## Etz Yosef on Bereishit Rabbah Chapter 4

###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:1:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:1:1)

**מקרה באבנים**אם בית חומה ועושה תקרה של כיפת אבנים. ולפעמים מקרה בקורות. ועושה מעזיבה על גביו. וכאן לא פי' היאך היה התקרה היינו הרקיע ממה היה. ופירש שם בתהלים שעשה ממים כמ"ש לקמן גלדה טיפה האמצעית. ובתהלים בא לפרש מה שסתום בתורה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:1:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:1:2)

**שנא' המקרה במים**הם השמים שנקראו עליות כדכתיב הבונה בשמים מעליותיו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:2:1)

**בשעה שאמר יהי רקיע**כדעת בית הילל לקמן פ' י"ב שהשמים נבראו בשני:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:2:2)

**גלדה טיפה האמצעית**פי' הקפיאה. כמו הוגלדה פי המכה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:2:3)

**הטיפה האמצעית**כדי שישארו המים של צד מעלה והמים שלצד מטה בשוה ודכתיב בתוך המים כאלו כתוב בתווך:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:2:4)

**רב אמר לחים כו'**סובר כב"ש שהשמים נבראו בראשון. א"כ מ"ש בשני יהי רקיע שנתן חיזוק לרקיע שיתקיים. כי לחים היו בראשון:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:2:5)

**מטלית לרקיע**עשה מתיחה לרקיע. ולפי שהמטלית מתוח יקרא המתיחה מטלית ובירושלמי הלשון יותר מתוקן דגריס יעשה ככין מטלית הרקיע והכוונה לומר שהשמים הנזכר בראשון הוא הרקיע הזה. בראשון נברא כמין פקעיות כדאמר בפרק אין דורשין. ובשני גזר שיהיה נמתח כאהל. מלשון וירקעו את פחי הזהב (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:2:6)

**יצאה האש מלמעלה**בא לפרש דברי רב שאמר לחים היו בראשון ובשני נתחזקו אמר שזה היה ע"י שיצא האש מלמעלה כו':


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:2:7)

**יפה לימדני ר' חנינא**דלעיל מהאי קרא כתיב עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו וזה יורה שהשמים היו מרופפים בראשון ובשני קרשו ונתחזקו ובתריה כתיב ברוחו שמים שפרה. ורוחו הוא האש כדכתיב (ישעיהו ל׳:ל״ג) נשמת ה' כנחל גפרית. ואע"פ שמגערתו עמדו. מ"מ הוצרך ג"כ לאש להשלמת חזקם:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:2:8)

**וליהטה פני הרקיע**מלשון להט החרב לומר שצחצחה ומירקה פני הרקיע שלא היו מצוחצחות עד שבא האש מלמעלה וליהטה פני רקיע והיינו ברוחו שמים שפרה דמשמע לשון יפוי והדר (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:2:9)

**כקדוח אש המסים כו'**דודאי עיקר קרא התם מיירי במ"ת כמבואר שם. אלא מדכתיב כקדוח אש המסים בכ"ף הדמיון. וכן המסים בה' הידוע. משמע דמדמה ליה למקום אחר. והיינו מעשה בראשית. ולכן אמר המסים שהוא לשון החצה כתרגומו. והיינו שחצה האש בין העליונים לתחתונים במעשה בראשית. ולפי שלא נתפרש כן במקום אחר במעשה בראשית לכן אמר הרי זה בא ללמד ונמצא למד. ומה שדימה מתן תורה למעשה בראשית בזה. היינו לפי שבשעת מתן תורה נתבסם כל העולם על מכונו ונגמר חזוק מעשה בראשית כראוי כמבואר בכמה דוכתי (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:2:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:2:10)

**חצה**פרש"י המסים פי' חצויים כד"א הרימונים משימסו פי' משיתחלקו. ולכן קורין הסם שנותנים בחלב להעמיד ולהפריש מי החלב ממנו מסו (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:3:1)

**כחלל שבין הארץ לרקיע כו'.**כלומר כחלל שבין מים התחתונים לרקיע:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:3:2)

**כחלל שבין כו'**ובשוח"ט י"ט ז"ל שם וכי רבי הושעי' עלה לרקיע. אלא לפי שיגע בחכמה של תורה למד ממנה מה שיש ברקיע:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:3:3)

**אנא אמרי טעמא**אני אומר ראיה וסייעתא לדברי רבי פנחס:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:3:4)

**הוי המים העליוני' תלוים**במאמר. וכיון דידעינן שתלויות במאמר פשיטא שיהי' הבדלם מהרקיע כהבדל מים התחתונים מהרקיע (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:3:5)

**כהדין קנדילא**כמ"ש במ"ר פרשה י"ב כהדין אשתא דקנדילא דמיא ומשחא מעורבים כחדא. ופירושו לענין הצריך כאן שהדמיון הוא שהקנדילא השמן והפתילה אינם מונחים על תחתיתו של קנדילא אלא תחלה נותן מים והשמן והפתילה על המים. ונראה השמן והאור כאילו תלוים באויר. וכן כאן שהמים אינם מונחים על תחתיתו של רקיע אלא באויר ובמאמר:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:3:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:3:6)

**אלו מי גשמים**ולשון השוח"ט י"ט ומזיעת המים העליונים הגשמים יורדים. ור"ל שהמים העליונים אינם חסרים כלום רק זיעה בעלמא יוצא מהם לכך נקראו הגשמים פירות מן המים העליונים. שהקרן היינו המים העליונים קיימים לעולם ואינם חסרים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:4:1)

**אפרכס**פרש"י כלי שנקוב מתחתיו נקבים קטנים רבים ומלמעלה יש לו נקב אחד יותר גדול מתחתונים שממלאים אותו מים משם. וכשהוא פתוח המים מקלחים למטה דרך הנקבים הקטנים. וכשנסתם הנקב העליון יפה המים עומדים ואינם מקלחים מלמטה כלל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:4:2)

**טס של זהב**אינו מהדק יפה בנקב שהוא קשה. אך האצבע שהוא רך סותם פי הנקב יפה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:4:3)

**אצבעו של הקב"ה**כמ"ש מי מדד בשעלו מים. וכתב היפ"ת והאלשיך אצבעו של הקב"ה פי' מאמרו. ומפני שהוא פועל במאמרו כמו ב"ו באצבעו. לכך קורין מאמרו אצבעו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:4:4)

**מראות גדולות**יש מראות בולטות מגדלים הראות. מראות קטנות מראות שקועות מקטינים הראות. הרי שע"י המראות אדם משנה תבניתו. אך הוא עצמו אינו משתנה. ק"ו השי"ת שאין בו שינוי חלילה אלא לפי כח המראות שרואים בו הנביאים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:4:5)

**פלג אלהים מלא מים כו'**הכוונה למה שאמרו בפ"ק דתענית מאי פלג אלהים מלא מים כמין קובה יש ברקיע שממנה גשמים יורדים. וזהו שאמר אפשר שהגשמים יבואו משם. ויהיה מלא (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:4:6)

**הלך**ושקל את עצמו ונכנס למרחץ:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:4:7)

**לא חסר מעיינך**ומיד שיצאת הזיעה ממך חזרת למשקל הראשון:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:4:8)

**מעיינו של הקב"ה**שמיוחד אליו יתברך שהוא בשמים ועומד בנס הנה הגשמים היוצאים מהם ע"י זיעה הן כדאיתא בפדר"א שהמים העליונים מזיעים מחמת הרקיע שהוא של אש והטפות יורדות עאכ"ו שלא יחסרו (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:4:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:4:9)

**הה"ד פלג אלהים מלא מים פלגא**דפלג אלהים היינו מים העליונים כמ"ש בסימן הקודם ומהאי טעמא דרש פלג פלגא דמדקרייה פלג ולא בשם אחר היינו לפי שהוא מחצית (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:1)

**הרקיע דומה לבריכה**שכשם שהבריכה נושאת המים. כן הרקיע שהמים עליו דומה לבריכה שאע"פ שהם תלוים באויר ואינן על הרקיע. אחר שהם סובבים עליו קרי הרקיע בריכה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:2)

**ולמעלה מן הברכה כיפה**כדאמרינן פ"ק דתענית כמין קובה יש לרקיע שממנה גשמים יורדין. פי' שהמים עומדים כאהל שיש בו חלל (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:3)

**ומחמת הבריכה (הכיפה) מזעת**שע"י אשו של רקיע מתחממים המים. והם יורדים לתוך מים המלוחים. פי' שהטיפות האלו נופלות מאחורי כיפת הרקיע בתוך ים אוקיינוס לצורך הגשמים והעבים שואבים מהים בעת המטר מאותן טיפות המתוקות. לא ממי הים שהם מלוחות. שאותן הטיפות אינן מתערבות עם מי הים. שמעשה נסים יש בדבר:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:4)

**ירדנא עבר ביומא דטבריא ולא כו'**שמי הירדן מתוקים ומי ים טבריא מלוחים ועובר בתוכן ואינו מתערב וניכר בתוכן ששואבים ממנו המתוקים (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:5)

**מעשה נסים יש בדבר**איידי דקאמר שאינן מתערבים עם המלוחים ויראה קשה הציור. לזה אמר דלא יפלא שהרי מעשה נסים יש בדבר המטר שלא יתערבו הטיפות זו עם זו. וא"כ ה"נ במלוחים (יפ"ת). ועוד מעשה נסים יש בדבר אדם כובר חטים כו':


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:6)

**אדם כובר חטים**בשוח"ט מזמור י"ח הלשון נוטל כברה וחושר שתים ושלש אצבעות כו' וכלשון חשרת מים וכדלקמן פי"ג. וכן הגשמים יורדים כמו מן הכברה וחושרין אותה כמין כברה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:7)

**מהלך כמה שנים**שמן הארץ עד לרקיע ת"ק שנה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:8)

**ואין מתערבין שנא' (איוב ל״ו:כ״ז) כי יגרע נטפי מים.**מהו יגרע שהוא ממניען אלו מאלו כמה שנא' (ויקרא כ"ו) ונגרע מערכך. רבי יודן בר' שמעון אומר שהוא מורידן במדה שנאמר (איוב כ״ח:כ״ה) ומים תכן במדה. כעוביה של ארץ כצ"ל. (א"א) וכן הוא בירושלמי פרק הרואה. ופי' שהוא ממניען אלו מאלו שמפריד הטיפות אלו מאלו שלא יתערבו. ורבי יודן אמר שהוא מורידן במדה הא נמי מכי יגרע דריש לה. אלא שמביא ראיה מפורשת שהן יורדין במדה ממים תקן במדה. דמהשתא אמרינן דכי יגרע נטפי מים רמיז נמי אהא (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:9)

**כעוביה של ארץ כו'**שהקב"ה השוה העליונים לתחתונים להיות שניהם במדה ושיעור אחד מבלי תהיה שאת לא' מהן בשיעורן אבל רב אחא שאמר כטס ורבי יהושע שאמר כשתים ושלש אצבעות ס"ל שאין שיעורן שוה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:10)

**כטס הזה**שעוביה של רקיע כטס הזה. וכמ"ש לעיל מפסוק וירקעו את פחי הזהב (רש"י):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:11)

**כשתים ושלש אצבעות**צ"ע מנין לו. וז"ל הירושלמי ריש ברכות תני בשם ר' יהושע עוביה של רקיע כשתי אצבעיים. מילתא דרבי חנינא פליגא דאמר ר' אחא בשם רבי חנינא תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק מלמד שהם עשויים כמין תרקיע. פי' כמין דבר של רקיע. וכמ"ש כאן כטס הזה והטס חזק ודק:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:12)

**ר' שמעון בן פזי כו'**גם הוא סובר דשמים וארץ אינן שוין בשיעורן. וממילא אפשר לומר דגם המימות אין שיעורן שוה. ולכך דריש דהמים העליונים יתירים על התחתונים שלשים כסוסטאות (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:13
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:13)

**כסוסטאות**בלשון יון מדה מחזקת הין (מוסף הערוך) ועיין בערוך ערך קס"ט. ופסחים דף ק"ט (ורש"י פי' שהוא מדת קלאפט"ר בלעז):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:14
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:14)

**בין מים למים כו'**דה"ל למימר ביניהם. וקאמר בין מים למים למ"ד בין מים למים. שלשים מידות. וממילא הוא שהעליונים יתירים (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:15
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:15)

**מחצה על מחצה**דס"ל דהקב"ה משוה שיעור העליון לתחתון. והיינו כמ"ד דכעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע (נזה"ק):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:16
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:5:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:5:16)

**מחצה על מחצה**וזהו בין מים למים שהם שוים כעליונים כך תחתונים. ואינם יתירים כלל. ודעת רבנן כדעת רבנן דלעיל:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:1)

**ויעש**אתמהא דלשון מעשה מורה על פעולה ממש ביגיעה כפועל בידים. מה שאין כן לשון בריאה שמורה על הוויית הדברים במאמר לבד. וה"ה דקשה למה במאורות וכו' דכתיב בהו עשיה. אלא דנקט ויעש דכתיב ברישא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:2)

**שהרעיש בהן בן זומא.**פי' ששאל לגדולי עולם ואין משיב. והיה שואל תמיד וחוקר ודורש לעמוד על בוריו של דבר. והמדרש מתרץ קושייתו ואמר הוי בדבר ה' שמים נעשו. כי מלת נעשו הוא הדיבור פי' שהדבור הוא העשיה (ידי משה):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:3)

**שבו נברא גיהנם**ואין לומר טוב ביום שנברא בו דבר רע:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:4)

**שנא' כי ערוך מאתמול**דמדכתבי' בסיפא דקרא העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה' כנחל גפרית בוערה בה. יראה מזה שבגיהנם מדבר. ועליו יצדק יפה לשון כי ערוך מאתמול שהוא מזומן מיום ב' כדמפרש ואזיל. וטעם קריאתו תפתה לפי שכל המתפתה ביצרו נופל שם כדאיתא בפ"ב דעירובין (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:5)

**יום שיש בו אתמול**דאל"כ מאי אתמול. אע"כ להורות שנברא ביום שהעומד בו יכול לומר אתמול ולא יכול לומר תמול שלשום. והיינו יום ב'. דיום א' לא יכול לומר אתמול וכ"ש שלשום. דמקמי ראשון לא הוה עולם. וביום ג' היה יכול לומר שלשום (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:6)

**מחלוקת**פי' חלוקה ופרישה בין מים העליונים למים התחתונים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:7)

**לתקנתו של עולם**שיהיה מים למעלה ולמטה. מלמעלה ירד הגשם כמ"ש לקמן פ' י"ג ע"ש הטובה בזה. ומלמטה יהיה התהום ללחלח הארץ. לא כתוב בה טוב. שאר מחלוקות שהוא רק לאבד העולם על אחת כמה וכמה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:8)

**שלא נגמרה מלאכת המים.**שאע"פ שמלאכת הרקיע והבדלת המים נגמרו בשני. כיון שהקוייה לא נעשה עד יום שלישי לא נגמרה מלאכת המים. ודבר שלא נגמר אינו במלואו וטובו. וכלהו חד מלאכה חשיבא. לכך לא נאמר בו כי טוב:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:9)

**לא נמצא ביד כ"א**וכן בנמשל אצל מעשה כל יום כתיב טוב בפני עצמו. וגם כלול במה שאמר בסוף והנה טוב מאד. אבל במעשה יום ב' אין בו אלא מה שנכלל בסוף:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:10)

**ואחת למלאכת היום**דשאים ואילנות:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:11)

**מגיד מראשית אחרית**בזה שלא כתב בשני כי טוב רמז בו דבר עתיד:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:12)

**משה קרוי טוב**כדכתיב ותרא אותו כי טוב הוא ותני ר"מ אומר טוב שמו כדלקמן ספר שמות פ"א:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:13
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:13)

**את שלו**פי' עונש שלו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:14
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:14)

**מתחת ידיהם**שע"י מי מריבה נגזר עליו שלא יכנס לא"י:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:15
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:15)

**לפיכך לא כתיב בהם כי טוב**ומה שאמר בשלישי כי טוב על הקויית המים יש לומר דהיינו בשביל הראות היבשה שנמשכה מהם לא על מלאכת המים עצמה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:16
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:16)

**לקו בהם דור המבול כו'**בילקוט הגירס' ילקו בהן דור כו' כי בשעת הבריאה עדיין לא לקו. וגירסת לקו צריך לומר שבשעת כתיבת התורה כבר לקו דור אנוש ומבול והפלגה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:17
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:17)

**דור המבול**לפי שזה מפורש בתורה הקדימו לדור אנוש:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:18
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:18)

**ודור אנוש**ופליגי אדר"א דלקמן בפרש' ה' סי' ה' ע"ש:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:19
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:19](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:19)

**ודור הפלגה**לקמן בסדר נח פ' ל"ח דרש ויפץ אל תיקרי ויפץ אלא ויצף שהציף עליהם הים למ"ד משפחות:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:20
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:6:20](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:6:20)

**לפיכך אל**יכתוב בהן כי טוב. לפי שטוב הוא כינוי על שמו יתברך כדכתיב טוב ה' לכל אינו ראוי שיקרא כינוי שלו על הרעה (יפ"ת):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:1
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:1)

**ויקרא אלהים כו'**שמשום שמשמע שעל כן קרא לרקיע שמים שנדע מה שלא היינו יודעים משם רקיע. על כן דרש שהשם שמים בא לפרש ממה נעשה הרקיע. והיינו נוטריקון של אש ומים. וכן שאר הדרשות:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:2
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:2)

**אש ומים**כי השי"ן הקמוצה של מלת שמים מושכת אחריה אל"ף נחה. ובהיפוך האותיות יהיה אש מים (בעל הפליאה):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:3
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:3)

**ופתכן כו'**ערבן זה בזה ועשה שלום ביניהם ע"י כח המחזיק שלא יתפרדו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:4
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:4)

**שמים כתיב**בחיר"ק המ"ם. דיש אם למסורת:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:5
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:5)

**שהן שמים**מלשון שומא:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:6
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:6)

**שמים מעשיהם**שעל ידם נתן גמול לצדיקים ולרשעים כמעשיהם כדלקמן בשמות רבה פ' כ"ה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:7
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:7)

**משתוממים**דרש שמים מלשון שממה כמ"ש שומו שמים. כשאדם מתמיה על דבר הוא משתומם. וכן כאן אי אפשר לבריות לעמוד על חקירה זו. אם הם של אש או של מים. שהרי אנו רואים שכל אש נמשך למעלה. וכן המים אנו רואים שיורד למטה:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:8
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:8)

**הוא אתא וקם עליו**הכתוב בא והעיד שהם של מים (נזה"ק) או פי' הוא אתא דוד בא ועמד על חקירה זו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:9
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:9)

**המקרה במים עליותיו**משמע שע"י מים קרה עולמו. ועשה השמים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:10
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:10](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:10)

**סמים**שהשי"ן והסמ"ך מתחלפין:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:11
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:11](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:11)

**סמים מה סמים כו'**כמו דבר אחר סמים מה סמים כו' ופי' סמים של צבע:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:12
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:12](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:12)

**שמים שא מים**שהאל"ף שבמלת שא הוא הנח שאחרי הקמ"ץ של שי"ן שמים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:13
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:13](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:13)

**שא מים**נושא מים. וזהו שאמר המדרש טעון מים. ור"ל המים העליונים:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:14
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:14](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:14)

**מסו**דבר שמעמידים בו החלב להקפיא אותה נקרא מסו (מת"כ):


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:15
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:15](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:15)

**מרפף**רופף ומנענע תמיד:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:16
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:16](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:16)

**קופה**עומד קפוי כד"א וכגבינה תקפיאני:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:17
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:17](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:17)

**עמודי שמים כו'**דרש עמודי שמים מענין העמדה והקפאה ומפרש המדרש דה"ק קרא עמודי שמים כשנותן בהם את המסו. שהיו מרופפים ביום ראשון. ואז כשנותן בהם את המסו היה יום ב' כי בשני נתחזק הרקיע. וזה שסיים המדרש ויהי ערב ויהי בקר יום שני. ואע"פ שאין כאן ענין מסו כמו בחלב. אלא גזירת ה' שגזר עליהם שיתחזקו. קרי ליה ע"ד משל עמידה כמו מסו. וז"ש ויתמהו מגערתו שמגערת ה' קרשו. כאדם המשתומם ועומד מגרעת המאיים עליו:


###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:18
[Etz Yosef on Bereishit Rabbah 4:7:18](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/4:7:18)

**אתיא כדאמר בר כו'**פי' הא דאמר משל לחלב אתיא כדאמר רב כו'. דאילו לרשב"נ דפליג לה בריש פירקין מעולם לא היו מרופפים. כי ברגע הראשון נעשו השמים מהמים בצביונם וחזקם (יפ"ת):