## Eretz Chemdah, Tazria

###### Eretz Chemdah, Tazria 2:1
[Eretz Chemdah, Tazria 2:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Tazria/r/2:1)

(ויקרא יב ב) 
**בתנחומא** אמר איוב אשא דעי למרחוק היה איוב רואה את בני האדם ואשה יולדת זכר והספינה שטה בתוך הים אצבע על אצבע ותמה על הדברים האלו ואמר אשא דעי למרחוק לכך נאמר אשה כי תזריע. המדרש הזה כולו מוקשה. ונל"פ כי מצינו במדרש רבה ויקרא רשב"י אומר אין העולה באה אלא על הרהור הלב ממי את למד מאיוב שנאמר אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם. וקשה הלא היה לאיוב תי' אם בניו חטאו בהרהור הלב הלא אין הקב"ה מעניש על המחשבה, אך י"ל שחשש שמא היה להם מחשבת הלב דע"ז דכבר אמרו דמעניש אף על המחשבה. אך למ"ד דאיוב בימי משה היה והא דבע"ז עונשין אף על המחשבה למדו מקרא דיחזקאל ומקמיה דיחזקאל סמן אמרינהו ומנין דעל ע"ז עונשין על המחשבה. (והנה על קרא דלא יהיה לך פי' הרמב"ם והסמ"ג דקאי על המחשבה שלא להעלות על המחשבה שיש אלוה זולתו ורש"י פי' על קיום אלהי בביתו והרמב"ן בפירוש על התורה הביא שהוא פלוגתא במכילתא ועיין במשנת חכמים מה שכתב בזה). אך י"ל עפמ"ש בקידושין חד אמר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וח"א איכא ומביא ראיה האי דאמר ליכא דכתיב למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והביא גוזלות ושלח את האם ועלה ונפל ומת היכן אריכת ימיו של זה וע"כ דקאי על העולם שכולו ארוך. ואומר ע"ז די"ל דלמא בע"ז חשב דכתיב למען תפוש את בני ישראל בלבם. והנה במדרש אמור דכל מה שישראל אוכלים בעוה"ז אינם אוכלים אלא בזכות יסורין דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא. וא"כ אם יסבור דבע"ז אין עונשין על המחשבה א"כ קשה הרי שאמר לו אביו ובו' וצ"ל דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכל מה שאוכלין אין אוכלין אלא בזכות יסורין ולכן הקריב עולות בעד בניו שלא יבא עליהם יסורים. אך שם אמר עולא דעובר עבירה ושנה בה ג"כ נענש על המחשבה וי"ל דלעולם בע"ז אינו נענש על המחשבה והאי דנפל ומת משום דחשב עבירה ששנה בה:


###### Eretz Chemdah, Tazria 2:2
[Eretz Chemdah, Tazria 2:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Tazria/r/2:2)

**והנה** בילקוט דוד הקשה למה לא נבראו ישראל נמולים ותירץ כדי שלא יהיה טעות למינים לומר שיש ח"ו שתי רשויות. והנה יש לכאורה הוכחה מזה דע"ז חמורה ועונשין גם על המחשבה מדהקפיד כ"כ לשנות הבריאה הצריכה מפני טעות המינים. אך כבר הזכרנו בשם הרקנטי טעם אחר נגד שמונה קצות והענין עפמ"ש כאן במדרש תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי נדה. וגם לשמונה אלו ימי מילה. ובארתי בזה הדרוש אחד מי יודע כי טעם המילה מפני שבא נחש על חוה והטיל בה זוהמא ולזה צריך תיקון אחר הלידה כמ"ש כאן במדרש תנחומא עיין עליו. ועז"א שראה בני אדם שכולם בשלוה ואין יסורין באים עליהם וע"כ דשכר מצוה איכא וראה אשה יולדת זכר ונסתפק אם מוכח מזה דעונשין בע"ז אף על המחשבה או שי"ל טעם המילה כמ"ש ברקנטי וכנ"ל ולא שלא ליתן פ"פ למינים:


###### Eretz Chemdah, Tazria 2:3
[Eretz Chemdah, Tazria 2:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Tazria/r/2:3)

**ד"א** י"ל ע"פ מ"ש בשם הגאון מו"ה העשיל להקשות על הא דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא הא כתיב לא תלין פעולת שכיר ותי' דקיי"ל דע"י שליח לא שייך לא תלין והתורה נתנה ע"י משה רבינו ע"ה. ולפ"ז יל"ה הא שאמרו כל מה שישראל אוכלים אינם אוכלים אלא בשביל יסורין משא"כ א"ה שבע מצות צוה הקב"ה בעצמו לאדה"ר. והראיה כי כבר הקשו למה לא מחל הקב"ה לאה"ר על חטאו הלא עבר אדם עבירה פעם אחת מוחלין לו ותירץ בספר משען המים כיון שהיה ע"י הקב"ה לא מהני תשובה וז"ש שהיה רואה בני אדם שכל המקרים והשינוים הנופל בהם הוא הכל מחטא אה"ר וא"כ מוכח דהצווי היה ע"י הקב"ה בעצמו ושם היה ג"כ הצווי על השבע מצות כמו שדרשו בסנהדרין ויצו זו ע"ז וכו' ע"ש וא"כ שפיר שכר מצוה איכא:


###### Eretz Chemdah, Tazria 2:4
[Eretz Chemdah, Tazria 2:4](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Tazria/r/2:4)

**ד"ב** עפמ"ש בסוטה בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב אלא מאהבה שנאמר הן יקטלני לו איחל וכו' תניא רבי אומר נאמר ירא אלהים באברהם ונאמר ירא אלהים באיוב מה להלן מאהבה אף כאן מאהבה. ובילקוט איוב ס' תתצ"ב בפסוק הנסה דבר אליך תלאה שאמרו חביריו לאיוב אתה מדמה עצמך לאברהם שנאמר (איוב ל' י"ט) ואתמשל לעפר ואפר אברהם עמד בעשר נסיונות ואתה בנסיון אחד נלאית סוף דבר איוב המשיל עצמו לאברהם מדכתיב אצלו ירא אלהים. וגם באברהם כתיב י"א ועי' בזרע אברהם פ' נח די"א שלא עבד אברהם אלא מיראה וי"א שעבד מאהבה. והנה אם נאמר שעבד מיראה גם איוב עבד מיראה לז"א שאיוב ראה ב"א כי איתא במדרש ואנכי עפר ואפר שהיה ראוי להיות אפר ע"י נמרוד ועפר ע"י המלכים ופסוק מבואר עפמ"ש דלא ניצל אברהם מאור כשדים אלא בזכות יעקב שנאמר אל בית יעקב אשר פדה את אברהם וי"א שפדאו מצער גידול בנים וכתבתי במק"א שזה תליא בזה שמ"ד בזכות יעקב סבר שעבד מיראה. ובמד' חזית אומר כתיב הנה עין ה' אל יראיו וכתיב עיני ה' אל צדיקים כאן בשעושין רצונו ש"מ כאן כשאין עושין ופי' בשם הר"ן חסדאי דכאן בשעושין מאהבה כאן כשעושין מיראה ופי' כשעושין מאהבה מביט להם בשתי עינים ועושה להם נס פרטי וביראה עושה להם נס ע"פ הטבע. וא"כ למ"ד שעבד מיראה לא היה ראוי לנס פרטי לזה ס"ל דנצול בזכות יעקב ועז"א ואנכי עפר ואפר שהיה ראוי להשרף ע"י נמרוד מצד שלא היה לו זכות עצמו. אך י"ל ע"פ הפשוט שהיה מקטין עצמו ומספר לפני הקב"ה שאוחז מאד במדת הענוה עד שנחשב לעפר ואפר. אך כבר אמרו דת"ח צריך להיות לו שמיני שבשמינית ואומר שם בשמתא מאן דאית ביה ובשמתא מאן דלית ביה. אך יש חולקין שם בזה ויש להביא ראיה ממ"ש במד' בשעה שאסר הקב"ה נעשה אדם אמר מרע"ה אתה נותן פ"פ לטעות א"ל להורות מדת הענוה שיהיה הגדול נמלך בקטן הרי דהמשילה מדותיו גם לגדולים. והנה בסנהדרין אמרו אדם יחידי נברא ולמה לא נבראו שנים שלא ליתן פ"פ למינים. וז"ש היה איוב רואה בני אדם ר"ל בני אה"ר שכולן בני איש נתנו ולמה ? ע"כ שלא לטעות וק' איך נתן מכשול לטעות בנעשה אדם וצ"ל להורות מדת ענוה וא"כ שפיר י"ל עפר ואפר כפשוטו שהשתבח במדת ענוה ולעולם ניצול בזכות עצמו כי אברהם עבד מאהבה. ראיה שניה שראה אשה יולדת זכר ולפ"ז מהראוי הוא שיהיה מזג הזכר אחר האם ולפ"ז קשה למה כתיב אברהם הוליד את יצחק וצ"ל כמו שכתבו חז"ל ששינה קלסתר פניו דומה ממש לאברהם כדי שלא יאמרו מאבימלך נתעברה שרה וכבר היה בדברינו דלעובד מיראה אין עושין לו נס רק בדרך טבע וכאן היה נס חוץ לטבע ומוכח דעבד מאהבה. ראיה ג' יש פלוגתא גבי נח יש דורשים לשבח בדורותיו היה צדיק וכו' ועי' בזרע אברהם ובחדושי אשתקד פ' נח כתבתי דזה תליא בפלוגתא אי עבד א"א מאהבה אז הדרוש לגבי נח לגנאי ואי עבד מיראה אז הדרוש לשבח וע"ש דברים נכונים:


###### Eretz Chemdah, Tazria 2:5
[Eretz Chemdah, Tazria 2:5](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Tazria/r/2:5)

**והנה** תבת נח היתה משוקעת י"א אמה במים ויש דעה שהראה לו בזה שהיתה ראויה להשקע והוא כמ"ד לא ניצול נח אלא בזכות תולדותיו ולפ"ז הדרוש לגנאי ומוכח דעבד אברהם מאהבה. אבל באמת הרמב"ן כתב שכן דרך כל ספינה שמשוקעת במים וא"כ לא מוכח מידי ועז"א שראה איוב ספינה מהלכת בים אצבע על אצבע שלא היתה משוקעת וא"כ מה שגבי נח היתה משוקעת ע"כ דהראה לו שהיה ראוי גם להאבד במבול רק שנצול בזכות תולדותיו ורק בדורותיו היה צדיק ולפ"ז עבד אברהם מאהבה ומזה הוכיח איוב שגם הוא עובד מאהבה אמר שנמשל לאברהם ותמה למה באו עליו היסורין כיון שהוא זך מפשע עד שאמר לו אליהוא בן ברכאל הבוזי אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק י"ל ד"א שבא להוכיח דעפר ואפר פי' שהיה ראוי להשרף ע"י נמרוד כי בילקוט אומר אשא דעי למרחוק מחשבין אנו לשמו של אברהם הה"ד וירא את המקום מרחוק. ובתנחומא פ' וירא אומר ואיך נראה מרחוק מלמד שבתחלה היה המקום עמוק כיון שאמר הקב"ה להשרות שכינתו עליו ולעשות שם משכן נעשה הר וכו' ועיין פר"ד ד' י"ד לפרש הפסוקים והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ודרשו חז"ל במד' הובא ביפ"ת ויחי צ"ט ס"א עתיד הקב"ה להביא סיני תביר וכרמל ולבנות עליהם ביהמ"ק וק' הא כבר קראם הרים גבנונים ואמרו במגילה פ' בני העיר מכאן האי מאן דיהיר בעל מום הוא לז"א ויורנו מדרכיו שת"ח מותר לו קצת גאוה ע"ש באריכות וא"כ א"א לומר עפר ואפר כפשוטו וצ"ל כנ"ל:


###### Eretz Chemdah, Tazria 2:6
[Eretz Chemdah, Tazria 2:6](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Tazria/r/2:6)

**גם** יש לומר בפשוט שהשיב במענה שהשיב אליפז דאברהם שאני שניסה בי' נסיונות וע"ז אמר אשא דעי למרחוק שבאברהם כתיב וירא את המקום מרחוק שזה היה נסיון העשירי ועי"ז אתן לפועלי צדק כי צדיק ה' במעשהו: