## Eretz Chemdah, Vaera

###### Eretz Chemdah, Vaera 4:1
[Eretz Chemdah, Vaera 4:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Vaera/r/4:1)

(שמות ז כ) 
**ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם**. בילקוט יונה בחמישי נהפכו מי מצרים לדם בו ביום יצאו ישראל ממצרים בו ביום עמדו מי הירדן. ויל"פ דחדא באידך תליא דאי' בשבת פ"ז דבה' יצאו ישראל ממצרים נמצא חל ר"ח ניסן ג"כ בה' ואייר חל בשבת דניסן לעולם מלא משא"כ לסדר עולם הם יצאו בע"ש ואייר היה ביום א' וסיון היה ביום השני אם כן לפי אותה הדעה שהיה אייר בשבת היה אייר אשתקד בעת שהיו במצרים ביום הג' דאין בין שנה לחברתה אלא ד' ימים עי' בסוגיא דהתם במס' שבת באורך. ואי' בראב"ד דהמכות התחילו באייר משום דמשפט רשעים יב"ח וכל מכה היתה התראה כ"גמ ימים והמכה משמשת ז' ימים דכל מכה עם התראה היה משמש חדש עי' בידי משה ואין להאריך אם כן אם ר"ח אייר היה ביום ג' כ"ב היה ג"כ ביום ג' נמצא כ"ד אייר שאז נהפך המים לדם היה ביום ה' משום דבתחלה התראה ואח"כ בסוף חדש ז' ימים המכה שלשה חלקים התראה ואח"ז היתה המכה עי' במדרש ויליף מקרא ודוקא לאותה דעה שבה' יצאו ישראל ממצרים ממילא אותו אייר שיצאו היה שבת ושל אשתקד היה ביום ג' ושפיר מוכח דכ"ה דאייר של אשתקד היה ביום ה' משא"כ א"ת כסדר מולם ויצ"מ היתה ביום וא"ו וחל אייר ביום א' ושל אשתקד ביום ד' אם כן היתה מכת דם ביום ואו. אבל נראה ראיה ברורה שלא כסדר עולם משום דבז' נתנה תורה אם כן מוכח שהיה סיון ביום א' דלכ"ע בשבת נתנה תורה ויום ז' של סיון אם כן מוכח דהיה אייר בשבת ושפיר מוכח דבה' היתה מכת דם. אבל קשה הא מוכח דבששי נתנה תורה לישראל דאי בז' נתנה תורה לישראל קשה הא משה ניצול בהשלכת היאור משום דאותו יום היתה נתינת התורה כדאיתא בסוטה (דף יב ע"ב) ר"פ אמר אותו היום כ"א בניסן אמרו מה"ש רבש"ע מי שהוא עתיד לומר שירה על הים ילקה רב אחא בר"ה אמר אותו היום ששה בסיון היה אמרו מה"ש מי שהוא עתיד לקבל התורה ילקה ומקשה גמ' בשלמא למ"ד בששה בסיון משכחת ליה ג' ירחי דאמר מר בז' באדר מת משה ובז' באדר נולד ומז' באדר עד ששה בסיון תלתא ירחי אלא למ"ד בכ"א בניסן היכי משכחת לה ומשני הגמ' אותה שנה מעוברת היתה רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם אם כן לפי המדרש בששי נתנה תורה לא מוכח אם היתה מכת דם בה' משום דכיון דסיון היה ביום ב' היה אייר ביום א' ושל אשתקד היה ביום ד'. אבל לר"פ דסבר דבאמת לא השליכו למשה ביום וא"ו בסיון משום דאז היה עיבור אם כן שפיר לא מוכח משם אם היה בוא"ו בסיון נתינת התורה דאפשר לומר שהיה בז' בסיון ושפיר מוכח דמכת דם היתה ביום ה' אכל כיון דלר' אחא מוכח בבירור גמור דמשה הושלך ליאור בוא"ו לחדש סיון דנולד בז' הוה תלת ירחי במלואי' ושפיר מוכח דודאי קבלת התורה היה ביום ששי בסיון ולא ז' ימים לחדש סיון משא"כ לר"פ דאין הוכחה אבל דיש ראיה ברורה כר"פ דמשה נולד בראשון באדר והיה עיבור בעת לידת משה משום דאי' בילקוט ובתוס' מנחות (דף למ"ד) שאותו יום שמת משה היה בע"ש דמוכח מיריחו שנלכד בשבת עי' התוס' והרא"ש סוף פסחים ואותו יום שעברו את הירדן היה ביום ה' וזה היה ביום עשירי לחדש ניסן כמבואר בקרא דיהושע (ד' י"ט) ואם כן כיון דאותו ז' אדר חל בע"ש ממילא ר"ח אייר היה חל ביום שבת ואדר סמוך לניסן לעולם חסר אם כן חל ר"ח ניסן ביום א' א"כ עשרים לחדש חל ביום הנ"ל. וזה תמוה דהא להנ"ל היתה העברת הירדן ביום ה', וצ"ל כמו דאיתא בילקוט דאותה שנה שמת משה היתה מעוברת והשתא החשבון מכוון דמשה מת באדר ראשון אם כן אדר ראשון היה חל בשבת ואדר ראשון מלא אם כן חל אדר שני ביום ב' ואדר שני חסר חל ניסן ביום ג' ויום עשירי של ניסן חל ביום ה' וכן אומר בילקוט דמשה מת באדר ראשון ממילא לפ"ז מוכח דמשה מת באדר ראשון ואם כן ע"כ כשנולד משה היה ג"כ עיבור דאל"כ יקשה למה מת באדר ראשון ולא באדר שני ומדוע נתקצרו משנותיו חדש וש"מ דנולד באדר ראשון ג"כ דאז ג"כ היה עיבור והקב"ה מלא שנותיו לכך מת באדר א' ממילא כיון דאז היה עיבור מוכח דהשלכת היאור היתה בניסן לא בסיון שלא כדעת ר"א בר"ח ושפיר הוכרח לומר דבז' היה קבלת התורה ומוכח דאייר היה בשבת ושל אשתקד היה ביום ג' וכ"ד חל היה ביום ה' ושפיר מוכח דנהפך הדם ביום ה' משום דכ"ג יום היתה התראה ושפיר אמר הילקוט בה' נהפכו מי מצרים. ומזה מוכח משום דבה' יצאו ממצרים ממילא חל אייר בשבת ושל אשתקד בג' בשבת וכ"ד ביום ה':


###### Eretz Chemdah, Vaera 4:2
[Eretz Chemdah, Vaera 4:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Vaera/r/4:2)

**אמר המו"ל לא הבינותי הלא לפי הכלל דאין בין שנה לחברתה רק ד' ימים חשבינן כל החדשים אחד מלא ואחד חסר וניסן מלא ואייר חסר ואינו רק כ"ט יום והמכה שמשה ז' ימים והתחיל' בכ"ג אייר א"כ לפי הילקוט דבה' יצאו ממצרים היתה מכת דם כיום ד' אם לא שהיתה השנה מעוברת ולפי הסדר עולם היתה מכת דם בה' והיתה פשוטה ולא מעוברת:**


###### Eretz Chemdah, Vaera 4:3
[Eretz Chemdah, Vaera 4:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Vaera/r/4:3)

**אבל** קשה הא מוכח דבששי נתנה תור' לישראל ממילא חל סיון ביום ב' ממילא הוה אייר ביום א' ושל אשתקד ביום ב' והפיכת המים לדם ביום וא"ו והראיה דמוכח ממשה דנולד בז' באדר א"כ יום השלכתו ליאור היה בוא"ו בסיון תלתא ירחי וא"ל כדעת ר"פ שהי' עיבור ומה"ת לומר כן לכן מביא ראיה שהיה עיבור בעת שנולד משה משום דכיון דבעת שיצא מן הירדן היה ביום ה' וזה היה בעשירי לחדש ניסן ממילא היה ניסן ביום ג' ואדר ב' היה חל ביום ב' שהוא חסר ומשה מת בז' באדר בע"ש. ולפ"ז אם כן היה חל אדר בשבת. אלא צ"ל שהיה עיבור ומשה מת באדר א' והיה בשבת והיה מלא ממילא אדר ב' ביום ב' וניסן ביום ג' והיה יו"ד ניסן ביום ה' אם כן בודאי משה מת באדר א' וגם נולד בו כמ"ש אם כן השלכתו ליאור בודאי לא היה בוא"ו בסיון ולא מוכח דבו' בסיון נתנה תורה ושפיר מוכח דבה' היה מכת דם ודוק:


###### Eretz Chemdah, Vaera 4:4
[Eretz Chemdah, Vaera 4:4](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Vaera/r/4:4)

**ולפ"ז** יבואר מדרש והחטה והכוסמת לא נכו כי אפילות הנה פלאי פלאות נעשה בהם והוא תמוה. ולפי הנ"ל ניחא דדם התחיל מבאייר כסברת הראב"ד נמצא לפי החשבון לכל מכה שהיתה משמשת חדש חל בכ"ד במרחשוון דהיינו כ"ג לחדש היתה התראה ובכ"ד התחילה המכה. ובברכות מעשה בשתי רוחות שהיו מספרות כל הזורע ברביע ראשונה ברד מלקה הלך וזרע ברביע שניה. ופרש"י מפני שהוא רך ואינו משתבר ואי' בתענית רביע ראשונה בז' במרחשוון שניה בט"ו בו שלישית בכ"ג אם כן כיון שירד הברד ביום כ"ד ממילא נתקשה ולא היה שוב רך ומדוע נשתייר וש"מ פלאי פלאים:


###### Eretz Chemdah, Vaera 4:5
[Eretz Chemdah, Vaera 4:5](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Vaera/r/4:5)

**ולפי** הדברים האלה יבואר ג"כ משנה דעדיות משפט איוב יב"ח ופי' הראב"ד משום דכתיב הנחלת לי ירחי שוא קאי על ימות החמה ולילות עמל מנו לי קאי על ימות הגשמים דהלילות ארוכים. ומשפט מצרים יב"ח דמשה בא לפני פרעה באייר. ואמרתי לחברם יחד דאיתא במדרש חזית בפסוק דומה דודי דמשה היה נתכסה מה' ימים ואייר הוא חסר ממילא בי"ז בסיון נראה להם והמכה היתה ז' ימים בכל חדש ממילא בכ"ד בסיון התחילה מכת דם ואז היה ביום ה' כנ"ל ממילא היה חל כ"ב סיון ביום ג' ור"ח סיון ג"כ ביום ג' ואייר ביום ב' ולפי הנ"ל אין בין שנה לחברתה רק ד' ימים ממילא סיון בשבת וזה אא"ל דהתורה ניתנה לכו"ע בשבת בז' ימים לחדש ולא יותר וצ"ל דאותה שנה מעוברת היתה והיה בין שנה לחברתה ה' ימים וחל סיון ביום א' והתורה נתנה בשבת זה יום הז' אבל למ"ד


###### Eretz Chemdah, Vaera 4:6
[Eretz Chemdah, Vaera 4:6](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Vaera/r/4:6)

בששי נתנה תורה לישראל צ"ל דסבר דלא היתה מעוברת כלל רק דהמכות התחילו מאייר כנ"ל ויש להוכיח גבי איוב שהיה פ' אותה שנה שבאו עליו יסורין ולא היה עיבור כלל משום דאיתא בידי משה דאחר שנתעברה יוכבד ג' חדשים גרשה משום דאז הסכים פרעה ומקודם לא הסכים והורידהו מכסאו ממילא היתה העצה תיכף בעת שנתעברה וזה היה באלול עכ"פ דמשה נולד לו' חדשים ואיוב נצטרע בר"ה כדכתיב ויהי היום דא ר"ה ממילא היו היסורין עד לשנה הבאה לראש השנה שנה תמימה ואי' בסוטה דבכ"א בניסן השליכו למשה ליאור משום דמה"ש אמרו מי שיאמר שירה על הים ילקה דיום זה ומקשה בגמ' דהא ליכא ג' חדשים ומשני שהיתה שנה מעוברה ולמד שהושלך ליאור בו' בסיון וניצל משום שעתידים לקבל התורה באותו יום לא היתה אותה שנה מעוברת. וצ"ל דאותו מ"ד סובר דבז' נתנה תורה ולכך אא"ל דהשלכת היאור היה בז' בסיון אלא בכ"א בניסן והשתא יבואר דמשפט איוב רק יב"ח ממילא היתה השלכת משה ליאור בו' סיון אם כן בודאי המכות התחילו מאייר ומכת דם ביום ה' כ"ג דאייר חסר ור"ה אייר היה בד' וחל לשנה הבאה ביום א' וסיון ביום ב' ונתנה תורה ביום השבת ולא היתה מעוברת כלל: