רוח סערה רוח קנאה מהיצה"ר להטות את האדם לאחד מהקצוות כמו הרוח סערה המטה את הספינה מני דרך, לא יעמוד רק אם יטה את עצמו לקצה האחר מהיפוך אל היפוך, למשל באכילה צריך לילך בדרך המצוע להתרחק מן הרבוי והסגוף. אבל אם חטא באכילה אין לו תקנה רק אם יתרחק לקצה האחרון לסגף א"ע, אף שהשכל המנהיג את הגוף כמו החובל המנהיג את הספינה מורה שתמיד ילך במצוע לקיום הגוף, מ"מ בכי זה לא ישמע לעצת השכל כמו בהנהגת הספינה אם תרומם גליו. ויש לפרש ג"כ בדרך זה הפסוקים הנ"ל, והוא שאמר יורדי הים באניות על הנשמות היורדות לעולם התחתון ע"י הגוף. עיין בזה קונטרס מיוחד להבעש"ע שמפרש על הנשמות המה ראו מעשי ה' עפ"י מ"ש החו"ה כי יותר נראה חכמה בבריאת הנמלה ממה שנראה בבריאת הגרמיים השמיימים הנוראים והגדולים ויאמר ויעמד רוח סערה הוא היצה"ר ע"ד ואשר הרעות, אזי אותם שיורדים לתהומות לקצה האחרון מקצה מזה או עולים שמים מקצה מזה, רק נפשם הבהמיית ברעה תתמוגג. אבל אם יחוגו וינועו כשכור סביב לקו האמצעי, וכל חכמתם תתבלע, אין קיום לא לגוף ולא לנפש:


###### Eretz Chemdah, Sermons on Aggadah 34:2
[Eretz Chemdah, Sermons on Aggadah 34:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Sermons%20on%20Aggadah/r/34:2)

**והנה** מה שהקב"ה נתן את ישראל בגלות כמה פעמים בין האומות הלא מטבע הבריאה שכל דבר יעמוד על שרשו, ושרש ישראל הוא בארץ הקדושה. וכמ"ש בנזר ישראל הוא ע"פ מ"ש החו"ה, טעם א' על מה שיותר נקל שיטה האדם אחר התאוה מלשמוע אחר השכל הוא מפני שהנפש הוא בארץ הזאת כגר בין החמריים העבים והכל כנגדה. לכן אין פונה לחברתה, וא"כ לזה הקב"ה נותן את ישראל לארץ נכריה שיהיה הגוף גר כמו הנשמה וא"כ אין יתרון לזה מזה:


###### Eretz Chemdah, Sermons on Aggadah 34:3
[Eretz Chemdah, Sermons on Aggadah 34:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Sermons%20on%20Aggadah/r/34:3)

**והנה** ע"פ זה יש לפרש מ"ש בתהלים כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי (א) ע"פ דברי החו"ה שאומר מצד הזה שאני עמך, ר"ל מצד הנפש אשר היא חלק אלוה ממעל אנכי גר וגם ר"ל ע"פ מ"ש ג' שותפין באדם הקב"ה ואביו ואמו, והנפש היא ע"י הקב"ה, ואני תושב ככל אבותי ר"ל מצד הגוף שהוא חלק האבות אני תושב. ועוד י"ל שאומר אם גר אנכי ג"כ עמך ר"ל שגם הגוף סובל גירות כמו הנשמה אזי אני תושב ויהיה לי קיום בעולם כהאבות שאמרו יעקב אבינו לא מת והארכתי בזה. והנה שלשה מאורות יש באור. אדומה. לבנה. ירקרקת. והלבנה היא אמצעית, והוא משל לדרך האמצעי, ועז"א האי גלא דמטבע לספינה ר"ל שמטביע את הספינה מכל וכל שהיא באופן ב' יחוגו וינועו כשכור וכו' מתחזי כי צוציתא דנורא חיוירתא, ר"ל על ידי שמנהיג דרך תשובתו בדרך ממוצע ואינו רוצה לענות את הגוף. אך מחינן לה באלותא ר"ל שיש להביא ראיה לענות את הגוף לדבר בו סרה באלותא דחקיק עלי' אהי"ה אשר אהי"ה שהוא מורה על הגלות כמ"ש אני הייתי עמכם בשעבוד זה וכו', ומה הוא, מה שאין השם שלם ואין הכסא שלם וכו' אע"פ שהוא ה' צבאות כנ"ל ודוק: