## Etz Yosef on Bereishit Rabbah Chapter 47 ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:1 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:1:1) **כתיב אשת חיל כו'.**מייתי הא דרשא הכא משום הא דמסיק א"ר יהושע בן קרחה יו"ד שנטל הקב"ה משרה נחלק חציה לשרה וחציה לאברהם. שעם זה נתקיים בה אשת חיל עטרת בעלה שמן אות שלה ניתן חציה לאברהם (נזה"ק): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:2 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:1:2) **בעלה נתעטר בה.**לפי שגדלה מעלתה ממעלת אברהם ברוה"ק: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:3 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:1:3) **מרתה לבעלה**שאף גם בדבר שנגד רצונו בהתגרשות ישמעאל נעשית מרתה עליו לעשות כדבריה. והיינו נמי לפי שהיה טפל לה ברה"ק: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:4 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:1:4) **נחלק חציו כו'**כי כן הוא מסגולת אות ה' בשם להצליח לזרע וכמ"ש בזוהר על פסוק הא לכם זרע (נזה"ק): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:5 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:1:5) **היה טס ופורח**להתרעם על מה שהוציאו משם הצדקת. כי האותיות הקבועים בשם הצדיק הם מתעלים ע"י כשרון המעשה של הצדיק (נזה"ק): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:6 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:1:6) **שאני קטנה שבאותיות**ואין זה כבודה של שרה. אך מעלין בקודש ואין מורידין. והשיב לה שכן יעשה שיעלה אותה בראש שם של זכר גדול העולם: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:7 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:1:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:1:7) **היתה שרה לעצמה.**כן הוא ביפ"ת. וכלו' כמו אברם אברהם בתחלה אב לארם כו'. כ"ה בשרה דאשה כבעלה: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:1 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:2:1) **וברכתי אותה כו' וברכתיה**וסובר ר"י שבירכה בשני מיני ברכות הראשון של ברכת הבן. וה"ק וברכתי אותה בבן ממך שהוא קשה מצדה ומצדך. וברכתיה אחר שתלד בחלב שתהיה כמו בריכה של חלב. כדאי' לקמן פ' נ"ג (נזה"ק): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:2 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:2:2) **לימי נערותה**וזהו מענין העיבור שבתחלה היתה לה עדנה שנתפשטו הקמטין ונתעדן הבשר: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:3 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:2:3) **נותן אני יראתה כו'.**יליף לה מס"ד והיתה לגוים. לרמוז שברכתה יהיה מפורסם גם לגוים ולא יפקפקו לומר שלקחו אסופי מן השוק. ויהיה זה מחמת מורא: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:4 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:2:4) **ולא יהיו מונין לה.**פי' שלא יהיו מקנטרין אותה: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:5 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:2:5) **עיקר מטרון**רחם בל"ר מטרין. דכתיב וברכתי אותה וברכה זו מעין הלידה שמתחלה בירכה בחדוש מטרון להיות לה הכנה לילד: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:6 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:2:6) **עיקר מטרון לא היה לה.**נפקא מותהי שרי עקרה אין לה ולד אפי' בית ולד לא היה לה (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:7 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:2:7) **ורפה לה**וי"ג וגלף לה פי' וחקק לה: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:8 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:2:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:2:8) **מכאן דרש אברהם כו'.**רמז לו על העמים שיצאו מהגר אחר שהחזירה אברהם ואמר ממנה פי' מחמת סיבתה יהיה לך לפי שהיא נתנה אותה לך (האב"א): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:3:1 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:3:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:3:1) **ב' פעמים כו'**לעיל בפרשה מ"ו סימן ה' ע"ש: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:3:2 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:3:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:3:2) **למה ששרה כו'**פי' שאין פלא כ"כ מה שיוליד זקן בן ק' שנה רק מה שיוליד זקן מאשה זקנה (ועי' רמב"ן). ואמר ר"ע שאף בזה לא יצרך (פי' לא נסתפק) מפני שבאמת לא הזקינה והיתה לה עדנה. וה"א של הבת תשעים היא תמיהה קיימת: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:3:3 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:3:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:3:3) **איזו היא זקנה כו'.**כל שאומרים לה אימא פלונית היינו שגם אחרים מלבד בניה קורין אותה אימא לרוב שנותיה ואינה מקפדת: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:4:1 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:4:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:4:1) **לאוהבו של מלך כו'.**מביא משל מוחשי ממלך ובן אדם כמוהו. שהמלך היה מעלה לו אנונה (פי' מנה בקצבה די מחסורו) וא"ל המלך אני מבקש לכפול אנונה שלך. וזה מצד יראת כבוד המלך מוצא בנפשו הכנעה. ואמר למלך לא תמלא רוחי קריר פי' לא תקרר (מלשון קורת רוח) רוחי בדברים שאינם ראוים לי הלואי קדמייתא לא תמנע. אף כך באשר עשה ה' כבר חסד לאברהם שהוליד את ישמעאל ועתה בא להוסיף לו חנינה בתולדות יצחק לעת זקנתו מן שרה. אמר הלואי ישמעאל יחיה לפניך לפי שגם לזה איני כדאי אלא הוא בתורת חסד וחנינה: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:4:2 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:4:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:4:2) **ויאמר אלהים שרה אשתך.**ר"ל מפני שטענת אברהם היה שאינו כדאי לזה השיבו ה' כי מצד היותה אשתך תלד לך ואתה כדאי אל הנס (יפ"ת). אבל יותר נראה שמתיבת ויאמר אלהים שרה אשתך הוא התחלת המאמר של סימן ו': ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:5:1 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:5:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:5:1) **בן הגבירה למד מבן האמה.**ה"ג בס"י ר' יוחנן בשם ריב"ח אמר כאן בן האמה למד מבן הגבירה הנה ברכתי אותו זה יצחק וכו'. ר' אבא ב"כ בשם ר"ב אמר כאן בן הגבירה למד מבן האמה ולישמעאל שמעתיך. כבר שמעתי אותך על ידי מלאך הנה ברכתי אותו זה ישמעאל וכו' וק"ו ואת בריתי אקים את יצחק. דר"י מפרש ולישמעאל שמעתיך עתה שמעתי תפלתך וכתרגומו. דכאן נתחדש ברכה לישמעאל נוסף על הברכה שנתברך כבר ע"י המלאך שנתגלה להגר. והטעם כי עתה שנתברך יצחק בברכה יתירה גם הוא נתברך עמו באשר הוא אחיו ולכך נכנס ונסמך ברכת ישמעאל לברכת יצחק ללמד ברכה מיצחק לישמעאל ר"ל ללמדך כי ישמעאל נתברך על ידי יצחק הנה ברכתי אותו זה יצחק והפריתי אותו זה יצחק כו' כלו' דבא לרמוז במלת אותו גם ליצחק ללמדך דישמעאל נתברך ע"י יצחק מעין ברכתו. אבל ר' אבא ב"כ מפרש ולישמעאל שמעתיך כבר השמעתיך ע"י מלאך ובן הגבירה למד מבן האמה וה"ק הנה כבר ברכתי אותו והפריתי אותו זה ישמעאל כפשטא דקרא והיינו ע"י מלאך. ק"ו ואת בריתי אקים את יצחק שהוא בן הגבירה ולכן הוא יתברך עוד ביתר שאת ויתר עוז (נזה"ק) ע"ש באריכות: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:5:2 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:5:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:5:2) **אלו בני הגבירה.**דילפי' ק"ו לבן הגבירה מבן האמה לי"ב נשיאים. וקאמר שחילוק רב ביניהם שאלו נקראים נשיאים ר"ל עננים כמד"א נשיאים ורוח וגו' ר"ל שיכלו כעננים אבל אלו נקראים מטות. שיהיו קיימים וחזקים כמטות ונושאות ענף ופרי. וז"ש שבועות מטות אומר סלה. כלומר השבועות והיעודים הטובים אשר לשבטים. הם אומר קיים לעולם ובב"ר סוף פ' י"ג אמר כשם שנשבע ה' לאבות כך נשבע לשבטים: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:5:3 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:5:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:5:3) **אבל אלו מטות.**ושבט ומטה ענין אחד הוא וכמ"ש ישעיה י' הוי אשור שבט אפי וגו' ומטה הוא וגו'. וכן שם פסוק ט"ו: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:5:4 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:5:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:5:4) **ואת בריתי אקים את יצחק.**וס"ד אשר תלד לך שרה למועד הזה לשנה האחרת. ע"ז אמר אותה השנה מעוברת היתה דפירוש למועד אשוב אליך ליום טוב הבא ראשון. ולהכי צריך לומר דס"ל לרב הונא דבחג הוו קיימי וי"ט הבא ראשון היינו פסח ואותה השנה מעוברת היתה וילדה לז'. ורב הונא חולק על מה שאמרו לקמן פ' מ"ח שהמלאכים באו בפסח. ועיין בר"ה דף י' וביפ"ת ובנזה"ק: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:6:1 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:6:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:6:1) **בין גדול בין קטן כו'.**דבגדול צריך ליטול ממנו רשות ליפטר ממנו מפני כבודו. ואף בקטן ראוי לעשות כן מסברא כדי שלא לביישו: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:6:2 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:6:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:6:2) **ממי אתה למד.**ממי אתה למד עיקר נטילת רשות מאברהם. וזה מכוון למאי דאי' באדר"נ פ"ג וז"ל ג' מלאכים באו אצל א"א. וכיון שראה א"א את מה"ש באתה שכינה ועמדה למעלה ממנו. אמר להם רבותי המתינו לי עד שאפטר מהשכינה תחלה שהיא גדולה מכם שנא' ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך. וכיון שנפטר מן השכינה בא להכניסן תחת האילן וכו'. הרי מזה נלמוד שצריכין ליטול רשות מן הגדול. ובתנחומא סדר וירא איתא וז"ל כשהקב"ה היה מדבר עם אברהם וביקש לפרוש ממנו נטל רשות מאברהם שנאמר וילך ה' אימתי כאשר כלה לדבר עכ"ל. ואפשר שכוונת המדרש שהביא זה על פ' ויכל לדבר אתו. שמפרש שויכל לדבר אתו היינו דבר ההפטר ואח"כ ויעל אלהים מעל אברהם. וא"כ מזה ראיה שאף הגדול צריך ליטול רשות מהקטן: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:6:3 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:6:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:6:3) **הה"ד ויעל אלהים מעל אברהם.**נראה דהני תיבות הה"ד מיותרין: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:6:4 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:6:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:6:4) **האבות הן הן המרכבה.**הורו בזה שאין שום אמצעי בין המקום ב"ה ובין האבות כי המה מחזיקים הכסא כביכול ויהיה מחיצתם לפנים ממחיצת מה"ש (כלי יקר): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:7:1 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:7:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:7:1) **העמידן גבעה כו'**והיינו דכתיב אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה וגו' וכדמפרש בחזית. ולשון האגדה כאן קיצר: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:7:2 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:7:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:7:2) **ועלה ריחן לפני הקב"ה כו'**שזה היה כריח ניחוח למה ששפכו דמם ונתנו בשרם להיות רימה ותולעה בחייהם. ואין קרבן גדול מזה (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:8:1 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:8:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:8:1) **אברהם ע"י שנתמעך.**וז"ל רש"י בחומש באברהם לא נאמר את לפי שלא היה חסר אלא חיתוך בשר כו' אבל ישמעאל שהיה ילד הוזקק לחתוך ולפרוע לכך נאמר בו את עכ"ל הרי דאברהם נצטווה על הפריעה. ואל המדרש הזה כוונו התוס' ביבמות דף ע"א ע"ב ד"ה לא במה שכתבו ומ"מ אברהם פרע מילתו פירוש שמל את ישמעאל: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:1 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:9:1) **לא מראש בסתר דברתי.**מעת שהתחלתי לעשות אתכם לעם היינו מאברהם שצוויתיו למול. התחלה זאת לא היה בסתר אלא בעצם היום הזה. או מראש הוא אברהם כמ"ש בשי"ר פסוק אתי מלבנון מראש אמנה זה אברהם: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:2 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:9:2) **לא היינו מניחים**מפני שעל ידי זו המצוה מבדיל עצמו להיות לעם מיוחד אי נמי לפי שחבל בעצמו ובכל אנשיו (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:3 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:9:3) **בעצם היום הזה**שהיה בעצומו של יום. דאע"פ דמילה כשרה מהנץ החמה ואברהם היה מן הזריזין למצות. מ"מ כאן המתין אברהם עד עצומו של יום כמו אחר ג' שעות ביום בשעה שהכל נעורים כדי לפרסם הדבר (נזה"ק): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:4 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:9:4) **דרגש ליה ימלל.**שיחרה לו ידבר כנגדו וימחה: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:5 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:9:5) **הרגיש ונצטער**מדכתיב נימול בלשון נפעל משמע שנצטער מחמת המילה (מת"כ): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:6 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:9:6) **נימול בדק עצמו כו'.**דרש נימול מעצמו ביום ההוא על ידי נס כדי שלא יצטער: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:7 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:9:7) **בההיא ענתא אקיל כו'.**באותו עת וזמן זלזל רבי אבא לרבי לוי שקרן וכזבן אתה. משום דואתה את בריתי תשמור משמע שימול עצמו ועוד שלא היה נאות לשיפסיד שכר המצוה משום צער (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:8 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:9:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:9:8) **בההיא ענתא כו'**מפני שבשאר מקומות ראינו תמיד שהיה מחבבו ונשקו על ראשו כדאיתא בירוש'. לכן פירש שרק בההיא ענתא כו' (רד"ל): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:1 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:1](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:10:1) **ההולכים ליריד כו' בחולו של מועד.**כתב היפ"ת ל"ג בחולו של מועד. כי משום לתא דעכו"ם מיתניא בתוספתא: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:2 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:2](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:10:2) **עבדים מהולים הם לו.**כשיש להם עבדים מהולים למכור שקנאן מישראל. או ששבאן. אלא אפי' עבדים שאינם מהולים מפני שהוא מכניסן תכה"ש כלו' כשלוקחן מוטל עליו למולן וממילא בזה הוא מכניסן תכה"ש. וכן הקונה חצר בא"י איכא מצות ישוב א"י. ואיידי דקאמר שיש מצוה בקניית עבדים שאינם גזורים. מייתי נמי הא הכא (יפ"ת) ועיין בירוש' ששם הגירסא נשתנה: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:3 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:3](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:10:3) **למחר בכך וכך.**שלא יגמור המקח בפיו אלא אומר למחר אקננה בכך וכך והנכרי יבין ויגמור לו המקח. והכי איתא בירושלמי כיצד הוא עושה מראה לו כיסין של דינרין והוא חותם שטרי המקח לפני ערכותיהם: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:4 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:4](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:10:4) **עד רדתה**בסדר שופטים כתיב ובנית מצור על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה עד רדתה: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:5 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:5](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:10:5) **אפי' בשבת**יכול לעשות עמה מלחמה כדי לכבשה משום ישוב א"י: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:6 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:6](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:10:6) **שלא נכבשה יריחו כו'**בירושלמי יליף לה מוביום השביעי תסובו את העיר ז' פעמים ודייק ה"א של השביעי הידוע וזהו שבת: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:7 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:7](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:10:7) **ג' ירידים הם**שהיה בימיהם דהוה בהו לתא דעכו"ם: ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:8 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:8](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:10:8) **אמר אברהם**דריש וירא אליו מפני שלא היו עוברים ושבים באין אצלו. ובפ' הפועלים אמרו שבא לבקרו בחליו ממילתו (יפ"ת): ###### Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:9 [Etz Yosef on Bereishit Rabbah 47:10:9](https://torahapp.org/share/book/Etz%20Yosef%20on%20Bereishit%20Rabbah/r/47:10:9) **אינן באין אצלי.**הענין כי עולם חסד יבנה. ולכן נתקיימו כולם ע"י אברהם שהחזיק בעמוד החסד בהכנסת אורחים. ולכן עכשיו פחד שמא לא יתקיים העולם באשר יתרחקו ממנו האורחים לסבת המילה. ועז"א עכשיו אני בכבודי נגלה עליך. כלומר עכשיו אני מתגלה עליך להיות לי למרכבה. ובהיות השכינה בתחתונים ממילא יתקיים העולם כי באור פני מלך חיים (מפרשים):