## Etz Yosef on Bamidbar Rabbah Chapter 14

###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:1)

**ג' מלכים ירבעם כו'**זכר ג' אלה לגודל מעלתם בחכמה ושמא יחשוב החושב כי לרוב חכמתם וזכות התורה שהיו יודעים אותה ידיעה גדולה יש להם חלק לעה"ב. לכן הודיענו שיסודי האמונה נתקלקלו אצל הנזכרים ונסתפקו בקצתם ולפיכך נדחו מחיי העוה"ב. וזכר בלעם והוא אינו מישראל לפי שחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב. והודיע כי בלעם מרשיעי או"ה היה ואין לו חלק לעוה"ב (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:2)

**ג' מלכים ירבעם ואחאב ומנשה**ובתד"א ח"א סוף ע"ג חשב ירבעם אחז ומנשה. ובאדר"נ פרק מ"א אמר חמשה מלכים אין להם חלק לעוה"ב. ואפשר שחשב ג"כ יהויקים ואחז. ועי' סנהדרין דף ק"ג:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:3)

**ד' הדיוטות כו'**ושם באדר"נ חשב ששה הדיוטות קין וקרח ובלעם ואחיתופל ודואג וגחזי. אבל שם פרק ל"ו אי' כמו כאן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:4)

**אמרו למלכותו השיבו כו'**באדר"נ פ' ל"ו הכי אי' רבי יהודה אומר מנשה כבר שב שנאמר ויתפלל אליו ויעתר לו. א"ל אילו כתיב וישיבהו לירושלים ושתק היינו כדבריך. כשהוא אומר למלכותו למלכותו השיבו ולא השיבו לחיי העוה"ב ע"כ. ור"ל שלא ניתנה לו כי אם העוה"ז לשלם לו על פניו להאבידו מן העוה"ב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:5)

**בקשו לצרף את שלמה עמהם**דכתיב ביה ויעש שלמה הרע בעיני ה'. אז יבנה שלמה במה וגו' והרבה נשים וסוסים וכסף:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:6)

**דיוקנו**תרגום אך בצלם ברם בדיוקנא פי' בלשון יוני דמות ותבנית (מוסף):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:7)

**ונשתטח לפניהם**לבקש מהם שאפי' לפי דעתם שאין לו חלק לעוה"ב יחפו על כבודו ולא יזכרוהו עם שאר הנזכרים דרשיעי טפי. ולא השגיחו עליו דמחזי כמשוא פנים להעלים האמת מפני בקשת דוד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:8)

**יצאת אש כו' יצאת בת קול כו'**לא השגיחו על האש ועל הבת קול כענין רבי יהושע שאמר כששמע הבת קול לא בשמים היא כדאי' בב"מ. והכי נמי אחר שראו הם מתוך הכתובים שאין לו חלק לעוה"ב ס"ל דלא חיישינן לב"ק ואש. דההיא לנסויינהו קאתיא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:9)

**וביתו בנה בי"ג שנה**משום שבבנין ביתו נתעצל. אבל בבנין בהמ"ק היה זריז כדאי' בחזית פ"א סי' ה'. וא"כ היתכן שישחית אח"כ דרכיו הטובים עד שלא יזכה באחרית לעוה"ב. או ביאורו היתכן שלא יעמוד לו הזכות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:10)

**המעמך ישלמנה**וכי עליכם לשלם תשלומי עונשי לאדם שאתם מואסים בו בשלמה לומר שאין לו חלק לעוה"ב. כי אתה תבחר ולא אני וכי הבחירה בכם תלויה ולא בי. לומר מי יש לו חלק ומי אין לו. הלא הדבר בי תלוי (רש"י). ומ"מ צ"ל דללישנא בעלמא דרך דרש נקט ליה הכא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:11)

**מיד נמנעו מלצרפו**הטעם ששמעו לב"ק זה ולא לבת קול הראשון והוא דבשלמא בענין מעשה שביד האדם לעשות הוא דלא חיישינן לב"ק כנגד הנראה מהכתובים מכיון דלא בשמים היא. אבל במילתא דלא נפקא מינה מעשה לדידן כגון זו שביד ה' הוא לתת לו חלק לעה"ב ואין הדבר תלוי בידיהם מפני מנותן אותו בכה"ג יש להאמין לבת קול דלא שייך נסיון בבת קול כזה (יפ"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:12)

**דורשי רשומות**פרש"י פסוקים כדכתיב ואת הרשום בכתב אמת. ובב"ק דף פ"ב ע"א ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה ופרש"י רשומות מקראות ר"ל רשומות במקראות. וכוונתו כמ"ש בעצמו במקרא על דברי חכמים וחידותם (משלי א׳:ו׳) דורשי רשומות מקרא מלא וחסר רמז דמיון וחידה. והתורת חיים כתב דורשי רשומות היינו מקראות סתומות כדאי' בפ' אלו מציאות מתניתין ברשום פי' שהחבית סתומה וחתומה ומהודק יפה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:13)

**לי גלעד זה כו'**פרש"י עלי לסבול עונה כדי שיהיו הם זוכים. ואין זה אלא רמז בעלמא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:14)

**שנפל ברמות גלעד**אפשר שרמז מקום מותו לומר שבזה כפר עונו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:15)

**זה ירבעם**ופי' מעוז ראשי מלכי. שהמלך מעוז לעמו והוא הראש. והכנוי יורה על הפעול כמו נסכתי מלכי. הלא שרי יחדיו מלכים (יפ"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:16)

**זה אחיתופל דקאתי מיהודה**כדאמר בבבלי. ועיין רש"י שם וקרי ליה מחוקקי לפי שהיה חכם. וכן ומחוקק מבין רגליו. מני מכיר ירדו מחוקקים (יפ"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:17)

**זה גחזי**וקרי ליה מואב. משום דמואב בא מערוה וגם היו צרי עין כדכתיב על דבר אשר לא קדמו וגו'. וגחזי היה ג"כ עינו צרה. ופרוץ בערוה כדאי' בירושלמי פרק חלק:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:18)

**שלקה ע"י רחיצה**שרחץ נעמן בירדן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:19)

**על אדום אשליך נעלי זה כו'**פרש"י אנעול אותו בג"ע:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:20)

**זה דואג האדומי**כדאי' בפסיקתא שדואג היה גר אדומי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:21)

**ומה נעביד כו'**ומה נעשה ואיך נחשבם לעה"ב ודוד מלך ישראל מקלל אותם. ר"ל לדואג ואחיתופל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:22)

**עלי לפלש**לבקש להם זכות ועי"ז יאהבם דוד ויתרצה להם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:23)

**ולעשותן רעים**דרש התרועעי לשון ריעות. וה"ק קרא ע"י פילוש מעשים טובים יעשו ריעים. שפי' עלי ע"י כמו עלי עשור ועלי נבל (יפ"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:24)

**תמן אמרו**סנהדרין ק"ד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:25)

**אם יבא מי שהרג את הפלשתי**זה דוד. ובא גאולה שלימה ע"י שהוריש על ידי זה גת לבניך. ודואג קטרג עליו אז. כמ"ש בן מי זה העלם שא"ל דואג לשאול עד שאתה שואל אם הוא הגון למלכות שאל אם הוא ראוי לבא בקהל. וגם שהלשין על דוד נגד שאול בחרב הפלשתי שלקח מכהני נוב ואם יצעק דוד לפניך על שאתה נותן חלק לעוה"ב לדואג. מה אתה עושה להפיס דעתו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:26)

**עלי לעשותן רעים זה לזה**והיינו התרועעי לשון ריעות. ר"ל כיון שאין עליו רק עבירות שבין אדם לחברו שאינו נמחל עד שירצה את חברו. הרי עלי לעשותן רעים שיתרצה דוד לו וימחול לו ויבא לעוה"ב (רש"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:27)

**ואלו הן ד' חרשים**מפרש חרשים חכמים ע"ד החרש והמסגר ועיין סוכה נ"ב ע"ב. או מפרש חרשים אומנים אליהו חרש אבן שבנה מזבח בהר הכרמל ומצינו שהוא עתיד להשתלח. ומשיח ב"ד ומשיח ב"י שניהם חרשים לבנין ביהמ"ק:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:28
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:28)

**אליהו שהיה מתושבי גלעד**וביאר בספר התשבי שידוע שאחר מעשה פלגש בגבעה צוו ישראל להרוג את יושבי יבש גלעד ואי אפשר שלא נמלטו מהם או שלא היו אנשים שלא נמצאו שם בפעם ההיא ולא נהרגו. והנה אליהו היה אחד מהם. ואחר זמן שנתיישבה העיר חזרו שם התושבים הראשונים שנמלטו. והם נקראו תושבי גלעד ע"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:29
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:29)

**שנא' לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררת את גבורתך**אפרים זה משוח מלחמה. ובנימן זה אליהו שבא מאפרים עיין בב"ר סוף פ' ע"א:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:30
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:30)

**אף כשיבאו הגואלים הללו**הם ג' הראשונים. מ"מ העיקר יהיה ע"י משיח ב"ד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:31
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:31)

**עד שיבואו המואביות עמהם**ר"ל שיכלו אותם עד שלא ישארו רק הנקבות והם מותרים כמו שאמרו חז"ל מואבי ולא מואבית:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:32
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:32)

**אפי' שתותיה**אפי' יסודות שלה ושרשיה כד"א כי השתות יהרסון. ודרש פלשת לשון אפיל שתות. וה"ק כשאפיל שתותיה התרועעי אתרצה לכם ואגאל אתכם או דריש התרועעי כמו ערו ערו עד היסוד בה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:33
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:33)

**והיה בוטח בהם**במואבים מפרש רחצי מלשון (דנילא ג') די התרחצו עלוהי שפי' בטחון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:34
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:34)

**בסיר**בקדרה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:35
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:35)

**שהרגם מלך מואב**דייק זאת מדכתיב וינחם את פני מלך מואב וגו' ולא מצינו שיצאו משם (רש"י ש"ב ח') ועיין מ"ש בתנחומא ריש ויחי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:36
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:36)

**שהרגם מלך מואב**בשוח"ט מזמור ז' אי' וימדד שני חבלים להמית ריב"ל אמר ע"י שהרגו אביו ואמו ועינו לרות. ר"י אומר אביו ואמו ואחיו הרגו ולרות עינו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:37
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:37)

**והוא החסד שעשה נחש עם דוד**כדכתיב (שמואל ב י׳:ב׳) ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:38
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:38)

**שאין המתים חיים**משום שענין תחיית המתים קשה אצל הסברא לכן יפרשו הכתובים המורים עליה. בתחיית הנפש והשארותה. ומה שנא' יחיו מתיך וכדומה יפרשו שהוא משל לתגבורת אומתינו השפלה בימות המשיח עם היותינו חשובים בגלות כמתים. אמנם תחיית בן הצרפית שהיתה תחיה ממש יודו בתחייה כפשט הכתובים (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:39
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:39)

**אביגדור**וכדאי' בויק"ר פ"א שנקרא אבי גדור על שהיה אבי כל הגודרים פרצתן של ישראל ועושים גדר לתורה ולמצות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:40
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:40)

**שהסרתי**דרש סור לשון הסרה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:41
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:41)

**שהמתי**לשון מיתה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:42
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:42)

**בנעילת גרונו**שנסתם וננעל פתיחת גרונו. ודרש נעלי לשון נעילת שער:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:43
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:43)

**ויריעו**דרש אתרועעי לשון תרועה (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:44
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:44](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:44)

**באיסור במה**שכ"ז הצטדק דוד על עשותו הבמה כי כן עשו השלשה הראשונים לפי שעה ע"פ


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:45
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:45](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:45)

**הדיבור.**וכן היה הדיבור לדוד ככה ולא מלבו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:46
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:46](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:46)

**שנאמר ובדבריך עשיתי**ר"ל שבדבר י"י הקריב באיסור במה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:47
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:47](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:47)

**שבע עבירות**עיין בכל המקומות שציינתי ביד יוסף כי יש מקומות שגרסו שמונה עבירות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:48
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:48](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:48)

**והקריב בלילה**שהקרבן בכל מקום פסול בלילה מדכתיב ביום צותו את בני ישראל. וכן שחיטה מדכתיב ביום זבחכם והכא כתיב ויעש לילה. וא"ת אי הקב"ה א"ל לעשותו בלילה מאי קאמר ויהי כי ירא מעשות יומם ויעש לילה הרי כך מצותו. ואי לא קאמר ליה היכי מצי עביד עבירה. וי"ל דקאמר לו אי בעית עביד בלילה ואלמלא פחדו היה עושה ביום כעיקר המצוה (יפ"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:49
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:49](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:49)

**ושור מוקצה**שהוקצה לתקרובת עכו"ם ז' שנים כדכתיב ופר השני ז' שנים ומפרש בש"ס שהוקצה לאשרה ז' שנים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:50
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:50](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:50)

**ושור הנעבד**לא ידעתי מהיכן נפקא (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:51
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:51](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:51)

**זה יהושע כו' למה בנה מזבח כו' יהודה מחוקקי זה דוד כו' למה הקריב דוד באיסור במה**הנה אגדה זו דמונה יהושע ודוד באלו שעשו ע"פ הדבור ע"כ צ"ל דס"ל כר' יוסי בר חנינא בויק"ר פ' כ"ב ריש סי' ו' דמשהוקם המשכן נאסרו הבמות לעולם ואין לה היתר אלא ע"י נביא ואז מותר אף כשבית המקדש הוה קיים ופליג על מתני' דפרת חטאת דאי' שם באו לגלגל הותרו הבמות פי' כשעברו את הירדן והוקבע שם בגלגל את המשכן כל שבע שנים שכבשו ושבע שנים שחלקו. גם אי' שם באו לשילה נאסרו הבמות וכשחרבה שילה הותרו הבמות עד שנבנה ביהמ"ק ואז שוב נאסרו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:52
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:52](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:52)

**ועתה נכדו היה קיים**על כן לא היו יכולים לילך דרך ארץ פלשתים שלא היה רשות בידם מפני שבועת אברהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:53
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:53](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:53)

**ויחברון**דרש התרועעי לשון ריע וחבר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:54
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:54](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:54)

**זה שמואל כו' והקריב באיסור במה**עיין מ"ש לעיל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:55
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:55](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:55)

**הוא ועורו**שכתיב ויעלהו עולה כליל. משמע כולו בלא הפשט וניתוח. ועולה טעונה הפשט כדכתיב והפשיט את העולה וה"ה לעולת הצאן ולעולת הצבור כדשנו בת"כ:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:56
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:56](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:56)

**ומחוסר זמן**כדכתיב טלה חלב ומפרש קטן יונק. ודייק שהיה קטן כל כך דהוה מחוסר זמן משום דאל"כ מאי נפקא מינה לאשמועינן דהוה יונק (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:57
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:57](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:57)

**ויענהו ה'**שירד אש מן השמים ושרף את העולה או ע"י הרעם שהרעים ה' בקול גדול על פלשתים להבהילם שמכל זה ידעו שקבל ה' קרבנו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:58
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:58](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:58)

**שאין שבעה לעולם בלא שבת**ובכל יום מהשבעה הימים היו מקיפים את יריחו הרי ע"כ שחיללו את השבת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:59
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:59](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:59)

**א"ר יהושע**מלת רבי מיותר שקאי על יהושע תלמידו של משה רבינו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:60
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:60](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:60)

**וכל מה שנכבש בשבת כו'**ולכן אסור ליהנות ממנה כי לא ניתנה שבת לדחות כ"א מפני סכנת נפשות ולא להרווחת ממון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:61
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:1:61](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:1:61)

**והרי עיר הנדחת אסורה בהנאה**וא"כ איך הקדישו לשמים הא עיר הנדחת אפי' להקדיש לשמים אסור ומתרץ ר' יודא הלוי שהשלל הקדישו לה' כמו חלה ר"ל שהשור ושה וחמור החרימו לפי חרב כעיר הנדחת. והכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל נתנו אוצר בית ה' כמו חלה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:1)

**הה"ד מי הקדימני כו'**הכוונה למאי דסיים לקמן סי' ט' מדבר ביוסף כו' ואגב דריש ליה בדרשות אחרות כדרך המדרש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:2)

**ועושה מזוזה**להיותה מוכנת בידו אם יזכה לבית וכן מי שאין לו עלית ועושה ציצית שיהיה לו מזומן בידו (יפ"ת) או פי' שעושה מזוזה וציצית לאחרים כדי לקיים המצוה במה שאפשר לו לקיים (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:3)

**לליתן לו ממון**שיקנה נכסים ויקנה לו בית וטלית (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:4)

**הה"ד מי הקדימני לעשות מצות**כגון זה שנתן צדקה עד שלא היה לו נכסים. וקנה מזוזה וציצית עד שלא היה לו בית וטלית. ואע"פ שאי אפשר לעשות המצוה אם לא יקדים לו הקב"ה המעות. מ"מ קרי ליה מקדים המצוה לר' תנחום כיון דעבד ליה קודם שהוצרך לעשותה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:5)

**מדבר באברהם שמעצמו הכיר להקב"ה כו'**ביאורו דודאי אם אין לאדם בתורה ובחכמה קבלת בית רבו אי אאפשר לו להשיג חכמה ודעת ויראת ה' בתורה מעצמו. אלא בסיוע שפע רוח הקדש. והכי נמי הוי באברהם ומבואר בזוהר ריש פ' לך לך דלעולם ליכא אתערותא דלעילא אלא בתר אתערותא דלתתא. ולכן באברהם אבינו דהוי מעיקרא אתערותא דלתתא שהוא מעצמו נתעורר תחלה להשיג חכמה ודעת ויראת ה' אז נתעורר עליו גם מלמעלה שפע רוה"ק להאיר לו האמת. וכן בהיפך הפונה לבו לבטלה לאחוז בסכלות והבלי העולם אז מתנהגים עמו ג"כ לפי דרכו להיות נשאר תמיד בסכלות ובחשיכה. וז"ש מדרכיו ישבע סוג לב שהוא מלא הרהורים רעים בדרכי סכלות הוא ג"כ יהיה לו כפי דרכו ואין נוגה לו באור החכמה. אבל מעליו איש טוב זה אברהם שמעצמו הכיר להקב"ה שלא היה אדם שלמדו אלא השיג הכל בשפע רוה"ק לפי שהיה איש טוב בהיותו בוחר מעצמו בטוב והיה משתדל תמיד בטוב לחקור ולדרוש להבין יראת ה' ותורתו לפיכך גם מן השמים האירו לו בסיוע שפע חכמה רוה"ק (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:6)

**קונה שמים וארץ**וקאי על אברהם שקנה שמים וארץ מהקב"ה ע"י מעשיו הטובים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:7)

**כל מה שעשה אברהם למה"ש כו'**דריש דאשמעינן צדקת ה' שנתן שכר לאברהם כפי כל פרטי מעשיו בגמילות חסדים לאורחיה זה שלש פעמים במדבר ובארץ ולעתיד היינו לימות המשיח (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:8)

**פרע הקב"ה לבניו ביציאתן ממצרים ובארץ ועתיד ליתן אותם לע"ל**כצ"ל וכן הוא בב"ר פ' מ"ח ס"י:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:9)

**והכית בצור ויצאו ממנו מים בארץ מנין כי ה'**כצ"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:10)

**זיונם**שהיו מזיינים עצמם ללחום עם ל"א מלכים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:11)

**שלח לחמך**שהרמז על עשיית הטוב שיהיה הזכות מעותד לרוב ימים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:2:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:2:12)

**ואין והכן אלא לשבת**דפשיטא דטבוח טבח להכין הוא לצורך האורחים כמ"ש כי אתי יאכלו האנשים בצהרים. אע"כ צ"ל לדרשא אתא דערב שבת היה שמצוה להכין ליום המחרת ועמ"ש בב"ר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:3:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:3:1)

**כ"ד רננות**דהיינו לשון תפלה ותחנה רנה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:3:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:3:2)

**עד ועתה קומה כו'**פי' ועד בכלל דהיינו עד פסוק ה' אלהים אל תשב פני משיחך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:3:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:3:3)

**מיד נענה כו' וכן כתיב אחריו וככלות שלמה להתפלל כו'**דמשמע דלא נענה להיות הארון בא במקומו שהשכינה ירדה עליו עד שכילה להתפלל דהיינו ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך. אבל קודם שכילה תפלה זו לא היה נענה בכל כ"ד רננות דכתיב מקמיה האי קרא ה' אלהים אל תשב כו' (רש"א) ועיין מ"ש בש"ר פ"ח:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:3:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:3:4)

**ולמה נצטער**פי' למה באתה כל הצער הזה לידו. ומתרץ לפי שנתגאה כו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:3:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:3:5)

**מהו בנה בניתי א"ר יעקב כו' בנין בנוי בניתי**לכאורה זה סותר למ"ש שנצטער ע"י שנתגאה ואמר בנה בניתי בית זבול לך. לכן נראה שגיר' השוח"ט עיקר דאי' שם מפני שנתגאה ואמר בנה בניתי בית זבול לך. רבי יעקב בריה דר"י אמר בנין בנוי בניתי לך. ולפ"ז ר' יעקב פליג ואמר שלא נתגאה ואדרבה הכניע עצמו לפני הקב"ה. ואפשר שס"ל שבא הצער לידו כדי שיעשה הנס לכבוד דוד לאות שמחל לו ה' על עון בת שבע כדאי' בפ"ב דשבת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:1)

**אמר ר' יעקב בריה דרב יהודה**צריך להיות רבי יצחק בריה דרב יהודה (א"א) וכן הוא בריש חזית:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:2)

**אלא בהבנותו**מבנין נפעל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:3)

**הדימוס**שורות בנין של אבנים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:4)

**וכי יש אבנים בבבל**שבבל היא בירודו של עולם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:5)

**מלאך ירד כו' אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא**מפרש פום הבור של אריות וזה היתה סיבה שלא חבלוהו. דכן כתבו הטבעיים שכאשר האריה ניצוד והושם בכליבה אין לו איל ונעשה רך הלבב (רש"ש) ולפי דבריו הא דהוצרך המלאך להדמות לאריה היה להגדיל הנס שיתראה להם כדמות אריה גדול המצילו לסגור פיהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:6)

**לכבוד ממה"מ**בבנין בהמ"ק:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:7)

**למה נקרא שמו מלך הכבוד**הלא כל מלך יש לו כבוד ואיך יהיה שם מלך הכבוד מיוחד להקב"ה ועוד כי אינו מקבל שום טובה וכבוד מהברואים כי א"צ לשום דבר חלילה. לכן קאמר שהוא שולט ומושל על הכבוד. והכוונה כי הכבוד ביד המכבדים ולא ביד המכובד. ולכן לא יקרא מכובד אלא מי שהכבוד בידו והוא הנותן כבוד לזולתו ע"ד איזהו מכובד המכבד את הבריות. וכן הקב"ה לפי שחולק כבוד לזולתו נקרא מלך הכבוד. וכן פירש בעל העקידה בשער ס"ה. וכתב עוד שאמר ליראיו מפני שמשלימות הכבוד שעליו יקרא המכבד בעל הכבוד שנותן למי שראוי לו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:8)

**בקולו של משה**פירשתי במקום אחר ציורו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:9)

**אין לי אלא בהרווחה**כלו' אין לי שהיה ה' עמו אלא בשעת הרווחה אבל בשעת הצרה בהיותו בהסתר פנים מנין שגם באותו הפרק היה ה' עמו. ת"ל אין שר בית הסוהר גו' באשר ה' אתו. הרי שאף בהיותו בבית הסוהר היה ה' עמו (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:10)

**מסויים**מסומן בסימן ואות ניכר בין שאר כלי המקדש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:11)

**לעשבים**עיין בהמקומות שציינתי ביד יוסף שיש שנויים בהנוסחאות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:12)

**אין רוכבין על סוסו כו'**מפני אימת מלכות כדתנן בסנהדרין פרק כ"ג אין רוכבין על סוסו כו' שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:13)

**וישב שלמה על כסא ה'**עיין שמ"ר פ' ט"ו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:14)

**שכן**פי' נמשך ונגלה להראות לו (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:15)

**אני נגלה עליו**שנראה לו הקב"ה בחלום. או בהקיץ בעמוד ענן וכיוצא בו לכבוד הצדיק (רמב"ן):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:16)

**שלא נגע בה**לשכב אצלה אפי' בלא תשמיש וכמו שפרש"י בחומש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:17)

**להקביל פני ר' יהושע**יו"ט היה. שחייב לכבד את רבו בקבלת פנים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:18)

**תלמידך אנו**ואין לנו לדבר בפניך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:19)

**שבת של מי היתה**שר"ג הוי דריש ב' שבתות. וראב"ע שבת אחת. ושאל לידע מי ההוא בעל האגדה (רש"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:20)

**כדי להקביל שכר למביאיהם**פי' כדי ליתן שכר לאביו ואמו על שמביאים אותו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:21)

**אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם כו' ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם**כ"ה בגמרא. ופרש"י חטיבה אחת שבח אחת מיוחדת לומר אין כמוך (לשון חטובות אטון מצרים שפי' משובחות). והאמרת פי' שבחת. כמו יתאמרו כל פועלי און. שפי' ישתבחו שדרכם צלחה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:22)

**ואף הוא**ראב"ע (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:23)

**כדרבונות**דרבן הוא כמו מחט עב נעוץ בראש מלמד הבקר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:24)

**לתלמיה**שורת המענה (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:25)

**להביא חיים לעולם**רצו בזה שכמו שהדרבן הוא מכוון את הפרה לעשות חרישתה ביושר ומן החרישה בא חיים לבעליה ולעולם. והם התבואה והפירות. אף ד"ת מכוונים לב האדם ומפקחים אותו השגת דעת אמתי שהיא תכליתו. וע"'י התורה נקרא איש חי שהוא דבוק על ידה בחיי עולם האמתים כמ"ש כי היא חייך וגו' וכדאי' בתנחו' סדר עקב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:26)

**אי מה דרבן זה מטלטל**פי' שאינו מתקיים. אף ד"ת אינן מתקיימים ת"ל וכמסמרות שהוא דבר קבוע ומתקיים במקומו כך ד"ת מתקיימים לעולם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:27)

**אי מה מסמר זה חסר**ר"ל מחסר ומנקב בכותל מקום שהוא תקוע שם (רש"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:28
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:28)

**ת"ל נטועים**דה"ל לכתוב תקועים. וכתיב נטועים. לרמוז מה נטיעה זו פרה ורבה אף ד"ת פרים ורבים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:29
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:29)

**אלו ת"ח שיושבים אסופות**שהתורה נקנית בקיבוץ כדאמר' אימתי ד"ת נשמעין כתיקונם בזמן שבעליהם שומעין אותן באסופות. ומדכתיב אסופות דריש ליה לשני אסיפות מחולפין הללו מטומאים והללו מטהרין (רש"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:30
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:30)

**איך אני לומד כו'**כי לא אדע איזה מהם אמת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:31
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:31)

**אל אחד נתנן כו'**אין לך אחד מבני המחלוקת מביא ראיה מתורת אלוה אחר אלא מתורתו של הקב"ה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:32
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:32)

**פרנס אחד כו'**אין לך מביא ראיה מדברי נביא הבא לחלוק על משה רבינו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:33
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:33)

**כאפרכס**פי' בערוך הוא דלי של רחים שהוא מכניס הרבה ומוציא קימעא. והוא משל שיכניס לאזנו לשמוע דברי כולם בין המטמאין ובין המטהרים. אבל יקנה לו לב להבחין איזה יכשר ויוקבע הלכה כמותו כפרש"י. וכן פרש"י בחגיגה אפרכסת טרימוי"א שעל הרחים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:34
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:34)

**שרבי אלעזר שרוי בתוכו**משמע שהדרש דלעיל אמר ראב"ע. ורבי יהושע אמר אשרי הדור כו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:35
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:35](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:35)

**המשנה קראת אותו מרדע**כדתנן באהלות פ' ט"ז כל המטלטלין מביאים את הטומאה בעובי המרדע:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:36
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:36](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:36)

**והמקרא קרא אותו דרבן ומלמד**אף על גב דדרבן הוא המחט התקוע במקל שבו עוקצין את הפרה והמקל נקרא מלמד כדתנן בפרק ט' דכלים מלמד שבלע את הדרבן. קאמר הכא שהמרדע נקרא דרבן ומלמד שפעמים נקרא הכל בשם החלק (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:37
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:37](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:37)

**כשהוא משמרם**דריש מסמרות לשון שמירה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:38
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:38](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:38)

**ושאר כל הימים כו'**שבמקדש דוקא מצות אתרוג כל שבעה. ובגבולין ביום ראשון מן התורה ושאר הימים מדברי סופרים וכדמפרש. ומשמע מכאן דלכ"ע מברך בשאר כל הימים רק דפליגי במטבע של ברכה אם על מצות לולב או על מצות זקנים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:39
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:39](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:39)

**ואין ר' יהושע מודה כו'**קושיא היא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:40
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:40](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:40)

**טובים דברי דודים**חז"ל נקראים דודים ורעים להקב"ה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:41
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:41](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:41)

**סמנין בפיהם**וכדאמר בפ' כיצד מעברין אל תקרי שימה אלא סימנה. וכתב הרש"א מצינו לשון סימן בקרא בישעיה ושעורה נסמן והכא שימה הנ' אחרונה נופל מהפעלים שהלמ"ד נופל בהם עכ"ל. ור"ל האות האחרונה מן השורש נקרא למ"ד הפעל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:42
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:42](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:42)

**סדרונניא**שם מקום ובפסיקתא גרס סרונגלא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:43
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:43](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:43)

**למה לא נתנו כו'**שדברי בעל פה אי אתה רשאי לכותבם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:44
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:44](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:44)

**מהו מהמה מהומה נכנסה בך**כצ"ל וכ"ה בפסיקתא רבתי פ"ג. ועיין בקה"ר פי"ב. ועיין במת"כ:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:45
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:45](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:45)

**אבל מה יש לו לאדם לעשות**פי' לפי שא"א לכותבן משום רבויים ע"כ צריך אתה ללמוד בע"פ ולייגע עצמך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:46
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:46](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:46)

**הוי בשר**לשון בשורה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:47
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:47](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:47)

**אתה נעשה בשר**כמו שר וחשוב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:48
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:48](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:48)

**כדור של בנות**פילק"ע בלעז שזורקין אותו הבנות ומקבלין אותו מיד ליד (רש"י בישעיה):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:49
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:49](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:49)

**ספירה**הוא מין פרי עגול ככדור במס' כלאים הפול והספיר (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:50
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:50](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:50)

**וזורקות לכאן ולכאן כו'**כלו' התורה יש לה מעלה במה שהיא עמוקה מאד בטעמיה שכל אשר מיגע בה מוצא בה טעמים שונים משונים. והשכל כאילו יעוף ממקום למקום ומטעם לטעם. אך אולי ידמה האדם א"כ המה רק הטעיות שא"א לעמוד בהם לעולם וז"ש יכול כו' שמא דבריהם פורחים כלו' עולים ויורדים בהם אין ולאו ורפיא בלי חיזוק. לכן דימה למסמר שהוא חזק. ובנמשל שנוכל למצוא טעם חזק בזה. אך יש לו למסמר חסרון שיש לו שושנה מלמעלה (כפתור בראש) שעל ידה נוכל לשלוף אותו. ולכן דימה לנטע שקשים לעקור. כן נוכל למצוא טעם חזק שא"א לעקור:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:51
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:51](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:51)

**משמרות**כלו' וכמשמרות נטועים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:52
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:52](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:52)

**לדברי תורה**כ"ד ספרים כולם הם דברי תורה ומקיש דברי סופרים להם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:53
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:53](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:53)

**אף המסמרים כ"ד**עי' לקמן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:54
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:54](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:54)

**בעי כמה מסמרים כו'**יהיה בו בסנדל והמסמרות אלו היו קובעים בו לחבר עור העליון על העץ התחתון שדורסין עליו (רש"י) והא דלא יצא איש בסנדל המסומר אינו אלא בשבת וי"ט אבל בחול מותר ואפי' בשבת לא אסרו אלא דוקא אם עשוי לחזק אבל לנוי מותר כדאי' שם בגמרא דף ס' ע"ב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:55
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:55](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:55)

**וכימיך דבאך**מקיש ברזל ונחשת דמנעלים דהיינו המסמרות לימיך דהיינו ימי השבוע ואסמכתא בעלמא הוא (יפ"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:56
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:56](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:56)

**תשעה**כנגד תשעה ירחי לידה כדאי' בקה"ר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:57
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:57](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:57)

**אחד עשר כו'**שמפני זוגות לא יתן י"ב על זה וי"ב על זה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:58
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:58](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:58)

**מנין משמרות**כהונה ולויה דהיו כ"ד כי כן חלקם דוד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:59
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:59](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:59)

**שפשטו בו חכמים יד**שהרחיקוהו בנידוי או בנזיפה שע"ז הזהירו במס' אבות הוי זהיר בגחלתן שלא תכוה כו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:60
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:60](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:60)

**כתקנן**מסודרים בפיהם אליבא דהלכתא בלי פקפוק:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:61
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:61](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:61)

**הם ערבים לשומעיהם כמסמרות נטועים**ר"ל נטע שנטוע במקום הראוי שהוא דבר על אופניו ויפה לעין רואיו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:62
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:62](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:62)

**ממוסמסים**שאינן מסודרות וחלקים כדבר הנתמסמס ונימוק:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:63
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:63](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:63)

**הן מרות לשומעיהם כמסמרות**פי' שעוקצין כמו מסמר. וה"ק קרא דברי חכמים לפעמים הם כמסמרות לשומעיהם. ופעמים הם כנטע שהוא נטוע במקום הראוי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:64
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:64](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:64)

**לשומעיהן כמסמרות. כמסמרות נטועים בעלי אסופות אימתי**כצ"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:65
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:65](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:65)

**שבעליהם נאספים**שבעלי התורה והם החכמים הגדולים כשהם נאספים לעולמם שאז צריך התלמיד לזרז ולאמץ בדברי תורה מאחר שאין לו ממי לשאול כדמפרש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:66
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:66](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:66)

**מן משה הרועה**נתנו מרעה אחד. מרעה נוטריקון משה רבינו ע"ה (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:67
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:67](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:67)

**אשר אנכי מצוה אתכם היום**ומשה הוא דקאמר לה מדקאמר לאהבה את ה'. ואע"ג דונתתי מטר ארצכם דבתריה מדבר בשם ה'. הכא משמע דמשה בדברי עצמו מדבר. ובמדרש קהלת מייתי אשר אנכי מצוך היום. והיינו קרא דושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום ומהתם ניחא טפי דכל הפרשה בשם משה אמורה כמדבר מפי עצמו ואיתא נמי התם יתורא (יפ"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:68
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:68](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:68)

**מה דרבן זה כו'**עד לדעת את המקום ועד בכלל מיותר (מת"כ) וכן היפ"מ כשהעתיק זה המדרש בביאורו על הירוש' לא העתיק זה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:69
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:69](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:69)

**משה עמו**וסיפא דקרא איה המעלם מים את רועה צאנו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:70
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:70](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:70)

**ואומר ומשה היה רועה**שמא משום דהיה רועה הוי מקמי דהוה נביא לא משמע דהשתא שזכה למה שזכה איקרי בשם זה להכי מייתי נמי קרא את רועה צאנו דהשתא נמי קרי ליה הכי (יפ"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:71
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:71](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:71)

**אלא כשומע מפי הקב"ה**ולפי שרחוק שהשומע מפי קטן יהיה בעיניו מיד כשומע מפי הקב"ה לכן אמר שיהיה זה מדרגה אחר מדרגה שבתחלה יהיה בעיניו כשומע מפי חכם ואח"כ כשומע מפי חכמים כו' עד שיהיה בעיניו כשומע מפי הקב"ה (יפ"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:72
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:72](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:72)

**שנאמר נתנו מרועה אחד**ואין רועה אלא הקב"ה שנא' רועה ישראל האזינה כ"ה בקה"ר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:73
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:73](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:73)

**עיניך אלו הזקנים**שהם עיני העדה משגיחים בכל דבר להורות להם הדרך הנכונה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:74
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:74](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:74)

**ויעצם את עיניכם וגו'**את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה. ובילקוט שה"ש מביא הנוסחא בשם ספרי וכה"א והיה אם מעיני העדה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:75
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:75](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:75)

**בעצה ובמחשבה**בכח המשער הגדול נגמר הידיעה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:76
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:76](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:76)

**בבתי מדרשות (שנא') על שער בת רבים**והיינו שערים המצויינים בהלכה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:77
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:77](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:77)

**עשיתם את התורה קוו לאליהו**אפך הוא כינוי אל הכהנים כמ"ש ישימו קטורה באפך (כמ"ש הגר"א) וכתיב בהם כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. וקאמר אם הכהנים יהיו חזקים בתורה כמגדל הלבנון. צופה פני דמשק קוו לאליהו כו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:78
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:78](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:78)

**ואל תוסיף עליהם**כגון ספר בן סירא ודוגמתו כ"ה בקה"ר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:79
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:79](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:79)

**החיצונים**ספרי מינים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:80
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:80](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:80)

**ההוגה**ר"ל שאף שלא עשה אותו מ"מ אסור להגות וללמוד בהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:81
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:81](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:81)

**הנטוע בדלת**פי' הקבוע בדלת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:82
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:82](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:82)

**הדפין**הנסרים והלוחות שהדלת נעשה מהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:83
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:83](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:83)

**וקיים הקב"ה**שהרי קדמו לכל דבר שבקדושה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:84
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:84](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:84)

**אלא כדרבנות**ר"ל דברי חכמים וגזירתם שיש להם קיום כדרבנות פי' כמו שהיה קיום להרבנות שנתן יעקב לאפרים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:85
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:85](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:85)

**אשימנו ראשון לכל דבר**והא דאשכחן בסדר פנחס ובסדר מסעי איפכא שמזכיר מנשה תחילה. י"ל שלא הקדים תמיד את אפרים אלא בקדימת מעשה ובהתמנות אבל לענין קדימה בכתוב מקדים לפעמים גם מנשה מפני כבוד בכורתו אע"פ שאפרים גדול ממנו (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:86
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:4:86](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:4:86)

**בשופטים יהושע שהיה משבט אפרים שנא' למטה אפרים**כצ"ל. משמע מכאן שיהושע לא היה מלך אלא שופט. וכן משמע בויק"ר פ' כ"ט סי' ט':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:1)

**עד וישם את אפרים לפני מנשה**ועד בכלל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:2)

**והוסיף לו אות אחת כו'**כדאי' בסוטה בשעה שא"ל פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו אמרו האצטגינין לפרעה עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמליכהו עלינו. א"ל גנוני מלכות אני רואה בו. א"ל א"כ ספר עמו בשבעים לשון באותה שעה בא גבריאל ולמדו ע' לשון ולא הוה גמיר עד שהוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה שנא' עדות ביהוסף שמו וגו' ומסיים בילקוט הפסוק הזה מתחיל בעי"ן ומסיים בע' על ע' לשון שלמדו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:3)

**אלה תולדות יעקב ראובן**כלו' ראובן וכל הבאים אחריו. ולמה פרט רק את יוסף לבד. ע"ז אמר לפי שכל מה שאירע כו' ובהיותו דומה לו בכל דבר לפיכך הוא נקרא עיקר תולדותיו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:4)

**שהיה יוסף דומה לאביו בכל דבר**כי ההדומים בתכונתם ובמדותיהם בוודאי פעולותיהם שוות. ולכן המקרים שקרה להם מלמעלה היה ג"כ שוה. כי המאורעות הוא כפי פועל האדם. וחשב כמה ענינים הן מן מעלות עצמיות שנולדו בהם. והן מן מעלות אמם. וכן המאורעות שנצרפו מאד מרוב היסורים וכן בענין גדולתם וטובתם הכל בענין אחד. וזהו שניהם מלאים שהיו שניהם ממולאים בכל טוב המעלות (אשה"נ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:5)

**מה יעקב נולד מהול**בב"ר פ' ס"ג מדכתיב ממעיך יפרדו. ובתנחומא סדר נח יליף מדכתיב ויעקב איש תם. אף יוסף נולד מהול דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף וכ"ה בתנחומא סדר מקץ וכן אי' באדר"נ:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:6)

**מצער עיבורה**כדכתיב ויתרוצצו הבנים בקרבה. אבל בשעת הלידה לא מצינו בה קושי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:7)

**אף זה נתקשית אמו בשעת הלידה**אפשר שצ"ל אף זה נתקשית אמו מצער עיבורה והיינו שהיה לה צער וקושי ממה שלא נתעברה כמ"ש ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:8)

**זה אחיו שונא אותו.**שאפי' בשעה שלא היה מבקש להרגו דהיינו עד שלא קיבל הברכות. מ"מ שנא אותו על הבכורה. אף יוסף אפי' בשעה שלא היו מבקשים להרגו היו שונאים אותו כדאשכחן וישנאו אותו קודם ויתנכלו אותו להמיתו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:9)

**זה נשטם כו'**וישטום עשו את יעקב ואחי יוסף נמי היו משטימים אותו כדכתיב וישטמוהו בעלי חצים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:10)

**שנא' גנובתי יום וגנובתי לילה**עיין בבראשית רבה פרשה פ"ח ושם נתבאר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:11)

**זה נתברך בעשרה ברכות כו'**ע' בבראשית רבה ושם נתבאר. וע' ג"כ בד"ר פ"א סי' י"ז מ"ש בארוכה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:12)

**זה לוו אותו מלאכים**כדדרשי' גבי והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים. וגבי ויפגעו בו מלאכי אלהים. וזה לוו אותו מלאכים דשלשה מלאכים נזדווגו לו כדאמרי' בב"ר פ' פ"ד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:13)

**זה נתגדל ע"י חלום**שבירכו ה' בחלום הסולם. וזה נתגדל ע"י חלום פרעה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:14)

**זה נתברך בית חמיו בשבילו**כדכתיב ויברך ה' אותך לרגלי. וביוסף כתיב ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. והמצרי היה חמיו כמו שאחז"ל כי פוטיפרע הוא פוטיפר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:15)

**זה כלה את הרעב**עי' בב"ר ושם נתבאר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:16)

**זה השביע בנו**שיעלהו ממצרים וזה השביע את אחיו שיעלו עצמותיו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:17)

**זה עלו עצמותיו**אע"ג דכל גופו העלו. משום דביוסף צ"ל עצמות קאמר הכי נמי ביעקב דבעצמות מיהו היו דומים (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:18)

**לכך נאמר אלה תולדות יעקב יוסף**ר"ל להכי קרי ליוסף תולדות יעקב ביחוד. להיותו דומה לו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:19)

**עד והוא הצעיר**ועד בכלל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:20)

**כנגד אברהם כו'**מלת כו' מורה למה שסיים לעיל בקרבן נחשון שהיה עיקר היחוס:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:5:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:5:21)

**אפרים ושותלח וערן הרי ג' בנים של דורות**מפרש בני שלשים ג' דורות ואפרים בכלל וס"ל שערן מיוצאי מצרים היה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:1)

**האני**אותו מלת אני שיאמר לך מרומז על אימתו וכדלעיל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:2)

**ת"ל ואת שבתותי תשמרו**לכאורה נראה דמדסמך זה לזה דריש ליה. אבל אומרו כולכם חייבים בכבודי לא נפקא לן מהסמיכה. אלא מאומרו אני ה' בסיפא דקרא. ופי' הפסוק אע"פ שאמרתי לך איש אמו ואביו תיראו הוא בתנאי שאת שבתותי תשמורו. אבל אם כדי לכבדו צריך אתה לחלל את השבת או לאחת מכל מצות התורה לא. וזה מפני שאני ה' אדון לכולכם ואתה ואביך חיייבים בכבודי (קרבן אהרן):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:3)

**רואה את הנולד**כמ"ש (קהלת ב׳:י״ג-י״ד) החכם עיניו בראשו כו' ואמרו חז"ל בראשיתו רואה כו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:4)

**ומחשב הפסד מצוה**מה שהוא מפסיד מסחורתו בשעה שהוא עוסק במצוה. הוא מחשב כנגד השכר שיקבל עליה לעתיד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:5)

**ושכר עבירה**שהוא נהנה בה הוא מחשב כנגד הפסדה שהוא עתיד להפסיד בה בעוה"ב. כי ההפסד שעתיד לבא עליו הוא הרבה מאד. וכן השכר שעתיד לבא הוא הרבה מאד (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:6)

**אלא מאריך רוחיה כו'**פי' אלא מאריך אפיה אולי ישוב וגבי דיליה כשאינו שב. והא דכתיב נושא עון היינו למי שעושה תשובה. ועיין מ"ש בתנחומא כי תשא סי' כ"ו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:7)

**ההין**המדה כד"א רביעית ההין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:8)

**שנתן להם ארכה**אריכות זמן פן יחזרו בתשובה כד"א לשלותך תהא ארכה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:9)

**לאחר גזר דין אין שומעין לו**במס' ר"ה דף י"ז אי' א"ר יוחנן גדולה תשובה שמקרעת גז"ד של אדם. ומוקי ליה בצבור דוקא אבל ביחיד אין נקרע גז"ד אפי' כששב לאחר שנגמר דינו ביום הכפורים. וכתב בספר סדרי טהרה בסוף מסכת נדה הא דמחלק בענין קריעת גז"ד בתשובה בין יחיד לצבור היינו בשב מיראה דזדונות נעשה לו כשגגות. אבל בשב מאהבה דזדונות נעשין כזכיות יש כח בהן להקרע גז"ד אף ביחיד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:10)

**לנשום**יוציא ויכניס רוח נשימתו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:11)

**שיכלא הרוח בגופו**שיכלא לשון בית כלא אדני משה כלאם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:12)

**דין ד' מיתות לא בטלו**וא"ת והא חזינן כמה חייבים דמתים כדרכם. וי"ל דזכות מילה תולה ושכר מצות שעשו משתלמין בעוה"ז כדכתיב (דברים ז׳:י׳) ומשלם לשונאיו (תוס' ד"ה מיום סנהדרין ל"ד). והריטב"א כתב דין ד' מיתות לא בטלו פי' באותן שנוטלין דינם בעוה"ז. כי בוודאי יש כמה רוצחים שמתים בשלוה ובהשקט שנדונים לעוה"ב. וזה ברור עכ"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:13)

**בסרונכי**אסכרה (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:14)

**נופל מן הגג**דומה לנסקל שדוחפין אותו מבית הסקילה לארץ וגבוה שתי קומות היה כדאמרי' בפ' נגמר הדין (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:15)

**או חיה דורסתו**אריה מפילו לארץ והורגו בדריסה (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:6:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:6:16)

**נחש נושכו**והארס שורפו (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:1)

**שאעפ"י שנכנס לאותו גדולה**דרש ועל אע"פ שהיה על ועליון עכ"ז שמר שבועת אלהים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:2)

**ולכך נאמר אלהים**רמז לכתוב שבועת אלהים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:3)

**והיה זהיר על השבועה שלא נשבע כו'**ר"ל ששבועת שקר בודאי לא היה נשבע אפי' בפרעה. דהא כתיב גם במדעך מלך אל תקלל. אלא בוודאי כוונת יוסף היה כשאמר חי פרעה אם תצאו מזה רצונו לומר אם תצאו כולכם כל העשרה אחים. וזה קיים. שהרי נשאר שמעון וזה דאי' בתד"א ח"א סי' כ"ז לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא קיים יוסף שנאמר חי פרעה אם תצאו מזה. והלא דברים ק"ו ומה כשהיה נשבע במלך ב"ו קיים את שבועתו אם נשבע במלך מנלכי המלכים הקב"ה עאכ"ו ע"כ. הרי שקיים יוסף מה שנשבע חי פרעה אם תצאו מזה וגו'. וכ"ה כוונת המכילתא ריש סדר בשלח דאי' שם יוסף קיים כל העשרת הדברותל כו' לא תשא וביוסף כתיב חי פרעה ע"כ. ר"ל שאם קיים שבועה לב"ו כ"ש שבועה שנשבע בהקב"ה. וכן מה שאמר חי פרעה כי מרגלים אתם ג"כ לא היה שקר כדאי' ברבה סדר מקץ פ' צ"א שכשבאו למצרים עברו שלשה ימים ולא באו לקנות תבואה. ושאל להם יוסף ע"ז ואמרו אבדה נאבדה לנו והיינו מבקשים אותה ע"ש. וזה היה כוונתו במה שאמר מרגלים אתם. ועיין מ"ש בב"ר פרשה צ"א סי' ח':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:4)

**שגדר עצמו כו'**כלומר שהיה דבר גדול שהגביר על יצרו. לכן מכונה בשם דבר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:5)

**ואין איש**וכמו שאמרו בב"ר פ' פ"ז סי' ט' ואין איש מאנשי הבית אפשר ביתו של אותו האיש משתייר בלא איש רבי יודא אמר יום אידם של נילוס היה והלכו הכל לראות והוא לא הלך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:6)

**לא נתבהל מן מעשיהם**כי יצר הלב הבא לאדם פתאום. נפשו הבהמית מוטרפת בשעת מעשה. ובלי התבוננות ח"ו יבא לזה. אך הוא עמד בשכלו להשביח שאון היצר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:7)

**מפנאי**מריקות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:8)

**אשר יאמר לכם תעשו**וזהו מי יאמר לו מה תעשה כי כן צוה להם המלך שיעשו ואין מי ימחה בידו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:9)

**בנגעת יוסף**פי' במה שנוגע אל יוסף שאף שהפליג בשבחו מידיעת פתרון חלומות. הפליג בגנותו ג"כ. לומר שידיעתו מכח שטותו כמאמרם ניתנה נבואה לשוטים. או אפשר שצ"ל בגנות יוסף:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:10)

**נער שהוא שוטה כו'**משום שהיה אפשר לו לשר המשקים לומר ושם אתנו פקיד על כל האסירים. ואמר בלשון בזוי. ש"מ שכיון לבזהו. נער שהוא שוטה כלו' שאין דעתו שלימה שעודנו רך בשנים. והלהנהיג שררה ראוי שיהיה בו טעם זקנים (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:11)

**עברי שונא**לפי שאוכלים הצאן שהיו המצרים עובדים אותו. כדכתיב כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם וגו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:12)

**עבד שאינו ראוי למלכות**שכך היה כתוב בנמוסין של מצרים שלא יהיה עבד מולך. כדאי' בב"ר פ' פ"ט:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:13)

**שעתיד ליתן הדין כו'**כלו' שידע אף אם ימלא תאוותו היום יש עת להנקם ממנו להשפט על מעשיו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:14)

**להיות עמה בעולם הבא**כמ"ש במס' עכו"ם ה' ע"א וכל העובר עבירה אחת בעוה"ז מלפפתו והולכת לפניו ליום הדין כו' שנא' ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה. לשכב אצלה בעוה"ז להיות עמה לעוה"ב ע"כ. ופי' מלפפתו מעטפו. וכתב התורת חיים דהא דקאמר הגמרא וכל העובר עבירה אחת היינו עריות. דסתם עבירה דנקט הש"ס עריות הוא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:15)

**פיו שלא נשק בעבירה כו'**חשב כל המעלות הפרטות שנשתלם לו מדה במדה מן ההיפך להיפך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:16)

**הוא לא הרכין צוארו לעבירה**נקט ההרכנה משום דחרדת הגוף ותנועתו לעבירה הוה דבר מגונה מצד עצמה. ולפי שתחלת תנועת חוליות השדה שהיא עיקר הגוף בצואר. נקט צואר להרכנה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:17)

**ומן המצריות בנות צעדה עלי שור**וכדאי' בב"ר פ' צ"ח בנות צעדה עלי שור וגו' את מוצא בשעה שיצא יוסף למלוך על מצרים היו בנות מלכים מציצות עליו דרך החרכים והיו משליכות עליו שירין וקטלין ונזמים וטבעות כדי שיתלה עיניו ויביט בהן. אעפ"כ לא היה מביט בהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:18)

**ולפיכך עלי שור**ולפיכך עלי לשלם לו שכר אותה ראיה. ודרש שור לשון ראיה כדמפרש רבי ראובן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:19)

**בכל הרואה**בכל מקום שהיו יכולים לראות העיר. והענין כי זהו סימן הקדושה שהיה בנפשו ששמר מעון. ולכן יהיה קדוש בכל מקום. כי קדושת המקום תלוי ג"כ בקדושת האדם השוכן בה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:20)

**שלא גנבת ממונו של פוטיפר**שהיה נאמן ביתו ולא גנב אצלו כלום. ועי' בתד"א ח"א פ"ו שחשב שם שקיים יוסף כל עשרת הדברות.


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:21)

**כמד"א ועין** נואף שמרה נשף לומר לא תשורני עין וכתיב ובלילה יהיה כגנב הרי ששייך לשון גניבה בנואף. ולעיל פ"ב למד מדכתיב בקרא מים גנובים ימתקו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:22)

**כנגד יעקב** כלו' קרבנו היה לכוון בזה ענין יעקב ומאורעות יוסף ומאורעותיהם שיקרה אותם באחרית:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:23)

**ואני נתתי** לך שכם אחד כו'. וכרבי יהודה דאמר בבראשית רבה סוף פרשה צ"ו זו בכורה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:24)

**כי מנשה** על שם יעקב נקרא. אבל אפרים נשאר במקום יוסף. לכן לעיל באפרים חושב אפרים שותלח ערן בג' דורות שראה יוסף:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:25)

**כי לא** היו לו בנים. וזה מורה על חטאת כמ"ש ז"ל לשון עברה על מי שאינו מניח בן ליורשו. ויאיר בן מנשה נהרג בימי יהושע. ויאיר בגלעדי הכתוב בשופטים י' היה אחר. שהיה לו שלשים בנים ולמ"ד עיירות בארץ הגלע:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:26)

**שהיה מבקש** לגדלו על אפרים אחיו. והטעם דיוסף לפי שראה מה שנמשך לו מקנאת אחיו בו על אהבת אביו אותו מהם. היה מקפיד בהיותו מטיל קנאה בין מנשה ואפרים בהודיעו חבה יתירה לקטן. וחשב כי לא ידע יעקב מה שהיה בו ביוסף. ע"ז השיב לו אבין ידעתי בני ידעתי (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:7:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:7:27)

**אלו בנות צלפחד** ע"ל פ' כ"א. ובתרגום אונקלוס וברש"י סדר ויהי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:8:1)

**לפני** אפרים כו'. שהם היו המעולים שבשבטים כמאמרם ז"ל (סוטה פרק א"נ) ראוי היה יוסף שיצאו ממנו י"ב שבטים כיעקב. וכמאמרם ז"ל שבת נ"ה על בנימן שמת בעטיו של נחש (ספורנא):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:8:2)

**בני רחל** אשת יעקב. ובכולן לא נאמר כן. אלא שהיתה עיקרו של בית (רש"י) וברות רבה למד מדכתיב ורחל עקרה עיקרה של בית. וע"ש מ"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:8:3)

**מתה עלי רחל** וכדאי' ברות רבה פ"ב אמר יעקב אבינו קשה עלי מיתתה של רחל מכל הצרות הבאות עלי. וגם לפי מה שאחז"ל שמתה על שאיחר נדרו. הרי היא היתה עיקר באמת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:8:4)

**שנולד בנימין** כשהיה יעקב בן מאה שנה. וכן הוא בסע"ר פ"ב. ובספר הישר סדר וישלח. שהרי אבינו יעקב היה בן ס" שנה כשנתברך. אח"ז היה נטמן י"ד שנה ומשמש את עבר. נמצא עומד על הבאר בן ע"ז שנה. ועשרים שנה עשה בבית לבן. יצא מארם נהרים ובא לסוכות עשה שם י"ח חדשים כדאי' בב"ר פ' ע"ח. יצא מסוכות ובא לו לבית אל ועשה שם ששה חדשים. יצא משם ונולד לו בנימן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:8:5)

**שביחן צדקת** אחיו בנימן על אודות הגביע. נראה שט"ס הוא וצ"ל שביחן צדקת אחיו בבנימן. ור"ל שביחן צדקת כל אחיו בזה שנתן הגביע באמתחת בנימן אם ימסרו נפשם עליו. וכיון שראה שמסרו נפשם על בנימן הכיר צדקת כל אחיו והתודע להם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:8:6)

**שביחן** לשון הבחנה ונסיון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:8:7)

**שחשבונו** שבעים יין. בגמט' שבעים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:8:8)

**בנינו לכפרה** להורדוס על שהרג לכולהו רבנן וכדאי' בפ"ק דב"ב שבבא בן בוטא נתן לו זאת העצה ואמר לו אתה כבית אורו של עולם. היינו רבנן כדכתיב ותורה אור. תלך ותעסוק באורו של עולם היינו ביהמ"ק דכתיב ונהרו אליו כל הגוים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:8:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:8:9)

**שאול** ואיש בושת. וכן חשיב ליה לאיש בושת בויק"ר פ' כ"ט סי' ט'. אבל בתנחומא לא חשיב ליה לאיש בושת מפני שמיד פסקה מלכותו. והרי הוא כלא היה. ולהכי אמר כאן ד"ר כנגד שני גואלים שיצא ממנו מרדכי ואסתר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:1)

**כמיוחד שבשבטים** הוא יהודה שהיה ראש השבטים. ולפי שמיהודה הוד מלכות לשפוט את ישראל אמר שמדן יהיה שופט כמוהו שיהיו ישראל בימיו בשלוה כמו בימי דוד ע"י שהיה עושה נקמה בפלשתים. אי נמי שהיה שופט בצדק גמור בלי שום הנאה לעצמו וכדאי' בסוטה דף י' זכרני וחזקני אמר רב אמר שמשון לפני הקב"ה זכור לי עשרים שנה ששפטתי את ישראל ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום. פי' שלא נהנה מהם אפי' בהעברת מקל ממקום למקום. שהעברת מקל שהוא צורך הדינים לרדות במקל ורצועה למי שלא יקבל הדין ועכ"ז שהוא לצורך עצמם לא הטריח כ"ש דבר שהיה להנאת שמשון לבדו (כלי יקר). כדוד דכתיב ביה ויהי דוד עושה משפט וצדקה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:2)

**שהוא היה** מבית לחם. הנזיר ביום התגלחו. כדכתיב בפרשת נזיר. והלחם נקרא על שם הקערה. כמו שדרשו בקערה דיששכר לעיל פ' י"ג סי' ט"ו. ובקערה דזבולן לעיל פ' הנ"ל סי' ט"ז ע"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:3)

**עד ואחר** ישתה הנזיר יין. עד חיבת יין ולא חיבת יין בכלל. בכנגד חיבת יין שחשבונו שבעים רמז נשיא דן במה שהביא המזרק שהיה משקלה שבעים שקל. נגד מה שהותר הנזיר ביום התגלחו לשתות יין שחשבונו ע' וע"ש (עמוס ו׳:ו׳) השותים במזרקי יין. וזהו שסיים המדרש הוי יין. ר"ל היינו דכתיב ואחר ישתה הנזיר יין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:4)

**עד כי** טמא נזרו. ועד בכלל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:5)

**עד ויפול** רוכבו אחור. ועד בכלל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:6)

**שפיטת שמשון** ששפט את ישראל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:7)

**לישועתך וגו'** לא אמר יעקב אלא על שמשון. משמע דהוא תפלה על שמשון ועי' בתנחו' ויחי סי' י"ב וב"ר פ' צ"ח ופ' צ"ט סי' י"ב ומ"ש שם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:8)

**וכן שמשון** היה חיגר בשתי רגליו. כדאי' בסוטה דף י' ובסנהדרין דף ק"ה בלעם חגר ברגלו אחד היה שנא' וילך שפי' (ר"ל שע"י שנלחץ רגלו אל הקיר נעשה חגר באותו רגל שנא' וילך שפי כמו דשף מדוכתא) שמשון חגר בשתי רגליו היה שנאמר שפיפון על אורח ע"כ. (פי' שפיפון שפיפה כפולה. דחגר היה בב' רגליו) ועי' בב"ר פ' צ"ח:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:9)

**מזרק ע"ש** ויפל רוכבו אחור. כדאי' בב"ר פ' צ"ח סי' י"ט א"ר לוי כתיב ועל הגג כשלשת אלפים אלו מה שהיו על שפת הגג. אבל מה שהיו לאחוריהם ולאחורי אחוריהם אין בריה יודעת ואת אמרת וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אותו ר"ל מדקאמ' וישאו אותו ולא קאמר וימצאוהו דמשמע שלא הוצרכו לחפש אחריו אלא מיד נרא' להם על זה קא מתמה איך אפשר זה ומשני אלא יעקב אבינו בקש רחמים על הדבר ויפול רכבו אחור ע"כ. פי' יעקב בקש רחמים שימצא מיד שלא יתעכב מהקבורה כלל. והרמז לזה מדכתיב ויפל רוכבו אחור שמשמע שהתפלל שלא יפול עליו אלא אחור כלו' ברחוק ממנו כדי שישאר שמשון לעצמו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:10)

**שנזיר טומאה** ונזיר טהרה שניהם צריכין מצות סלת חלות בלולות בשמן. כצ"ל ור"ל שבנזיר טהרה כתיב וסל מצות סלת חלות בלולות בשמן וגו' אבל נזיר טומאה לא ריך לזה. וקאמר המדרש הא דכתיב שניהם מלאים סלת בלולה בשמן רמז על נזיר טומאה ועל נזיר טהרה שאע"פ שנזיר טומאה אינו צריך להקריב מצות סולת חלות וגו' מ"מ נחשב כאילו צריך משום לפי שנזיר טומאה אינו יוצא בקרבן המביא על טומאתו ואינו יכול לשתות יין עד שיביא עוד קרבן על נזירות טהרה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:11)

**כנגד אזהרת שער** שעיר דריש כמו שער (מת"כ) ויותר נראה שהכוונה שעיר לחטאת על שמשון שעבר על אזהרת שער. כמש"ל שעל שטימא עצמו בגויה היא גרמה לו לאותו גילוח:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:12)

**וישפוט את** ישראל בימי פלשתים וכו'. ור"ל שבקרא זה כתיב בימי פלשתים ולא כתב כן בפ' שני. גם בימי פלשתים מיותר שהדבר מוכרע ממקומו. לכן קאמר שהיו מתייראים ממנו הפלשתים כ' שנה אחרי מותו (שירי קרבן):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:13)

**כנגד שני** עמודי התוך אשר הפיל. כשכתיב (שופטים ט״ו:ד׳) וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם וגו' ויט בכח ויפול הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו וגו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:14)

**כבש לעולה** וכבשה לחטאת. חדא מילתא היא לפיכך חשוב להו כחדא. וכן מנחתם ונסכיהם חדא מילתא היא שאין נסכים בלא מנחה. ולפי נקרא בכ"מ מנחת נסכים (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:9:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:9:15)

**ט"ו אותיות** שם המעין עין הקורא אשר בלחי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:1)

**אישורו** חיזוק וכדמפרש (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:2)

**כנגד עכו"ם.** שלשים ומאה משקלה אלו ע' ב"נ שהם היו תחלה לאברהם. וששים מלכות שאמר שלמה. כצ"ל לפי דעתי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:3)

**אלו ע' ב"נ** היינו שלשים בני חם וי"ד בני יפת וכ"ו בני שם כדאי' לעיל פרשה ט' סי' י"ב וע"ש בעץ:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:4)

**וישמעאל וי"ב בניו** הרי י"ג:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:5)

**ועשו וי"ז** בניו ובני בניו. ר"ל עשו עם בניו ובני בניו הם י"ז. כיצד בני אליפז הרי שמונה עם אליפז ועשו. ואלו הן (בראשית ל״ו:י״א) בני אליפז. תימן. אומר. צפו. וגעתם. וקנז. ובד"ה א' א' כתיב עוד. ותמנע. ועמלק. הרי ששה חוץ תמנע שתמנע לא חשיב שהיא היתה בת וכאמור לקמן. ועוד קרח שחשיב (בראשית ל״ו:ט״ו) פסוק ט"ז בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלף אומר אלוף צפו אלוף קנז אלוף קרח אלף געתם אלוף עמלק. הרי שבעה בני אליפז. ואליפז ועשו הרי תשעה. ורעואל בן עשו עם ד' בניו. הרי חמשה. ובני עשו שהיו מאשה אחרת שלשה יעוש ויעלם וקרח. ושני קרח היו אחד מבני עשו ואחד מבני אליפז. כן פרש"י סוטה י"ג הרי י"ז. וי"א אלופים שחושב בסוף הרי נ"ז:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:6)

**ואם תאמר** והלא הם נ"ח. והרי היה לאליפז שמונה כמו שחשב לעיל. ומתרץ תמנע שחשיב לעיל בבני אליפז נקבה היא. ולא קחשיב לה בחשבון הכולל שלא חשבינן אלא הזכרים.


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:7)

**שהיה בלע** פי' שהיה עשו בולע. ר"ל זולל וסובא וחשק ליתן רוב מאכל אל בית בליעתו. כמו שמסר הבכורה בשביל בליעתו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:8)

**כי עיף** אנכי פער פיו כגמל כד"א אין אובסין. כצ"ל ועי' בב"ר שם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:9)

**ובצרה מן** אדום היה. אע"ג דמצינו דבצרה היא ממואב כמו שנזכר בירמיה קפיטיל מ"ח ועל קריות ועל בצרה. ס"ל דתרי בצרה הוא ופליג אדלעיל בב"ר פ' 'פ"ג שאמרו שם שבצרה אינה מאדום אלא ממואב:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:10)

**שפסלן הקב"ה** שפסלן והמאיסן כמצורעין. כדמפרש שקערה לשון צרעת. שכמו שהצרעת עמוק מראיה. כן הקערה עמוקה. ונקרא שם הקערה על שם קערורית:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:11)

**מזרק אחד** כסף אלו ישראל. מפרש מזרק לשון זריקה שהזריק והפריש את ישראל מביניהם ועשה אותם לגוי אחד בארץ. ומפרש כסף מלשון כי נכסף נכספת ור"ל שכולם קדושים וחומד אותם הקב"ה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:12)

**מהם בהם** נביאים שהם מתוכם ומהם שלח עליהם כדי שישמעו לו. וזהו שניהם מלאים שמלאו אותם רוח ה'. אלא כף אחת שנדבקו בו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:13)

**מסיני בא וגו'** וכדאי' בפ"ק דעכו"ם מלמד שלקח התורהו החזירה על כל הלשונות ולא קבלו עד שבא אצל ישראל וקבלוה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:14)

**ולא בחרו בהקב"ה** צ"ל והם בחרו (אס"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:15)

**קבלו עליהם** ת"ת והמעשה. פרש"י קבלו עליהם ת"ת כדי שידע היאך לעשות. שזהו העיקר. ולכן הקדימו נעשה לנשמע:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:16)

**זה השלחן** פרש"י בחומש שהשולחן שם עושר וגדולה כמו שאומרים שולחן מלכים ע"כ. וכמו שאמרו הרוצה להעשיר יצפין וסימנך שולחן בצפון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:17)

**לא המדרש** עיקר כו'. כמ"ש בספ"ב דברכות (דף י"ז ע"א) שכל טוב לכל עושיהם ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם כו' ע"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:18)

**כתרים** מגן להגן עליו מפני הפורענות (רש"י):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:19)

**כנגד המנורה** כו' שהיא מאירה כו'. ביאר לנו בעל המאמר צורך התורה למעשה. והמעשה לתורה. כדאי' בזוהר סדר תרומה פתח רבי אבא ואמר כי נר מצוה ותורה אור ודרך החיים תוכחות מוסר כי נר מצוה כל מאן דאשתדל בהאי עלמא באינון פקודין דאורייתא אתסדר קמיה בכל פקודא ופקודא חד שרגא לאנהרא ליה בההוא עלמא. ותורה אור מאן דאתעסק באורייתא זכי לההוא נהורא דאדליק שרגא מיניה. דהא שרגא בלא נהורא לא כלום. נהורא בלא שרגא אף הכי לא יכול לאנהרא. אשתכח דכלא דא לדא איצטריך. איצטריך עובדא לאתקנא שרגא. ואיצטריך למלעי באורייתא לאנהרא שרגא. זכאה איהו מאן דאתעסק בה בנהורא ובשרגא עכ"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:20)

**שהיא מאירה** את האדם. כיצד כו'. שהתורה תלמד לאדם איך יעשה מעשים טובים ותשובה כדי שיתכפרו לו עונותיו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:21)

**גדול המעשה** פי' שכופה את חברו שיתן צדקה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:22)

**שנאמר והיה** מעשה הצדקה. דהול"ל והיה מעשה עבודת הצדקה שלום והשקט ובטח. ומדפלגינהו משמע דעבודת הצדקה לחוד שהיא הצדקה עצמה. ומעשה הצדקה הוא המעשה לחברו שיתן צדקה. וקאמר ששכר הצדקה הוא רק השקט והבטח שהיא הרווחה קצת. אבל שכר המעשה הוא השלום שהוא דבר של טובה גמור. ועד עולם דקרא אתרוייהו קאי. וטעם הדבר שגדול המעשה יותר מן העושה. שלעולם יש לסבה יתרון על המסובב. ועיין בינה לעתים דרשות עת לחננה דרוש ע"א:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:23)

**כדי למלאם** כו' שכל אחד מישראל יכול לקיים מצות. מה שלא היה כן אילו לא היו המצות רבות. וכן פי' הזוהר בסדר קדושים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:24)

**ויאמרו שהם ישראל** הכוונה היינו מה שמתגאים לומר שה' בחר בם ולקח אותם במקום ישראל ונתן להם את תורתו ולקחו כל המוסרים הטובים שבתורת משה ושמו אותם בכליהם ואילו היתה תורה שבע"פ בידם היו לוקחים הכל. והיה מקום לטעות אחריהם כי ה' נתן תורתו להם. אבל עכשיו שאין בידם אמתת הדברים כנודע מתורה שבע"פ. נודע כי שקר נסכם. ופירושם שקר כי הפירוש האמתי מקובל אצלנו בידינו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:10:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:10:25)

**עיקר הבחירה** שבחר בם הקב"ה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:1)

**נפתלי** זו התורה. דרש נפתלי נוטריקין נופת לי זו התורה שנקראת נופת צופים וניתנה לארבעים יום כמנין לי. שהוצרך משה להתעכב משך ארבעים יום כדי להשיגה. ועי' מ"ש בתנחומא כי תשא סי' כ"ז:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:2)

**ולפי שאישורן** של ישראל כו'. כדאי' לעיל ריש סי' כ"ב ע"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:3)

**שמחשבת ישראל** עלתה תחלה כו'. וכדס"ל לר' הונא ור' ירמיה בב"ר פ"א סי' ה':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:4)

**קמעא** פי' מעט ושלש שנים הוא המעט בערך ק"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:5)

**בן ע'** שנה היה. וכ"ה בסע"ר פ"א וע"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:6)

**שנא' ויהי** מקץ שלשים כו'. פי' ת' שנה משנולד יצחק ושלשים שנה קודם שנולד יצחק. וע"כ הוא מונח משעה שנגזרה גזירת גירות היינו בין הבתרים. והגר"א בס"ע כתב שהשלים שנה משעה שהציל אותו מאור כשדים. אבל בספר הישר אי' שמעשה אור כשדים היה בשנת חמשים לאברהם. לכן נראה כמ"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:7)

**מלמד שהיה** אברהם מגייר כו'. לשון נפש דריש ענין הגרים שהם קונים נפש חדא(נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:8)

**שכפף** דריש כף לשון כפייה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:9)

**שהיו תמימים** דרש שלמים בלשון שלימות ותמימות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:10)

**ובני מלכים** שבתואל מלך ארם היה. ואברהם דרשו עליו נשיא אלהים אתה מלך אתה עלינו. ולפיכך בני בקר ששור מלך בבהמות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:11:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:11:11)

**והאמהות לפי** שקראו האימהות אמהות. ר"ל בלהה וזלפה לפי שקראום האימהות היינו רחל ולאה אמהות. כדכתיב ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה וגו' ולכן לפי שנקראו אמהות לא נכנסו בחשבון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:1)

**שלאדם** הראשון נאמר. כלו' כנגד אדם הראשון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:2)

**שש מצות** וכ"ה בב"ר פ' ט"ז ובש"ר פ"ל ובילקוט סדר יתרו בשם פסיקתא. אבל עוד אי' שם בילקוט אדם נתתי לו ז' מצות. וכ"ה בילקוט שה"ש ועי' בהמקומות שרמזתי ביד יוסף:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:3)

**שנא' וייצר** ה' אלהים כו'. הכוונה על סוף הענין דכתיב שם ויצו ה' אלהים על האדם לאמר וגו' שמזה הפסוק למדו שנצטוה על המצות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:4)

**הוליד לשת** שהוא היה המובחר וכמ"ש כל אותן ק"ל שנה שפירש אדם מאשתו היה מוליד לילין ומכאן ואילך בדמותו כצלמו ואז הוחל להוליד אנשים שלמים שהם עיקר האומה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:5)

**הושתת העולם** נתייסד העולם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:6)

**על שנקרא** צדיק בדורו. שעכ"פ בדורו היה צדיק אף לפי האומר לגנאי בדורותיו היה צדיק עכ"פ ונאמר כסף נבחר לשון צדיק:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:7)

**על מצות שנצטוה** והתורה והמצות נקראו כסף שנאמר כסף צרוף בעליל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:8)

**מפני עון** דורו שהיה רואה. וידע והבין שבוודאי יבא שטף לעולם. לכן לא רצה להעמיד תולדות. עד שגילה לו הקב"ה ענין התיבה שהוא ובניו ינצלו מהמבול באותה שעה נזקק להעמיד תולדות ועי' בב"ר פ' כ"ו סי' ב' דדריש שם באופן אחר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:9)

**ואותן ז'** אחד העולים. פי' אותיות ז' אחד שבמלות מזרק אאחד כסף:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:10)

**והיו ימיו** ק"כ שנה. שזה כנגד דור המבול נאמר שהאריך ה' להם ק"כ שנה מעת שנגזרה הגזירה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:11)

**הנחש והמן** שהם היו מקור הרע:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:12)

**לתכלית שבעים** כו' ר"ל זהו שיסד הפייטן בפרשת זכור לתכלית שבעים כו' ותכלית פי' סוף וקץ:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:13)

**והייתם כאלהים** אינו קדוש. כדמתרגמינן ותהון כרברבין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:14)

**כנגד ע'** ימים כו'. שבכו הוא ע"ד שאמרו בפ"ק דב"ב חסד לאומים חטאת לישראל (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:15)

**ויש** בשנת החמה. שאם היותינו מונין ללבנה הנה חדש העיבור משלים ההפרש כנודע (אלשי"ך):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:16)

**ע' שמות** שיש לו להקב"ה. וזה לשון אותיות דר"ע ע' שמות יש לו להקב"ה ושאר שלא בפירוש אין להם חקר ולא מספר. ובבעל הטורים סדר בהעלותך מנה הע' שמות שיש לו להקב"ה ע"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:17)

**ע' שמות** שיש לישראל. עיין בבעל הטורים שם שמנה אותם. אלא שחסר שם שנים מן המנין כי בפרטם אינו כי אם ס"ח. וגם מנה רכים וזה ודאי ט"ז. שצ"ל רעים. והשנים החסרים הם אלהים ודודים ע' תנחומא סדר קדושים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:18)

**ע' שמות לתורה** עיין אותיות דר"ע אות א':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:19)

**ע' שמות לירושלים** וזה שיסד הפייטן במעריב ליל ב' דפתח בפיוט אור יום הנף וז"ל יתירה חבתך ירושלים בנוי שבעים שמותיך. וכתב בסידור של"ה פי' שמרוב חבה ואהבה קרא לה הכתוב שבעים שמות כנגד ע' שמותיו של הקב"ה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:20)

**ונתן לדוד ב"י** לפי כשהראה הקב"ה לאדם דור ודור ופרנסיו וראה אדם שדוד חייו חקוקים ג' שעות ונתן לו אדם ע' שנה משלו ועי' בילקוט בפסוק זה ספר תולדות אדם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:21)

**לפי שראוי** היו לחיות אלף שנים. היינו אחר שריחם ה' עליו ואמר למלאכים הריני נותן לו יום משלי כדאי' בב"ר פ' י"ט סי' י"ד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:22)

**ויומו של** הקב"ה אלף שנים. לא שיש אצלו זמן ח"ו. אלא שעל דרך השאלה כתבו כן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:23)

**עשר ספירות** משנה היא בספר יצירה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:24)

**עשרה** שליטים שבאדם. ששולטים באדם שכל מעשי האדם נעשין על ידיהם ואלו הן ב' ידים וב' רגלים וב' עינים וב' אזנים וראש הגויה ופה. כמו שאמרו סוף פ"ג דנדרים. וי' אברים אלו כוללים הד' חושים. ב' עינים חוש הראייה. ב' אזנים חוש השמע. ב' ידים וב' רגלים וראש הגויה חוש המישוש. הפה חוש הטעם. וכל מעשה אדם המורגשים נעשים ונגמרים על ידם כי חוש החמישי היינו הריח באף אין בו צורך כל כך למעשה וצרכי אדם. ומצינו כמה בני אדם תותרן. ועל כן י' אברים אלו נקראו בגוף שליטים (מהרש"א). ועי' במדרש קהלת פסוק והחכמה תעוז לחכם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:25)

**וכנגד י'** בריתות האמורות בפרשת מילה. ר"ל בפרשה האחת כי בפרשה השניה יש בה ג"כ שלש בריתות. ועיין בתוס' יו"ט סוף פ"ג דנדרים ד"ה שנכרתו עליה י"ג בריתות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:26)

**ערב** על שהגבירו ככה לסבול כאב כזה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:27)

**שמים וארץ וים** שהמה מוסדי הבריאה בכללה עולם הגלגלים ועולם השפל המתחלק ליבשה ולמים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:28
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:28)

**שעירים** עלי דשא. כשעירים לשון רוח סערה מה הרוחות הללו מחזיקין את העשבים ומגדלין אותם אף דברי תורה מגדלין את לומדיהם (רש"י בחומש):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:29
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:29)

**לכפר על** קללות הארץ. וככן חטאת בא לכפר עון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:30
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:30)

**כנגד ד' טבעים** (ר"ל יסודות) שברא מהם הקב"ה העולם הם אש מים רוח עפר. שלשה מהם עליונים זה למעלה מזה. והרביעי הוא תחתון הכבד שבכולם. הארץ היא הכבידה שבכולן ולכן לא נעשה בעבורה עולה לפי שאינה מן העליונים בטבעה וכנגדה נעשה השעיר לחטאת לכפר על חטאת הארץ. המים למעלה מן הארץ והאויר למעלה מן המים. והאש למעלה מהאויר שהאש קלה מכולם שהיא עולה עד לרקיע. וכנגד האש רוח ומים שהם עליונים נעשה ג' מיני עולה. ר"ל לפי שהנה עליונים בטבעם יתכן לנו בני תבל להביא ג' קרבנות תודה לה' על בריאתם לנו. מן העולות לפי טבעם שהם עליונים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:31
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:31)

**ב' מזבחות** שעשה יעקב וכו'. ורש"י סדר בלק פסוק את שבעת המזבחות חשב שם שנים ליעקב אחד בשכם ואחד בבית אל. ואפשר דלא חשב באר שבע משום דלא כתיב שם שבנה מזבח רק ויזבח זבחים (ויגש מ"ו) משום ששם היה המזבח שעשה יצחק כמו שנא' (תולדות כ"ו) ויבן שם מזבח והקריב יעקב במקום שהקריב אביו לעורר זכותו לזרעו ועיין בנזה"ק בב"ר פ' צ"ד סי' ה' וביפ"ת שם. לכן נראה להגיה כאן במקום ואחד בבאר שבע ואחד בבית אל. כדאי' ברש"י הנ"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:32
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:32)

**כנגד איתני** עולם ה' כו'. הכוונה למאי דאי בילקוט ד"ה שם ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כולם חמשה אלו שנתנבאו במצרים. וכן הוא בס"ע רבה פ' כ"א. עוד אי' שם איתן זה אברהם כו' הימן זה משה כו' וכלכל זה יוסף כו' ועיין בסדר חקת ברכה ובתנחומא. ונקראו איתנים על שהיו חכמים האיתנים שבעולם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:33
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:33)

**ה' הרגשו'** ה' חושים שבהם אדם מרגיש הכל והן חוש הראות וחוש השמע וחוש הריח וחוש הטעם וחוש המשוש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:34
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:12:34](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:12:34)

**וה' מורגשות** הם הדברים הפועלים ההרגשות שאין הרגש בלי מורגש. דרך משל אין רואה בלי נראה ואין שומע בלי נשמע וכן כולם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:1)

**ת"ל זאת** שהוא מיעוט דמשמע זאת ולא אחרת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:2)

**אבל לע"ל ימשח** היינו בזמן התחיה או פירווש על זמן בית שני שאז לא היה שמן המשחה. ומלת לע"ל ירצה בזמן הבא. וזהו אשר מיעט מלת זאת ג"כ. שה"א דבימות המשיח הוא דאינו צריך למשיחה משום שטעם המשיחה הוא להמשיך שפע הקדושה מלמעלה והוא השמן הטוב. ובימות המשיח יהיה קדושתם רבה ולא יהיו צריכים להמשיחה. אבל בבית שני יהיו צריכין משיחה. ת"ל זאת למעט שגם בבית שני לא יהיה משיחה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:3)

**אמר זאת** חנוכת המזבח אחרי וגו'. מזה הלשון שממלת זאת השני ממעט גם לע"ל. כי נתקדש קדושה עולמית מאז ועד עולם ועיין בסמוך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:4)

**זאת משחת** כו' ת"ל זאת. שהוא מיעוט דמשמע זאת ולא אחרת ואין לומר שימעט משיחה לכ"ג אחר. שהרי כ"ג בן כ"ג נמשח שכן אמר משחת אהרן ומשחת בניו וא"כ ע"כ לא ממעט אלא ימות המשיח ולע"ל כדמסיק. וה"ק קרא זאת המשיחה תהיה לאהרן וזאת המשיחה תהיה לבניו והוא מה שימשחו בזמן הזה ולא אח"כ (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:5)

**אדין** כמו עדיין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:6)

**ת"ל זאת** אינם נמשחים לעולם לע"ל. קשה כאן ממעט ממלת זאת לימות המשיח ולע"ל ולעיל הצריך שני תיבות וזאת למעט המשיח ולע"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:7)

**ומה אני** מקיים אלה שני בני היצהר. לפירוש הראשון שפירשתי לע"ל היינו בזמן התחיה ה"פ ומה אני מקיים אלה שני בני היצהר דמשמע הבנים המשוחים ביצהר. דיצהר הדר לבנים. ומתרץ זה אהרן ודוד והיצהר קאי אאבות. וה"ק קרא אלה שני בנים שנמשחו ביצהר כבר והם אהרן ודוד שנמשחו בזמן הזה שעומדים על אדון כל הארץ זה מבקש כהונתו וזה מבקש מלכותו. ולפי' השני שפירשתי לעיל על הבית שני ה"פ ומה אני מקיי' אלה שני בני היצהר שהם זרובבל ויהושע כ"ג שקראם בני היצהר דמשמע פשוטו בנים הנמשחים ומתרץ שאינו אלא בני הנמשחים והם אהרן ודוד שעומדים על אדון כל הארץ זה מבקש כהונתו וזה מבקש מלכותו אבל זרובבל ויהושע כ"ג הם בעצמם לא היו נמשחים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:8)

**בו** ביום הקריבו. ולא לאחר זמן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:9)

**ת"ל אשר** צוה ה' כו'. דיוקו של ר"ש משום שבראשונה היה ראוי שיאמר צואת ההפרשה ואח"כ צווי הנתינה. וא"כ לא ה"ל למימר אלא אשר צוה ה' להרים מאתם לתת להם. וממה שלא אמר כך למד ר"ש שלא נתחדש עתה ההפרשה שמעת עמדם בסיני היו מפרישים. ולא נצטוו עתה אלא לתתם לאהרן ולבניו. וא"כ אע"ג שהיו מפרישים אותם לא זכו בהם אהרן וביו עד שנמשחו (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:10)

**הא למדנו** כו' פי' הרי למדנו ממקרא זה שביום שנמשח בו ביום זכו הכהנים לקבל מתנות. א"כ מה ת"ל ביום המשח אע"כ להורות שביום שנמשח בו ביום הקריב נחשון קרבנו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:11)

**אי ביום** המשח אותו כו'. אי לא כתיב רק קרא ביום המשח אותו ולא היה כתוב גם קרא אחר המשח אותו יכול הן אמת שהקריב נחשון ביום המשח אותו. אלא קודם שנמשח הקריב. ת"ל זאת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו. ואי לא הוה כתיב רק אחרי המשח אותו לבד. ה"א שהקריב לאחר זמן. ת"ל ביום המשח אותו הא למדנו משני המקראות שביום שנמשח בו ביום הקריב ולא קודם המשיחה אלא לאחר המשיחה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:12)

**מלמד שנתנדבו** מעצמן והיה כו'. ר"ל כל אחד מדעת עצמו כיון ברוה"ק להיות קרבנותיו שוים לשל חבירו בין בארכן ובין ברחבן ובין במשקלם וכל אחד כיון כוונה אחרת בקרבנו כדאי' לעיל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:13)

**לא היה** קרבן אחד מהן דוחה את השבת. כי היה מורה שיש בהם כבוד המדומה ולא מתקבל קרבנם עד שידחו שבת. שקרבן יחיד אינו דוחה שבת עיין לעיל ס' י"ג סוף סי' ד':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:14)

**הן** הן שנתנדבו. דאל"כ מנינא אתא לאשמעי' (מזרחי):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:13:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:13:15)

**ולא אירע** בהם פסול. פסול היינו שלא נקבו. כלו' שלא נתקלקלו שאם נתקלקלו אין מתקן אותם שאין עניות במקום עשירות (ז"א וע"ש עוד):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:14:1)

**יכול בזמן** ששקלן בבת אחת היו יתירים כו'. פי' הרא"מ שהיו מכוונים במשקלם שהמשקל של פרוטרוט האחת שוה למשקל של פרוטרוט האחרת שאם היתה משקל האחת בלא שום הכרע היה גם משקל האחרת כן. ואם הי' במשקל האחד הכרע היה גם משקל האחר כן כדמות ההכרע ההיא בלי תוספת ומגרעת ולא כדרך השוקלי' שאין מדקדקים במשקל הפרוטרוט כ"כ בצמצום ולפעמים יהיה בו הכרע ולפעמים לא יהיה בו. וכשחוזר לשקלם כולם יחד פעמים מרבה פעמים ממעט:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:14:2)

**קערה מנין** שהיתה בשקל הקדש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:14:3)

**ת"ל כסף** הכלים אלפים וד' מאות בשקל הקדש. צא וחשוב י"ב מזרקות לי"ב נשיאים משקל כל אחד ע' שקל עולה ח' מאות וארבעים שקלים. וכן י"ב קערות כל אחת משקלה שלשים ומאה עולה מקל כולם אלף וחמש מאות וששים. סך הכל אלפים וארבע מאות שקלים. וכתיב ביה בשקל הקדש הרי להדיא שגם משקל הקערה היה בשקל הקדש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:14:4)

**הנופל לתוכן** אפי' חולין כדאי' פ"ט דזבחים (ז"ר):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:14:5)

**ונפסלין אח"כ בטומאה** פי' כיון שהוקדש בכלי שרת קדוש קדושת הגוף ליפסל בטומאה כדאי' בפ"ב דמעילה. וזהו דכתיב האחת לומר שעושה מה שבתוכה אחת כלו' שמצרף מה שבתוכה לקדש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:14:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:14:6)

**אשר יוסך** בהן וכי בהן היו מנסכין. כצ"ל וכ"ה בילקוט. פי' דס"ל מנקיות הן הסניפים. וקשות היינו הקנים. וע"ז פריך וכי בהן היו מנסכין פי' וכי היו מניחין הלחם בסניפין והלא היו מניחין אותו בקנים ועי' ברש"י סדר תרומה (ז"ר):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:15:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:15:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:15:1)

**אם היא** של זהב כו'. ומלת זהב אכף קאי:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:15:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:15:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:15:2)

**או היא** של כסף כו'. ומלת זהב אעשרה קאי דסמוך ליה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:15:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:15:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:15:3)

**כשהוא אומר** כל זהב הכפות כו'. הרי סמך מלת זהב לכפות לומר שהכפות של זהב אבל משקלם של כסף:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:16:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:16:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:16:1)

**ומעלין על** כל אחד ואחד שהקריב י"ב כפות כו'. פי' דמנינא דכתיב כפות זהב י"ב למה לי. אם ללמד שהם של זהב ומשקלם של כסף זה נלמד מדכתיב כל זהב הכפות. א"ו ללמדך שמעלים על כל אחד ואחד כאילו הקריב י"ב ועוד נלמד מזה שהן הן שנתנדבו ולא אירע בהם פסול (ז"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:16:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:16:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:16:2)

**ומנין** שכשרות כולם לעולה. מנין שפר ואיל וכבש האמורים בפסוק כולם הקריבום לעולה (ז"ר):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:1)

**י"ב** מנהיגים בנפש. בספר יצירה פרק חמישי קחשיב להו ב' ידים ב' רגלים ב' כליות טחול כבד מרה המסס קיבה קורקבן. ורבי סעדיא גאון ביארם באורך בספר יצירה ע"ש:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:2)

**שהתחיל להורות** כו' כי בצאת ישראל ממצרים היה מבריאת העולם שני אלפים ותמ"ח שנה שכתוב ריש סדר הקבלה להראב"ד ז"ל. ובאותו פרק היה משה רבינו ע"ה בן פ' שנה ככתוב בסדר וארא. הוצא מהם מ"ח שנה וישארו לך ל"ב שנה. הרי כשהיה בן ל"ב שנה היה שנת אלפים וארבע מאות (מח"כ). אך זה לא נתברר לי מנין להם שאז התחיל להורות. וברבה ותנחומא סדר שמות אי' פלוגתא לחד מ"ד היה משה במצרים מ' שנה ולמד מ"ד כ' שנה. ועיין במדרש משלי ובילקוט פסוק לנער דעת ומזימה ובקדושין דף ל"ו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:3)

**משה החסיד** לעיל בענין של כל יום הזכיר צדיק. וכאן שכולל כל יום ויום כהדדי והוא גדול במעלה הזכיר חסיד שהוא גדול מצדיק (י"מ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:4)

**וכן קרבן נפשות** ר"ל משום שבקרבן הנשיאים היה ג"כ קרבן כלים. לכן אמר שקרבן נפשות כן מרמז כנגד אלו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:5)

**פרים כנגד מלכים** כי שור מלך בבהמות וחשיב כל מיני הבהמות כל אחד כפי מה שהוא למטה במעלתו מחרו לעומת כל מיני נשיאות דוגמתם באדם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:6)

**כנגד מלכים** י"ב מלכים כשרים עם רחבעם. שאע"פ שלא כתב עליו ויעש הישר כמו כן לא כתב עליו ויעש הרע כמו שכתוב אצל הרעים. ומ"מ בכאן אין כוונתו לכוון מספר י"ב רק הגדולים והחשובים נגד הגדולים והחשובים ולא לשמור תמונת המספר רק פרים נגד מלכים. וכן לעולם הגדול והחזק נגד החשוב והחזק. והקטן נגד הקטן (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:7)

**כנגד ששים רבוא** מספר ישראל היוצאים מארץ מצרים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:8)

**וכנגד סוד** שחשבונו כו'. יש ליישבו בדוחק שנחשוב הסמ"ך רק חמשים כמספר קדמיי (מת"כ) ור"ל שיש א"ב בזה האופן א' ב' ג'. הבי"ת הוא שנים. ואל"ף וגימ"ל ביחד הם ד'. נמצא שכל אחד מהם ג"כ שנים. וכן מ"ם נו"ן סמ"ך. הנו"ן הוא חמשים ומ"ם וסמ"ך ביחד מאה נמצא כל אחד חמשים (אס"א) ועיין בספר תשובת שתי לחם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:9)

**וכנגד בית** שני שנבנה ס' על ס' רומה אמין שתין פתיה אמין שתין. והוא בעזרת ו' ג'. ובמדרשים שלפנינו נרשם (דניאל ג׳:א׳) והוא טעות כי זה כתיב בצלם נבוכדנצר ועי' במס' מדות פ"ד וצ"ע:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:10)

**אלישע שמש** לישראל ס' שנה. בסע"ר פ' י"ט אי' מכאן אתה מחשב כמה שנים פירנס אלישע את ישראל מי"ט להושפט ועד עכשיו (היא השנה העשירית ליואש מלך ישראל) היו יותר מששים. וכתבתי שם בעץ יוסף שעולה לס"ד שנים ואפשר שהמדרש לא כיון רק על העשיריות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:11)

**ויצחק בן** ס' שנה וכנגד (שיר ג') ששים. כצ"ל ור"ל כנגד יצחק שהיה בן ששים בלדת שני בניו. וכנגד מה דכתיב ששים גבורים סביב לה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:18:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:18:12)

**אי** ביום המשח אותו כו'. כבר בארתי זה לעיל סימן כ"ו עיין שם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:1)

**כתוב** אחד אומר ובבא משה אל א"מ לדבר אתו. ומדקאמר ובבא משה בלי הגבלת זמן לביאתו יובן שירצה שכאשר היה משה רוצה לבא היה בא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:2)

**וכתוב אחד** אומר ולא יכול משה לבא. שנראה מזה שלא היה הביאה תלויה בידו וברצונו כי הוא מעצמו לא היה יכול לבא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:3)

**הכריע כי** שכן עליו הענין. שפירושו שלא יכול משה לבא כאשר שכן עליו הענן. אבל כשלא היה הענן היה יכול והוא בא בעצמו. וז"ש אמור מעתה כו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:4)

**וכה"א ולא** יכלו הכהנים כו'. בא לתת טעם למ"ש שהענן היה מונע את משה מלבא אל אהל מועד. וקאמר שהרי כתיב ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה' וגו' הרי שכבוד ה' הוא מונע זה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:5)

**ושכותי כפי** כו' מכאן שנתנה כו'. ר"ל מכאן מוכח שבהיות האדם בלתי נשמר הוא בסכנה וניתנה רשות לחבל אותו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:6)

**אשר נשבעתי** באפי כו'. פי' בזמן היות האדם בלתי הגון לראות אור שכינתו. אז אי אפשר לראות כבודו יתב' וזהו אשר נשבעתי באפי ר"ל בעת אפי בי. שלא יוכלו לבא אל בית מנוחתי. מפני שאז ניתנה רשות למחבלים לחבל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:7)

**למה נאמר** פי' מה בא ללמדנו. פשיטא כשבא משה אל אהל מועד לדבר אתו שמע את הקול מדבר אליו (ז"ר):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:8)

**מאהל מועד ממש** הוא היכל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:9)

**מעל הכפורת** והכפורת הוא על הארון בק"ק. הרי שמן ק"ק היה מדבר עמו נמצאו ב' כתובים סותרים זא"ז:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:10)

**יתקיימו במקומן** ואין אתה רשאי לדחותן עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:11)

**מה ת"ל ובבא** תיבת מה הוא מיותר (ז"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:12)

**סילון** פי' צינור:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:13)

**לבין** שני הכרובים. סיפא דהאי קרא וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת כו' מבין שני הכרובים. ופרש"י מדבר בינו לבין עצמו ומשה היה שומע מאליו. הרי ב' הכתובים קיימים דמאי דכתיב וידבר ה' אליו מאהל מועד מפני שמשה היה עומד באהל מועד ושומע הדבור שהיה מדבר הקב"ה בינו לבין עצמו מעל הכפורת מבין שני הכרובים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:14)

**לדבר אתו** דלא הל"ל אלא לדבר לו. ואמר אתו. למעט את אהרן שאע"פ שהיה נכנס עמו לאהל מועד לא היה שומע הדבור אלא מפי משה (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:15)

**מדבר אליו** דמדבר לו ה"ל למימר ואמר אליו למעט את אהרן. אי נמי הכל יתר דבאומרו לדבר אתו היה די שיאמר וישמע את הקול מדבר (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:16)

**מבין שני** הכרובים וידבר אליו. כי גם הכא הל"ל לו. אי נמי כולו יתר כראשון:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:17)

**ונועדתי לך שם** דתיבת לך מיותר דהל"ל ונועדתי שם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:18)

**ודברתי אתך** מעל הכפורת. שהל"ל ודברתי מעל הכפורת. אע"כ תיבת אתך בא למעט את אהרן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:19)

**אשר אועד** לך שמה. בסדר כי תשא ונתת ממנה לפני העדות בא"מ אשר אועד לך שמה. והאי לך מיותר הוא דה"ל למימר אשר אועד שמה. אלא למעט את אהרן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:20)

**לדבר אליך שם** שכתוב אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם. דתיבת אליך מיותר למעט את אהרן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:21)

**ביום צוותו** בסדר צו אשר צוה ה' את משה ביום צוותו את בני ישראל. דלמשה הל"ל. ואמר את משה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:22)

**את** אשר יצוה. סוף סדר כי תשא כתיב ובבא משה לפני ה' לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה. והמיעוט הוא אומרו לדבר אתו. שהיה די שיאמר ובבא משה לפני ה' יסיר את המסוה. אלא למעט:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:23)

**את כל** אשר אצוה אותך כו'. בסדר תרומה. דלך הל"ל ואמר אותך למעט:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:24)

**ויהי ביום** דבר ה' אל משה בארץ מצרים. בסדר וארא:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:25)

**ר"י הגלילי אומר** אתא לאוסופי על דברי רבי יהודה בן בתירה. דרבי יהודה לא חשיב אלא מהחדש הזה לכם ואילך שהוא תחלת המצות. ומההיא ואילך הוו י"ג דברות שנאמרו למשה ולאהרן. אבל הצווין אשר נאמרו קודם לכן לא נתמעט אהרן. כגון ויצום אל בני ישראל. וכגון תנו לכם מופת. וכגון קחו לכם מלא חפניכם פיח. ורבי יוסי הגלילי אתא למימר דאף מן הצווין קודם לכן נתמעט (הראב"ד ז"ל):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:26)

**ויהי ביום** דבר ה' אל משה בארץ מצרים. ופי' הפסוק להוציא את בני ישראל ממצרים בזה הוא אהרן ומשה. כי בענין ההוצאה נשתתפו אהרן ומשה. אבל ביום דבר ה' כו' לא היה אהרן בזה אלא משה לבד. א"כ בזה ממעט את אהרן מדברות מצרים (ק"א).


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:27)

**ביום דבר** ה' אל משה בהר סיני. שירצה שדבר ה' אל משה לבד כל הדברות שהיו בהר סיני. ולא לאהרן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:28
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:19:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:19:28)

**וידבר ה'** אליו מא"מ. כל הדברות שהיו בהר סיני ולא לאהרן. ושאר מיעוטים לא דריש רק דרשות אחרות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:20:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:20:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:20:1)

**זה בלעם** ר"ל כי כמו שבישראל לא קם כמשה להיות מוחזק בנבואת אמת יותר ממשה לכל האותות ומופתים אשר עשה לעיני כל ישראל. כל היה בלעם מוחזק בין האו"ה בנבואה יותר משאר נביאיהם כגון בלדד השוחי וצופר הנעמתי. והיינו לא קם בישראל כמשה אבל באו"ה קם להיות מוחזק בעיניהם לנביא שכל או"ה היו מאמינים בו שכל אשר יברך מבורך ואשר יאור ארור (ס' מאיר הקטן):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:20:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:20:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:20:2)

**שנאמר נופל** וגלוי עינים. כשנופל אז היה לו גלוי עינים לראות מה שראה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:20:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:20:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:20:3)

**משה היה** מדבר עמו פנים בפנים. ר"ל נבואה מפורשת:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:20:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:20:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:20:4)

**לא היה** יודע מי מדבר עמו. אם הקב"ה בעצמו אם מלאך ועיין בעקידה פ' בלק:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:1)

**יכול** שהיה קול נמוך. כלו' מדכתיב אליו דדרשי' מיניה שמשה לבד שמע. יכול מפני שהיה קול נמוך בשביל זה לא שמע אהרן וכל ישראל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:2)

**אלא הקול** הוא הקול המתפרש בכתובים. ירצה דהקול הוא הידוע אליו יתברך כפי עוצם כחו ויכלתו. ומי פירש מהות זה הקול בכתובים:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:3)

**כיוצא בו** אתה אומר וקול כנפי כו'. שכאן לא נתבאר חוזק הקול הביא דמיון ממה שאמר אשר היה הקול בלתי מתפשט עם היותו קול חזק (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:4)

**יכול מפני** שהיה קול נמוך. ולהכי לא היה נשמע אלא עד החצר על זה אמר שהיה חזק כקול שדי. ופירש הכתוב וקול כנפי הכרובים נשמע על החצר החיצונה ולא יותר אע"פ שהיה כקול שדי וחזק מפני שהיה נפסק ברצון אלהי (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:5)

**ר"א אומר** הרי הוא כו'. ר"א סבר שמשלשה דברים צריך למעט את ישראל והזקנים ובני אהרן וגם אהרן בעצמו. אחד מהיעידה לדברות באהל מועד ליכנס בעת הדיבור עם משה. ב' מהדברות עצמן. ג' מקול הדברות שהוא הברת הקול מבלי חתוך אותיות וכולהו מפרש ואמר ר"א הגם שלכאורה הפסוק ונועדתי שמה לבני ישראל סותר דברי. שמשמעות ונועדתי משמע לדבור וכתיב לבני ישראל. אל תאמר כן. אלא פירושו שיהיה להם ועד ר"ל שיתיעד להם ויתקדש כבודו יתברך בהם. ואימתי היה זה כו':


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:6)

**או אינו** כלו' או אין זה כוונת הכתוב אלא ליתן להם יעידה לדברות. כלו' שיתועדו בבאהל מועד לשמוע הדברות ת"ל ונועדתי לך ומלת לך הוא מיעוט לור לך ולא לישראל. וא"כ קרא דונועדתי לבני ישראל הוא יעוד לראיית כבוד השכינה וקרא דונועדתי לך הוא לדבור:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:7)

**אוציא את ישראל** כלו' אילו לא היה לי אלא קרא זה לא הייתי ממעט אלא את ישראל שלא היה להם יעידה לדברות לפי שלא הוכשרו לעלות בהר כאשר דבר ה' את משה בהר סיני:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:8)

**אוציא את הזקנים** כלו' אפי' אוציא את הזקנים שלא נראו כו' ולא אוציא את בני אהרן שנראו בדבור עם משה כשכתיב בסדר פנחס ויאמר ה' אל משה ואל אלעזר וגו' שאו את ראש. שנראה כאילו היו הם בדבור עם משה (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:9)

**אוציא את** בני אהרן. כלו' אפי' אוציא את בני אהרן אחר שנראו לחוד אבל לא נתועדו ונשתתפו עם משה בדבור. אבל לא אוציא את אהרן אחר שנשתתף עם משה בדברות דכתיב אל משה ואל אהרן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:10)

**ת"ל** קרא אחרינא למעט את אהרן מהיעידה שאמר אשר אועד לך שמה. למעט נס את אהרן באופן שהמיעוט הראשון נמעט ישראל והזקנים ובני אהרן שלכולם יש לי טעם וסברא למעט אותם. ולא את אהרן שאין לנו טעם למעט אותו. ולזה צריך קרא אחרינא דנמעט ממנה אהרן:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:11)

**ולא אוציאם** מן הדברות. משמיעת הדברות בחתוך אותיות דנימא דנהי שלא נתועדו להכנס אל אהל מועד לשמוע הדברות. אבל הדבור עצמו בשעה שהיה מדבר ה' עם משה היו שומעים אותו בחתוך אותיות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:12
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:12)

**ת"ל ודברתי אתך** דלא הל"ל אלא ודברתי. אלא לומר שהיעידה לך וגם הדבור לא יהיה אלא אתך:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:13
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:13)

**אבל היו** שומעין את הקול. והוא הברת הקול בלי חתוך אותיות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:14
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:14)

**ת"ל וישמע** את הקול מדבר אליו קול לו כו'. הנה משמע שבמיעוט קול לו קול אליו ממעטינן ישראל וזקנים ובני אהרן ואהרן ומ"ה דבאומרו קול לו (למשה) בודאי שאין אחר לא ישראל ולא אהרן שומעים שא"כ לא יהיה הקול לו לבדו (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:15
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:15)

**קול לו** קול אליו. פי' מדה"ל קול לו ואמר אליו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:16
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:16)

**וידבר הקדים** כו' ר"ל מדאמר ויקרא ואמר וידבר גמרינן שהקדים לקרא אותו ואח"כ דבר אליו (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:17
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:17)

**הלא דין הוא** פי' ולמה צריך ויקרא וידבר למימר שהקדים קריאה לדבור הא ידעינן זה מק"ו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:18
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:18)

**שהוא תחלה לדברות** שמפני שמעולם לא דבר עמו צריך לקרא אותו כדי שיבין שעמו מדבר ויוכן לשמוע. ואם כן הסבה בקריאת הסנה לא היה הדבור אלא ההתחלה. ולזה לא ילמד ממנו לשאר הדברות שאין צריך לקרא אותו עוד כאשר ידבר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:19
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:19)

**דבור הר** סיני יוכיח כו' והקדים בו קריאה לדבור. כדכתיב ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה ויאמר י"י אל משה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:20
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:20)

**בדבור הר** סיני שהוא לכל ישראל. פי' שהיה אז הדבור לכל ישראל עם משה כדכתיב בעבור ישמע העם בדברי עמך. ולזה הבדיל את משה מהם אחר שקראו בקול הנאות לו לא בקול העב של ישראל (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:21
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:21)

**יצא דבור** אהל מועד שאינו באש ת"ל ויקרא וידבר כו'. עיין בק"א:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:22
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:22)

**אלא לדבור** זה כו'. כלו' אילו לא אמר מאהל מועד יכול אני לומר שלא היה קריאה לדבורי אהל מועד כולם אלא לדבור זה לבד שהוא היה תחלה לדברות אהל מועד אמנם לשאר דברות אהל מועד מנין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:23
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:23)

**ת"ל** מאהל מועד. דקרא יתירא הוא להראות שהקריאה היה בכל דבור ודבור שדבר עמו מאהל מועד (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:24
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:24](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:24)

**יכול לא** היתה קריאה אלא לדבור. שהקרא לא אמר אלא ויקרא וידבר כל שמאהל מועד ואילך. שנראה שלדבור לחוד קדם הקריאה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:25
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:25](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:25)

**ת"ל דבר** וידבר כו'. פי' דהל"ל ויקרא אל משה לדבר. ואמר וידבר בוא"ו התוספת לרבות האמירות והצוויין שגם להם היה קריאה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:26
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:26](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:26)

**יכול אף להפסקות** שכאשר היה שב לדבר היה תחלת הנבואה והיה קריאה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:27
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:27](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:27)

**ת"ל ויקרא** וידבר לדבור היתה כו'. ר"ל במקום אשר יאמר בו דבור היה קריאה ששם היה תחלת דבור הנבואה אבל לא להפסקה שלא היה אלא השלום הדבור ועדיין היה שפע הנבואה עמו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:28
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:28](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:28)

**וכי מה** היו הפסקות משמשות. פי' השתא דאמרת שלא היה הפסק השפע. אם כן לאיזה תכלית היו ההפסקות משמשות. ומשני ליתן ריוח למשה לתת לו זמן אשר בו יתבונן בחלק הדבור הנאמר לו כדי שלא יערבב הדברים. וירשם בדעתו וזכרונו. ואח"כ יאמר לו הענין האחר:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:29
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:29](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:29)

**ומה אם** מי שהוא שומע מפי הקב"ה. שיש בידו ללמד הדברים באופן שלא יתבלבלו העניינים לשומע. ועוד שכאשר ירצה הנביא לדבר מה ששמע הוא מדבר ברוה"ק. על אחת כמה וכמה הדיוט הדבק לדמיניות. וגם שהוא שומע מפי הדיוט שאין יכולת בידו לסדר הדברים ולהשמיען באופן שלא יתבלבלו. שצריך בדיבורו ליתן ריוח לשומע בין ענין לענין:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:30
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:30](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:30)

**שאין ת"ל ויאמר** ר"ל דהיה די באומר ויקרא אליו אלהים משה משה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:31
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:31](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:31)

**שכל הקריאות** היה משה משה. ופירוש הפסוק ויקרא אל משה ובכל פעם שנאמר זאת הקריאה היה אומר משה משה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:32
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:32](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:32)

**לשון חבה** לפי שאוהב את האדם ומחבב אותו ימתק שמו בפיו. ולזה יקראנו פעם אחר פעם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:33
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:21:33](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:21:33)

**הוא משה** עד שלא נדבר עמו כו'. פי' הראב"ד שלא זחה דעתו עליו. וכן אברהם יעקב שמואל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:1
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:1)

**יכול** מעל הבית. ר"ל שהיה הקול מתפשט בכל הבית:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:2
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:2)

**ת"ל מעל** הכפורת שלא היה הקול דופק באויר כל הבית אלא באויר אשר על הכפור' בלבד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:3
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:3)

**יכול מעל** הכפורת כולה. בין במקום הכרובים ובין במקום אשר לא היו שם כרובים. ת"ל מבין שני הכרובים. שלא היה הקול יוצא ודופק אלא באויר אשר בין הכרובי' ושם היה הקול עם חתוך אותיות. ומשם היה בא לאוזן משה אשר היה באהל מועד:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:4
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:4)

**א"ר שמעון** ב"ע איני כמשיב כו'. שלפי דברי ר"ע היה הקול מתעלם ומסתתר בין שני הכרובים לבד ולזה יש מקום לומר שזה יורה מיעוט חבה ואהבה לישראל ולא מתפשט בכל הבית לזה הוצרך רשב"ע לומר שזה יורה חבה ואהבה לישראל ואעפ"כ איני כמשיב וחולק על דברי רבי. אלא גם רבי סובר שזה אהבה וחבה אלא שלא פירש דבריו וקצר. ואני מוסיף שסבת זה התעלומות הוא אהבה וחבה לישראל. שהגם שהוא מלא עליונים ותחתונים דחק עצמו להיות מדבר מבין שני הכרובים כדי להראות בזה השגחתו על ישראל בפרטות:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:5
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:5)

**דחק להיות מדבק** כצ"ל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:6
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:6)

**רבי דוסא** אומר הרי הוא אומר כו'. ר"ל למה נדחק עצמנו לבקש טעם למה לא היה הקול מתפשט בכל הבית. הרי הכתוב אומר בהדיא טעם לזה כי לא יראני האדם וחי וא"כ מסתתר הכבוד מפני משה כדי שלא יראה בכבוד האלהי שהוא דבר מנוע מכל חי בגוף ונפש. כי הוא שאל הראני נא את כבוך ונאמר לו כי לא יראני האדם וחי. ואגב זה דריש תיבת וחי שהוא תנאי שבחייהם אינן רואין אבל במיתתן רואין ונהנין מזיו הכבוד לפי שתפרד הנפש מהגוף המונע אותה מראות כבודו (ק"א):


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:7
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:7)

**וכן ה"א** ר"ל שמזה הפסוק ג"כ יובן דבמיתתו יראה. וז"ש לפניו יכרעו כל יורדי עפר וזה יהיה כשנפשו לא חיה:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:8
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:8)

**אף חיות** הנושאות כו'. רבי עקיבא סבר שהוא"ו הוא וא"ו התוספת. ואמר זה על החיות הנושאות כו'. ופירוש הכתוב כי לא יראני האדם ואפי' החי שהם החיות שנושאות את כסא הכבוד אינם רואות את הכבוד אלא אומרות ברוך כבוד ה' ממקומו:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:9
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:9)

**איני כמשיב** לפי שר"ע דריש מלת וחי מלשון חיות. והוא דורש אותו מלשון חיים. לזה אמר איני כמשיב על דבריו כי אני דורש הוא"ו להוסיף את מלאכי השרת שהם נקראים חי לפי שאין להם הרכבה שהוא סבת ההפסד. כי בזה הם נבדלים מהחיות. וזה שגם החיות חיים חיי עולם אבל אין זה חייהם מצד עצמם אלא מצד היותם נושאות הכבוד. אבל מה"ש חיים חיי עולם והוא חייהם מצד עצמם:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:10
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:10)

**מפי הקב"ה** כמין סילון לתוך אזניו של משה. ר"ל שהיה נכנס משה ועומד באהל מועד וקול יורד מן השמים כמין סילון של אש לבין שני הכרובים כמין סילון לתוך אזניו של משה כלעיל:


###### Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:11
[Etz Yosef on Bamidbar Rabbah 14:22:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bamidbar%20Rabbah/r/14:22:11)

**והמלאכים היו** באמצע ולא היו שומעין אותו. כבר נודע דעת חכמי אמת שנפש האדם גבוה מנפש המלאכים זולתי נפש המלאכים הוא בלי חומר המסתיר. ונפש האדם מכוסה. ולכן השגת המלאכים גבוה. אבל לא כן אבי הנביאים שנתמרק גופו ואז היה נפשו גבוה עד שהיה שומע מה שלא היו המלאכים שומעים כי בבחינת עצמו נפשו גבוה מהם: