## Etz Yosef on Bereishit Rabbah Chapter 15

###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:1)

**למה הוא מזכיר שם מלא כו'**ה' אלהים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:2)

**בנטיעת הגן**דהנטיעה הוא דבר שאינו נגמר. ולא ה"ל להזכיר עליו שם מלא (נזה"ק). ומתרץ שמתחלת ברייתה שקודם שנטעה צריכה כוונה גמורה שיהיה אותו מקום מוכן לקבל אותה הנטיעה ולכן הזכיר שם מלא. כביכול כאילו היתה כוונה גדולה לפניו בנטיעתה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:3)

**קודם עד שלא נוצרה ממעי אמה כו'**דרך הנטיעות הוא שנוטעים מתחלה הגרעין עד שצומחת ואח"כ עוקרין את הזמורה ושותלין אותה במקום אחר (וכן הוא אומר כעץ שתול. ודרשו רז"ל ולא כעץ נטוע) ולכן אמר עד שלא תצא הזמורה ממעי אמה שהוא הגרעין כי הוא אמה. צריך האדם לכוון רוחותיה שיהיה אותו מקום מוכן לקבל אותו הנטיעה שתוכל לשרש שרשיה ותתפשט וכן כתיב כאן ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וגו'. וייצר ויברא לא כתיב אלא ויטע. משמע משגדלה כבר אח"כ נטעה. וז"ש הה"ד ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע. שמשמע כשנטע כבר היו ארזים. שלקח ארזים מארזי העולם ונטעם בג"ע (מת"כ בשם רקנטי ורש"י) ולאו דוקא ארזים אלא ה"ה כל האילנות שבג"ע:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:4)

**ישבעו חייהם כו'**דמאי שביעה שייך בעצי האילן. וכי אכילה צריכין. לכן אמר דשייך בהו תלת מיני שביעה. דכיון דסתם קרא כולהו במשמע (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:5)

**ישבעו חייהם**שיתקיימו חיים וקיימים נצחיים בלי רקבון כשאר אילנות. ובחיים שייך לשון שביעה שכה"א אורך ימים אשביעהו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:6)

**ישבעו מימיהם**שיהיו שביעים מים המשקים אותם. ואשכחן ביה נמי לשון שביעה ארץ לא שבעה מים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:7)

**ישבעו מטעתן**פי' ישבעו בנטיעתן שיצמחו ויגדלו הרבה מאד וישבעו הרבה בתולדות פירות נאים. והוא שביעה כמשמעו וכבר כתבו התוס' ב"ב דף פ' דיש מין ארז העושה פירות (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:8)

**לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים**מצד חשיבותו. ולא נבראו אלא לצורך ביהמ"ק ומשכן. ואחר שכבר נבראו בעולם מצוי לכל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:9)

**הה"ד ישבעו עצי ה'**של משכן ושל מקדש ששם שוכן השי"ת:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:10)

**ואין לבנון אלא ביהמ"ק**ומפרש בגמרא ע"ש שמלבין עונותיהם של ישראל. ולקמן בס' ויקרא פ"א אמר ר"ט ע"ש שכל הלבבות שמחים בו ע"ש:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:11)

**כ"ד מיני ארזים הם ואין לך משובחים מכולם אלא שבעה**כיון דלא כתב קרא אלא שבעה משמע דהנך דוקא משובחים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:12)

**ארז שטה**והדס ועץ שמו ברוש תדהר ותאשור יחדיו הרי שבעה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:13
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:13)

**רבי אחא אומר ג'**שכל השבעה אינם משובחים בשוה אלא השלשה יותר משובחים. מדלא ערבינהו קרא לכל השבעה. אלא כתב ראשונה הד' במדבר והדר ג' בערבה. ובקרא אחרינא כתיב כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדיו. ולא זכר הנשאר. ש"מ שאלו השלשה יותר משובחים. ותאשור עדיף מכלהו כדדריש מלשון תאשור. ומה שלא עשו המשכן אלא מעצי שיטים. פי' בתנחומא לכפר על מעשה שיטים (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:14
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:1:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:1:14)

**אלום**בלשון יוני מין עץ שיש לו ריח טוב לחזק הראיה והלב והאסטומכא (מוסף הערוך):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:2:1)

**גן גדול מעדן**שהגן הוא מקום גדול. ומקום אחד ממנו נקרא עדן שנאמר ויקנאוהו כל עצי עדן אשר בגן אלהים דמשמע שהעדן הוא בתוך הגן. ואומר בעדן גן אלהים היית משמע שאדם היה בעדן של גן. והא דכתיב ויטע אלהים גן בעדן היינו שנטע גן במקום עדן שמתחלה היה הכל עדן אף מקום הגן. ואח"כ נטע על מקום העדן גן שהוא חשוב יותר. ונשאר גם מקום עדן בלא גן. וממנו יוצא נהר להשקות את הגן. ועדן זה נשאר בתוך הגן והגן מקיפו (יפ"ת ונזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:2:2)

**ורבי יוסי אומר עדן גדולה מגן שנאמר ויטע ה' אלהים גן בעדן**מפרש קרא כמשמעו שנטע גן בתוך העדן. והעדן מקיפו. והא דכתיב ויקנאוהו כל עצי עדן אשר בגן אלהים. לאו למימרא דהעדן הוא בתוך הגן אלא ה"ק עצי העדן של הגן. כי עצי הגן נקראו גם עצי עדן לפי שהגן נטוע בעדן והא דכתיב בעדן גן אלהים היית פירושו בעדן של הגן כי הוא נטוע בעדן (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:2:3)

**וכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות**כצ"ל (יפ"ת ונזה"ק) כלומר דהני תנאי דלעיל פליגי נמי בהאי קרא וכדמסיק ואמר על דעתיה כו':


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:2:4)

**מתמצית בית כור תרקב שותה**תרקב הוא שלשה. תרי וקב. והכור שלשים סאה והסאה ששה קב. נמצא תרקב אחד מששים בכור. ועז"א מתמצית בית כור כלומר מים הבוצצים מגשמים של בית כור יש בהם כדי שתיה לתרקב שהוא אחד מששים ממנו. והיינו דאשמועינן קרא למימר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. שנהר היוצא מתמצית העדן יש בו כדי השקאה לגן שהוא אחד מששים מעדן (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:2:5)

**על דעתיה דר' יהודה דגן גדול.**ודרך השקאה הוא שמעין שבאמצע הגינה משקה הגינה. ועדן עומד באמצע הגן כפיגי (פירש במוסף הערוך בלשון יון מעין. עינות מים תרגם יונתן פיגין דמיין) ומשקה את כל הגינה מכל עבריו (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:2:6)

**והא ר' יהודה יש לו שני מקראות.**ויקנאוהו כל עצי עדן. ובעדן גן אלהים היית. ואע"ג דר' יוסי מצי דחי ליה כדלעיל. מ"מ פשטא דקראי משמע טפי כר' יהודה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:2:7)

**ור' יוסי אין לו אלא מקרא אחד.**אע"ג דר' יהודה מצי דחי לה. מ"מ פשטא דהאי קרא משמע טפי כר' יוסי. עכ"פ הא דר' יהודה עדיפא שיש לו שני מקראות:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:2:8)

**מכריע על גביו**שהוא נוטה יותר לסברתו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:2:9)

**וישם מדברה כעדן**מדבר שהוא גדול ישם כעדן. וערבתה שהוא קטן כגן ה'. אלמא עדן גדול מגן. ומכל מקום ר' יהודה מצי דחי כשיטת המפרשים שם דמדבר וערבה הכל אחד (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:3:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:3:1)

**את סבור קודם לברייתו של עולם.**כמ"ש לעיל פ"א קדם קודם לברייתו של עולם. וכן הוא דעת הפדר"א פ"ג שנברא קודם העולם. ומדרשנו חולק על זה. וקאמר ואינו אלא קודם אדם הראשון כדמסיק הה"ד ואלהים מלכי מקדם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:3:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:3:2)

**גן עדן בשלישי**לעיל פ' י"א:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:3:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:3:3)

**הה"ד ואלהים מלכי מקדם כו'.**פי' דמייתי סייעתא דמקדם אינו קודם בריאת העולם אלא קודם בריאת אדם מדכתיב פועל ישועות בקרב הארץ דייקא. דאילו קודם הבריאה הוא קודם לארץ (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:3:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:3:4)

**ראו פעלא טבא**אדם הראשון אמר כי בואו וראו פועל הטוב הוא הקב"ה שהתקין לו הקב"ה שכרו כו':


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:4:1)

**וישם שם ר"י ור"נ**שאין לשון שימה מקומית נופל באדם. אלא במשים דבר קבוע במקום שאינו זז משם מעצמו. לכן אמר רבי יהודה שעילה אותו. שכן אמר לשון שימה במלך. וענינו לשון מנוי. ור"נ אמר ששם לו דברים עד שפיתהו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:4:2)

**עילה אותו**שעשאו מלך על כל הנבראים. כי כל הבעלי חי נמצאו גם שמה וכמבואר בספור הנחש. וכן משמע לקמן פ' י"ט:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:4:3)

**פתה אותו**כמזמין אורח לסעודה דרך פיוס והפצר כדי לקבלו בסבר פנים יפות לכבודו (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:4:4)

**כך הזמין הקב"ה את האדם בזכותו של אברהם**כצ"ל (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:4:5)

**בזכותו של אברהם**דרש את האדם דרמיז לזכותו של אברה' שנקרא האדם הגדול בענקים וכדלעיל כי כאשר צפה ה' בעתיד שעתיד לקלקל בגן היה ראוי שלא יביאו שמה. אלא שעמד לו זכותו של אברהם שעתיד לתקן קלקולו וכדלעיל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:4:6)

**אתה ידעת כו'**המזמור נאמר על אדה"ר כדמוכחי קראי כדלעיל ריש פ"ח:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:4:7)

**שבתי בתוך ג"ע כו'**ידעת מתחלה שלא הייתי ראוי לשבת שם רק מעט. וידעת קומי שבוודאי אחטא ואהיה מוכרח לצאת ממנה. ורק עשית חסד עמדי להושיבני שמה מתחלה. כי בנת לרעי מרחוק לדעת אשר יבא אדם גדול בעולם ויתקין פגמי:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:4:8)

**באיזה זכות יעצת לבראני**שבריאת אדם היה בעצה והמלכה וכדלעיל פ"ח. והכרעת עצת הבריאה היתה בזכות אברהם שעמד בנסיון לבא מארץ רחוקה מאור כשדים. ועזב ארצו ומולדתו והלך במצות ה' אל ארץ לא ידע הוא ארץ כנען:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:4:9)

**קורא ממזרח עיט כו'**ה' קרא לאברהם שבא ממזרח שיעוף כעיט מארץ מרחק והוא איש עצתו שעל ידו נועץ ה' לברא את העולם. וזה שאמר בנת לרעי מרחוק פי' הסתכלת בעצה (לרעי מגזירת רעיון ועצה) היעוצה עלי בבריאתי לאותו שבא מרחוק ובזכותו יעצת לברא אותי:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:5:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:5:1)

**המד"א ויהי שם עד היום הזה**דריש ג"ש שם שם מארון דכתיב ביה (בד"ה ב' ה') ויהי שם עד היום הזה (ובמלכים א' ח' כתיב ויהיו שם וגו') דמשמע לעולם כמ"ד ארון במקומו נגנז. ובא לרמוז שאלמלא חטא אדם היה נשאר בג"ע לעולם (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:5:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:5:2)

**ובלבד היצירה זו**אשר יצר דקרא יתירא הוא. ולזה אמר דאתי למימר ובלבד ביצירה זו שיתקיים ביצירה זו הראשונה בהיות לו צלם אלהים על שלמותו. וגם חומר זך ובהיר. אבל משחטא נשתנה צלמו כדכתיב משנה פניו ותשלחהו (מת"כ ונזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:5:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:5:3)

**א"ר יצחק בר מריון כו'.**ס"ל דאשר יצר אתי למימר שהקב"ה משבחו כמתפאר ביצירתו ראו בריה נאה שיצרתי כדלעיל פרשה י"ב (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:6:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:6:1)

**ויצמח ה' אלהים וגו'**ועץ החיים בתוך הגן שפוסה על כל החיים. כלומר עץ שהוא הולך ומתגדל ומתפשט על כל החיים (כמד"א כי פשה יפשה) והכוונה שהוא מתפשט על כל יושבי תבל להשפיע להם שפע חיים באשר כל הנבראים נאצלו משרשו וכולם יונקים ממנו כח החיוני:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:6:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:6:2)

**מהלך ת"ק שנה**שהעולם מתחשב ת"ק שנה ועץ החיים מתפשט בכל העולם כדי להשפיע ממנו כח החיוני על כל יושבי תבל ששיעורו מהלך ת"ק שנה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:6:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:6:3)

**מתפלגים מתחתיו**ומתפרדים כל אחד למקומו כדכתיב ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:6:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:6:4)

**לא סוף דבר נופו**שהנוף דרכו להתפשט. אלא אפי' קורתו ר"ל הגזע שהוא קורתו הוא מהלך ת"ק שנה. וכן פי' הרמב"ם במורה ח"ב פ"ל. וכן פירש הקלרי בסלוק יום א' של סוכות ד"ה כי אקח מועד. והרד"ק על ספר בראשית גרס לא סוף דבר גופו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:1)

**מה היה אותו אילן כו'**לא שאלו מה היה עץ הדעת. ע"כ אפשר לפרש שדעת חז"ל שעץ הדעת הוא שם כולל ע"ד שכתוב ועץ פרי שהכוונה כל מיני עצים. וכן עץ הדעת כולל הרבה מיני עצים. רק ששואל על אותו עץ שאכלו אדם מה היה. והביא ראיה ממנהג העולם שמאכל חטים נותן דעת באדם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:2)

**כד לא הוה כו'**כשאין דעה בבן אדם הבריות אומרים לא אכל איש הזה פת חטים מימיו. לכך נקרא עץ הדעת לפי שמקנה דעת לאדם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:3)

**א"ל אפשר חטים היו**דהא כתיב עץ כדמפ' אח"כ:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:4)

**מתמרות**עלה למעלה כתמר זו. ולכך אז נקראו פרי עץ. ולאחר החטא נתמעט קומתו עד שנעשה כפרי האדמה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:5)

**רבי נחמיה אמר המוציא לחם מן הארץ**שהוא עתיד להוציא לחם מן הארץ שנא' יהי פסת בר בארץ. ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ שכבר הוציא לחם מן הארץ. כצ"ל (יפ"ת ונזה"ק). ופירושו דרבי נחמיה ס"ל דהברכה על להבא היא לכן צריך לומר המוציא דמשמע להבא כדכתיב המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. ובאותה שעה עדיין לא הוציאם. וה"נ הרמז שעתיד להיות מוציא לחם ממש מן הארץ כדדריש לקמיה מיהו פסת בר בארץ שעתידה ארץ שתוציא גלוסקקאות. ורבנן ס"ל דהברכה על שעבר היא. לכן ס"ל דאומרים בהברכה מוציא דמשמע לשעבר כדכתיב אל מוציאם ממצרים. וכבר הוציאם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:6)

**לא פת היתה**כל מיני ירקות נקראים לפת. ודריש דעל שם זה נקראו לפת לא פת היתה כלומר וכי לא פת היתה ג"כ יוצאת מן הארץ כמו שהוא. כדרך הירק הזה שיוצא מן הארץ כמו שהוא. וזה כמ"ד דעל שעבר היא ברכת הפת שכך היתה יוצאת מן הארץ קודם החטא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:7)

**וחרנא אמר**והאחר אמר:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:8)

**לא פת היא עתידה להיות**בתמיה. ותצא כמו הירק הזה. וכמ"ד שהברכה היא על העתיד. וכמו שנאמר יהי פסת בר בארץ:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:9)

**וקלסיה**ושבח אותו על שאמר המוציא. ומתמה המדרש כרבי נחמיה עשה ושבק רבנן בתמיה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:10)

**אלא שלא לערב כו'**שפוסק כרבי נחמיה אלא שלא לערב ראשי אותיות מ"ם דהמוציא עם המ"ם דהעולם. אע"ג דבלחם מן הארץ נמי מערב מ"ם דמן. שאני התם דלא אפשר (אבודרה"ם):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:11)

**אותן האשכלות הביאו מרורות לעולם.**כלומר המות נקרא מר כדכתיב מר ממות. ולכן אמר ענבימו ענבי ראש זה אדה"ר שהיה ראש לכל הדורות (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:12)

**איזה אילן שעצו נאכל כפריו כו'.**דכתיב כי טוב העץ ולא כי טוב הפרי משמע שהעץ בעצמו נאכל ג"כ. ואיזה אילן שעצו נאכל כפריו כו' אלא אתרוג:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:13
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:13)

**תאנים היה וקרי לה עץ הדעת.**משום דכל מיני מתיקה מרגלת לשון לתורה כדאי' בר"ר. ובק"ר פ' ברבות הטובה אמר בהדיא שהתאנים מוסיפין חכמה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:14
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:14)

**מעניינו**כדמפרש ואזיל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:15
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:15)

**טרדו הקב"ה והוציאו חוץ לג"ע והיה מחזר כו'.**הכוונה שמיד אחר אכילתו מעץ הדעת וידע טוב ורע והרגיש שהוא ערום. הבין שהוא נטרד מהקב"ה ומג"ע. והיה מחזר על כל אילנות ליטול מהם עלים לכסות ערותן:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:16
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:16)

**על כל האילנות ולא היו מקבלות אותו.**הכוונה שאדם הבין בחטאו והבין ברוע מעשהו שהיה ראוי שכל האילנות יתרחקו ממנו כי אינו ראוי ליהנות מהם כמו שהורשה מקודם. אבל התאינה אחר שמקרב דעתו אליה ונהנה ממנה לא היה זר אצלו לחזור ולהשתמש ממנה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:17
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:17)

**הא גנבא כו'**זהו הגנב שגנב דעת בוראו שסבר שהי"ת לא ידע ממנו שחטא. ולקמן בפרשה י"ט מבואר שם הלימוד:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:18
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:18)

**לא תיסב מני עלה**לא תקח ממני עלה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:19
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:19)

**הה"ד ויתפרו עלה תאינה**ומינה שמעינן דשאר האילנות לא קבלוהו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:20
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:20)

**מה היתה**שהרבה מיני תאינים הם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:21
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:21](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:21)

**ברת שבע**הם בנות שבע. ונקרא מין זה של תאנים כך על שהביאה לעולם שבעה ימי אבילות. שאלולי החטא היה כל העולם חיים וקיימים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:22
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:22](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:22)

**ברת אילתא**גם היא מין תאנה שנקראת כן על שהביאה יללה ובכיה לעולם. מלשון אלי כבתולה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:23
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 15:7:23](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/15:7:23)

**לא גילה כו'**שאין זה כבודו של אדה"ר יציר כפיו ואם על כבוד תולדותיו של אדה"ר חס המקום על כבודו עאכ"ו כו':