## Etz Yosef on Bamidbar Rabbah Chapter 11

###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:1:1)

**כה תברכו כו' הה"ד אל תקנא כו'**דריש דנסמכה פ' ברכת כהנים לפרשת הנזיר לרמז שנזיר זוכה לקבל הברכות של ברכת כהנים כדמסיים. ומביא מפ' אל תקנא כדדריש ליה בסי' ב'. ואגב דריש ליה לקרא כדרך המדרש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:1:2)

**כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל**ופרש"י עוד עתיד להיות עת כזאת אשר תגלה חבתן לעין כל. שהן יושבין לפניו ולמדים תורה מפיו ומחיצתן לפנים ממלאכי השרת והם ישאלו להם מה פעל אל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:1:3)

**ונוה צדיקים יברך אלו ישראל**וה"ק קרא מארת ה' בבית רשע שלרשע העוה"ז אצלו כבית שהיא בקביעות. אבל להצדיקים הוא נוה. שנוה היא מקום דירה לפי שעה. ואומר שלרשע יהיה מארת ה' אפי' בביתו שכאן הוא הקביעות שלו יהיה גם כן מארת ה' ומכל שכן בעולם הבא. ונוה צדיקים יברך פי'. ולהצדיקים אפי' הנוה שלהם שהעולם הזה אצלם כנוה לפי שעה יברך וכ"ש בעולם הבא (הגר"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:1:4)

**הוא יליץ**על ידי אחרים שעתיד הקדוש ברוך הוא למדוד להם כמדתם שכשם שיתלוצצו מאחרים כן אחרים יתלוצצו מהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:1:5)

**לעולם ייירשו ארץ**ארץ החיים וחיי עוה"ב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:1:6)

**שהמים המרים המאררים בודקין אותו כו'**כדאי' לעיל פ"ט סי' י"ח:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:1:7)

**נכנס יין יצא סוד כו'**היינו דאמרינן בפרק הדר המתיישב ביינו הרי יש בו מדעת שבעים זקנים שהסוד מתגבר על ידי היין ואין כח ביין להוציא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:1:8)

**הכבד ושב בביתך**ר"ל שיהואש מלך ישראל שלח אל אמציהו מלך יהודה הכבד ושב בביתך ר"ל כבודך יהיה כשתשב בביתך כי תשיגך קלון מזאת המלחמה ותאבד כבודך ושם גבורה אשר עתה אתה בה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:1)

**דומה דודי לצבי כו'**לפי שרוצה לדרוש קרא בענין ברכת כהנים מביא ליה כאן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:2)

**אין את אתא כו'**פי' אם אתה תבא אלינו אין זה חדשות שכן דרכך מעולם להיות דומה לצבי ולהגלות לנו תחלה וכמו שמפרש (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:3)

**לאורזילא דאיילתא**עופר האילים תרגום אורזילא דאיילא ופי' איל בחור:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:4)

**אחר כתלנו זה מדבר סיני**בשהש"ר גרס אחר כתלנו של סיני הה"ד כי ביום השלישי ירד ה'. והכוונה כמו שמי שהוא עומד אחר הכותל והוא קרוב שיבא לבית. כן היה הקב"ה מוכן וקרוב לבא אליהם ליתן להם הדברות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:5)

**משגיח מן החלונות וירד ה' כו'**הכוונה על מה שאמרו בשהש"ר פ"א ששתים מפי הגבורה שמענו היינו אנכי ולא יהיה לך. אבל שאר הדברות שמעו מפי משה. ומה שנא' דבר אתה עמנו וגו' היה תיכף אחר ב' דברות אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה וז"ש כאן משגיח מן החלונות שדיבר הקב"ה בעצמו עמנו ואח"כ מציץ מן החרכים וידבר אלהים את כל הדברים וגו' והיינו ע"י משה. המדרש בעצמו מפרש הדברים ענה דודי ואמר לי אנכי ה' אלהיך. פי' שאמר לי בעצמי. זהו הפירוש משגיח מן החלונות ר"ל בפרהסיא כאדם המדבר עם חבירו מתוך החלון. ואח"כ מציץ מן החרכים וידבר אלהים את כל הדברים וגו' פי' ששאר הדברות לא נאמרו לי ע"י הקב"ה בעצמו רק ע"י משה. והוא בדמיון כמציץ מן החרך (י"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:6)

**ג' חדשים**וכן הוא בשהש"ר. אבל בש"ר פ"ה אי' ששה חדשים. והרבינו בחיי בסוף סדר שמות והרמב"ן בפ' וארא הביאו שני הגירסות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:7)

**הה"ד ויפגעו כו'**כתב הא"א בשהש"ר צל"ע איך יליף. ולי נראה שאינו מביא ראיה על כמה נכסה מהם. אלא מביא ראיה שהיה נכסה מהם כדכתיב ויפגעו משמע שעד עכשיו לא מצאום שמשה היה נכסה מהם ואהרן היה במצרים ולא עם ישראל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:8)

**אף גואל האחרון כו' וחוזר ונכסה מהם**הרבינו בחיי נתן טעם כדי להטעות לגוג וחיילותיו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:9)

**א"ד למדבר יהודה כו'**בשהש"ר פ"ב סי' כ"ב אי' מ"ד למדבר יהודה הה"ד עוד אושיבך באהלים כימי מועד. ומ"ד למדבר סיחון ועוג מדכתיב הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר. וברות רבה פ"ה אי' איפכא שמ"ד למדבר יהודה מדכתיב הנה אנכי מפתיה וגו'. ומ"ד למדבר סיחון ועוג מדכתיב עוד אושיבך באהלים כימי מועד וכתיב מועד צאתך ממצרים. כלו' דהיינו מדבר סיחון ועוג שהיו שם ישראל כשיצאו ממצרים. ולפי זה נראה שחסר כאן. וזה מה דאמר לקמן בסי' זה הה"ד עוד אושיבך באהלים כימי מועד ואומר מועד צאתך ממצרים שייך לכאן לראיה לחד מ"ד. וראי' למ"ד שני חסר כאן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:10)

**רתמים**שם אילן כמו (מ"א י"ט) תחת רותם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:11)

**ועלי מלוחים**מלוח שם עשב מר. ועי' ברש"י איוב. ובקדושין דף ס"ו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:12)

**הורגין אותו**עיין רות רבה פ' ויצבט לה קלי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:13)

**ואומר מועד**ויליף מועד מועד בג"ש. ועיין מ"ש לעיל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:14)

**שאינו חרב לעולם**בשהש"ר אי' שנשבע הקב"ה שאינו חרב לעולם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:15)

**כשם שיש הפרש בין חלון לחרך**חרך הוא ביקוע בכותל. וחלון הוא החלל הפתוח בשלימות. וכן הצצה היא קטנה מהשגחה. וכן זכות האמהות קטנה מזכות האבות הן בכמות ההשגחה והן באיכותה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:16)

**מה אמר כו' כי כולם כעדי תלבשי**וז"ש כאן קומי לך רעיתי יפתי המקושטת בעדי עדים ביופי ככלה. ותקשרים ככלה כלו' אל תדמי שככה תהיה בהסתר פנים עד עולם. כי אם תקשרים אלי ככלה מדובקת בלי פירוד ובלי הסתרה מאומה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:17)

**מדלג ומקפץ מכנסת זו כו' בשביל לברך את ישראל**כלו' מקבץ כל הזכיות והמעשים טובים ולמוד התורה שבכל בית הכנסת כדי לברכם בזכות זה. משום שהבתי כנסיות ובתי מדרשות חביב להקב"ה מאד. כי אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:18)

**כה יהיה**וילפינן כה כה לגז"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:19)

**ישב כתיב כו'**פי' שאילו היה בוי"ו שהוא פועל בינוני היה מתפרש שגם כשנראה לו ה' היה יושב. אבל מדכתיב בלא וי"ו שהוא פעל עבר משמע שישב קודם שנראה לו ה' וכשנראה לו רצה לקום וא"ל הקב"ה שב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:20)

**אתה סימן לבניך**דכל מה שאירע לאבות סי' לבנים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:21)

**בעדת אל**ואף על גב דסיפא בדיינים. רישא בבתי כנסיות מיירי. כדאמרינן בפ"ק דברכות מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת שנא' אלהים נצב בעדת אל. ופי' רש"י בבית מועדו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:22)

**איטומים**פי' מוכן ומזומן (ערוך) וזהו בעמידה. תרגום להיות עתידים דיהוון איטימום עבידין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:23)

**והיה טרם יקראו כו'**שפי' שהקב"ה מוכן לענות אותם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:24)

**פורשים את כפיהם**לכבוד השכינה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:25)

**כה תברכו הה"ד ואעשך לגוי גדול**שמלת כה משמע שמראה על איזה דבר. לכן מפרש שמראה על ההבטחה שהבטיח הקב"ה לאברהם ואמר לו והיה ברכה כדמסיק. ולכן מביא פסוק זה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:26)

**ג' גדולות וד' ברכות**שהשלש גדולות רמז לג' אבות שהגדולה נשואה באיש. ובברכות רמז לד' אמהות שהברכה לרגל הנשים כדיליף בפרק הזהב מולאברם הטיב בעבורה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:27)

**והלא גדולות אינו אלא שתים**היינו ואעשך לגוי גדול. ואגדלה שמך. אבל הברכות יש ד' ואברכך והיה ברכה ואברכה ונברכו. ומתרץ שתיבת ואעשך גם הוא לשון גדולה כדכתיב אשר עשה את משה שפירו' אשר הגדיל. ואף שואעשך מוסב על גוי גדול. מ"מ ואעשך לבד הוא סי' ברכה שעשה אותו גדול מאד במעלתו עד שעי"ז יזכה שיצא ממנו גוי גדול בכמות ובאיכות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:28
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:28)

**והיה ברכה ברכתך קודמת לברכתי**ואע"ג שגם ברכת מגן אברהם הוא ברכת ה'. מ"מ עיקרו לא נאמר אלא לכבודו של אברהם שה' מגינו כענין שנא' ואתה ה' מגן בעדי. אבל ברכת מחיה מתים הוא שבח מיוחד לה' לבד (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:29
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:29)

**והיה בריכה**מלשון בריכת מים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:30
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:30)

**מקרב רחוקים**והיינו הנפש אשר עשו בחרן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:31
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:31)

**אלא ואעשך**ואעשך לשון בריה כד"א ויעש אלהים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:32
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:32)

**משאברא אותך בריה חדשה**כי בטבעו היה בלתי מוכן להולדה ונברא בריה חדשה. היינו מה שהוציאו ממזלו הראשון. גם בברית המילה נשתנה לעילוי (מת"כ). וזהו ואעשך בריה חדשה שתהיה מוכן להוליד גוי גדול:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:33
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:33)

**מנח לא העמדת ע' אומות**ומאי רבותיה דלך לך דמשמע אעשה לך מילתא יתירתא דלא הוי לאחר (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:34
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:34)

**א"ל אותו אומה כו'**דמ"ש ואעשך לגוי גדול היינו גדול במעלת החשיבות והוא גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו (נזה"ק). ואפשר שבאמת לא עבר הויכוח הזה בפועל בין אברהם להקב"ה. אלא שנשמר הקב"ה בדבריו ממה שהיה אברהם יכול להקשות לו (האב"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:35
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:35)

**אימתי עשה כו'**כי הגדולה באיכות המעלה הוא רק מפני קבלתם התורה וביאתם למשכן הנבואה. וגם על זה היתה כוונת משה בתארם גוי גדול:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:36
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:36)

**דבר אחר כו' שאתן לבניך כו'**שהבטיחם שיתן להם התורה ועי"ז יבואו למעלה רמה. כי התורה הטיבה לבם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:37
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:37)

**ממעטת פריה ורביה**שאין דרך ארץ לשמש מטתו בדרך (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:38
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:38)

**היציאה**הממון שעיקרו עומד ליציאה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:39
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:39)

**את השם**שאין אדם יכול לעסוק במצות בדרך כאדם שיושב בשלוה בביתו (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:40
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:40)

**אמרי אינשי במתלא כו'**אומרים האנשים במשל מבית לבית פי' העוקר דירתו אפי' רק מבית לבית אי אפשר שלא יאבד חלוק או דבר אחר. מאתר לאתר נפש פי' ממקום למקום מאבד נפש כלו' מטורח הדרך נחלש הגוף ונאבד הדרו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:41
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:41)

**ברם את כו'**פי' אבל באמת אתה לא יחסר לך כלום. וזהו דכתיב והיה ברכה שיעמדו לך בברכתו (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:42
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:42)

**לברך את בריותי**הצדיקים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:43
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:43)

**למאן דהני לך כו'**למי שראוי והגון בעיניך לברכהו ברכהו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:44
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:44](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:44)

**של סם המות כרוכים זה בזה אמר האריס אם משקה אני אילן של סם חיים זה של סם המות שותה עמו. ואם אני משקה זה של סם המות היאך זה של סם חיים חי. חזר ואמר אני אעבוד ואשלים**כצ"ל. ועי' בב"ר פ' ס"א ושם נתבאר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:45
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:2:45](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:2:45)

**לכך נא' כה תברכו**ר"ל כה כמו שאמרתי לאברהם והיה ברכה. תברכו את בני ישראל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:1)

**כה תברכו הה"ד הנה מטתו**בעי לפרש מעלת ברכת כהנים שהם עומדים כנגד כל הפורענות. ומביא סמוכים לזה מפסוק הנה מטתו שמפרש ליה בברכת כהנים כדלקמן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:2)

**שהיה מתיירא כו'**לאחר שחזר למלכותו. שכבר נכשל בחטא ונטרד ע"י אשמדאי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:3)

**נותנין לו אאימה ויראה**שכל הבריות מתפחדים ממנו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:4)

**נותנין עליו אימה ויראה**ומתפחד הוא מאחרים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:5)

**אימירון**פי' בייתי בלשון יון בלעז דומישטיק"ו (ערוך) כלו' רגיל ושכיח בלא בהלה ופחד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:6)

**אגריון**פי' יערי ובהיל. ור"ל כמי ששומע קול חיות היער שמתפחד ובהיל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:7)

**ז' מחיצות**הוא כנגד ז' גלגלים ונגד ז' ימי הבנין הידועים לבעלי אמת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:8)

**כוססות**מעורבבים וגוששות מלשון כסכוסי קרמי (מת"כ). ובשה"ש רבה גרס טיכסות והרב מוה' אברהם בהגר"א גרס נוססות זו בזו ומפרש שהוא מלשון (ישעיה כ"ט) ורוח ה' נוססה בו. פי' מתרחבת שהשבע מחיצות של אש היו מתרחבות ומתפשטות זו בזו סביבי ישראל מרוח מצויה ולא היו מתייראין עכ"ל. וכלו' שהשיגו עניינים ולא היו מתפחדים. כי נטהרו בהשגתם לדעת כל דבר על בוריו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:9)

**הסרסור**הוא האמצעי בין המוכר ובין הקונה. כך היה משה אמצעי בין הקב"ה לישראל. וקאמר שאף הוא הרגיש כמאמרם בברכות כלום נתתי לך גדולה אלא בשבילם עתה לך רד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:10)

**מן שעה לשעה**כלו' בכל עת שחטאו נתמעט גם מעלת משה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:11)

**מלכי צבאות מלכיהון דמלאכיא כו'**ר"ל מדלא כתיב מלאכי צבאות ידודון. משמע מלכן של מלאכים. ואיזה זה מיכאל וגבריאל שהם שרים של צבאות של מעלן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:12)

**בגולירין**פי' חלשין. אף וחמה שני מלאכי חבלה הם. וכן פרש"י בסוף נזיר. וממדרש אסתר למדתי שהוא אדם הדיוט המוליך רסן הסוס בידו כשאדם חשוב רוכב עליו (א"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:13)

**לכד**משמע בכח הדין ומצד זכות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:14)

**נצח**פי' יחייב לאחרים לאפוקי שלא נפרש שפעל רשע:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:15)

**שהיה עניו**כצ"ל (א"א) וכ"ה בפסיקתא פ' ט"ו סי' ג' ובאג"ש פ"ט. כמ"ש אם קטן אתה בעיניך. וכשחרפו אותו ויהי כמחריש ונחבא אל הכלים ולא רצה למלוך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:16)

**ואוכל חולין בטהרה**אי' בשוח"ט מזמור ז' וירם הטבח את השוק והעליה כו' רבי אומר השוק והחזה שהיה אוכל חולין בטהרה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:17)

**ומבזבז את ממונו**היינו דכתיב (שמואל א ט״ו:ד׳) ויפקדם בטלאים שאסור למנות את ישראל והטלאים היו משלו כדאיתא ביומא דף כ"ב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:18)

**וששקל כבוד עבדו כו'**שנא' (שמואל א ט׳:ה׳) פן יחדל אבי מן האתונות ודאג לנו. הרי ששקל כבוד עבדו כיוצא בו. ועיין בילקוט שמואל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:19)

**שהיה בן תורה**כצ"ל ועי' בפסיקתא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:20)

**יגע ורפה ידים**אחיתופל אמר כן על דוד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:21)

**היה רודה בשדים ובשידות שהיה מושל כו'**כצ"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:22)

**ומשוררות נקבות**עיין מ"ש בקה"ר פ"ב סי' י':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:23)

**פרוזבוטא**במד' קהלת משמע מרחצאות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:24)

**שדה ושדתין**פרש"י בפ' מי שאחזו שד זכר ושידה נקבה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:25)

**דהוו אזיין בהון**פי' שדים היו מחממים אותו. והמעריך כתב שפירושו שהשדים היו לשלמה ככלי זיין להגן עליו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:26)

**כיון שבנה בית המקדש כו'**בחזית ובקהל"ר ל"ג ליה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:27)

**מטתו מטותיו**מטתו קרינן מטותיו לשון מטות אבותם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:28
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:28)

**ששים רבוא שיצאו ממצרים**והם היו השומרים האמתיים. כי מספר הזה מסוגל לשישרה עליהם השכינה. כמ"ש אילו היו ישראל חסרים אחד מס"ר לא היו יכולים לקבל את התורה. וכמ"ש ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:29
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:29)

**להביא טף ונשים**וקורא להם מגבורי ישראל כלו' מקצת גבורה שלא הגיעו לכלל גבורה בשלימות. שכן שמושה של מ' לפעמים כמו מראשית ולא כל ראשית:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:30
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:30)

**ממי למדו וכו'**פירושו שהיו מלומדי מלחמה אלהית בחוזק הבטחון והדביקות בה'. וכמו שמתואר כביכול באיש מלחמה על פעולה נסית שעושה. כן הם מלומדי מלחמה שיעשה בם נסים למעלה מהטבע:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:31
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:31)

**סינטימוס**בלשון יוני כללו של דבר (מוסף):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:32
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:32)

**ומל עצמו**ר"ל הניח למול עצמו וכדמפרש. וזאת עמד להם למגן שלא חסו על עצמם ולא הרגישו בכאבם למען מלאות דבר ה' ומצותיו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:33
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:33)

**ר"ב כו'**ס"ל שמסתמא לפי מעלתן היו עסוקים. מתחלה משה ואח"כ אהרן ואח"כ יהושע וי"א ס"ל שיהושע ע"כ היה מוהל מדכתיב שנית כו'. וא"כ הואיל ויהושע התחיל ע"כ מתוך ענוה שהיה במשה ובאהרן נתנו רשות ליהושע להתחיל. ומתוך שהיה משה עניו יותר מן אהרן ע"כ היה הוא אחרון (י"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:34
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:34)

**בסנהדראות**שהם עיני העדה והן הן עיקר המגינים על ישראל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:35
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:35)

**ומאי נינהו**פי' היכן הם נזכרים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:36
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:36)

**זה מופלא של ב"ד**וקורא אותו סריס שמסרס את ההלכה פי' בפלפולו מכריע וחותך פסק ההלכה. ואשר הוא פקיד על אנשי המלחמה פי' שעומד על הסנהדרין שהם אנשי מלחמתה של תורה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:37
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:37)

**הרי אחד עשר איש**והששים איש מעם הארץ הרי ע"א סנהדרין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:38
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:38)

**שני סופרי הדיינין**שיושבין לפניהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:39
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:39)

**זה שליח ב"ד**ואותן שני סופרים והשליח ב"ד לא קחשיב להו במנין כיון שאינן נצרכים לגופא דדינא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:40
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:40)

**קורא להם**כלומר ממתנת עליהם כאילו צווחת ואומרת מה דינו. אבל בחזית פ"ג גרס קוהה להם כלו' שתהא הלכה ברורה ומוכנת להם בפיהם שלא יצטרכו להיות קוהה ושוהה בה. וכן בספר ישן גרס שאין דבר הלכה ספקה להם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:41
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:41)

**על הדין כו'**דיני נדתה וכתמה. וכן הוא בחזית:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:42
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:42)

**כאילו יצאה מירכך**פי' כאילו היא בתך שאין יצרך מהרהר עליה. והא"א גרס כאילו יצאה חרב מירכך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:43
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:43)

**אלו כ"ד משמרות כהונה**ואע"ג שהיו ג"כ כ"ד משמרות של ישראל. אותן היו נשארים בערי ישראל. ומשמרות כהונה ולויה לבד היו עולים לירושלים. ושל ישראל היו מתפללים בעריהם על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון. ועיין כל זה בפרק בתרא דתענית:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:44
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:44](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:44)

**ושתים עשרה מחלקות**כל מחלוקת היתה באה בתחלת החדש ויוצאת בסוף החדש ונכנסת אחרת תחתיה וחוזרת חלילה לכל חדשי השנה. וכן בכל שנה ושנה. ועל כל אחת היה מוטל בחדשה לעשות צרכי המלך. וכדאי' בד"ה א' כ"ז. והמת"כ במחילת כבודו לא ירד לזה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:45
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:45](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:45)

**מומין**של בכורות וקדשים איזהו מום ואיזה אין מום. היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. דאילו ליטול שכר מכל בהמה מבפני עצמה אסור דתנן הנוטל שכר להיות רואה בכורות אין שוחטין על פיו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:46
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:46](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:46)

**מגיהי ספר העזרה**פי' המגיהים הספר שבעזרה. והמת"כ פי' ספר היה מונח בעזרה שמתוכו היו מגיהים כל ספרי תורות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:47
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:47](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:47)

**דייני גזילות**עיין כתובות דף ק"ה ובירוש' שקלים פ' התרומה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:48
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:48](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:48)

**האורגות את הפרוכת**שבין היכל לקדשי הקדשים (קה"ע). ועי' בחזית פ"ג סי' י"ב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:49
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:49](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:49)

**בנותרות**וזהו מפחד בלילות שהיו מתפחדים פן יעבור הלילה ויהיה נותר (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:50
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:50](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:50)

**בברכת כהנים**שהם היו המסבבים להשפיע ברכה בעולם באמצעות בית המקדש שמרבה ברכה לעולם כמטה שמפרין ומרבין בה. והששים אותיות של ברכת כהנים המה ענינים מסוגלים לקבל הברכה האלהית. וכמ"ש כה תברכו כדלהלן והם מגינים מול כל רע או חלום רע המעותד לבא ח"ו (אשה"נ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:51
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:51](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:51)

**כך כל מה שהיה בביהמ"ק היה פרה ורבה**כדאי' בתנחומא ס' תרומה ס' י"א אמר ר' לוי כשהכניס שלמה את הארון לביהמ"ק הרטיבו כל העצים והארזים שהיו שם ועשו פירות שנא' שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו. והיו הולכין ועושין פירות. ומהם היתה פרנסה גדולה לפרחי כהונה כו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:52
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:3:52](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:3:52)

**שנ' ויאריכו הבדים**וזהו ג"כ כוונת המדרש בשה"ש פ' הנך פה דודי עד שלא עמד ביהמ"ק היתה השכינה מתמצעת בין ב' בדי ארון. משנבנה בית המקדש ויאריכו הבדים ע"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:1)

**לפי שכל מעשה הפרשה באהרן**פי' לפי שמצוה זו נוהגת באהרן ולא בישראל להכי אמר דבר אל אהרן ואל בניו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:2)

**מה להלן בלשון הקודש**דילפינן קול קול ממשה. כתיב בהר גריזים קול רם. וכתיב התם משה ידבר והאלהים יעננו בקול. מה להלן בלה"ק דהא בלה"ק ניתנה התורה אף קול רם דכתיב גבי הר גריזים בלה"ק (גמרא):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:3)

**רבי יהודה אומר כו' כה עד שיאמרו כו'**אבל לרבנן לא משמע להו עיכובא כה אלא ככה (תוס'):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:4)

**שכל מקום שנא' עניה כו'**עניה ואמירה גבי לוים בהר גריזים דכתיב וענו ואמרו וילפינן קול קול ממשה כהנ"ל. כה כתיב גבי ברכת כהנים כה תברכו. ובסוטה ל"ג אי' כ"מ שנא' כה ככה עניה ואמירה אינו אלא בלשון הקודש. ומפרש הגמ' ככה דחליצה דכתיב שם ככה יעשה וגו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:5)

**ת"ל ואלה יעמדו**גבי הר גריזים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:6)

**בנשיאות כפים**שיגביהו את ידיהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:7)

**ת"ל וישא אהרן את ידיו כו'**פי' נאמר כאן כה תברכו ונא' להלן וישא אהרן וגו' ויברכם (גמרא):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:8)

**ר' יונתן אומר אי מה להלן ר"ח כו'**פירש"י דקשיא ליה אהך גז"ש דאיכא למיפרך מה למלואים שכן קרבן צבור כדכתיב קחו שעיר עזים כו'. ור"ח הוי כדכתיב ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן. והוא היה יום שמיני למלואים כדתני' בסדר עולם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:9)

**ת"ל כי בו בחר ה'**וגו' לעמוד לשרת בשם ה' הוא ובניו כל הימים ומקיש בניו לו כו'. ופי' משום דמפרך הגז"ש מייתי ליה בהיקישא שמקיש בניו לו מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים. ולא תיקשי תו שכן כ"ג דאין משיבין על ההיקש. וכתיב כל הימים ולא תיקשי תו ר"ח ועבודת צבור:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:10)

**ואיתקיש ברכה לשירות**כלו' ואע"ג דבהאי קרא לאו ברכה כתיב אלא שירות לעמד לשרת בשם ה' הוא ובניו. איתקיש ברכה לשירות כדאמרינן לעיל לשרתו ולברך בשמו (ועיין בתוס' שם):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:11)

**בשם המפורש**ככתבו (רש"י) להוריד הברכה ממקור העליון. וכל זה רק במקדש אבל לא בגבולין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:12)

**בכינוי**בקריאתו באדני (תוס'):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:13)

**זה מקרא מסורס**בגמרא איתא הרי הוא אומר בכל מקום אשר וגו' בכל מקום ס"ד אלא מקרא זה מסורס הוא כו'. ופרש"י בכל מקום ס"ד וכי בכל מקום שם המיוחד נזכר הכתיב זה שמי וזה זכרי לא כשאני נכתב אני נקרא. ועוד וכי בכל מקום שכינה באה ושורה דכתיב אבא אליך והוא לא ייחד מקום להזכרת השם. אלא מקרא זה מסורס הוא פי' מהופך הוא. בכל מקום אשר אבא אליך באהל מועד שבמדבר ובשילה ובית עולמים ע"כ. ובית הבחירה כאן לאו דוקא בהמ"ק אלא המקום שבחר ה' אהל מועד שבמדבר ושילה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:14)

**או עורף מול פנים**פי' או אפי' עורף כנגד פנים. וכ"ה בגמ'. ופרש"י שאין הצבור צריכין להסב פניהם לצד הכהנים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:15)

**אמור להם מכאן שהחזן כו'**פרש"י מקרא דלהם נפקא לן ששליח ציבור מזהיר אותן לברך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:16)

**אם שני כהנים הם**פרש"י כשיש שם שני כהנים לברך. שליח ציבור כשגמר ברכת הודאה קורא אותן כהנים והן הופכין פניהם שהיו הופכין לצד התיבה להתפלל יהי רצון מלפניך שתהא ברכה זו כו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:17)

**בברכת עבודה**קודם שיסיים שליח ציבור רצה צריך לעלות על הדוכן (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:18)

**וירד מעשות החטאת**אלמא בעוד עבודה בידו בירך ואח"כ וירד מעשות אלמא השתא הוא דגמר (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:19)

**א"ר שמלאי בית הכנסת שכולה כהנים כולם עולים לדוכן. והא תניא בית הכנסת שכולה כהנים מקצתן עולין ומקצתן עונין אמן. לא קשיא הא דאישתייר ביה עשרה הא דלא אשתייר ביה עשרה. העם שאחורי**כצ"ל. ועי' סוטה ל"ח. ופרש"י אישתייר ביה עשרה מקצתן עולין לדוכן והעשרה עונין אמן. לא אשתייר עשרה לא חשיבי לברכה לחודייהו הילכך כולן עולין ומברכין לאחיהם שבשדות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:20)

**העם שאחורי כהנים אינן בכלל ברכה**ומפרש בגמ' דווקא אם לא אניסי לעמוד אחורי הכהנים אלא שאין הברכה חשובה עליהם. הילכך אינם בכלל ברכה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:21)

**שלא נטל ידיו**לפני עלותו לדוכן (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:22)

**במה הארכת ימים**איזה זכות בידך עיקר שהארכת ימים (רש"י בע"י סוטה סי' ע"ט):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:23)

**קפנדריא**לקצר דרכו דרך ב"ה ליכנס בפתח זה ולצאת כנגדו. ופי' בברכות (דף ס"ב):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:24)

**ולא פסעתי על ראשי עם קדש**שהיו התלמידים יושבין בבית המדרש על גבי קרקע והמהלך ביניהם כשהם יושבין ונכנס לישב במקומו מרחיב פסיעותיו על כרחו ונראה כמפסיע על ראשיהם ולפיכך צריך להקדים או ישב לו מבחוץ. ואפשר שהיה מחמיר על עצמו אף כשרבים צריכין לו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:25)

**ולא נשאתי כפי**לדוכן שכהן היה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:26)

**כי עקר הכהן רגליו**בעבודה למיסק והוא מחזיר פניו כלפי תיבה מאי אמר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:27)

**ומחזיר פניו מן הציבור**לצד התיבה עד שיגמור שליח ציבור המברך את עמו ישראל בשלום:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:28
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:28)

**לכוף קשרי אצבעותיהם**שפושטים אצבעותיהם כשמברכין ולאחר שגמרו סוגרין אגרוף שלהם כשאר בני אדם. קשרי אצבעותיהם החוליות שכופפין ופושטין בהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:29
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:29)

**ואין הקורא**ש"צ שקורא כהנים שיחזירו פניהם לברך. וכך צ"ל ואין הקורא רשאי לקרות כהנים. ותיבת ברכת מיותר. וכן בסוטה ל"ט ליתא תיבת ברכת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:30
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:30)

**אמן**של ברכת הודאה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:31
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:31)

**מה הציבור אומרים**שיראו מסבירים פנים ומודים לפניו על ברכותיו להראות שהם נוחות להם (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:32
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:32)

**ברכו ה' מלאכיו כו'**ושלש מקראות הן כנגד ג' ברכות (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:33
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:33)

**רב ששת אמר בהזכרת השם**כצ"ל. וכ"ה בגמ' ופי' כשהכהנים מזכירים את השם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:34
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:34)

**פסוק כנגד פסוק**כשהכהנים אומרים פ' ראשון הם אומרים אחד מאלו ובשני אומרים את השני. ובשלישי את השלישי (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:35
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:35)

**ברוך ה' מציון**אינו באותו מזמור. והיינו דקא פריך ונימא יברכך ה' מציון דכתיב בההוא ענינא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:36
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:36)

**במנחתא דתעניתא**שנושאים בו כפים. משא"כ בשאר מנחות משום שכרות (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:37
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:37)

**מקוה ישראל מושיעו בעת צרה**כצ"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:38
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:38)

**אינו אלא טועה**שלא נתקנו לומר אלא לכבוד שם המיוחד הנזכר במקדש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:39
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:39)

**אמר ר' אחא ב"ח תדע דבגבולין נמי מיבעי לממרינהו**כצ"ל. וכן הוא בסוטה מ':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:40
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:40)

**ואינו מסביר**להראות שברכת רבו חשובה לו ועריבה עליו ותגמל לרבו עליו בכך (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:41
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:41)

**וכל כך למה**שבמקדש אומר את שלשתן ברכה אחת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:42
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:42)

**שאין עונין אמן במקדש**ואין כאן במה להפסיק (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:43
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:43)

**קומו וברכו את ה' כו'**בספר נחמיה כתיב שכל ברכה שהיו מברכין במקדש כך היו מברכין ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם למגן אברהם. וכן למחיה מתים (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:44
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:44](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:44)

**על כל ברכה וברכה תן לו תהלה**ואותה תהלה מפרש בפ"ג דתעניות שהיא בשכמל"ו (תוס'):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:45
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:45](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:45)

**כנגד כתפותיהם**מפני שצריך נשיאות כפים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:46
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:46](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:46)

**על גבי ראשיהם**מפני שמברכין את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם לכן הם מגביהין ידיהם למעלה מראשיהם (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:47
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:47](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:47)

**מן הציץ**מפני שהשם כתוב עליו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:48
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:48](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:48)

**אמור להם מלא**פי' תיבת אמור מלא בוי"ו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:49
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:4:49](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:4:49)

**באנגריא**בל"י ורומי אנגריא עבודה שנעשית באונס (מוסף):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:1)

**שלא תהא עשוי במדינה פניאס**גביית גולגלתא (מת"כ). והמעריך גרס כמדינת פניאס. וכתב פניאס שם עיר והיא דן שבסוף גבול ארץ ישראל. לכן היא מוכנת לפורעניות שלעולם היא דואגת מהגייסות. גם אפשר שהיא מסוכנת משטיפת מים לפי שהירדן יוצא ממערת פמיאס עכ"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:2)

**זימי**בל"י מס ועונש (מוסף). ועיין בערך זמיון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:3)

**שהבנות צריכות שמירה**מן הזמה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:4)

**יברכך בעושר וישמרך שתעשה ממנו מצות**שלא יהי' עושר שמור לרעתו ח"ו. וגם ע"י הצדקה שיתן בלבבו ליתן (שהיא המצוה דהכא) ישמור העושר שיתקיים כמ"ש מלח ממון חסר (הרד"ל):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:5)

**וישמרך בגופך**דריש דהשמירה קאי אגוף שלא יארע לו חולי. ור' יצחק דריש השמירה מיצה"ר. ור"ל יברכך ה' בממון רק מה יועיל אם היצה"ר ישלוט עליו שלא יעשה בהעושר חיזוק לתורה ויבא ע"י העושר לגיהנם. לזה אמר וישמרך מיצה"ר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:6)

**בכסלך**במבטחך (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:7)

**מלכד**שלא תלכד ברשתו של יצה"ר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:8)

**יומם השמש לא יככה כו'**והם אדום וישמעאל שישימעאל מונה ללבנה ואדום לחמה שלא יכו אתכם ב' אלה (חוזה דוד):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:9)

**הנה לא ינום וגו'**כדאי' בסוטה מח וכי יש לפני המקום שינה והלא כבר נאמר הנה לא ינום ולא יישן וגו'. אלא בזמן שישראל שרוים בצער כו' לכך נא' עורה למה תישן ע"כ משמע ששכשהוא בהיפך נאמר הנה לא ינום וגו'. וזה ראיה לפרש וישמרך שלא ישלוט אחרים עליך (ז"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:10)

**ה' שומרך**פי' שלא תאמר כי דוקא לכל כללות ישראל יעשה כן כי לא ינום כו' שומר ישראל כתיב אבל לא לכל יחיד בפ"ע. לכך מביא הפסוק ה' שומרך שאפי' ליחיד בפ"ע ה' שומרך ה' צלך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:11)

**ה' ישמרך מכל רע**הוא הרע עצמו שעשית שמכל עון נעשה מלאך רע וגורר לך עבירה אחרת. ועליו אומר ה' ישמרך מכל רע שעשית (אלשיך):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:12)

**ה' ישמר צאתך ובואך**לומר שאפי' שאנחנו בגלות עתה. מ"מ ה' ישמר צאתך אף שיצאת בגלות כבר הבטיח אותנו בתורתו הקדושה ואף גם זאת בהיותם וגו' ולא מאסתים ולא געלתים לכלותם וכמו כן ישמר בואך מן הגלות ויהיה גאולה שלימה נצחית מעתה ועד עולם (ז"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:13)

**המקיפין**כמו שאחז"ל בברכות דף י':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:14)

**ישמור לך ברית אבותיך**שאע"פ שתמה זכות אבות ישמור לך ברית אבות. ועי' שבת נ"ה תוס' ד"ה ושמואל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:15)

**ישמר לך את הקץ**פי' שישמרך מן הפורעניות שיהיה באותו פעם בעת הגאולה. והיינו חבלי משיח שיהיה באותו הזמן. לזה מביא לראיה שיהיה פורעניות באותו פעם מן פסוק משא דומה ששם מבואר שיהיה פורעניות בעולם. אי נמי ישמר ימתין. שימתין להביא הפורעניות על בני אדם גבורים שיהיה להם כח לעמוד בהם. על דרך שאמרו חכמינו ז"ל ברעב שהיה בימי דוד (ידי משה):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:16)

**משא דומה**פרש"י הוא שעיר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:17)

**אלי קורא משעיר**אמר הקב"ה אלי קורא הנביא או המלאך שומר מה מלילה פי' שומר ישראל מה תהא מן הלילה והחשכה הזאת. אמר שומר הקב"ה אתא בקר יש לפני להזריח לעשות בקר לכם. וגם לילה מתוקן לרשעים לקץ:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:18)

**צרורה**כמו שמורה. וזה וישמרך (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:19)

**ואת הרשע**דהוה אמינא כיון שהנשמה חלק אלוה ממעל תשוב למקומה. והגוף יהיה נדון על חטאיו. ת"ל ואת נפש אויביך וגו' שאצל הרשעים אף הנפש מקבל עונש (ז"ר):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:20)

**מן גיהנם** הוא מלבד כף הקלע ניתן בו שיעור וזמן יב"ח לרשע להצרף מן סיגי הרע:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:21)

**ורשעים בחשך ידמו**פ' גיהנם נקרא חשך כדאי' בש"ר פ' י"ד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:22)

**הרי הם מבורכים**מהברכה יברכך. ושמורים מן וישמרך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:23)

**שאף שכינה ביניהם**שיהיה להם ברכה אלהית נעלה מהטבע:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:24)

**קומי אורי**וגו' ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה. ופי' האלשיך וכבוד ה' היא השכינה אשר עליך בגלות יזרח אלא שאינו נראה לעיני בני אדם כו' משא"כ לע"ל לא בלבד תהיה הזריחה כי אם שגם תראה ותגלה. וזהו וכבודו עליך יראה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:25)

**יתן לך מאור עינים**זהו פי' אחר על פסוק יאר ה' פניו אליך. ופי' יתן לך מאור עינים להבין ולהשכיל דעת התורה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:26)

**בפנים מאירות**כי שם פנים הוא לפעמים שם הכעס. והוא שם המושאל כאדם המביט פני חברו בכעס והרוגז הוא כדמות חשך. אבל כאן יאר ה' פניו כי ההשגחה העליונה תהיה רק לטובה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:5:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:5:27)

**ויתן לך בנים בני תורה**שהם מאירים עיניו של אדם אם הם טובים וחכמים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:1)

**כי נר מצוה ותורה אור**פרש"י כמו שהאור מאיר לעולם תמיד כך התורה עומדת זכותה לעולם. וזכות מצוה לפי שעה כאור הנר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:2)

**כהנים שמאירים**לשון אור ואש. ר"ל שיקריבו קרבנות בקדושה ובטהרה ויורידו שפע האור בעולם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:3)

**כמה דמצלינן**כמו שמתפללים בתפלת י"ח:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:4)

**שתהיו חוננים**שזהו מלת ויחנך בשורו"ק שיעשה אותך בעל חנינה בטבע שתאהוב לחנון לרעך ולרחם על רעך כענין שנא' ונתן לך רחמים בטבע. ועי"ז וירחמך כי כל המרחם ירוחם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:5)

**בבנים**טובים ומאושרים בטבע. והבנים המה נתח מהאב. וכאילו חנן אותו בעצמו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:6)

**כמד"א אלהים יחננו ויברכנו**לפי דרש זה ויחנך מוסב על יברכך כאילו היה כתיב ויחנך תחלה. שהברכה והארת פנים יהיה ע"י מדת החנינה והחסד אף שלא יהיה הזכות כל כך גדול. וזהו כדמות הכתוב יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:7)

**ויחנך במשאלותיך**שלפעמים תהיה צר לך בחטאך חטא מה. כי אין צדיק בארץ. אז ויחנך למלא משאלותיך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:8)

**יחנה**לשון חנייה ושכינה שכביכול תהיה השגחתו בתמידות אצלך כמו שהא חונה אתך תמיד ולא בהשגחה לפרקים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:9)

**ושפכתי על בית דוד רוח חן**וס"ל ששפיכה זו היינו נבואה כדכתיב (יואל ג׳:א׳) והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם וגו'. ויותר נראה שצ"ל כמד"ת כי מצאת חן בעיני. וכן הובא באברבנאל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:10)

**תתן לראשך לוית חן**חברת חן. ופרש"י שהתורה והמוסר יהיה לראשך לוית חן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:11)

**במתנת חנם**כדפרש"י אין חנון בכ"מ אלא לשון מתנת חנם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:6:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:6:12)

**להוציאך משיעבוד מלכיות כו' לגאול אותך**הוא ע"ד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. וכמו שבמצרים בטלה העבודה ששה חדשים קודם יציאתם ממצרים. וכן תהיה לעתיד. וממילא יבואר המדרש שלפנינו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:1)

**ק"ו כו'**וזהו מלת אליך כלומר אליך שאתה מתפלל אליך שאתה מבני אברהם בודאי ישא פנים אליך. ומדרש זה סותר למה דאי' בב"ר פ"נ כ"א דמפרש שם דנשיאות פנים זה לא היה אלא מן המלאך לכבוד האכסנאי ולא מפני זכותו של אברהם ועיין מ"ש הנזה"ק שם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:2)

**עד כזית כו'**אם הגיע לכל אחד כזית לר"מ או כביצה לר"י. דתנן ברכות דף מ"ה עד כמה מזמנין רבי מאיר אומר עד כזית רבי יהודה אומר עד כביצה. ועיין בפי' הגר"א משלי כ"ב אות ט':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:3)

**לפיכך ישא ה' פניו וגו'**דידוע שהקב"ה משלם לאיש כמעשהו. והנה אם האדם עושה לפנים משורת הדין הקב"ה עושה עמו ג"כ לפנים משורת הדין. על כן הנשיאות פנים הוא הדין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:4)

**עד שלא נחתם**אז התשובה מועלת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:5)

**משנחתם גז"ד וישקוד**כי אחר גז"ד אז גם הרחמים נהפך להם לדין למהר לשלם להם פורעניות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:6)

**אם ישוב ולא ישוב**פרש"י כשירצו לשוב מרעתם. לא ישוב הקב"ה מגזירתו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:7)

**חפץ ה' להמיתם**גבי בני עלי כתיב. ומתרץ כאן קודם גזד כו' עיין תוס' ד"ה כאן בעושה תשובה נדה דף ע' ע"ב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:8)

**בעולם הזה**ע"י תשובה. אבל בעוה"ב אשר לא ישא פנים. דקימ"ל היום לעשותם ולא למחר לעשותם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:9)

**לבין חבירך**עד שתרצהו וימחול לך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:10)

**לשאינם שבים**אף שיוה"כ מכפר הוא רק לשבים שלא כדעת רבי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:11)

**יהפוך פניו כו' מן הצדדים**כי יש השגחה טבעית כסדר העולם והרי הוא כאילו בא מן הצד ע"י אמצעים רבים. אבל הפיכת פניו אליו היא ההשגחה הנעלה מדרך טבע הנהוג:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:12)

**שלום בכניסתך כו'**מברך אותם שיהיה להם שלום בכניסתן וביציאתן ושלום עם כל אדם אף שאינם בני אומתך כלם יהיו אוהבים ושלמים עמך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:13)

**זה שלום מלכות ב"ד**שלא יחצו עוד לשני ממלכות. רק מלך המשיח מזרע דוד ימשול ויהיה אמת ושלום בימיו. שאז כולם ידעו את ה' ויקבלו מלכות שמים. ועל זה מביא הקרא למרבה המשרה. פי' להרבות שררה באופן שלא יהיה בה סדק וחלוקה לעולם כמס סתומה שבמלת למרבה שאין בה סדר. ולהיות שלום אין קץ מתמיד לעולם על כסא דוד ועל ממלכתו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:14)

**שלום תורה**שלא ירבו מחלוקת בתורה (ז"ר) עוז לעמו יתן וגו' ה' יברך את עמו בשלום:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:15)

**ואני זקנתי**כי היא שפירסה נדה אז כמאמרם אמרה אחרי בלותי היתה לי עדנה לא בלשון תמיה כי אם אמרה מצדי אין מניעה כי היתה לי עדנה אבל מה אעשה ואדוני זקן. וה' שינה לומר שתלתה רק בה (ידי משה). וכן שינה המלאך שדיבר עם מנוח מפני השלום שלאשה אמר הנה נא את עקרה ולא ילדת ולא סיפר דבר זה למנוח:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:16)

**שהשם שנכתב בקדושה**גבי סוטה היו מוחקין את השם כדי להשקותה מים המאררים ואם נמצאת טהורה מותרת לבעלה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:17)

**שלא נטעו הנביאים כו'**כלו' שהנביאים מזהירים את הבריות כי יעשו תשובה שלא יחרב הבית ויתבטל השלום בעולם שהשלום הוא מעלת ושלימת העה"ז (נתיבות עולם וז"ר):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:18)

**שאין כלי מקבל ברכה אלא שלום**כי השלום נחשב כמו הכלי מקבל כל ברכה. כי בשלום הדבר יושלם. וכאשר אין שלום הוא חסר. והשלימות מקבל הברכה. כי הברכה היא תוספת טובה שלכך נקרא ברכה. ואי אפשר להגיע אל תוספת ברכה וטובה רק כאשר תחילה הוא בלא חסרון (נתיבות עולם):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:19)

**אין חותם כל התפלה אלא שלום**כי השלום הוא עצם השלימות ואין קיום הדבר אלא בחותמו ושלום נותן קיום לפיכך חותם כל הברכות הוא השלום (הנ"ל):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:20)

**גדול השלום שניתן לענוים**כי אין המלוקת רק באשר כל אחד רואה עצמו מיוחד במעלה. ומפני זה מתחדש המחלוקת. אבל בעל ענוה לא שייך בו מחלוקת. ולכך ניתן השלום לבעלי ענוה (הנ"ל):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:21)

**גדול השלום שהוא שקול כנגד הכל**כי הכל צריכין אל השלום ולפיכך השלום כנגד הכל (הנ"ל):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:22)

**אנו אומרים**(בתפלת יוצר אור) עושה שלום ובורא את הכל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:23)

**הנח לו**שאפי' עובדים ע"א הנח לו בשביל חבור ושלום שיש ביניהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:24)

**שאפילו בשעת מלחמה צריכין שלום כו'**כי אף בשעת מלחמה לא יסולק השלום ולא ניתן רשות למלחמה רק כאשר אינם רוצים בשלום. ומזה תראה כי אין הסרה מן השלום. ולפיכך אמר אחריו שאפי' המתים צריכין שלום ולא תאמר כי אין צריך שלום רק מצד העוה"ז כי בעוה"ז הם בעלי מחלוקת כל אחד רוצה לדחות את השני ממציאותו אבל המתים אינם צריכין שלום. עז"א כי אף המתים צריכין שלום. כי אין בעולם שאין מקבל השלום. רק השי"ת שהוא השלום בעצמו והכל מקבלים ממנו יתב' השלום (הנ"ל):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:25)

**שניתנה לעושי תשובה**פי' כי השי"ת רצה להבטיח בעלי תשובה על שכרם הטוב. ומדלא הבטיחם רק בשלום ש"מ כי השלום מדרגה עליונה (הנ"ל):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:26)

**בורא ניב שפתים**פרש"י בורא אני לו ניב שפתים חדש כלפי שבאתהו צרה עד עתה והכל קראו עליו תגר. יקראו לו שלום שלום לרחוק ולקרוב ששניהם שוין מי שנתיישן והורגל בעבודתי ובתורתי מנעוריו. ומי שנתקרב עתה מקרוב לשוב מדרכו הרעה אמר ה' ורפאתיו מחוליו ומחטאיו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:27)

**הראשונה אומרת יבא שלום**זהו נגד הנפש שתבא בשלום בעולם העליון אשר שם השלום בפמליא של מעלה ושם תבא נפש הצדיק צרורה בצרור החיים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:28
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:28)

**שניה אומרת ינוחו על משכבותם**נגד הגוף שינוח על משכבו בעולם התחתון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:29
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:29)

**והשלישית אומרת הולך נכוחו**פרש"י בדרך ישרה. ר"ל כי עניני היושר והנכון נקרא נוכח. כמו (משלי ח' ט') כולם נכוחים למבין. והטעם כי היושר והנכון נוכח פני כל אדם חשוב. וכל איש ישר פונה אליהם לתתם נגד פניו לחשיבותם. ועיין רש"א בח"א פרק י"ב דכתובות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:30
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:30)

**הראשונה אומרת אין שלום**בנפש מצד עצמה. כי השחיתה דרכיה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:31
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:31)

**שניה אומרת אמר ה' לרשעים**ר"ל אף שהנפש שמה משתוקקת לדבר ה' בטבעה. כי עת שתפרד מגופה תחפוץ לעלות למעלה אך העונש יבא לה מה'. וזהו אמר ה' לרשעים שימנע מהם השלום:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:32
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:32)

**השלישית אומרת למעצבה תשכבון**זהו נגד העדר מנוחת הגוף שלמעצבה תשכבון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:33
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:33)

**שכר התורה**כי על ידי השלום ישבו במנוחה ויוכלו להתעסק בתורה מתוך הרחבת הלב. והוא בכלל ששכר מצוה מצוה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:34
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:34)

**לאוהבי תורה**ר"ל המחזיקים לומדי תורה ואוהבים אותם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:35
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:35)

**ללומדי תורה**הם הת"ח עצמן שהם לומדים התורה דכתיב בה וכל נתיבותיה שלום. לכך ראוי להם השלום. וכן ראוי לאוהבי תורה המחזיקים לומדי תורה כי בצל החכמה בצל הכסף:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:36
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:36)

**ששמו של מקום כו'**כי הוא שלום בתכלית השלימות שאין בו הפכיות מאומה כי אם פשוטיי בתכלית הפשטות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:37
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:37)

**שדרי עליונים צריכין שלום**שהשם יתברך מאחד הכל בשלום. שאם לא זה היה האחד בטול השני. כאשר הם הפכים. אלא מתחברים ומתקשרים ע"י הקב"ה שהוא אחד והוא יתב' כולל הכל ומשלים הכל ולכך יש שלום (נ"ע):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:38
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:38)

**שאין איבה**כי אין יצר הרע לוחם בם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:39
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:39)

**כתוב אחד אומר היש מספר כו'**משום דר"ש דאמר בא וראה שלא כמדת כו' מביא ענין זה ג"כ:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:40
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:40)

**לכולם שמות יקרא**דמשמע שקורא לכל אחד מכולם שמות הרבה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:41
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:41)

**לכולם בשם יקרא**דמשמע שלכל אחד מכולם הוא קורא רק שם אחד בלבד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:42
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:42)

**אחת דבר אלהים כו'**מפסוק זה למדו חז"ל דזכור ושמור בדבור אחד נאמרו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:43
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:43)

**וכפטיש יפוצץ סלע**ודרשינן בסנהדרין דף ל"ד מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:44
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:44](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:44)

**שאין שם שינוי כו'**צ"ל שאין שם שנוי. ר"ל שאין שם אחד בא עוד פעם שני. והשתא ב' הכתובים יתכנו. והיינו שבבחינות חלופי השמות לפי שינוי השליחות יש לכל אחד שמות הרבה. אבל זהו בצירוף והמשך זמנים הרבה. ועל זה נאמר לכולם שמות יקרא. ובבחינות פרטי זמני שליחות נקרא המלאך בכל פעם בשם אחד. וזהו לכולם בשם יקרא היינו בשם אחד פרטי כפי הוראת ענין השליחות כן יקרא אז. ועיין בב"ר פר' ע"א מ"ש שם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:45
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:45](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:45)

**והוא פלאי**פי' היום הוא שמי פלאי ע"ש השליחות הנזירות שנאמר איש כי יפליא. ואיני יודע לאיזה שם אני מתחלף:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:46
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:46](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:46)

**מקום הגורן בשש מאות מקום המזבח בחמשים**צ"ל מקום הבית. ור"ל המקום היינו השדה שנבנה בו הבית כולו קנה בשש מאות שקלי זהב. אבל מקום המזבח דהיינו הגורן וה"ה הבקר והמוריגים וכלי הבקר קנה בכסף שקלים חמשים ולשון הפסוקים מוכיחים כן. כי אומר ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים. ובגורן היה המזבח. ובד"ה אומר ויתן דוד לארונה במקום שקלי זהב וגו' ר"ל כל המקום שהוא השדה שסביב הגורן שנבנה בו הבית ובעבורו נתן שש מאות שקלי זהב. ורבי אלעזר ס"ל שגם הגורן בכלל השש מאות שקלי זהב. שבעד כל המקום היינו השדה ובעד הגורן שהוא מקום המזבח נתן שש מאות שקלי זהב. ובעד הבקר והמוריגים וכלי הבקר נתן חמשים שקלי כסף. ולדידיה ה"פ דקרא (דשמואל ב כ״ד:כ״ד) ויקן דוד את הגורן ולא פירש במה קנאה הרי פירשו בד"ה ויתן דוד לארונה במקום זהב משקל שש מאות. ואת הבקר קנה בכסף שקלים חמשים. והמוריגים וכלי הבקר נכללו בכלל הבקר. ועיין זבחים קט"ז ע"ב ברש"י ובחד"א וברד"ק סוף שמואל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:47
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:47](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:47)

**י"ב שבטים היו ונטל דוד כו'**ובגמרא שם פריך הא אכתי קשיין אהדדי התם כסף הכא זהב. ומתרץ דה"ק גבה כסף שוה חמשים שקלים של זהב לכל שבט. היינו שש מאות זהב לכל השבטים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:48
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:48](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:48)

**ד' אלפים אסטבלאות**מקום מעמד הסוסים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:49
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:49](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:49)

**ארבעים אלף סוסים**שבד"ה מנה הארוות ובמלכים מנה הסוסים. שהיה לו ארבעים אלף סוסים למרכבתו בארוות מעשרה בכל אחת. ואסטבלא היינו ארוות. ועיין בסנהדרין דף כ"א:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:50
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:50](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:50)

**שלשת אלפים יכיל**יכיל פי' מחזיק. ובים של שלמה כתיב שהיה מחזיק ג' אלפים בתים. ובת הוא ג' סאה שנא' האיפה והבת תוכן אחד להם. והאיפה הוא ג' סאין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:51
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:51](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:51)

**בלח אלפים**שהלח אין לו גודש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:52
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:52](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:52)

**שהם שלשת אלפים ביבש**שהגודש מחזיק שליש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:53
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:53](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:53)

**מכאן אמרו שני כורים כו'**ונפקא מינה לענין מקח וממכר אם התנה לתת לו סאה גדושה או לתקן לו כלי המדה (תוס' עירובין):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:54
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:54](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:54)

**שהם שלשת כורים ביבש**והיינו דוקא בכלי שגבהו כחצי ארכו ורחבו קאמר כיס של שלמה (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:55
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:55](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:55)

**חביב הוא השלום**מסיים במה שפתח לפאר מדת השלום שכולם נתבשרו רק בו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:56
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:7:56](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:7:56)

**וכן אתה מוצא באהרן**בספרי סדר זו פיסקא מ"ב אי' גדול השלום ששינה קדוש מפני שלום ושמעתי שפירושו ששינה קדוש היינו אהרן קדוש ה' שכשהיו שני ישראלים מריבים זע"ז היה אהרן בא לאחד ואמר לו היאך חברך מתחרט ומתאנח על זה שהקפיד כנגדל ואח"כ היה בא אל השני ואמר לו כך ונעשה שלום ביניהם כדאי' באבות דר"נ:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:1)

**בשם המיוחד**ככתבו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:2)

**לשכן את שמי**הוא בנחמיה א'. אבל בספרי מביא פסוק לשום את שמו שם (דברים י״ב:ה׳):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:3)

**משרבו הפריצים**המשתמשים בו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:4)

**לצנועים שבכהונה**לברך בו את העם במקדש לאחר עבודת ציבור תמיד של שחר (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:5)

**אמר רבי טרפון**ר' טרפון כהן היה כדאי' בתוספתא פ"ה דכתובות. ובפסחים דף ע"ב ע"ב. ובבכורות דף נ"א ע"ב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:6)

**בשורה**לברך ברכת כהנים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:7)

**שאמרו בתוך נעימות הכהנים**כשהיו הכהנים מושכין את קולם בנעימה היה הכ"ג ממהר להבליע את השם ולא היה נשמע לי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:8)

**נעימות**פי' ביסום קול:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:9)

**ג' ברכות**שמפסיקים הכהנים בין פסוק לפסוק ועונים הציבור אמן (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:10)

**ובמקדש ברכה אחת**לפי שאין עונין אמן במקדש וא"צ כאן שום הפסק. הכי מפרש בגמרא סוטה מ' ע"ב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:11)

**ככתבו**ביו"ד ה"א:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:12)

**בכינויו**באל"ף דל"ת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:13)

**כנגד כתפותיהם**מפני שצריך נשיאות כפים שיגביהו את ידיהם כדאמרי' בברייתא סוטה ל"ח ע"א:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:14)

**ובמקדש**למעלה מראשיהם מפני שמברכין את העם בשם המפורש (וה"ה באהל מועד שבמדבר ובשילה) ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:15)

**לגרים**תושבים. כמו לגר אשר בשעריך הכתוב גבי נבלה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:16)

**ולעבדים מנין**כאן ליתא תיבת משוחררים. וכן בספרי. אבל לעיל סימן י' איתא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:17)

**ת"ל ואני אברכם**כ"ה בספרי פיסקא ל"ט ופיסקא מ"ג. אבל בגמרא ולעיל סי' י' איתא ת"ל אמור להם לכולהו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 11:8:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/11:8:18)

**אנו נברך את ישראל**ר"ל שברכותיהם תלויות בנו. ת"ל ואני אברכם. אני בעצמי ובכבודי. והני כהנים שלוחי דרחמנא נינהו: