## Eretz Chemdah, Yitro

###### Eretz Chemdah, Yitro 2:1
[Eretz Chemdah, Yitro 2:1](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Yitro/r/2:1)

(שמות יח א) 
**ד"א** וישמע יתרו הה"ד ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ. אמרו ישראל לפני הקב"ה כשעשית לנו נסים על הים אמרנו לך עזי וזמרת יה שמעה רחב ודבקה בך וכו'. נל"פ עפמ"ש דמתחלה היו סוברים שיש פועל טוב ופועל רע וכשראו בים סוף שהיה ברגע אחד הצלה לישראל ועת צרה למצרים ידעו שה' אחד ועז"א ויחד יתרו ע"ש באורך פ' בזה כי גדול ה' מכל האלהים וזה פי' הפסוק עזי וזמרת יה היא על מה"ד וגם היה לי לישועה הצלה לישראל ועי"ז נדע שה' איש מלחמה שגם המלחמה היא גם מפועל הרחמים והטוב. וז"ש ה' עוזי הוא הכח ומעוזי הוא ההצלה שניהם מה' מדה"ר ומנוסי ביום צרה דהא ביום צרה של המצרים היה לי למנוס נס להתנוסס וממילא שה' אחד פעל מלחמות ופעל ישועות ברגע אחד. והנה א"ה היו סבורים לפי דעתן שלא יכנסו ישראל לא"י שלא יסכים פועל הרע אך כיון שראו נס קריעת ים סוף אז אמרה ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ וזמ"ש ביתרו קריעת ים סוף שמע ובא:


###### Eretz Chemdah, Yitro 2:2
[Eretz Chemdah, Yitro 2:2](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Yitro/r/2:2)

**במדרש וישמע יתרו הה"ד רעך ורע אביך אל תעזוב**. רעך זה הקב"ה שנאמר למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך ורע אביך זה אברהם שנאמר זרע אברהם אוהבי. אל תעזוב ואם עזבת תן דעתך שלא תכנס לבית אחיך ביום אידך זה ישמעאל ועשו עכ"ל המדרש. יל"ד למה נ"מ אמר מה שהקב"ה נקרא גם רע אברהם ומ"ש שלא תכנס לבית ישמעאל ועשו. נל"פ דידוע דהיה להם טענת מודעה שכפה עליהם ההר כגיגית. והנה תלוה ויהיב לא הוי נתינה ועז"א ביחזקאל נהיה כגוים אך בב"ב אמר ר"ה תלוה וזבין זביניה זבינא תלוהו ויהיב לאו כלום מה נ"מ דתניא יקריב מלמד שכופין אותו לרצונו עד שיאמר רוצה אני. והקשו בתוס' דא"כ הוה תלוה ויהיב, ותירצו דמה שאדם מחויב לעשות הוה כמו זבינא אך אין כופין אותו לידע מתחלה איזה נדר דזה הוה תלוהו ויהיב. ולפ"ז צ"ל דגם קבלת התורה הוי כמו תלוהו ויהיב כי לא היו מחויבים החלה רק בז' מצות ויש להם טענת אונס. אך מבואר ביו"ד סי' רי"ד דמצוה שקבלו הרבים עליהם ועל זרעם הוה כמו נדר עיי"ש. ואם כן כיון שא"א ע"ה שמר התורה עד שלא נתנה וכתיב למען אשר יצוה את בניו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ממילא חל גם על ישראל והוו מחויבים בדבר והוה תלוהו וזבין ואין להם טענת אונס, ועז"א כיון שהקב"ה רעך וגם רע אביך אין לך טענת אונס לזה אל תעזוב. ואם עזבת יבואר ע"פ מ"ש במד' מגילת אסתר והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה אר"ש ב"נ על שחזרת על כל האומות ואין קונה ד"ת כיוצא בכם וכו' ואח"כ א"ר יצחק לעבדים ולשפחות ואין קונה אבל להריגה יש קונה. נראה ע"פ מה שכתב המד' פ' זו בני עם ערבת לרעך חביבים ישראל שנקראו רעים שנאמר למען אחי ורעי אדברה וכו' ומה היתה ערבותם אלא בשעה שהקב"ה בא ליתן אח התורה לא קבלוה שום אומה אלא ישראל. משל למלך שהיה לו שדה ובא למכרה לאריסון קרא לראשון אמר ליה מקבל אתה שדה זאת ולא רצה וכו' קרא לשלישי א"ל הן ע"מ לחורשה א"ל הן וכו' משנכנס לתוכה הבירה על מי המלך כועס לא ע"ז שנכנס והבירה וכן ישראל עיי"ש. נמצא דעונש של ישראל קשה יותר על שקבלו וז"ש והתמכרתם שם לעבדים ואין קונה ומשמע דלהריגה יש קונה ולמה על שאין קונה ד"ת כיוצא בכם ואתם חייבים יותר כמשל האריס הנ"ל. וז"ש ואם עזבת תן דעתך שלא תכנס לבית ישמעאל ועשו דלהריגה יש קונה על שאין קונה ד"ת כיוצא בכם:


###### Eretz Chemdah, Yitro 2:3
[Eretz Chemdah, Yitro 2:3](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Yitro/r/2:3)

**ובהנ"ל** יש ליישב קושיית התוס' במס' שבת עמ"ש מכאן מודעה רבה לאורייתא. והקשו הא בב"ק (דף עז) אומר כלום כפית עלינו ההר כגיגית משמע דזו קבלה טובה. ונראה כי שם בע"ז א' לעתיד יטול הקב"ה ס"ת בחיקו ויאמר כל מי שעסק בה יטול שכרו ויאמרו או"ה כלום כפית עלינו הר כגיגית. ולפ"ז כי על טענת מודעה יש להקשות דהא המקיים התורה נוטל שכר והוה תלוהו וזבין. אך י"ל הא צריך לעבוד ע"מ שלא לקבל פרס ושוב הוה תלוהו ויהיב. אבל לעתיד כשיטול הקב"ה ס"ת בחיקו ויאמר כל מי שעסק יבא ויטול שכרו שפיר יטענו כלום כפית עלינו הר כגיגית ומכל מקום לא היה אונס כיון שמקבלים שכר הוה תלוהו וזבין:


###### Eretz Chemdah, Yitro 2:4
[Eretz Chemdah, Yitro 2:4](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Yitro/r/2:4)

**ובזה** יבואו כמין חומר מקראי קודש בישעיה (סי' מ"ה טז) בשו וגם נכלמו כולם וגו' (יז) ישראל נושע בה' וגו' כי כה אמר ד' בורא השמים ונוטיהם וגו' לא בסתר דברתי במקום ארץ תהו לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני ה' דובר צדק מגיד מישרים הקבצו ובאו פליטי הגוים לא ידעו וגו' והוא עפ"י הגמ' שם שיטענו האומות כלום נתת לנו את התורה ומקשי הא חזר הקב"ה על כל אומה ולשון ואומר דיטענו כלום כפית עלינו ויאמר להם שבע מצות כלום קבלתם וקיימהם וראיתי מפרשים כלום כפית לגנאי ישראל הוא וכן תוס' הנ"ל ע"פ מ"ש הרמ"א דדוקא תלוהו למיתה אבל אם רק מפחידו אין זה אונס דלא היה לו לחוש להכחדה. ולפ"ז י"ל דגם לישראל אין טענת אונס דהיה רק הפחדה לז"א כלום כפית עלינו דבשלמא אם תחלה היה כופה על שום אומה ולא היו מקבלים והניחם ואם כן גם ישראל היו יודעים שזה רק הפחדה והיתה קבלה שלמה בלא אונס אבל כיון שלא


###### Eretz Chemdah, Yitro 2:5
[Eretz Chemdah, Yitro 2:5](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Yitro/r/2:5)

עשית כן לשום אומה היו סבורים שהוא למיתה ויש כאן אונס וזה כוונת הכתובים שאומר לבטל זה וז"ש ילכו בכלמה חרשי צירים וישראל יושעו בה' ואין לחוש לטענת האומות כלל אם מטענה שקבלת ישראל היה באונס י"ל שני תירוצים א) כי לא תהו בראה וא"כ ידמו שאין הקב"ה חפץ במיתת בריותיו ח"ו ובודאי לא יהרגם והיה רק הפחדה ומל זה שיטענו כלום נתת לנו התורה לא בסתר דברתי תירוץ ב' שאין כאן אונס משום דלא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני רק אני ה' דובר צדק תחלה דברתי השכר ואח"כ מגיד מישרים וכפרש"י ולפ"ז התנגשו פליטי הגוים וא"ת מדוע לא כפית עלינו הר כגיגית לז"א הנושאים את עץ פסלם ושבע מצות שקבלתם היכן קיימתם. הגידו נא מי השמיע זאת מקדם הלא צוה על ע"ז מימות עולם לב"נ ולמה לא קיימתם:


###### Eretz Chemdah, Yitro 2:6
[Eretz Chemdah, Yitro 2:6](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Yitro/r/2:6)

**ובזה** יבואר מאמר במס' מנחות אמר ר' יצחק בשעה שנחרב הבהמ"ק מצא הקב"ה לאברהם עומד בבהמ"ק א"ל מה לידידי בביתי וכו' א"ל על עסק בני באתי א"ל בניך חטאו יגלו וכו' א"ל היה לך לזכור ברית מילה א"ל ובשר קדש יעברו מעליך, ויל"ד למה זכר דוקא ברית מילה וכי לא היתה להם זכות אחר וגם אחר שחטאו מה יגן עליהם ברית מילה ועוד מעליך מעליהם מבעיא ליה:


###### Eretz Chemdah, Yitro 2:7
[Eretz Chemdah, Yitro 2:7](https://torahapp.org/share/book/Eretz%20Chemdah/s/Yitro/r/2:7)

**אמנם** הנה הקב"ה ידע שאברהם יבא למעון טענת מודעה ויאמר שלא הגיע להם עונש העצום הזה כיון שקבלו באונס שלא היו מחוייבים לקבל התורה והוה תלוהו ויהיב ולא מהני כפיה כנ"ל וע"ז אמר הקב"ה בניך דוקא חטאו יגלו דכיון שהם בניך ואתה קיימת התורה עד שלא נתנה ממילא היה המצוה חל גם עליהם כנ"ל והיו מחוייבים בדבר וא"כ הוה תלוהו וזבין דלא מהני טענת אונס וע"ז השיב אאע"ה דאע"ג שקיים התורה לא היה כמצווה ועושה רק כאינו מצווה והראיה דאל"כ למה הוצרך להמתין עם מצות מילה עד שצוה לו הקב"ה הא קיים כל התורה וע"כ דשאר מצות שקיים לא היה אצלו בגדר חיוב וע"ז הוצרך להמתין עם מילה עד שיצטוה ויהיה מחויב בדבר, ועז"א היה לך לזכור ברית מילה שממה שכרתי את בריתי ע"י מצות מילה מוכח שלא הייתי מחוייב בשאר מצות. והשיב הקב"ה דזה תשובה מספקת על כל המצות אבל על כ"פ מצות מילה בעצמה שהיו מחוייבים בה מימות אברהם פשיטא דלא מהני עלי' טענת מודעה והם בטלו גם מצות מילה ועז"א ובשר קדש יעברו אע"ג מעליך שמצוה זו הם מחויבים מעליך שנצטוו בה מימות אברהם: